סימן מסחר 132584

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לביטול סימן מסחר רשום מס' 132594

מבקשת הביטול: [תוכן נקי] ע"י ב"כ: ד"ר שלמה כהן ושות'

בעלת הסימן: [תוכן נקי] אינה מיובגת

1. ביוס 1.3.2017 הוגשה מטעמ חברת [מספר תעודת זהות/חברה] (להלן: "המבקשת") בקשה לביטול סימן מסחר 132584 "ך1/א500" (להלן: "הבקשה לביטול", "הסימן הרשום" בהתאמה). הסימן רשום בסוג 18 עבור: מגוון תיקי עגלות, מזוודות, תיקי עגלות בית ספר, תרמילי גב, תיקי יד, תיקי ספורט, תיקי מותניים, תיקי מסמכים, תיקי לבוש, תיבות ותיקי נסיעות. הסימן נרשום על שס חברת [מספר תעודת זהות/חברה] (להלן: "בעלת הסימן").

2. הבקשה לביטול הסימן הוגשה מטעמ המבקשת מחמת העדר שימוש בסימן הרשום, ואת בהתאם לסעיף 41 (א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב- 1972 (להלן: "הפקודה").

3. ביוס 21.3.2017 הגישה המבקשת בקשה לעיכוב בחינת בקשה שהוגשה מטעמה, לרישום סימן מסחר מס' 272520 (להלן: "הסימן המבוקש"). בבקשה נטען, כי מאחר שהסימן הרשום צוטט על ידי הבוחן במהלך הבקשה לרישום הסימן המבוקש, מן הראוי לעכב את הבחינה עד להכרעה בבקשת הביטול.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ביוס 11.6.2017 הגישה המבקשת בקשה להורות על מחיקת הסימן הרשום, ולחילופין להורות לה על הגשת ראיותיה. המבקשת טענה כי בעלת הסימן נמנעה מלהגיש כתב טענות שכנגד בתגובה לבקשת הביטול, ואת בחלוף חודשיים, הקבוע על פי תקנה 71 ותקנה 37 לתקנות סימני המסחר 1940 (להלן: "התקנות"). לבקשתה צרפה עותק מאישור פתיחת ההליך, כפי ששלחה לבאי כוח בעלת הסימן. ביוס 25.7.2017 ניתנה החלטתי לפיה על המבקשת להגיש ראיותיה בתוך חודשים כקבוע בתקנה 38 לתקנות ואלו הוגשו ביוס 7.8.2017.

ביוס 19.7.2017 הוגשה בקשה מאת באי כוח בעלת הסימן לשחרורם מייצוג, עקב חוסר מענה מצד מרשתם ואי מתן הנחיות בנוגע לבקשת הביטול. ביוס 21.8.2017 הוגשה בקשה נוספת לשחרור באי כוח בעלת הסימן מייצוגה, בבקשה פורטו ניסיונות רביס ומגווניס ליצירת קשר

עס בעלת הסימן. לבקשה צורפו אסמכתאות בדבר ניסיונות שליחת דואר רשום לבעלת

הסימן, שחזר אל שולחיו. ביוס 28.8.2017 ניתנה החלטתי ובמסגרתה שוחררו באי כוח בעלת הסימן.

דיון במעמד המבקשת נקבע ליוס 28.1.2018. ביוס 29.11.2017 הגישה המבקשת בקשה למתן החלטה על בסיס החומרים בתיק ללא קיום דיון. ביוס 30.11.2018 נעתרתי לבקשה בנסיבות העניין.

יצוין כי כלל ההחלטות בתיק זה נשלחו למען למסירת הודעות של בעלת הסימן כפי שציינה במועד הגשת הבקשה לרישום הסימן ביוס 25.11.1999.

במסגרת ראיות המבקשת, הוגש דוח החוקר מר בני מזר מחברת החקירות "דיטקט חקירות- סוכנות למודיעין ולחקירות מיוחדות" (להלן: "מר מזר") בדבר העדר שימוש בסימן הרשום. ביוס 21.8.2018 נתבקשה המבקשת להגיש נספחים שנשמטו מראיותיה בצירוף תצהיר. ביוס 8 הוגש תצהיר החוקר ובו הסבר באשר להשמטת הנספחים, וכן נספת א' ו- ב' הכוללים תוצאות חיפוש באינטרנט וכן תמלול השיחה עס נציגת שירות של בעלת הסימן. קובץ השמע נדרש על ידי ואכן הוגש ביוס 27.8.2018.

כפי שהצהיר מר מזר, נתבקש הוא על ידי מבקשת הביטול לערוך חקירה בדבר היקף השימוש בסימן הרשום בישראל. לדבריו, ערך הוא בעצמו את החקירה ביחס לקיומם של מוצרי בעלת הסימן הנושאים את שס הסימן הרשום בחנויות בישראל.

ממצאי דוח מר מזר שהוצגו הס כדלקמן: בחיפוש באינטרנט לא עלו תוצאות המעידות על שימוש בסימן בישראל בתקופה הרלוונטית, מלבד תוצאות הנוגעות למוצרים שאינם קשורים כלל לבעלת הסימן או למי מטעמה. מבירור פרונטלי בקרב יבואנים ומשווקים בתחום וכן נציגי שמונה חנויות בישראל ביניהן, רשתות גדולות, לממכר תיקי ומזוודות

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

עולה כדלקמן: חלק כל אינם מכירים את הסימן הרשום או שאינם מכירים דרך לרכוש בישראל מוצרים המשויכים לו. אחרים גרסו כי נחשפו לסימן במדינות אחרות וכי אינו בשימוש בישראל מזה שנים רבות. בשיחה שביצע החוקר עס נציגת המכירות של בעלת הסימן בסין, אישרה האחרונה כי למרות שהייתה נציגות לבעלת הסימן בישראל לפני כחמש או שש שנים, כיום אין נציגות כזו וכי מוצרי בעלת הסימן כל אינם משווקים בישראל.

1. מסיכום חקירתו של מר מזר עולה, כי הסימן הרשום אינו בשימוש בישראל מזה חמש או שש שנים לפחות, נכון למועד הגשת הדוח.

דיון והכרעה 2. הוראת סעיף 41 (א) לפקודה היא כדלקמן:

"בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעוניין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם (להלן - הטובין שלגביהם מבוקש ביטול הסימן) על יסוד הנימוק, שלא הייתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר שלגביהם הוא רשום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין לגביהם הוא רשום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש שנים שקדמו לבקשת הביטול."

3. כאמור לעיל, בקשת הביטול הוגשה ביוס 1.3.2017. מכאן שיש לבחון את השימוש בסימן הרשום בתקופה שבין ה- 1.3.2014 לבין ה- 1.3.2017 (להלן: "התקופה הרלוונטית").

4. כידוע סימן מסחר רשום הינו בעל קנייניות לכל דבר ועניין, אשר אין לכרסם בה כלאחר יד. נטל ההוכחה כי בעל הסימן נמנע מעשות כל שימוש בסימן המסחר מוטל כל כולו על כתפי מבקש הביטול (ראה: בג" 476/82 אורלוגד בע"מ נ' רשם הפטנטים פ"ד ל"ט (2) 148). נטל הראיה הוא זה הנודד מבעל דין אחד למשנהו. היינו, על מבקש הביטול להביא ראיה ראשונית באשר לאי שימוש בסימן המסחר הרשום. במידה שיוכרע כי ראיה זו עוברת את המשוכה הנדרשת, יעבור הנטל הראייתי לבעל הסימן לסתור מחד את ראיות מבקש הביטול ומאידך להביא ראיה כי אכן עשה שימוש בסימנו הרשום. במידה שיוותר ספק לאור מכלול הראיות

שיוצגו, יפעל הדבר לטובת בעל הסימן הרשום, לעניין זה ראה: בג"צ 296/89 10078816 4 170086600 נ' .6מ1 פוידנס] כו!וו[ש פ"ד מ"א (1) 485 בעמ' 493.

5. הרציונל העומד בבסיס סעיף 41 לפקודה, הוא מתן זכות קניינית בלעדית לבעל הסימן לעשות שימוש מסחרי בסימנו באופן ייחודי המבדל אותו מאחרים, ואת כתגמול על השקעתו בהחדרת הסימן לתודעת הציבור. אולם זכות זו לא נועדה לצורך שימוש הגנתי בלבד, היינו

לבעל סימן שאינו ממש את זכויותיו בסימן הרשום, כפי שהוסבר בהרחבה ע "א 7038/04 מיס אל אופנה עילית לנשים 1992 בע"מ נ' 081% ת5ש6אטשסספז זאתם =דדס ג 5 0) ג 01 3 (פורסם בנבו, 11.03.2007):

"הנה כי כן, תכליתו של הסעיף היא לאפשר הקפדה על כך שהשימוש ישקף את המציאות המסחרית, במסגרתה קיים שימוש שוטף בסימני מסחר. מטרתו היא מניעת האפשרות של רישום סימני מסחר על דרך ההפקר, ללא כל כוונה או רצון לעשות בהם שימוש לצורכי מסחר, ושל הישרדות סימנים שאבד עליהם הכלח במרשם".

גרסת מר מזר נמצאה מהימנה ועקבית וממצאיו מקובלים עליי. מעיון מעמיק בתצהירו עולה כי הסימן לא נמצא בחיפוש באינטרנט. יצוין כי חיפושים מעין אלו כשלעצמם אינם יכולים להוות ראיה מספקת לביטול סימן רשום אלא אם הוגשו בצירוף תצהיר מומחה לחיפושים באינטרנט (בעניין הצגת ראיות שמקורן בתוצאות מנוע חיפוש באינטרנט, ראה החלטתי בבקשה למחיקת סימן 272360 א.כ. אמנור השקעות וסחר נ' ארז מיטרני (פורסם ביוס 8 באתר רשות הפטנטים)). יחד עם זאת, ראיה זו עשויה להצטרף ולתמוך בראיות אחרות אשר יש בהן כדי להעיד על העדר שימוש בסימן רשום. עוד גרס מר מזר כי מבדיקתו עולה כי הסימן אינו מוכר בקרב היבואנים ובעלי החנויות בתחום בישראל. בהחלט יתכן כי עוסקים אחריים במדינות אחרות עושים שימוש בסימן הרשום. אולם בהיעדר טענה נגדית (פשוט משו שבעלת הסימן בחרה למלא פיה מים) לפיה המדובר בסימן מוכר היטב בישראל, אין בידי ליתן משקל לממצאי החוקר בעניין ו. מסקנת היעדר השימוש בסימן המסחר במשך חמש או שש שנים אושרה אף על ידי נציגת בעלת הסימן עצמה.

הנה כי כן, התרשמתי במידת הודאות הנדרשת, כי המבקשת עמדה בנטל ההוכחה הנדרש ממנה כאמור לעיל, והצביעה על כך כי אכן לא נעשה שימוש בסימן בישראל בתקופה הרלוונטית קרי, בתוך שלוש שנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לביטול הסימן. יצוין כאן כי קיימת סבירות גבוהה כי הסימן אכן היה בשימוש בישראל לפני חמש או שש שנים, אולם שימוש זה חדל לחלוטין. מנגד, בעלת הסימן בחרה שלא להגיש כתב טענות שכנגד או כל תגובה מטעמה. זאת חרף פניות חוזרות ונשנות של באי כוחה שעדכנו באשר לבקשה לביטול הסימן הרשום שהוגשה ולצורך בתגובתה.

סוף דבר, בהתחשב בכלל הראיות המונחות בפני, ובהיעדר תגובת בעלת הסימן, נוכח היעדר השימוש בישראל בסימן המסחר הרשום בתקופה הרלוונטית, הריני להורות על ביטול סימן מסחר מס' 132584.

9. מכוח סמכותי לפי סעיף 69 לפקודה לפסוק הוצאות סבירות בגין ניהול ההליך, ולאור כלל השיקולים הקבועים בדין לפסיקת הוצאות הריני להורות כי בעלת הסימן הרשום תישא בהוצאות שכר טרחת המבקשת בסך 5,000 ₪ (בתוספת מע"מ). סכום זה ישולס תוך 30 יום ממועד מתן ההחלטה, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

0. בהיעדר בא כוח בישראל המייצג את בעלת הסימן, מזכירות בית הדין תמציא החלטה זו למען לשליחת הודעות, כפי שמעודכן במרשם סימני המסחר.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס | כב' אלול תשע"ח 2 ספטמבר 2018