סימן מסחר 138568

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני פוסק בקניין רוחני, נח שלו שלומוביצ בענין התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 138568 ו ובקשה לביטול סימן מסחר מספר 98174 110.05/- בקשה לעיכוב הליכים

המבקשת: .5.8 05א3]א13 0605

ע"י ב"כ וולף, ברגמן וגולר, עו"פ

המשיבה: מילניום מרקטינג - אינטרטרייד (1999) בע"מ

ע"י ב"כ מ.פירון ושות', עו"ד ונוטריונים

א. העובדות וטענות הצדדים

ביוס 15 באוגוסט 2005 הגישה המבקשת, \/.5 1161118005 41605, המתנגדת לרישומה של בקשת סימן מסחר מספר 138568, ובעלת הסימן הרשום 98174, בקשה לעיכוב ההליכים אשר בפני, עד לסיוס הדיון בתובענה המתבררת בין הצדדים, בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.

המבקשת מפרטת בבקשתה כי בהליך בפני בית המשפט התקיים קדס משפט, ונקבע במסגרתו כי הצדדים צריכים להגיש את תצהיריהם במסגרת הגשת העדויות הראשיות בתיק בתאריכים 9.9.05 ו-9.11.05.

המבקשת טוענת בבקשתה כי קיימת זהות עילות בין התביעה בבית המשפט המחוזי ובין התנגדותה לרישום סימן המסחר מספר 138568. המבקשת טוענת כי הן בכתב התביעה לבית המשפט והן בנימוקי ההתנגדות אשר הוגשו בפני רשם סימני המסחר נטענו טענות ועל קיוונו של דמיון מטעה בין סימני הצדדים, ועל קיום זכויות עדיפות בסימן 5, ועל כן יש לסרב לרשום את הסימן ,11 40:0251./, ולאסור על המשיבה את השימוש בסימן זה, לגבי מוצרים זהים או לגבי מוצרים מאותו ההגדר.

לכן, טוענת המבקשת כי הן הרשם והן בית המשפט צריכים להכריע באותה סוגיה של קיום או אי קיום דמיון מטעה בין הסימנים. כמו כן, טוענת המבקשת מדובר בצדדים זהים לשתי ההתדיינויות בפני שתי הערכאות.

אין הצדקה להתדיינות כפולה ומאחר שלבית המשפט סמכות לתת סעדים שאינה בסמכותו של הרשם, לפי טענת המבקשת, הרי שהערכאה המתאימה להכרעה במחלוקת דנן, היא בית המשפט. התדיינות כפולה, לטענת המבקשת, עלולה להביא לבזבוז משאבי המדינה ושל בעלי הדין, כמו כן, למתן החלטות סותרות, ולפגיעה בתקינות ההליכים.

כמו כן, טוענת המבקשת, כי קיום הדיון ביוס 7.9.05 בלשכת רשם סימני המסחר ייתן יתרון בלתי הוגן ובלתי מוצדק לצד שכנגד. ואף מאחר שהצד שכנגד יוכל לכלול בתצהיר שיוגש לבית המשפט אמירות של עדויות מהדיון בפני הרשם, אך המבקשת לא תוכל לעשות כך, משום הסמיכות בין הדיון בפני הרשם להגשת תצהיריה בפני בית המשפט.

לחילופין, במקרה תידחה בקשתה, המבקשת גורסת כי יהא זה נכון לדחות את הדיון שבפני רשם סימני המסחר עד לאחר שיוגשו תצהירי עדויות ראשיות בפני בית המשפט (לאחר יום ה-9.11.05).

בתגובתה שהוגשה ביוס 25.8.05 טוענת המשיבה בהליך זה, כי המבקשת מנסה למנוע תחרות חופשית מצד המשיבה תוך כדי ניצול הליך ההתנגדות אצל רשם סימני המסחר ושימוש בו בחוסר תום לב.

כמו כן, טוענת המשיבה, כי בבית המשפט המחוזי טענה המבקשת כי הנושאים הנדונים בשתי הערכאות שונים מס, וכעת טוענת את ההפך הגמור, בחוסר תום לב.

בנוסף, טוענת המשיבה כי ההליכים בפני רשם סימני המסחר החלו לפני ההליכים בפני בית המשפט, והכרעה בהליך בפני הרשם, תסייע לבית המשפט, אשר מצוי בשלבי תחילת הדיון המשפטי, לעשיית דין צדק. ההליך בפני רשם סימני המסחר עומד בפני סיוס, ואין סיבה אמיתית לעכבו.

המשיבה טוענת כי היא אשר חושפת את עדויות לחקירה נגדית בפני רשם סימני המסחר, עוד לפני שהמבקשת מגישה את תצהיריה בפני בית המשפט, ולכן היא זו שנפגעת ולא המבקשת.

המשיבה טוענת כי הפורום המקצועי שהוא רשם סימני המסחר, בהתאם לפסיקה, צריך להתעלס מהליכים מקבילים המתנהלים בפני בית המשפט, ואין הוא צריך להמיר את

שיקול דעתו בשיקול דעת בית המשפט. המבקשת היא זו שפתחה בהליך בפני בית המשפט, ולכן אין לאפשר לה לעכב ולהשהות את ההליך בפני רשם סימני המסחר.

בעת חתימת החלטה זו, הגיעה אל לשכת הרשם תגובה נוספת מאת המבקשת. מכיוון שלא הוגשה בקשה להגשת תגובה זו, אין מקום להדרש לה.

דיון והכרעה

השאלה הכלולה במסגרת בקשה זו, היא האם רשם סימני המסחר צריך לעכב את ההליכים בתיק זה, לאור הדיונים שנערכים בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו. בהחלטת כב' רשם סימני המסחר, ד"ר נועם, מיוס 25 באוגוסט 2005 בעניין בקשות למחיקה ותיקון סימן מסחר מספר 161894, \/.5.0 \/). 11 [הנתש:) ס1תס+ח\. נ' אנטוניי קוניאל (ישראל) בע"מ ואח', בקשה לעיכוב הליכים, נקבע כי הפרמטרים שיש לשקול בעניו עיכוב הליכים הס: יעילות הדיון; יעילות המערכת השיפוטית; חסכון במשאבי זמן והוצאות; מניעת הכרעות סותרות; נוחות בעלי הדין; הכרעה מהירה; מאזן הנוחות ועוד:

שאלה של עיכוב הליכים היא שאלה שבשיקול דעתה כאשר מתנהל הליך מקביל, ברע"א 3765/01 הפניקס הישראלי נ' אלכסנדר קפלן, תק -על 1(2002), 860 נקבע כי;

"3. סמכותו של בית משפט לעכב הליך כאשר מתקיים הליך אחד המעודר שאלות דומות אינה שנויה במחלוקת. זוהי סמכות שבשיקול דעת והיא הופעלה לא אחת תוך שקילת יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, חסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה, מאזן הנוחות וכיו"ב. [...] 4. שאלה זו מתעוררת לא רק בשיטתנו, בתי המשפט האמריקאיים דואגים עצמאית מוסמכים להורות על עיכוב הליכים כאשר אין מדובר באותם צדדים וגם כאשר פסק הדין בהליך האחר לא יכריע בכל השאלות העומדות על הפרק ובלבד שיהיה בו כדי לצמצמן ולעזור להכריע בשאלות של משפט התלויות ועומדות בהליך המסנן. במקרה כזה הנטל הוא על מבקש העיכוב להראות כי קיימת הצדקה לכך שהתובע ייאלץ להמתין עד מתן פסק הדין בהליך אחר [...].

אין מניעה להשתמש בכללים דומים לצורך הפעלת שיקול הדעת בענייננו באשר כללים אלה עולים בקנה אחד עם שיטתנו המשפטית ومتיישבים עם השכל הישרדות ועם סוג השיקולים כאשר בית המשפט שוקל בואו להפעיל את סמכותו לעיכוב הליכים (ראה: ע"א 59/75 אל- ל נ' מנהל מקדקרעי ישראל, פ"ד כטע),

ודוק, השאלה שבפני היא: האם יש מקום לעכב את הליכי ההתנגדות והביטול שבפני. העיכוב של הליכים אלה, ייעל את הדיון ויביא לתוצאה טובה יותר.

לשם כך חשובה מהותם של הדיונים המתנהלים בפני הערכאות השונות, עילותיהן ועובדותיהן. אם, כטענת המבקשת הסעדים אכן יכולים להעניק שתי הערכאות אינם זהים, והסמכויות המוקנות לערכאות אלה שונות הן, אך זאת משום שהעילות המבססות את התובענות והמסגרת הדיונית שבכל אחת מהן שונות מאלו שברעותה. רשם סימני המסחר דן בניהול הפנקס, בכשרותם של סימנים ובשייכותם לצד זה או אחר, בעוד בית המשפט עוסק על אכיפת זכויות הנובעות מהרישום ועל השימוש בהן, כמו גם בוויות שכנות להן. ואף לא ניתן להתעלם מהעובדה כי לפניהן של שתי הערכאות מוטלות פלוגתאות זהות או דומות, ואף פעמים רבות נדרשות הן להכריע באותן שאלות ממש.

ואכן בשאלות רבות, עובדתיות ומשפטיות, הנוגעות לכשירות רישום של זכויות בקניין רוחני או לבעלות בהם, קיימת סמכות שיפוטית מקבילה לרשם ולבית המשפט המחונזי, ואכן נכונה טענת המשיבה כי אין ההליכים בערכאה אחת מהווים מעשה בית דין לגבי אלו שבערכאה האחרת, הרי שהדברים אמורים בהשתק עילה, אך והאם כך הוא גם בהשתק פלוגתא? לשם הכרעה בשאלה זו חשוב לבחון את מהות הפלוגתא שהכרעה בה ניתנה. איני צריך להכריע בזהות השאלות העובדתיות ובקיומו או העדרו של השתק פלוגתא, מכיוון שבפני לא מונח מעשה בית דין של ערכאה אחרת.

העולה מהדברים האמורים הוא כי בשל הבדלי הסמכות, ובהיותם של הסעדים והעילות שבשני ההליכים שונים, הרי שהכרעת בית המשפט המחוזי בתובענה שהובאה בפניו, לא תייתר את הדיון בפני הרשם (ר' בג"צ 144/85 קליל, תעשיות מתכת נ' רשם הפטנטים, פ"ד מב (1) 309, 329). לא זו אף זו, גם אם אכן זהות הפלוגתאות, אין אני רואה עילה כלשהי להפסיק את הדיון ולהמתין לדיון מאוחר יותר על מנת לברר פלוגתאות אלה.

התובענה שבפני בית המשפט המחוזי אינה מוקדמת להליך זה, ואף השלב בו היא מצויה אינו מצביע על כך שמתן החלטה בה ייעל את הדיון שבפני. נהפוך הוא, הדיון יסתרבל ויתארך. מאידך, קיום הדיון שבפני, ואף הבאתו לכלל סיוס ומתן החלטה, לא יפגעו בניהול ההליך שבפני בית המשפט, וודאי שלא בצורה משמעותית. אם יסבור בית המשפט כי יש בהכרעת הרשם משום השתק או הכרעה בנושא המצוי לפתחו נמצא הדיון בפניו מתייעל, ואף יסבור אחרת, הרי שהדיון אינו ניזוק, וימשיך להתברר כסדרו.

לאור האמור, איני נעתר לבקשה לעכב את ההליכים. משכך החלטתי לגופו של עניין, אין אני נדרש לשאלה תוס לביס של הצדדים או לאופן בו הם הציגו את הדברים בפני בית המשפט המחוני.

בפני מונחת עוד בקשתה החליפית של המבקשת לדחות את מועד הדיון שבפני, עד לאחר הגשת התצהירים לבית המשפט המחוני.

איני סבור שטענתה של המבקשת, לפיה קיום הדיון בפני הרשם, יעניק יתרון למשיבה, מלמדת על כך שיש בידה "אמת אחת שתציג בפני כבוד הפוסק ואמת אחרת שתוצג בפני בית המשפט המחונזי". פעמים רבות, מושפעות הטקטיקה ואף האסטרטגיה של ניהול המשפט, מסדרי הבאת הראיות.

גם הדין מכיר בהשפעה זו וקובע לצד נטלי ההוכחה את סדרי הגשת הראיות. לעיתים נטלי הגשת ראיות שונים מנטל ההוכחה, כפי שמתבטא הדבר בהתנגדויות המתבררות בפני הרשם. בעוד שנטל ההוכחה לכשרות סימן לרישום רובצ הוא על כתפי המבקש, המתנגד הוא זה שנקרא להציג ראיותיו ראשונה.

גם בעניין זה, ייפעלו אותם השיקולים והמבחנים שנימו לעיל, לעניין עיכוב הדיון. כשבמוקד ההכרעה ייבחנו האינטרסים הדיוניים של הצדדים כפי שהמסוד מתגלמים בסדר הגשת הראיות, ובזכות התגובה איש לראיות רעהו.

אלא שבמקרה שבפני אין אני נדרש לאותם שיקולים ומבחנים, וזאת מהסיבה הפשוטה, שקיומו של הדיון בבית המשפט אינו משפיע כלל ועיקר על סדרי הדין, הראיות והגשתן בהליך שבפני הרשם. שלב הגשת הראיות בתיק זה הסתיים, וגם המבקשת אינה טוענת כי הדיון בתיק זה יכול להיות מושפע מנטל הגשת הראיות לבית המשפט המחוזי.

טענתה של המבקשת לפיה חקירות העדויות בתיק זה ייצרו אסימטריה שתהווה פגיעה בזכויותיה הדיוניות בפני בית המשפט המחוזי, אינה יכולה להיבדק על ידי, ואין בסמכותי להכריע בה, ولو משום שהיא נוגעת לזכויות דיוניות בהליך שאינו בפני.

סיכום של דברים כי אני דוחה את הבקשה על שני ראשיה. המבקשת תשא בהוצאות המשיבה ושכר ט"ו עו"ד בגין בקשה זו בסכום של 4,500 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

נח שלו שלומוביצ, פוסק קניין רוחני

ניתן בירושלים היום כ"ה אב, תשס"ה

0 אוגוסט, 2005

נח שלו שלומוביצ 54678313-/138568