החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

בקשה להחזר תוקף סיימן מסחר 145836 (בקשה להצטרף להליך)

המבקשת: יחד מועדון צרכנים לרופאים בע"מ

ע"י ב"כ משרד עורכי דין ברוך אברהמי

הצד השלישי: ההסתדרות החדשה

ע"י ב"כ ש. הורוביץ ושות'

ה ח ל ט ה

המבקשת הייתה בעלים של סימן מסחר 145836, אשר נמחק בשל אי תשלוס אגרת חידוש. מספר שנים לאחר המחיקה עתרה להחזיר את הסימן לתוקף. בקשה זו סורבה לאחרונה על ידי מחלקת סימני המסחר. על החלטה זו של המחלקה ביקשה המבקשת להשיג בפניי.

ביוס 8.3.2016 ביקשה ההסתדרות החדשה להצטרף להליך המתנהל בפניי. במסגרת בקשה זו עתרה כי תינתן לה ארכה בת 45 ימים להגשת עמדתה.

ביוס 10.3.2016 דחיתי את בקשת ההסתדרות החדשה לארכה והבעתי את עמדתי כי איני רואה מקום לצרף אותה כצד להליך. במסגרת אותה החלטה קבעתי כדלקמן:

"זאת ועוד, איני סבורה כי יש מקום לדחות את ההכרעה בבקשה להחזר תוקף הסימן לבקשת צד שלישי. לפיכך, ככל שסבורה ההסתדרות החדשה כי יש בפיה טענות או עובדות ללוונטיות להליך שבפניי, תגיש אותן כעת, בטרם תתקיים השמעת טענות המבקשת בהליך בו פתחה. המבקשת תהיה יכולה להתייחס במהלך הדיון לאותן טענות או מסמכים, לדעת לשאלה אם יש מקום לשקול את אותן טענות במסגרת מתק ההחלטה."

השמעת טענותיה של המבקשת בפניי נקבעה ליוס 20.4.2016.

למרות ההחלטה האמורה, הגישה ההסתדרות החדשה ביוס 13.4.2016 בקשה נוספת כי על צירופה להליך. בקשה אחרונה זו משתרעת על 47 עמודים והוגשה, כאמור, שבוע לפני הדיון. לטענת ההסתדרות, ערכאה זו מחוייבת להורות על הצטרפותה להליך החד-צדדי

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

המתנהל בפניי. לעניין ה מסתמכת ההסתדרות על הוראות תקנה 73 לתקנות סימני המסחר, (להלן: "התקנות"), הקובעת כדלקמן:

"בטרם השתמש הדשם בסמכות ההכרעה המסורה לו בפקודה או בתקנות אלו, לרעת כל אדם, חייב הוא, אם נדרש בכך, לשמוע את טענותיו של האיש שנועל על ידי השימוש באותה סמכות בתוך המועד שקבע הרשם."

ראשית, איני סבורה כי מתן החלטה בשאלה האם להחיר לתוקף את הסימן של המבקשת לאו, הינה שימוש בסמכות לרעת ההסתדרות. ההסתדרות החדשה מסתמכת על החלטת כב' הרשס בעניין סימן מסחר רשום 216,916 (בקשה להתערבות צד שלישי ולחלופיו ארכה לתשובת בעלת הסימן) דני ארגון נ' שטראוס מפעלי תרבות בע"מ (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 11.11.2012) שבו נקבע כי לצד השלישי אשר טוען לטובת הנאה בסימן שמחיקתו נתבקשה רשאי להשמיע את טענותיו וזאת מכוח תקנה 72 לתקנות, בכפוף להפקדת ערבון להוצאות מבקש המחיקה. ואף אוזכרה באותה החלטה תקנה 73 לתקנות, הרי שהסמכות שהופעלה היא הכלולה בתקנה 72 המאפשרת באופן מפורש לצד שלישי להצטרף להליך מחיקה של סימן מסחר בשל טובת הנאה שרכש בסימן.

בענייננו אין ההסתדרות טוענת לטובת הנאה בסימן אלא לחשש כי עלולה היא להיתבע בשל הפרתו לאחר שעשתה שימוש במלה "יחד" הכלולה בסימן כרכיב בסימנה. איני סבורה כי החזרת הסימן לתוקף מהווה שימוש בסמכות לרעת ההסתדרות בשל חששה מתביעה, אך איני מוצאת להכריע בשאלה זו.

גם אני הייתי מקבלת את עמדת ההסתדרות בהקשר זה, דהיינו כי רשאית היא להשמיע טענותיה במסגרת תקנה 73 לתקנות, הרי שהן בהחלטה שניתנה ביוס 10.3.2016 והן מכות חוזר רשם 031/2015 - כללי "מסמכים המוגשים לרשות על ידי צדדים שלישיים", פתוחה הדרך בפני ההסתדרות החדשה להגיש את טענותיה והיא אף עשתה כן בשתי הבקשות שהגישה, באופן הנרחב ביותר. ואת ועוד, למרות שלא נעתרתי לבקשת הארכה שהגישה, בחרה ההסתדרות החדשה את המועד הנוח לה להגיש את טענותיה, אך שבוע לפני הדיון באופן שאינו מאפשר למבקשת להגיב להן בטרס הדיון, אלא אך במהלכו.

משמעות טענות ההסתדרות החדשה בפניי, איני סבורה כי יש להורות גם על הצטרפותה להליך. איני סבורה כי הצטרפות להליך במסגרת תקנה 72 הינה שוות ערך לשמיעת הטענות הקבועה בתקנה 73. תקנה 72 קובעת תנאים להצטרפות להליך כאשר בידי הצד השלישי טובת הנאה בסימן, לרבות הפקדת ערובה להוצאות ובמסגרת הליך למחיקתו. תקנה 73 אינה קובעת כלל אפשרות להצטרף להליך אלא השמעת טענות בלבד וזאת ללא תנאים למעט עמידה במועדים שנקבעו בידי הרשם לשם כך. תקנה 73 פותחת לכאורה פתח לשמיעת כל

אדם, אף ללא כל טובת הנאה בסימן הנדון, מבלי שיחויב אותו צד שלישי בהתחייבות להוצאות הצדדים להליך.

מכאן נובע כי קיים הבדל בין התערבות הצד השלישי בהליך בהתאם לתקנה 72 לבין ההתערבות מכוח תקנה 73. ברי כי ההסתדרות החדשה מבקשת ליהנות מן האפשרויות גלומות בתקנה 72 ולהצטרף להליך, אף שאין אנו מצוים במסגרת הליך מחיקה והיא אינה בעלת טובת הנאה בסימן.

ככל שקיימת להסתדרות החדשה זכות להשמיע טענותיה בהתאם להוראות תקנה 73 לתקנות בנסיבות שבפניי, סבורה אני כי ההסתדרות החדשה מיצתה את כוחה וכי אין קיימת לה זכות להצטרף להליך בהתאם לאותה תקנה.

בשולי הדברים אציין כי איני דנה במסגרת החלטה זו בשאלה האם על קיומו של הליך חלופי, כגון התנגדות לרישום סימן מסחר או בקשה למחיקתו או ביטולו, להשפיע על שאלת עצס הפעלת תקנה 73 לתקנות ואופן ההפעלה, הן במסגרת הליכי הבחינה של בקשות לרישום סימני מסחר, אשר מוסדרים בתקנות והן בחוזר רשם 031/2015 - כללי והן במסגרת יתר סמכויות הרשם בהתאם לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 ולתקנות.

בשולי הדברים אציין כי קיומו של הליך חלופי להצטרפות, כגון התנגדות, נדונה בהליך הצטרפות אחר הקבוע בפני בית הדין להגבלים עסקיים במסגרת סמכותו לאשר הסדר כובל, נקבע כי שעה שמי שביקש להצטרף להליך בחר שלא לנצל את ההליך הקבוע בחוק ולהתנגד להסדר, אין גם מקום לצרפו:

נראה כי כאשר קבוצת ישראכרט אינה צד להסדר, אין לה אינטרס מוקנה להצטרף. לו סברה הקבוצה בכנות כי עליה להיות צד, הייתה בוודאי מגישה בקשתה על פי המועדים הקבועים בחוק, שכן הצדך בעתיד בהסדרי סליקה צולבת באשר לכרטיסי מאסטרקארד, הייתה ידועה לה. העובדה שהיה כביכול צדך להמתין לחתימת הסכמים מקומיים באשר לעמלות הצולבות, אינה מעלה ואינה מורידה, שכן המצב לא השתנה גם במועד הגשת הבקשה להצטרפות.

אכן, אין להתעלם מכך שלפסק הדין שיינתן בהליך תהיה השפעה על קבוצת ישראכרט, אולם כפי שנאמר בה"ע 9/97 (בקשה 3/98 קווי זהב שירותי תקשורת בינלאומיים);

"אפשרות כזו קיימת לגבי כל פסק -דין ואין בה כדי להצדיק את צירופו לדיון של כל מי שעתיד להיות מעוניין בעיצובן של נורמות התנהגות אלה".

והעיקר, כפי שנאמר לעיל, אם אכן רצתה קבוצת ישראכרט להיות צד בעיצוב אותן נודמות, הייתה יכולה להיות צד על פי ההגדרה של "אדם העלול להיפגע מהסדר כובל", כאמור בסעיף 8(ב) לחוק, ולהגיש התנגדות מפורטת ומנומקת במועד." (ה"ע 4630/01, בש"א 7518/02 ישראכרט בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' (פורסמה בנבו, 18.9.2002).

4. כאמור בהחלטתי מיוס 10.3.2016 תטען המבקשת ככל שתמצא לנכון במסגרת השמעת טענותיה גם בתשובה לטענות שהעלתה ההסתדרות החדשה.

5. משלא נדרשה תשובת המבקשת לבקשה זו, לא ניתן צו להוצאות.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס ט' ניסן תשע"ו

סימוכין:

7 אפריל 2016