סימן מסחר 149733 (מעוצב)

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בקשה לביטול רישוס סימן מסחר " את 1ת" (מעוצב)

מבקשת הביטול: 1166518 6מ2) ב[טוחיוסי ע"י ב"כ: פרל כהן צדק לצר ברף

בעלת הסימן: ]1451301151 [618]/ בדו ע"י ב"כ: ג'יי.אמ.בי דייויס בן - דוד בע"מ

1. בפני בקשה לביטול הרישוס של סימן מסחר מספר 149733 (מעוצב) ₪313 (להלן: "סימן המסחר" או "הסימן"), ע"ש 1ת16ת1351801150 1/6181 118 (להלן: "בעלת הסימן")

עבור הסחורות הבאות:

בירה, מים מינרלים ומוגזיסם ומשקאות לא כוהליים אחריס, משקאות פירות ומיצי פרות, סירופיס להכנת משקאות, קוקטיילים לא כוהליים, משקאות המכילים קפאין ואת תה צמחים במיוחד גוארנה או ג'ינסנג, ו/או ויטמימים, משקאות איזוטוניים (לא לשימוש רפוא?) כולם נכללים בסוג 32.

2. סימן המסחר הוגש לרישוס ביוס 12.6.2001 קובל ופורסס להתנגדויות ביוס 20.12.2001 . ביוס 30.06.2002 חברת - /3 6ה[1.16065 6ת2) 8[טנתעס/1 ז1תסרַת66ָהת3]/ 6הכ) ב[טנותס 1.6 (להלן : "מבקשות הביטול") הגישה התנגדות לרישוס הסימן בעילות לפי סעיף 8) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] תשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה"), העדר אופי מבחין", סעיף 5(11) לפקודה "פגיעה בתקנת הציבור", סעיפים 11(ש6), 12, ו16(א)(6) לפקודה "הטעיית הציבור ותחרות בלתי הוגנת" וסעיף 13(11) "דמיון לסימן מוכר היטב שאינו

רשוס".

בנוסף המתנגדת (מבקשת הביטול בהליך וה) טענה שהסימן אינו כשיר לרישוס לאור הוראות סעיף 2(א)(7) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981 "מעשה העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה", אולס בסופו של יוס מבלי שהתקבלה תגובת מבקשת הסימן ונחה המתנגדת את התנגדותה והסימן נרשס ביוס 23.2.2003.

ביוס 13.6.2019 הגישה מבקשת הביטול בקשה לביטול סימן המסחר בעילה של "העדר שימוש" הקבועה בסעיף 41 (א) לפקודה, מבקשת הביטול טוענת כי לא הייתה כוונה בתוס לב לעשות שימוש בסימן שהוגש כסימן מסחר ואכן לא נעשה בו שימוש כבסימן מסחר וכי לא היה שימוש בסימן בתוך שלוש שנים שקדמו לבקשה.

בהחלטתי מיוס 23.9.2019 הורתי למבקשת הביטול להמציא את ראיותיה היות ובעלת הסימן לא הגישה את כתב הטענות שכנגד.

ביוס 16.11.2019 הוגשו ראיות מבקשת הביטול. הראיות כללו את תצהירו של מר שי כהן אשר משמש עוזר משפטי (פארליגל) במחלקת סימני מסחר ואכיפה במשרדי מבקשת הביטול.

ביוס 24.11.2019 הוגשה בקשה מטעם המבקשת למתן החלטת הרשם ללא דיון ועל סמך החומר המצוי בתיק. המבקשת מציינת כי אין היא עומדת על קיומו של דיון (בהתאם לתקנה 71 א(ב) לתקנות סימני המסחר, 1940). וזאת, מטעמים ברורים של יעילות דיונית ובפרט בהתחשב לעובדה שבעלת הסימן לא הגישה את תגובתה לבקשה לביטול סימן המסחר.

דיון והכרעה סעיף 41 (א) לפקודה קובע כדלקמן:

"41.,(א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעונין להגיש בקשה לביטול רישום סימן מסחר על יסוד הנימוק, שלא הייתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול."

על פי הוראות סעיף 41 (א) לפקודה, יבוטל רישומו של סימן אם יוכח כי לא נעשה בו שימוש בקשר עם הטובין שלגביהם הוא רשום, במשך שלוש השנים שקדמו למועד בו הוגשה בקשת הביטול. בענייננו, התקופה הקובעת לפי סעיף 41 (א) הנ"ל היא בין התאריכים 13.6.2016 ועד ליוס 13.6.2019 הוא המועד בו הוגשה בקשת הביטול (להלן: "התקופה הקובעת").

0. במסגרת בקשה לביטול סימן מסחר על פי סעיף 41 לפקודה, על היושב בדין לבחון שלוש

שאלות (כדברי כבוד השופט ויתקון פסקה 2, בבג"צ 302/74 20615085) פרמינגר (פורסם בנבו, 6.1.1975) :

"השאלה הראשונה היא, אם היה או לא היה שימוש בסימן במשך התקופה הרלבנטית. אם לא היה, כי אז השאלה השניה היא, אם היו או לא היו נסיבות מיוחדות במסחר, שבולן אי אפשר היה להשתמש בסימן. ואם לא ה:ו נסיבות כאלו, כי אז השאלה השלישית היא, אף על פי כן על הרשם להשתמש בשיקול דעתו שלא למחוק את הסימן".

(ראו פסקה 5 ב- ע"א 7038/04 מיס אל אופנה עילית לנשים 1992 בע"מ נ' מדד60ג

2)-חתא תד 6207.זג אזתם\ עפ5שאטספזת זא זע (פורסס בנבו, 11.3.2007)).

בענייננו, מטעמים מבקשת המחיקה הוגש תצהירו של מר שי כהן, המשמש כאמור, כעוזר משפטי במחלקת סימני מסחר ואכיפה במשרד באי כוחה של מבקשת הביטול. ועיקר עיסוקו הוא איתור זיפיס והפרות של סימני מסחר ברחבי הארצ. מר כהן בדק בשישה עשר בתי ממכר מסוגים ובישוביס שוניס באר האס קיימיס מוצריס (ובפרט משקאות) הנושאיס את הסימן, באף אחד מבתי הממכר לא אותרו מוצריס הנושאיס את הסימן. יצוין כי הבדיקה בבתי הממכר בוצעה בין ה- 12.5.2019 לבין 21.5.2019 כך שפרק הזמן בין 9 ל- 13.6.2019 מועד הגשת בקשת הביטול לא נבחן.

במסגרת החקירה השנייה מצהיר מר כהן על חיפוש שביצע אחר אזכוריס באינטרנט של הסימן ובעלת הסימן, וכן אזכוריס של מוצריס הנושאיס את הסימן בתקופה הקובעת. מתוצאות חקירה זו עולה שלא נעשה שימוש בסימן גס במרשתת.

על מבקשת הביטול היה להוכיח בראיותיה עובדה שלילית (העדר שימוש בסימן הרשוס במשך שלוש שנים שקדמו להגשת הבקשה לביטול). עובדה שלילית מטבעה קשה יותר להוכחה מעובדה חיובית, ויחד עם זאת הצליחה מבקשת הביטול בראיותיה להריס את הנטל הרובץ בפתחה. מבקשת הביטול הניחה ראיות מספקות (אם כי לא מלאות)

לטענותיה, ומכאן יעבור נטל הבאת הראיות אל בעלת הסימן. (ראו פסקה 6 ב- בג"ץ 296/86

בעלת הסימן לא השיבה לכל פניה בהליך דנן ולא הגישה במהלך ההליך וה כל מסמך או ראיה אחרת אשר יש בהס כדי לסתור את טענות מבקשת הביטול. אין שמץ של ראיה כי בעלת הסימן עשתה שימוש בסימן האמור בשלוש השנים שקדמו לפתיחת ההליך שבפניי, וכו לא הובאו בפני ראיות על נסיבות מיוחדות במסחר, שבגללן אי אפשר היה להשתמש בסימן.

לאור היעדר ראיות המעידות על שימוש בסימן (בשלוש השנים שקדמו לפתיחת הליך בקשת המחיקה והביטול), ולאור התנהלותה של בעלת הסימן בהליך דנן אני מקבלת את טענת מבקשת הביטול בדבר אי השימוש מצד בעלת הסימן ומורה על מחיקת רישום הסימן נושא ההליך מן הפנקס.

בעלת הסימן תישא בהוצאות מבקשת הביטול ושכר טרחת עורכי דינה בסך של 8000 ש"ח תוך שבוע יום מתן החלטה זו, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס יז' כסלו תש"פ

סימוכין: 5 דצמבר 2019