סימן מסחר 152815

ההחלטה:

רשם הפטנטיס, המדגמיס וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני, ישראל אקסלרד

התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 152815 -

תחאה )ג. זם (בקשה לפסילת הפוסק)

המבקשת: חב' רדכו לתעשיה וסחר בע "מ - חברון

ע"י ב"כ וליד אחאלקה ומוראד אבו עוביידה, עו"ד (להלן: "המבקשת")

המתנגדות: 1. חברת באק פייר תעשיות ומסחר - חב' פלסטינית

2. חברת באק פייר שיווק נעלים חב' ישראלית שתיהן ע"י ב"כ נביל אזחימאן, עו"ד

(להלן: "המתנגדת ")

ה ח ל ט ה

בעקבות החלטתי מיום 30 בינואר 2005, אשר ניתנה לאחר שנאלצתי להפסיק את הדיון בתיק זה בעיצומה של חקירה נגדית של אחד העדים בשל התנהגות משולחת רסן ופרועה של אחד מבאי כוחה של המבקשת, עו"ד וליד וחאלקה, הגיש עו"ד וחאלקה ביום 31 בינואר "בקשה לפסילת הפוסק". בבקשה ביקש ב"כ המבקשת מרשם סימני המסחר לפסול את הח"מ מלהמשיך ולדון בתיק זה. לעניין אציין כי סמכויותיהן השיפוטיות של רשם סימני המסחר ושל הפוסק בקניין רוחני הן סמכויות מקבילות, ואין לרשם סמכות להורות לפוסק כי יפסול עצמו מלדון בתיק. בקשה לפסילת פוסק בקנייןו רוחני יש להפנות לפוסק היושב בדין, כפי שנעשה הדבר בהליכים בפני בתי המשפט.

אומר כבר בפתח הדברים כי החלטתי לדחות את הבקשה, ואת לאחר שקראתי את תגובתו של ב"כ המתנגדות, ולאחר שהקשבתי בקשב רב להקלטת הדיון. כפי שיוברר בהמשך הדברים, הבקשה אינה אלא ניסיון של ב"כ המבקשת לצאת נשכר מחטאו, וכבר שנו חכמים: "אין חוטא יוצא נשכר".

רשם הפטנטיס, המדגמיס וסימני המסחר

ב"כ המבקשת מבסס את בקשת הפסילה על ערעור, לגרסתו, במהלך הדיון. לכן, אין מנוס להיכנס לעובי הקורה ולבדוק את מהלך הדברים באותו הדיון, על מנת לראות אם מבוססות טענותיו העובדתיות של ב"כ המבקשת, ואם נכונות מסקנותיו בדבר חשש למשוא פנים.

אירוע מסוג זה אשר ערעור בדיון שהתקיים בפני הוא חריג ביותר בנוף ההליכים השיפוטיים בלשכת רשם סימני המסחר, למרבה המנצל. נדמה לי שלא אטעה ואומר כי התנהגות חריגה, כפי שהציג ב"כ המבקשת, מעולם לא נצפתה כאן. המעמד היה מביך מאוד ומזעזע

לנוכחי בדיון וכך, השומע את הדברים בהקלטת הדיון, תיצלנה שתי אוזניו.

מהלך הדברים, אשר הובילו בסופו של דבר להפסקת הדיון בעיצומה של החקירה הנגדית של העד העיקרי מטעם המבקשת, רחוק מהיות דומה למתואר בבקשה לפסילה. אין בכוונתי לערוך השוואה של כל טענה עובדתית של ב"כ המבקשת מול מה שערעור ונאמר בפועל, ואם כי לצורך ההכרעה בבקשת הפסילה, עלי יהיה לתאר את מהלך הדברים. יערוך לו ב"כ המבקשת את ההשוואה בכוחות עצמו, יחד עם חשבון הנפש באשר להתנהגותו בדיון.

במהלך החקירה הנגדית עלתה סוגיה של הליכי רישום של סימני המסחר שבמחלוקת بعריס רמאללה ועזה. העד נשאל שאלה לגבי הליכים אלה, ועו"ד וחאלקה השיב במקום העד. הערתי במקום לעו"ד וּחאלקה כי אינני מטיל ספק לגבי אמיתות דבריו, ואולם הוא לא יכול להעיד בעצמו על עובדות חדשות באמצע החקירה הנגדית. משנשאל שוב העד שאלה באותו ההקשר, חזר ע"ד וחאלקה והשיב במקום העד. ציינתי בפני עו"ד וחאלקה כי הוא שוב משיב במקום העד, ובקשתי אותו להפסיק להפריע בחקירה הנגדית. בטרס החל העד להשיב, החל עו"ד אבו עוביידה, גסו הוא ב"כ המבקשת, להשיב במקום העד. ניסיונותיי למנוע מעו"ד אבו עוביידה מלהשיב במקום העד לא צלחו, ולמרות שאסרתי זאת עליו, השיב הפעם עו"ד אבו עוביידה את התשובה במקום העד. הערתי על כך שוב לבאי כוח המבקשת.

בשלב הזה, החל עו"ד וחאלקה להריס את קולו יותר ויותר, הוא החל לצעוק בקולי קולות, ובקושי רב ניתן היה להסות אותו.

באותו השלב, בקשתי את העד מטעם המבקשת, אשר נחקר בחקירה נגדית, להחליף את מקומו ישב קרוב אלי, מבלי שבאי כוחו יחצצו בינו לביני. מתוך טעות לא הוריתי על הדבר לפני תחילת החקירה הנגדית. הדבר נעשה כדי לעשות סדר במהלך הדיון. יש לציין כי בתחילת הדיון, נחקרו עדים מטעם המתנגדת, ואלה ישבו בכסא הקרוב אלי, כאשר נותר כסא אחד ריק בין העד לבין ב"כ הצד שהזמינו להעיד. הדבר מקובל

רשם הפטנטיס, המדגמיס וסימני המסחר

בדיון בפני הרשם, כפי שאף הסברתי בתחילת הדיון לבאי כוח הצדדים, שכן אין באולם דוכן עד ולא הגיוני הדבר שעד המעיד ישב צמוד לבא כוח הצד שהזמינו להעיד, בכסא שלידו.

בשלב הזה, החל שוב עו"ד וחאלקה צועק לעברי בצעקות רמות. באופן ופניס לא ניתן להתגבר על צעקותיו. מספר פעמים בקשתי ממנו להפסיק את הרמת הקול אך לשווא. נאלצתי לבקש אותו לצאת מיידית מהאולם, אך הוא המשיך בצעקות בלתי נסבלות. בקשתי ממנו לצאת החוצה להירגע אך לשווא. בקשתי ממנו פעמיים כי יצא לעשר דקות כדי להירגע, אך עו"ד חאלקה המשיך בצעקותיו. הוא הפנה אלי את גבו והמשיך לצעוק, ולא חדל מהפניית הגב גם כשהוריתי לו לעשות כן. הוא צעק כי הוא יוצא ולא חוזר, ובדרכו החוצה הורה אלי באצבעו תוך שהוא צועק לעברי בקולי קולות כי אני "משחק לידיהס".

עניינה של בקשה זו אינה התנהגותו של עו"ד חאלקה, ואולם מתיאור מהלך הדיון, כפי שתואר על ידו, מנסה עו"ד וחאלקה ללמוד כי קיימת עילת פסלות. מהוראתי כי העד יחליף את מקומו וישב באופן שלא יחצצו בינו לביני באי כוחו של העד, למד ב"כ המבקשת כי אני סבור שהעד אינו אמין וכי עורכי הדין אינם אמינים. מניסיונותיי, אשר לצערי לא צלחו, למנוע מעו"ד חאלקה ומעו"ד אבו עוביידה להשיב תשובה במקום העד, מסיק עו"ד וחאלקה כי אני סבור שעורכי הדין אינם אמינים וכי הס מסייעים לעד שלהם. אכן אני סבור שעורכי הדין סייעו לעד, משהתעקשו להשיב במקומו, אך אין פרוש הדבר בהכרח, כי עורכי הדין אינם אמינים. אמינות של עורכי הדין אינה עומדת כאן לדיון.

מכל האמור לעיל אני סבור כי לא התקיימה כל עילת פסלות וכי אין מקום כי אפסול עצמי מלהמשיך בשמיעת התיק בפני. לא קיים כל חשש למשוא פנים, וממילא לא קיים כל חשש מכזה. טענתו של ב"כ המבקשת בדבר קיומו של חשש כזה מבוססת על תיאור לא נכון של מהלך הדברים בדיון. האם ניתן ללמוד ממהלך הדיון כי גיבשתי עמדה סופית (או עמדה כלשהי) באופן שאם אשמע את התיק? התשובה שלילית באופן מוחלט. הערותיי לבאי כוח המבקשת שלא להשיב במקום העד, כמו גם הוראתי כי העד ישב במקום בו אוכל לצפות בהתנהגותו מבלי שבאי כוחו יחצצו ביני לבינו - כל אלה אין הן אלא הערות והנחיות לגבי מהלך הדיון במסגרת תפקידי וסמכותי לקיים דיון הוגן, ואין ביניהן ולא כלום עס המחלוקות שבין הצדדים. לא הבעתי אפילו לא ברמז דעה כלשהי בנושאים הנתונים במחלוקת בין הצדדים. יתכן כי עו"ד אחאלקה סבור, מבחינת תחושתו הסובייקטיבית, כי נוצרה לי דעה שלילית עליו כך שלא יתאפשר לי לדון בתיק באופן שלא אושפע מהתנהגותו. טענה זו לא נטענה על ידו במפורש ואולם זו תחושתו, תנוח עליו דעתו, שהרי לא יעלה על הדעת כי אתן להתנהגותו של עורך דין בדיון, חמורה ככל שתהיה, להשפיע על זכויותיו של צד לדיון, אשר אין כל עוול בכפו. יוכל עו"ד וחאלקה להיות סמוך ובטח כי ההכרעה בתיק זה, כמו בכל תיק אחר המובא בפני רשם סימני

רשם הפטנטיס, המדגמיס וסימני המסחר

המסחר והפוסקים בקניין רוחני, תהיה על פי כללי הדין והצדק המחייבים את היושב בדיון. בהליכים שיפוטיים עסקיים, ואין מניעה כי במהלך הליכים כאלה, יאמר בעל הסמכות השיפוטית אמירות ביקורתיות, אפילו חריפות, כלפי בעלי הדין או באי כוחם - כך קבע בית המשפט העליון (ראה הפנייה לפסקי הדין בהמשך). אין אמירות כאלה (כמו במקרה דנן כי עורכי הדין השיבו במקום העד) מצדיקות התנהגות משולחת רסן מצד עורך דין. כמו כן, אין באמירות כאלה ואין במתח שנוצר בין הערכה שיפוטית לבין בא כוחת אחד הצדדים, כשלעצמו, כדי לבסס עילת פסלות. ראה לעניין וה ע"פ 1971/03 זאב בלול נ. מדינת ישראל, תק-על 1(2003), 237 וכן ע"פ 6271/03 דורון נגאוקר נ. מדינת ישראל, תק- על 3(2003), 1708.

מידות ההיגיון וחוש הצדק אף הן מחייבות שלא להיעתר לבקשת הפסילה. הדעת אינה סובלת כי עורך דין המופיע בפני ערכה שיפוטית יתנהג בצורה מבישה, ויגיש לאחר מכן בקשה לפסילת בעל הסמכות, מתוך חשש שבשל התנהגותו של עורך הדין עצמו, לא יוכל בעל הסמכות לדון בתיק ללא משוא פנים. על כך אמרתי בתחילת הדברים כי "אין חוטא יוצא נשכר".

ובשולי הבקשה לפסילה: לא ניתן לעבור על סדר הדיון ולהשליס עס התנהגות של עורך דין בישראל, כפי שתוארה לעיל וכפי שהיא עולה מהקלטת הדיון. הגדיל עו"ד וחאלקה וכתב בבקשה לפסילה: "הפוסק הוסיף פשע על חטא כאשר כתב החלטה וקבע בה עובדות קשות וחסרות כל שחר כלפי הח"מ. הפוסק שינה את דבריו כאשר בהחלטתו טען כי ביקש ממני לצאת להפסקה של עשר דקות, כאשר בפועל הוא ביקש ממני לצאת בכלל. לא נאמרה המילה הפסקה". ועוד כתב: "הקביעות שקבע הפוסק בהחלטתו מראות כי הוא אינו בוחל באמצעים כדי להצדיק בדיעבד את עמדותיו". ועוד: "העובדה שהפוסק מעליס בהחלטתו את התנהגותו כלפי הח"מ ואת הוראתו אלי לצאת מהאולם מעוררת תהיות לגבי אמינותו וכשרו לשפוט בין הצדדים". יתכן כי אכן עו"ד חאלקה לא שמע חלק גדול מן הדברים שנאמרו, שכן היה נתון בעיצומן של צעקותיו, אך טוב היה עושה אילו בדק את הדברים בהקלטה בטרס כתב דבריו בבקשה לפסילה. בכך לא תמו הדברים ועל מנת להלך אימים על הח"מ, הגיש עו"ד וחאלקה תלונה ללשכת עורכי הדין, וציין ואת בסוף בקשת הפסילה, ואת למרות שברור לו לבכל המבקשת כי המדובר בהליך שיפוטי במסגרתו אין לפוסק אלא מרותו של החוק, וכי הדרך הנכונה, אם סבור הוא כי עלול להיגרם עוול ללקוחו, היא בקשה לפסילה, ולא תלונה כאמור.

לאור הנסיבות, תעביר מזכירות רשם סימני המסחר ללשכת עורכי הדין את החלק הרלוונטי מהקלטת הדיון, את פרוטוקול הדיון, את החלטתי מיום 31 בינואר ואת החלטתי זו, את בקשת הפסילה ואת תגובת ב"כ הצד שכנגד לבקשת הפסילה - כל ואת על מנת שייבדק אם יש מקום לנקוט נגד עו"ד וחאלקה בהליכים משמעתיים.

רשם הפטנטיס, המדגמיס וסימני המסחר

1. עו"ד וחאלקה יודיע ללשכת הרשם עד ליום 6 בינואר בשעה 10:00 אם יש בדעתו להשיג או לערער בדרך כלשהי על החלטתי שלא לפסול את עצמי (באשר המשך הדיון קבוע כבר ליום 7 בינואר), כך שאוכל להחליט בדבר המשך ההליכים בתיק.

2. המבקשת תשלם למתנגדת שכ"ט עו"ד בגין בקשה ובסך 1,000 ₪, ללא קשר לתוצאות הליך ההתנגדות.

ישראל אקסלרד פוסק בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביום כ"ג שבט, תשס"ה 2 פברואר, 2005