סימן מסחר 157792

ההחלטה:

רישום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלומוביצ

מבקשת רישום סימן מסחר מס' 157792 והמתנגדת לרישום סימן מסחר מס' 1838

מבקשת רישום סימן מסחר מס' 146938 והמתנגדת לרישום סימן מסחר מס'

התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 157792 "יקב הגליל" (לא מעוצב) והתנגדות לסימן מסחר מס' 146938 "יקב הרי גליל" (לא מעוצב)

יקב הגליל יוסף גולד ובניו בע"מ ע"י ב"כ גבריאל דיסני, עו"ד ממשרד עורכי דין ש. פרידמן ושות'

להלן: "יקב הגליל" או "החברה"

יקב הרי גליל ע"י ב"כ שלומי ברדוגו, עו"ד, ודורית זולדן, עו"ד

להלן: "הרי גליל" או "השותפות"

ה ח ל ט ה

1. בפני 2 בקשות לרישום סימני מסחר: בקשה מספר 157792 "יקב הגליל" עבור משקאות כוהליים (למעט בירה) הנכללים בסוג 33, ובקשה מספר 146938 "יקב הרי גליל" עבור יין ומשקאות כוהליים הנכללים בסוג 33. שני הסימנים המבוקשים הם סימני בית ואינס מסמניס טוביו מסוימים.

2 בקשת יקב הגליל הוגשה לרישום ביוס 18.06.02, ובקשת הרי גליל הוגשה לרישום ביוס 1. שתי הבקשות קובלו, וכל אחת מן המבקשות הגישה התנגדות לבקשת רעתה.

עיקרי טענות יקב הגליל

3 על-פי כתבי הטענות והתצהיר מטעמ החברה, יקב הגליל היא חברה משפחתית העוסקת מאז המאה ה-19 בייצור משקאות אלכוהוליים, בעיקר וודקה וארק. מוצרי החברה נמכרים באר ובחו"ל בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים בשנה, וזוכים להכרה ולמוניטין בקרב צרכנים, קמעונאים וסיטונאים של משקאות אלכוהוליים. מפעל החברה היה ממוקם בצפת, ובשנת 6 נאלצה החברה להעביר את מפעלה לאזור חיפה. כבר בשנת 1956, כאשר הועתק המפעל מצפת, רכשה העסק מוניטין והוכר בשם "יקב הגליל".

4. במפעל החברה קיימים 4 קווי ייצור למילוי בקבוקים מאפשרים מילוי של עשרות אלפי בקבוקים בשעה. מוצרי התברה נמכרים בארץ ובחו"ל בהיקפים של אלפי בקבוקים בשנה ומיליוני שקלים בשנה. לחברה כ-200 לקוחות, וכולל כל הסיטונאים וחברות המזון הגדולות בישראל. החברה ומוצריה זכו בעשרות פרסים ומדליות. את מוצרי החברה ניתן למצוא בחנות מסוג סופרמרקטים, כגון סופרמרקטים וחנויות למשקאות חריפים. במהלך השנים, הושקעו בחברה עשרות מיליוני דולרים לצורך רכישת ציוד ומכונות, שיווק, קידום מכירות ופרסום.

5. בכל שנות פעילות החברה, עשתה יקב הגליל שימוש רצוף וייחודי בסימן המבוקש כסימן המזהה את החברה, המהווה חלק משמה המסחרי, כפי שהוא רשום ברשם החברות - "יקב הגליל יוסף גולד ובניו בע"מ". על כל מוצרי החברה ומותגיה מופיע השם "יקב הגליל" ובשם זה הציגה ומציגה החברה את עצמה בפני לקוחות וספקים ובפרסומיה ומסמכיה הרשמיים.

6. על שמה של יקב הגליל רשומים כ-30 סימני מסחר שונים, המגנים על שמות מוצריה כגון "אלוף הארק", "עלית הארק", "גולד וודקה" ועוד. חלק מסימני המסחר הם סימניס מעוצבים בדמות תוויות המוצרים, וכוללים את הסימן "יקב הגליל" כסימן בית. הסימן "יקב הגליל" לא הוגש לרישום על שמה של החברה בשל טעות מתמשכת, אך כעת, כחלק ממדיניותה של החברה, החליטה החברה לרשום את הסימן.

7 בין המותגים וסימני המסחר הרשומים ניתן למצוא אף יינות (סימן מסחר מס' 83445 - יין מצדה, סימן מסחר מס' 18244 - יין כנען וסימן מסחר מס' 15192 - יין מונטלו). מוּה כ-10-15 שניסם לא מייצרת יקב הגליל יינות, אך היא מייצרת משקאות על בסיס יין, שהם משקאות המכילים יין, אך המוצר הסופי, כפי שנתפס על ידי הציבור, אינו יין; כגון המוצר "מוזה". היין מגיע אל המפעל כנוול והוא מעובד במפעל החברה. צוין כי תהליך עיבוד משקאות אלו אינו דומה לתהליך ייצור יין.

כשירות הסימן "יקב הגליל" לרישום

לטענת יקב הגליל, הנתונים לעיל מעידים כי הסימן רכש אופי מבחין בהתאם לסעיף 8 לפקודת סימני המסחר (להלן: "הפקודה"). בהתאם לדרישת לשכת סימני המסחר, הגישה יקב הגליל הודעת התלקות מן המילים "יקב" ו"גליל" בנפרד.

יקב הגליל סבורה כי קיימת סכנת הטעיה בין סימנה לבין הסימן של הרי גליל, אך טוענת כי סימנה עדיף על פני סימן הרי גליל.

אשר לטענה כי מדובר בשימוש בציון גיאוגרפי שלא כדין (סעיפים 6(11א), 11(11) ו-12(11) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972, [להלן: "הפקודה"]), טוענת יקב הגליל כי מדובר בהרחבת חזית מצד יקב הרי גליל. לגופו של עניין, יקב הגליל טוענת כי אין מדובר בסימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית (כלשון סעיף 11(11) לפקודה) לאור השימוש במילה "יקב", ועל כל פנים, הסימן הוא בעל אופי מבחין. בנוסף, טוענת יקב הגליל כי הסימן הוא סימן בית ואינו משמש כשם של מוצר, והוא אינו מציג קשר בין מוצרי החברה לבין תכונה של אזור הגליל. לפיכך, הסימן אינו כינוי מקור לפי סעיף 1 לחוק הגנת כינויי מקור וציון גיאוגרפיים, תשכ"ה-1965, [להלן: חוק הגנת כינויי מקור].

עוד טוענת החברה, כי הציון "גליל" בסימנה אינו כוזב שכן לחברה יש ודא לגליל בכך שמיקומו ההיסטורי של המפעל היה בגליל, ושם נרכש מוניטין החברה. שנית, גם כיוס, עושה החברה שימוש בחומרי גלם (כגון אניס ותאנים) הגדלים בגליל או מופקים משם.

עוד טוענת החברה כי לאור הוראות סעיפים 21ב(ב) ו-22א לחוק הגנת כינויי מקור וסעיף 2א לפקודת סימני המסחר, אין איסור על יקב הגליל להשתמש בשמה המסחרי "יקב הגליל". ולשונם: "רעיון הפרשנות התכליתית מחייב כי אם לא חל איסור אין למנוע ממנה את הזכות לרשום את שמה כסימן מסחר בר הגנה.". על כל פנים, השאלה האם הסימן הוא ציון גיאוגרפי נבחנה במסגרת הליכי הרישום והסימן אושר לקיבול.

לטענת יקב הגליל, הבקשה לרישום הוגשה בתוס לב, על אף שהוגשה לאחר שנות פעילות רבות ואגב סכסוך.

אי כשירות הסימן "יקב הרי גליל"

בעת שהוגשה בקשת רישום הסימן "יקב הרי גליל", עוד לא נכנסה הרי גליל לפעילות מלאה (אלא השתמשה במתקני יקבי רמת הגולן) ולפחות עד שנת 2003 לא עשתה הרי גליל שימוש בסימן. לפיכך, לא רכש הסימן "יקב הרי גליל" אופי מבחין.

הסימן העיקרי בו עושה הרי גליל שימוש הוא הסימן המעוצב "מנגּ)מטס]/ 028111" (שאף רשום על שמה). הסימן "יקב הרי גליל" הוא בעל מקור שולי יותר. אם רכשה הרי גליל אופי מבחין, הרי שהסימן באנגלית רכש אופי מבחין ולא הסימן בעברית.

הסימן "יקב הרי גליל" נבחר על מנת להצביע על אזור גידול הענבים מהם מיוצרים מוצריה של הרי גליל ועל איכותם, כלומר, מטרת הבחירה בסימן היא להיבנות מן המוניטין של אזור גידול הענבים. כיוון שכך, הסימן אינו כשיר לרישום, אף אם רכש אופי מבחין.

חשש להטעיה בין שני הסימנים ועדיפות הסימן "יקב הגליל"

אישור הסימן "הרי גליל" עשוי להטעות את הציבור ולגרום לו לשייך את מוצריה של השותפות הרי גליל לחברת יקב הגליל. שכן, שני הסימנים דומים עד כדי הטעיה מבחינת צליל, מראה והגדרה, והם נמכרים זה לצד זה ולאותו חוג לקוחות. בנוסף, השימוש בסימן "יקב הרי גליל" נועד כדי ליהנות ממוניטין יקב הגליל ועשוי לפגוע במוניטין יקב הגליל, ויש בכך חשש תחרות בלתי הוגנת.

לטענת יקב הגליל, בעבר אירעו מספר מקרי טעות ובלבול בין שתי המבקשות, והחשש לפגיעה אינו חשש בעלמא. יקב הגליל הביאה מספר דוגמאות לטעויות, ובכללן טעויות של ספקים ושל לקוח פוטנציאלי, ונטען כי ישנו חשש שלקוחות ירכשו את מוצרי הרי גליל למרות שהתכוונו לפנות ליקב הגליל, ורווחי החברה או המוניטין שלה ייפגעו.

לטענת החברה, יש להעדיף את בקשתה בתחרות בינה לבין יקב הרי גליל לאור הוותק של יקב הגליל, מגוון המוצרים וכמותם. כמו כן, טוענת החברה כי הרי גליל בחרה את סימנה, הדומה עד כדי להטעות לסימן החברה, שלא בתוס לב, על אף שידעה על קיומה של החברה ופעילותה העסקית, או לכל הפחות, הייתה רשלנית בבחירת הסימן, רשלנות המגיעה לכדי חוסר תוס לב.

שאלת הגבלת פרטת הסחורות

לטענת יקב הגליל, הסימן המבוקש לרישום על-ידי יקב הרי גליל, הוא לגבי סוג 33, שעניינו משקאות אלכוהוליים, והוא חל על כל סוגי המשקאות האלכוהוליים, ובתוכם יין, ללא סיווגי משנה בתוך סוג המוצרים.

כאמור, יקב הגליל עשתה שימוש בסימן גסם לגבי יינות, ואף נרשמו סימני מסחר ספציפיים לגבי יינות אלו. השימוש בסימן "יקב הרי גליל" עשוי להגביל בעתיד את זכותה של יקב הגליל לחזור ולעשות שימוש בסימנה לגבי יינות. פגיעה זו אינה מוצדקת, שכן יקב הגליל וכאית להעמיק את אחיזתה בסימן הבית שלה, ובמיוחד לאור העובדה כי עד השנים האחרונות נהגה יקב הגליל לייצר יינות ואף היא מייצרת משקאות על בסיס יין. הגבלת הזכות תביא

לפגיעה בחברה, שלא תוכל לנצל את המוניטין שביססה לעצמה. מנגד, הרי גליל יכולה להמשיך להשתמש בסימן באנגלית, כך שעניינה לא ייפגע.

יקב הגליל ציינה כי החברה תכננה, מזמן, להיכנס לתחום הייצור של יינות, ונטען כי יש לה הידע, היכולת והציוד לייצור יין. בדיון, לא נתן העד מטעמ החברה פרטים על כוונת יקב הגליל לחזור ולייצר יין או על מקור הענבים בהם החברה מתעדת להשתמש לצורך ייצור יין, מטעמי סודות מסחריים.

עיקר טענות הרי גליל

על-פי כתבי הטענות והתצהיר מטעמ השותפות, הוקמה יקב הרי גליל בשנת 2001 על ידי חברת יקבי רמת הגולן בע"מ וקיבוץ יראון, והיא עוסקת בייצור, שיווק ומכירה של יינות. יינות הרי גליל נמכרים בכל רחבי הארץ וחלק מהתוצרת משווקת לחו"ל. מוצרי הרי גליל משווקים, בין היתר, למסעדות, רשתות מזון, חנויות יין, בתי מלון וקייטרינג. מוצרי השותפות זכו בתחרויות יין שונות, והיא נהנית ממוניטין של יצרנית יינות איכותיים.

על שמה הרי גליל רשומים שני סימני מסחר מעוצבים בסוג 33 לגבי יין ומשקאות כוהליים: "תוהזתטסרת [₪811" ו-"תופותטסות 811166". הסימן "יקב הרי גליל" הוא סימן הבית של השותפות. במהלך שנות פעילותה, עושה הרי גליל שימוש אינטנסיבי ורחב היקף בסימנים המזוהים איתה, בין היתר בתוויות בקבוקי היין המיוצרים על ידה ובקטלוגים. יינות השותפות מפורסמים בכתבות בעיתונות ובאמצעות מתן חסויות, השתתפות בירידי יין והפקת אירועים מיוחדים, וסרטון פרסומת ליקב הוקרן בטיסות אל על בקיץ 2003.

יקבי רמת הגולן החלו למתג את אזור הגליל כאזור גידול מועדף של ענבים. שם היקב - "יקב הרי הגליל" - נבחר לאור מיקומו ולאור העובדה כי מקור רוב חומרי הגלם בהם נעשה שימוש הוא הרי הגליל. בדיון צוין כי הסימן שהתבקש לרישום היה "הרי גליל" והוא תוקן במסגרת הליך הבחינה ל"יקב הרי גליל" שכן הסימן "הרי גליל" בפני עצמו מהווה ציון גיאוגרפי.

תחילה, יוצרו יינות השותפות ביקבי רמת הגולן, מענבים שגודלו בגליל. יקב השותפות הוקם בשנת 2003 בקיבוץ יראון שבגליל, ובהקמתו הושקעו כ-30 מיליון ש"ח. יינות השותפות מיוצרים מענבים הגדלים בחמישה כרמים המצויים בהרי הגליל - יראון, מלכיה, יפתח, משגב עס ומירון.

ביקב מיוצרים 8 מיני יינות. היקף המכירות, מחזור המכירות הכספי של השותפות והיקף ההשקעות בפרסום גדלים מדי שנה. בשנת 2002, לפני מעבר הפעילות ליראון, שווקו בישראל כ-300,000 בקבוקים מארבעה מיני יין. בשנת 2005 היה מחזור המכירות של השותפות מעל 10 מיליון ש"ח והיקף המכירות בחו"ל היה כ-1.5 מיליון ש"ח.

כשירות הסימן "יקב הרי גליל"

לטענת הרי גליל, כתוצאה מהמאמצים והמשאבים אשר הושקעו על ידי השותפות בהקמת היקב ובהחדרת יינותיה לשוק, רכשה הרי גליל מוניטין, והציבור מזהה את היינות עם השותפות ועם איכותה הגבוהה של תוצרתה. לפיכך, רכש הסימן "יקב הרי גליל" אופי מבחין בהתאם לסעיף 8 לפקודה. בשאלת רכישת האופי המבחין אין יתרון בריבוי מוצרים, שכן אופי מבחין יכול להיות משויך גם למוצר אחד, ולעיתים, דווקא במקרה בו סימן המסחר מייצג מספר מצומצם של מוצרים הוא הגורם לייחודו ולאופיו המבחין.

בחקירתה הנגדית, העירה המצהירה מטעמ הרי גליל כי במועד בו הוגש הסימן לרישום, בפברואר 2001, עדיין לא היה הסימן מוכר בקרב צרכנים, שכן רק בתקופה זו החלו לצאת לשוק יינות השותפות, אך כבר היה בעל אופי מבחין ובעל מוניטין שכן בקרב העוסקים בשוק היין היה ידוע כי יקבי רמת הגולן עתידי להקים יקב בהרי הגליל כבר כשנה לפני הקמת השותפות בפועל.

אי כשירות הסימן "יקב הגליל"

לטענת הרי גליל, הסימן "יקב הגליל" אינו כשיר לרישום מפני שהוא מטעה את הציבור בשני מובנים: ראשית, יקב הגליל אינה מייצרת יינות, ולפיכך אינה "יקב" על-פי ההגדרה המילונית; שנית, מקור מושבה של יקב הגליל הוא בחיפה. בנוסף, בציון האזור "גליל", אף שהמפעל ממוקם בחיפה, יש חשש עבירה על הוראות סעיף 2(א)(7) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, האוסר על עשיית מעשה העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה.

הרי גליל טוענת, כי טענת יקב הגליל לפיה סימנה כשיר לרישום לאור הוראות סעיפים 21ב(ב) ו-22א לחוק הגנת כינויי מקור וסעיף 52א לפקודה, מהווה הרחבת חזית שלא נטענה בכתבי הטענות. בנוסף, הסימן "יקב הגליל" אינו עונה על הגדרת מקור לפי חוק הגנת כינויי מקור וציון גיאוגרפיים, ולפיכך, אינו זוכה להגנת החוק. כמו כן, אחד מתנאי ההגנה על שימוש בציון גיאוגרפי כוזב הוא שימוש בתוס לב, שלא מתקיים בענייננו.

טענות יקב הגליל כי ההתנגדות לפי סעיפים 6(11א), 11(11) ו-12(11) לפקודה מהווה הרחבת חזית - אינן נכונות לטענת הרי גליל, משום שכבר בכתבי הטענות הוזכר עניין ההטעיה (ועניין הציון הגיאוגרפי נובע מאותן עובדות). גם לו היו הטענות נכונות, יקב הגליל הייתה צריכה להתנגד להעלאת טענות אלו בעת העלאתן ולא בשלב הסיכומים, ויש לראות בכך הסכמה להרחבת החצית הנטענת.

בנוסף, הסימן המבוקש "יקב הגליל" דומה עד כדי להטעות לסימניה הרשום של הרי גליל ולסימן המבוקש על ידה, לגבי טובין מאותו הגדר. שימוש ורישום הסימן "יקב הגליל" עלול לפגוע בזכויות הקניין של הרי גליל, לפגוע במוניטין שלה ולרום לתחרות בלתי הוגנת תוך

ניצול המוניטין שצברה הרי גליל. כך למשל, כאשר הוציאה יקב הגליל בריזר חדש שפורסם באינטרנט, התקשרו צרכנים להרי הגליל ושאלו האם מדובר במשקה שלהם.

עדיפות סימנה של הרי גליל על פני יקב הגליל

לטענת הרי גליל, שני הסימנים המבוקשים דומים עד כדי להטעות וקיים חשש כי ציבור הלקוחות לא יבחין בין הסימנים ולא ישייך אותם למקור. עיקר החשש להטעיה הוא דווקא במקרה בו תחליט יקב הגליל לייצר או למכור יינות. השותפות טוענת כי בקשת רישום הסימן "יקב הרי גליל" עדיפה על בקשת רישום הסימן "יקב הגליל" שכן הרי גליל מייצרת יינות בפועל, בעוד יקב הגליל אינה מייצרת כיום יינות.

הזיקה לה טוענת חברת "יקב הגליל" היא זיקה רגשית, שאינה מהווה בסיס משפטי המצדיק רישום הסימן על שמה של החברה. יתרה מכך, חברת "יקב הגליל" ישנה על זכויותיה והגישה את בקשת רישום הסימן רק לאחר בקשת הרי גליל וכתגובה לה. לטענת הרי גליל מדובר בבקשה לרישום סימן מסחר הגנתי, שנועד למנוע שימוש בסימן מטעמ הרי גליל.

השימוש שעושה החברה בסימן "יקב הגליל" הוא שולי ומופיע בגודל קטן יחסית למותגים וסימני המסחר האחרונים בהם עושה החברה שימוש.

סימן המסחר "יקב הרי גליל" נבחר בתוס לב, לאור שמה של השותפות ולאור העובדה כי יינות השותפות מיוצרים מענבים שגודלו בהרי הגליל וביקב הממוקם בגליל. חברת יקב הגליל אינה מתחרה של השותפות והשותפות אינה עוקבת אחר פעילותה. מכל מקום, השותפות היא שותפות רשומה, וחזקה שרשום השותפויות פעל כדין ולא ראה מניעה לרשום את השותפות בשמה, אף קיומה של חברה בשם "יקב הגליל יוסף גולד ובניו בע"מ".

שאלת הגבלת פרטת הסחורות

על אף החשש להטעיה בין הסימנים, אין חשש כי צרכנים יחליפו בין מוצרי יקב הגליל למוצרי הרי הגליל, אלא מדובר בבלבול בין שני הגופים המשפטיים שהס החברה והשותפות. אם תחליט יקב הגליל לייצר יינות ותשתמש לצורך כך בשמה, ישנו חשש לניצול מוניטין הרי גליל. כל עוד מופיע השם "יקב הגליל" כנלווה לסימן המסחר העיקרי, לגבי מוצרי אינס ליין, כפי שהוא מופיע היוס בתוויות שצורפו לתצהיר מר גולד, אין חשש לניצול המוניטין, ולכן הוצעה פשרה בין הצדדים לפיה כל אחת מן המבקשות תישאר בתחומה הנוכחי.

ההליכים שבפני הינס הליכי התנגדות הדדיים, שבמהותם היו מתאימים להתברר במסגרת סעיף 29 לפקודת סימני המסחר. במסגרת הליכים לפי סעיף 29 לפקודה, השאלה המרכזית היא לאיזו מן הסימנים ישנה עדיפות על חברו, ואילו שאלת כשירות הסימן לרישום רלוונטית רק בבחינת הסימנים זה מול זה (פסקאות 59-60 להחלטה בהליך עפ"י סעיף 29 לפקודת סימני מסחר בין בקשות לרישום סימני מסחר מס' 167390 ו-166845 "כוכב נולד" דנינו נ' שידורי קשת, החלטה מיום 26.12.05; פסקה 43 להחלטה בהליך עפ"י סעיף 29 לפקודת סימני מסחר בין בקשות לרישום סימני מסחר מס' 164609 ו-166868 איטונג נ' קירטונג, החלטה מיוםבלת שתי ההתנגדויות, דחייתן, או קבלת התנגדות אחת ודחיית חברתה. כלומר, אפשר וייקבע כי שני הסימנים אינס כשיריס לרישוס ואפשר שייקבע כי שני הסימנים יכולים לחיות זה לצד זה, על פי סעיף 30 לפקודה.

שס גיאוגרפי כסימן מסחר

סעיף 11(11) לפקודה קובע כי סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית אינו כשר לרישוס כסימן מסחר, אם אינו מוצג בדרך מיוחדת, וולת אם הוא בעל אופי מבחין. כלומר, בחינת כשירות לרישוס של סימן שהוא שס גיאוגרפי תיעשה בשני שלבים: ראשית, תיבחן השאלה אם מדובר בסימן "שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית". אם התשובה לשאלה זו היא שלילית, הסימן כשיר לרישוס. ככל שהתשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, יהיה צורך לבחון את השאלה

שנייה, והיא - האם רכש הסימן המבוקש אופי מבחין, וככזה, יהיה כשיר לרישוס.

הרציונל להעדר כשירות שס גיאוגרפי כסימן מסחר הוא מידת התיאוריות הגבוהה שיש בשס הגיאוגרפי. בית הדין האירופי עמד על רציונל זה במספר רב של החלטות, וביניהן, -ד ,3 0 [2005] (סזטסחססקס!ו6) וחס צ פזטסהסססקס!ו0 6 666ק 379/03 בפסקאות 33-34 להחלטה, לפיה השם הגיאוגרפי הוא תיאורי בכך שהוא מצביע על איכות הטובין או תכונות אחרות של הטובין וכמשפיע על העדפות הצרכן. בית הדין מציין כי שס גיאוגרפי פסול לרישוס, הוא גס שס שכבר מקושר לסוג של טובין וגס שס שאינו מוכר בהקשר לטובין מסוימים, אך ראוי שיישאר פתוח לשימושם של אחרים. (ראו גסם ההחלטה ב-

9 0 [1999 ] ,6111681566 שחו1זט5תו/ 0-108/97).

מכך נגזר כי כאשר אין בשס הגיאוגרפי משוס תיאור של הטובין ואין קשר בין המקוס הגיאוגרפי לבין הטובין, לא מדובר בסימן שמשמעתו הרגילה גיאוגרפית. וכך נקבע בהחלטה בהתנגדות לרישוס סימני מסחר מספר 120949 ו-120950, אגודת הכורמים הקואופרטיבית

של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב בע"מ (להלן:"אגודת הכורמים") נ' ת60ה6)ח] (החלטה מיום 9.10.03), באשר לסימן "[6:3116" שהתבקש עבור רכיביס אלקטרונייס :

"השימוש במילה "זמזות0)" על ידי המבקשת אינו נעשה במשמעות תיאודית, זאת בהתחשב, בין היתר, באופי הטובין. נראה בעיני כי הסימן, לעניין השימוש בשם המקום הגיאוגדפי, הוא "ארביטדר"", דמלוני,"

3. וכן (ע"א 10959/05 10816 168 נ' \/.5 1.10₪6716 06103 [טרס פורסם], מיוס 7.12.06,

בפסקה 22 לפסק הדין):

"אם השס שמדובר בו "מבשרד" לצרכן כי הטובין הגיעו מאותו מקום - כי אז הדעת נותנת שהשימוש בו יאסד (אלא אם כן *וכחו התנאים המכש:רים). אולם, אם אין קשר בין השניים והשימוש בשס המקום הוא שרירותי - סכנת ההטעיה לא קיימת וממילא לא עבר הנטל אל שכסם מבקש הדישום.

ע' פרידמן בספרו, שהוזכר לעיל בעמ' 267, אומר בנושא זה כדלקמן:

פירושה של הוראת סעיף 11(11) לפקודת סימני המסחר הינה פשוטה למדי. בכל אימת שהמקום הגיאוגרפי הוא בעל האופי המבחין, דהיינו, המקום ממנו מגיעות הסחודות נושאות הסימן דכש לעצמו מוניטין בשל תכונה זו או אחדת המיוחסת לו, הרי שסימן המבקש לאמץ לעצמו את שם המקום כדי להיבנות ממוניטין זה לא היה כשר לדישום ולא וכל לזכות את בעליו במונופולין לו זכאי בעל סימן מסחר רשום "

כך, למשל, קבע בית הדין האירופי כי ציון גיאוגרפי הוא תיאורי לגבי הטובין רק אם המקור הגיאוגרפי שלהס הוא מאפיין מהותי של סוג הטובין או מאפיין שנלקח בחשבון בעת בחירת

המוצר, ופסק כי סימן מסחר הכולל את התחילית לגבי שירותי דואר אינו סימן מתאר (65-]1 :₪0 [2005] (]א זזואת הפכנ זת)

בפסק הדין בעניין 208760 163 נ' \/.5 1.101716 26113, המוזכר לעיל, מביא בית המשפט את דברי המלומד מקארתי בספרו ( 113060166 חס ]1/1661 ,1360811 85 התסתד.

:ות 60 131 שחהּ, מהדורה רביעית, כרך שני, סעיף 14.7), המסכס את המבחן לכשרותו של סימן גיאוגרפי:

ויז 06016 116 01 "זס זט הזה 6הזוז'ז0616 10 זסטיוס מז" 6יזם 651105וו חזשוס!]0] 6 560ו ע[סזוקז0650 15 חסוז5סווף חז :סז

וזסיז]| החסוט6יז יזס 1066 116 ]0 6חזסח 6 א'זסות שו 18 .1 חש[ ,05 15 ז6קופחם 6 ]1 ?6הזס6 ץ]01וו061 0005 6וזז ה6ותעו 06 6ט1זק1ז0050/ ₪ הז 860גו ץ]פספסיזן 15 חס 6והקםזף 60 6זז 6 ]1 .ח0וו66וסיזק זס] 60זוווס6יז 15 חחזהס6חז ז00ה5060 חס ףחוס ץ]פספסיזק 15 חדזס 6וקיזף 060 6וזז חש ,0 15 זסעופחם 'זס 6טווק1ז150050ז 0 חז "זס 56ח50 שזסיזווטיזם חם חז זסת)ז61 860 ]0 חסוזסססיז 6|מספסזט 116 המסק הז ח6ק06 ,56056 סטזק660 . .6115101105

6 10 06016 0 ע[1106 הזש 6והקםי 00 6וז 15 .2 6 "0 תסוף6ז 86) ותסז] 6הז60 00005 6הז )סת+ 5זסעוום חם ]0 66ח06וט6 18 115 ח6ה] ,סמ 15 זסטופחם 6ז ]1 602חזסח ...15000 ע'זסיזומיזם

6 "ס] 0100 60וחסח מ0סו60ז חס 66בזק 6וש 15 .3 6 ז6ו)6ו]עו 6יזם6 ץ][6יד ז' חס >'ו6קצוט ]1 ?60005 זם!ווס יוק 4 00 ק6ה] 061] מז 0חם) 60הזסח 1066 6וזז הזסיז] 6הזס6 90005 6[ 101 66ח06וט6 15 8וו[ז ח6וזז (60חזסח 166 6וז הזסיז] 606 סז ]ו ]וו .56056 שזסיהופזם חם מו ₪560 פחוסם 15 אטוז וז והז אתזוז 10 פיז6קוול 1600 סז ע[0ו] 15 הזו 6וו 990 זס] הקוסחא ][6עו 15 66סזקן 16 הח 66גזקן זוז הזסיז] 6הזס6 90005 0 זה 66ווחז וחסזזסקוחו חם 15 18 סז סוו5 00005 656ז ]6 חס 6טזוק0666 ע[מסלסזק 15 א'זסחז 16 ח6וזז ,56טה6זווק

".60060)סיזכן "זס 61516160 6

6. יצוין כי לפי סעיף 6(11א) לפקודה, סימן הכולל ציון גיאוגרפי שאינו מתאר את מקור הטובין, אינו פסול לרישוס כשלעצמו, אלא יהיה פסול רק אם הוא מטעה ביחס לאזור הגיאוגרפי של מקור הטובין. כך, למשל, הובאה בפסיקה הדוגמא לפיה השימוש בסימן הגיאוגרפי "הקוטב הדרומי" לציון תפוזיס אינו פסול, שכן ברור לכל כי הקוטב הדרומי אינו מקור הטובין. כך,

למשל נפסק לאחרונה בבית המשפט הפדרלי בקנדה: ₪1160[3\/ 50616080 1531-07-ך (החלטה מיום 7.12.06,

בפסקה 22 לפסק הדין):

"אם השס שמדובר בו "מבשרד" לצרכן כי הטובין הגיעו מאותו מקום - כי אז הדעת נותנת שהשימוש בו יאסד (אלא אם כן *וכחו התנאים המכש:רים). אולם, אם אין קשר בין השניים והשימוש בשס המקום הוא שרירותי - סכנת ההטעיה לא קיימת וממילא לא עבר הנטל אל שכסם מבקש הדישום.

ע' פרידמן בספרו, שהוזכר לעיל בעמ' 267, אומר בנושא זה כדלקמן:

פירושה של הוראת סעיף 11(11) לפקודת סימני המסחר הינה פשוטה למדי. בכל אימת שהמקום הגיאוגרפי הוא בעל האופי המבחין, דהיינו, המקום ממנו מגיעות הסחודות נושאות הסימן דכש לעצמו מוניטין בשל תכונה זו או אחדת המיוחסת לו, הרי שסימן המבקש לאמץ לעצמו את שם המקום כדי להיבנות ממוניטין זה לא היה כשר לדישום ולא וכל לזכות את בעליו במונופולין לו זכאי בעל סימן מסחר רשום "

כך, למשל, קבע בית הדין האירופי כי ציון גיאוגרפי הוא תיאורי לגבי הטובין רק אם המקור הגיאוגרפי שלהס הוא מאפיין מהותי של סוג הטובין או מאפיין שנלקח בחשבון בעת בחירת

המוצר, ופסק כי סימן מסחר הכולל את התחילית לגבי שירותי דואר אינו סימן מתאר (65-]1 :₪0 [2005] (]א זזואת הפכנ זת)

בפסק הדין בעניין 208760 163 נ' \/.5 1.101716 26113, המוזכר לעיל, מביא בית המשפט את דברי המלומד מקארתי בספרו ( 113060166 חס ]1/1661 ,1360811 85 התסתד.

:ות 60 131 שחהּ, מהדורה רביעית, כרך שני, סעיף 14.7), המסכס את המבחן לכשרותו של סימן גיאוגרפי:

וזסיז] החסוט6יז יזס 1066 116 ]0 6חזסח 6 א'זסות שו 18 .1 חש[ ,05 15 ז6קופחם 6 ]1 ?6הזס6 ץ]01וו061 0005 6וזז ה6ותעו 06 6ט1זק1ז0050/ ₪ הז 860גו ץ]פספסיזן 15 חס 6והקםזף 60 6זז 6 ]1 .ח0וו66וסיזק זס] 60זוווס6יז 15 חחזהס6חז ז00ה5060 חס ףחוס ץ]פספסיזק 15 חדזס 6וקיזף 060 6וזז חש ,0 15 זסעופחם 'זס 6טווק1ז150050ז 0 חז "זס 56ח50 שזסיזווטיזם חם חז זסת)ז61 860 ]0 חסוזסססיז 6|מספסזט 116 המסק הז ח6ק06 ,56056 סטזק660

שס גיאוגרפי כסימן מסחר

7. כידוע, טיב הייו ואיכותו משתניס בהתאס לפרמטריס רבים, ובתוכס - זן הענביס, האם גודלו הענביס בעמק או בהר, טמפרטורת איוור הגידול, הפרש הטמפרטורות בין היוס והלילה, סוג החביות בהס מיושן היין ומשך היישון. כלומר, ישנה חשיבות לאזור גידול הענבים כמשפיע על איכות היין, וכך נאמר גס בהחלטה בעניין בקשה לרישוס סימן מסחר מס' 162606 "יקבי עמק האלה" (לא מעוצב) יקבי עמק האלה (עדולם) בע "מ, החלטה מיוס 19.12.06 ;

"מן המפודסמות הוא כי *צרני *ין מאפיינים את תוצרתם לפי מיקומס של הכרמים המשמשים להכנת היין... הנוהג המושדש של אפיון יי( במקורו הגיאוגרפי מבטיח כי הסימן המבוקש תיאורי לגבי יין, אף אם אין לעמק האלה כל מוניטין בתחום זה, שכן קהכק2 הצרכנים ממילא יזהה שימוש זה כאפיון גיאוגרפי ש2 היין,"

8. בהמשך ההחלטה נאמר כי:

"הסימן המבוקש הינו תיאורי מאד לגבי הטובין. למעשה, אין לד דרך טובה יותר לתאר יקב בעמק האלה ואת היינות המיוצרים שם, מאשר באמצעות צירוף המילים "יקבי עמק האלה", כאשר "יקב" היא מילה גנרית עבור יקבים ו"עמק האלה" הוא השם המקובל של האזור בו ממוקם היקב" (ההדגשה אינה במקור - נ.ש.)

9. שם גיאוגרפי שהוא השס המקובל של אזור מסוים, פסול לרישוס בשל היותו תיאורי. אולם, כאשר סימן המסחר אינו מתמצה בשס המקובל של האזור, אלא יש בו מן היצירתיות, הרי שהסימן כבר אינו סימן תיאורי, וכפי שאמר כב' השופט זילברג בבג"צ 44/49 חברת קיי דאומיט נ' רשם סימני המסחר, פ"ד ד(1) 109, 117 :

"תכונת האמצאה... פועלת [רק] בעקיפין: אם ועד כמה עקב החידוש המלוחד והבלתי רגיל היא חדלה למעשה לתאר - במובן המקובל של המונח "לתאד" - את אפייה וסגולתה של הסחודרה"

0. בענייננו, השס המקובל של האזור הגיאוגרפי חינו "גליל", או "גליל עליון", "גליל תחתון" וכו'".

המילים "הרי גליל" אינו שס של אזור אלא הוא בא לסמן הריס שנמצאים באזור הגליל. בעוד שרוב אזרחי ישראל מסוגלים להצביע על גבולותיו של אזור הגליל, הרי שהרי הגליל אינס

איזור מסויס שניתן להצביע עליו ועל גבולותיו. כלומר, הסימן המבוקש "יקב הרי גליל" אינו סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית.

על מנת לסבר את האוזן, עיוו בשלושיס התוצאות הראשונות המתקבלות מחיפוש הביטוי "הרי הגליל" במנוע החיפוש ₪00₪16, מלמד כי רק שלוש מהן אינן מתיחסות למבקשת, יקב הרי גליל, ובהן מוזכר הביטוי הרי הגליל כחלק מביטוי כגון הרי הגליל העליון, הרי הגליל המערבי וכיוצא בוה. משמעות הדברים היא כי על אף שהריס המצוייס הגליל נקראיס לעיתים הרי הגליל, הרי שאין זה אזור תחוס, ויתרה מכך, משמעותו הנפוצה היא דווקא כמתאר את המבקשת יקב הרי גליל, ולא את האזור בו היא פועלת.

לפיכך אילו עמדה בקשה זו לבדה בפני, הרי בכפוף להודעת הסתלקות מן המיליס המרכיבות את הסימן ומכל צירוף שלהם זולת כפי שהס בסימן עצמו, לא הייתה כל מניעה להורות על רישומו של הסימן בפנקס.

כשירות הסימן "יקב הגליל"

הסימן "יקב הגליל" כולל את השם הגיאוגרפי "גליל", שהוא השס המקובל והידוע של האזור. אולם, בענייננו, הסימן המבוקש אינו תיאורי שכן אין קשר בין השס הגיאוגרפי לבין איכות הטובין המסומנים על ידי הסימן: בניגוד ליין, בהפקת משקאות אלכוהוליים (כגון וודקה וערק) אין לאזור גידול חומרי הגלס תרומה לאיכות המוצר.

כפי שהוכח בפני, מבקשת הסימן "יקב הגליל" אינה ממוקמת בגליל, אלא בטירת הכרמל, ונטען כנגדה כי השימוש בסימן יטעה את הצרכנים באשר למקור הטובין. דהיינו שהסימן אינו כשיר לרישוס על פי סעיף 6(11א) לפקודה לפיו: "סימן הכולל ציון גיאוגרפי לעניין טובין שמקורם אינו באיזור הגיאוגרפי המצויין, אם יש בציון הגיאוגרפי כדי להטעות ביחס לאיזור הגיאוגרפי האמיתי של מקור הטובין" אינו כשיר לרישוס.

בעניין זה קיימת טענה נוספת כנגד כשרות הסימן יקב הגליל לרישום. טענה על פי סעיף 12(11) לפקודה הקובע כי סימן המזהה יין או משקה אלכוהולי הכולל ציון גיאוגרפי, אם מקורו של היין או המשקה האלכוהולי אימו באותו איזור גיאוגרפי" אינו כשיר לרישום. חשוב להדגיש כי על פי סעיף זה, לא נדרשת הטעיה או אפילו סכנת הטעיה והוראתו של הסעיף היא אבסולוטית ואינה מותירה מקוס לשיקול דעת.

אולם, כפי שצוין לעיל, הוראה זו סויגה בסעיף 52א' לפקודה, לפיו זכויות שנרכשו בסימן לפני שנת 2000, לא תפגענה, וניתן יהיה לרשוס סימן על פיהם. שוכנעתי ואף לא הייתה מחלוקת בפני כי יקב הגליל רכשה את זכויותיה בשמה בדרך של שימוש שניס רבות קודם לשנת 2000, וממילא הוראות סעיף 12(11) אינן חלות עליה. משכך נשאלת השאלה האם סימנה מטעה ביחס למקור הטובין, באופן המונע את רישומו על פי סעיף 6(11)(א) לפקודה.

בין מבקשת הסימן לבין אזור הגליל ישנו קשר מסויס - המבקשת, במקורה, נוסדה בגליל, וחלק מחומרי הגלס מובאים מן הגליל. עובדות אלה, בצירוף לנסיבות לפיהן המשקאות אותס מוכרת יקב הגליל הן כאלה שאינס מאופייניס על פי אזור גיאוגרפי כּה או אחר, מביאים בה