סימן מסחר 161126

ההחלטה:

רישום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני רישום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר מספר 161126

"זאת דע 10 ביו פארם" (לא מעוצב)

המבקשת: פישר תעשיות פרמצבטיות בע "מ ע"י ב"כ פרייס -קלגסבלד, עו"ד

ה ח ל ט ה

א. הבקשה לרישום והרקע להליך:

1. מבקשת הבקשה שלפתחי, חברת פישר תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן : "המבקשת"), עוסקת בין היתר בשיווק ויטמיניס, מינרליס, צמחי מרפא ותוספי תזונה.

2. ביוס 16 בדצמבר 2002 הגישה המבקשת בקשה לרישום סימן מסחר מספר 161426 "₪10 ]1 ביו פארם" (לא מעוצב) בסוג 5 לגבי: "ויטמיניס, מינרלים, צמחי מרפא ותוספי תזונה הנכללים בסוג 5". (להלן: "הבקשה" או "הסימן המבוקש").

3. מחלקת סימני מסחר דחתה את בקשת המבקשת לרישום הסימן המבוקש לאור הוראות סעיפים 8(א) ו- 10(11) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972, (להלן:

"הפקודה"), כיוון שהצירוף 211481 210 או ביו פארס, בהיותו קיצור מקובל של המונחים צ-)זאת ג עסו ו-[ה-]דד זם.)ג] את ה תעקסזם, נוגע במישרין אל מהות או איכות הטובין שלסימונס הוא נועד וחסר אופי מבחין לגבי הטובין הנ"ל.

4. ביוס 5 במאי 2003 הגישה המבקשת תגובתה למחלקת סימני מסחר בה טענה כי הסימן המבוקש וכן המיליםס 806 ]תג תעקס1ם ו- .)ג ואת ה תקס1זם, אינס מתאריס את הטובין לגביהס הוגשה הבקשה. בהבהרה של מחלקת סימני מסחר מיום 3 באוגוסט 2003 נקבע כי ביו-פרמצבטיקה הוא הענף המדעי החוקר את היחס בין התכונות הפיויקאליות והכימיות, הכמות והצורה של מתן תכשיר רפואי והפעילות של התכשיר על הגוף חי. יוצא מכך- המונח ביופארס (גם אם הוא מחולק לשני חלקים) אשר הנו קיצור מקובל של המילה ביו-פרמצבטיקה, הנו חסר אופי מבחין ביחס לתכשיר רפואי כלשהוא.

בתגובה לכך, טענה המבקשת במכתבה אל מחלקת סימני מסחר ביוס 12 לפברואר 2004 כי הטובין בגינסם הוגשה הבקשה הם מוצרי מזון ולא תרופות, על כן הסימן המבוקש אינו מתאר את סוגי המוצרים המפורטיס בבקשה.

ביוס 18 באפריל 2004 הגישה מחלקת סימני מסחר את תשובתה לטענת המבקשת לפיה אף שטענת המבקשת נכונה, הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום מהסיבות הבאות :

א. ‏ ייעודם של הטובין המפורטיס בבקשה או לפחות ייעוד מרביתס הוא מתחוס הריפוי והטיפול בבריאותס של קהל היעד.

ב שימוש בסימן המבוקש לגבי טובין שאינס תכשיריס רפואיים, מנוגד להוראות סעיף 6(11) לפקודה ויכול להטעות את הציבור, כיוון שתיאור הטובין בבקשה מצביע באופן מובהק על היות המוצרים בגדר תכשירים רפואייס בעוד שהמבקשת טוענת כי אינס תכשיריס רפואיים.

ג. אף שגם הטובין המפורטיס בבקשה אינס תכשירים רפואיים כשלעצמם, הרי שהטובין בגינס הוגשה הבקשה נמכריס בבתי מרקחת לצד תכשיריס רפואייס שוניס ועלולה להיווצר טעות כאילו אף הס תכשיריסם רפואיים.

בהמשך לשיחת טלפון שהתקיימה עם המבקשת, חזרה מחלקת סימני מסחר ביום 28 בדצמבר 2004 על נימוקיה דלעיל לסירוב הבקשה לקיבול והוסיפה, כי גם אף לא מדובר בתכשירים רפואיים, אין המשנה כיוון שגם הטובין המפורטיס בבקשה, נבחנים בדומה למוצריס מתחוס הביו-פרמצבטיקה. כמו כן, כיוון שיצרני תכשירי רוקחות מייצרים גס תוספי תזונה, יש חשש גדול שהציבור יתבלבל בין המוצרים. עם זאת, מחלקת סימני מסחר הסירה את השגתה בעניין סעיף 6(11) לפקודה.

ביוס 3 ביולי 2005, טענה המבקשת כי הסימן המבוקש רכש אופי מבחין מכוח שימוש אינטנסיבי. להוכחת טענתה זו, צירפה המבקשת תצהיר של ד"ר אלי פישר המשמש כיו"ר דירקטוריון המבקשת. בין היתר, טען ד"ר פישר בתצהירו:

א. המבקשת עושה שימוש רצוף בסימן המבוקש החל מחודש נובמבר 2002 לגבי עשרה מוצרים מהטובין המפורטיס בבקשה. עד ליוס הגשת התצהיר נמכרו בישראל למעלה מ-132,000 יחידות הנושאות את הסימן המבוקש בשווי כולל של למעלה מ-13,700,000 ש"ח.

ב | המוצרים נמכרים במאות נקודות מכירה ברחבי הארצ ובכלל אה ברשת " 00

"ק510 וברשת בתי המרקחת "סופר פארס" ואחד מתוספי התזונה נמכר אף ברשתות האופטיקה "אופטיקנה" ו-"אופטיקה הלפרין".

המבקשת השקיעה בפרסום בסוגי המדיה הסוגים ובקידוד מכירות בסך של למעלה מ-4 מליון שקלים מיוס תחילת שיווקס ועד ליוס הגשת התצהיר.

בנוגע להשגות מחלקת סימני מסחר, המונח ]1 ג חק כ10, אינה מילה באנגלית ואינה מהווה קיצור למילים צ)הזאת ה הקסום ר הד ות ה הקסזם.

המונח 21/3 210, חסר משמעות מילולית ולכן אינו נוגע במישרין למהות הטובין ואינו תיאורי לגביהס.

המילה ]71.4 שבמונת ]/ / 1ק 10, איננה מצביעה דווקא על היות המוצר תכשיר רפואי, אלא משמשת לזיהוי מגוון רחב של מוצרים ובכלל וה קוסמטיקה, בישוס, רחצה, ניקוי, מוצרי טבע (מזון) ומוצרים לתינוקות. כהוכחה לכך, ניתן לראות צירופיס סוגים של המילה 281 שנרשמו בפנקס סימני המסחר ביחס לטובין שאינס דווקא תרופות.

הטובין המפורטיס בבקשה אינס תכשיריס רפואיים ואין חשש כי הציבור יתבלבל לחשוב שמדובר בתכשירים רפואיים.

מדדיס מתחוס הביו-פרמצבטיקה אינס רלוונטייס לענף תוספי התזונה, על כן אין כל קשר תיאורי בין מדע הביו-פרמצבטיקה לבין הטובין. כמו כן, אין נפקות לכך שיצרניות של תכשירי רוקחות מייצרות אף תוספי תזונה. השאלה היא מה מוצג לפני הצרכן בדוכו המכירות. במקרה זה אין חשש לבלבול.

ביוס 1 בספטמבר 2005, דחתה מחלקת סימני מסחר את טענות המבקשת בנימוק שהראיות שהוגשו על ידי המבקשת מראות שהמבקשת השתמשה בסימן מעוצב הכולל

ציור של עלה בין המילה 510 לבין המילה ]2718 ולמעשה המבקשת לא הוכיחה אופי

מבחין נרכש לגבי הסימן המבוקש (בצורתו המילולית הבלתי מעוצבת).

ביוס 5 באפריל 2006 התקיים דיון בו פירטה המבקשת וסיכמה את טענותיה בפניי. להלן עיקר טענותיה:

א.

הסימן המבוקש ]אק 10ם, מורכב משתי מילים, ואינו מהווה קיצור למונחים צ) ]אא ג 10 ו- .1ה דנז וא ה 10 אשר ידועיס רק למעטים ולפיכך, הסימן המבוקש אינו תיאורי.

הצרכן הממוצע אינו מקשר את המילה פארס רק עס תרופות. המילה פארס אינה נוגעת במישרין למהות או איכות הטובין והצירוף ]218 ₪10 אינו מקובל במסחר.

הטענה שמדדים מעולס התרופות רלוונטייס לעולס תוספי התזונה אינה נכונה.

הצירוף ]1 2100 אינו תיאורי כיווו שמי ששומע או רואה את הצירוף הזה, אינו חושב אוטומטית על תוספי תזונה.

ב.

.1

.2

.3

.4

ה כל סימן שנרשם, גם אף הוא לא מעוצב, בעליו עושה בו שימוש בגרסה מעוצבת ולכן הראיות בנוגע לסימן המבוקש רלוונטיות.

ו | מאז הגשת התצהיר, נרכשו מוצרים מהטובין המפורטיס בבקשה בסך של שמונה מליון שקלים, הושקעו 250,000 שקלים בפרסום ויושקעו שני מליון שקלים נוספיס תוך חודשיים.

ז. | מרבית או לפחות חלק מתוספי התזונה הנושאס את הסימן המבוקש, אינס נמכריס בבתי מרקחת ולכן אין חשש להטעיית הציבור. גם המוצרים שנמכריס בבתי מרקחת, נמכריס במחלקות טבע נפרדות.

דיון:

השאלה העומדת לפתחי היא מתחום הנאולוגיוּם, יצירת מילה או ביטוי על ידי חיבור בין שתי מילים קיימות. במקרה דנן, המבקשת לקחה את המילים ₪10 ו- ]את ג ת, שתיהן

מילים מוגדרות שמצויות במילון האנגלי-אנגלי "ז60510/", חיברה בינהן, למונח 10 ]1 דת. נשאלת השאלה, אף אם המונח ]את תק 210 כשיר לרישום בפנקס סימני המסחר.

המילה ₪102 משמשת תחילית ללמעלה ממאה מילים בשפה האנגלית אך גס בעלת משמעות כמילה בפני עצמה שמשמעותה "חיים" (1116). על פי ההגדרה המובאת במילון "6050/", משמעותה של המילה 310 :

חז פחזזזוו06ס "6]!" הומב6וחז הזזס] הוחו תזס6 3" ".06%י21) הוזסיז] 05יזסעש-0ס!

המילה ]/21118, לאור השימוש הרב בה, מוגדרת גס היא כמילה עצמאית במילון \ ולפיו, ]\118₪ע משמשת בעולס התרופות כקיצור מקובל של המונחיס צשגזאת הח זה6זד )ג ואתב תע ועוד.

ב.1 שכיחות השימוש במונח ]אתה חק 0סזש-

המילה 10 היא אחת התחיליות הנפוצות בעולס. מנוע החיפוש "00816" מניב 376 מליון תוצאות למילה זו. גס המילה ]21118 נפוצה ביותר ומעלה 17.2 מליון תוצאות.

חיפוש המונח ]1118 ₪10 ב-"00816סש" מעלה 61,400 תוצאות, דהיינו הצירוף כשלעצמו אינו חדשני וידוע ברבים. בין התוצאות ניתן למצוא את: | הזר רה חכ סוס ורטר ס6. ססעעו תוחאו חברה אמריקאית המייצרת רכיביסם המשמשים

בתעשיית ביו-עיבודיס (15ח6תסקותס6 6ח60551סזכ-סגס),

.5

.6

.7

.8

הזח .זו סס\// 5.60 וזה חס-סוט עצש//:סטה, חברה אמריקאית המייצרת מתקניס לגידוליס חקלאיים. כמו כן ניתן למצוא את :

0 אק 1.60/6052/60010656א6ח66. ד סכ6 זה סע כח,

חברה מהונג קונג העוסקת במחקר פיתוח ייצור ושיווק של מוצריס הקשוריס בבריאות

(ה6 דדד 1ה/:11), תרופות וקוסמטיקה.

אמנס המונח ]278 210 מורכב משני חלקים, אך מאחר ומדובר בטובין הנמכריס גם בבתי מרקחת כתוסף מזון או בצורת ויטמיניס באופן כוּה שלעיתים מחייב היוועצות של הצרכן עס רוקח טרס קבלת המוצר ולאו דווקא כמוצר הנשלף מן המדף באופן עצמאי על- ידי הצרכן, הרי שיש לבחון גס שימוש וורבלי בסימן המבוקש. כאשר משתמשים במונח בצורה ורבלית ולא בכתב, השימוש הינו במילה 510271181 כמילה אחת (עובדה וו נובעת מהיות המילה 310 תחילית למילים רבות). לכן יש משמעות

לבדיקת שכיחות השימוש גס במילה 10271481 המאחדת את שתי המיליס שמרכיבות את הסימן המבוקש.

כאשר משלביס את שתי המילים ומבצעים חיפוש במנוע החיפוש "16שָססש" למילה

[אאההקסת מקבלים 1.84 מליון תוצאות. בין התוצאות ניתן למצוא את: וחס6. הזה קסוט.אטאו, חברה אמריקאית העוסקת בין היתר במתן פתרונות לניהול מידע קליני. 06.וחזחקסופ.צאשו, חברה גרמנית העוסקת במציאת תרופות מחומריס טבעיים, ההס6. זה - והז תסו .צו, חברה ישראלית המתמחה בגיוס, מיון והשמה של כוח-אדס בתחומי הפרמצבטיקה, הביוטכנולוגיה והמחקרים הקליניים. כמו כן מתקבלת התוצאה: חס6. סו סוה וזה קסוט.אשאוו, מגזיו אמריקאי בעל תפוצה כלל עולמית המפרסם כתבות בנושאים ביו-פרמצבטיים (מוצרים מתחום הרוקחות שיוצרו בטכנולוגיות ביולוגיות). המגזין אף משתמש בביטוי "ץזוחטותות60 הוזהתקסוס" שמשמעותו קהיליית העוסקים בפיתוח מוצרים ביו-פרמצבטיים.

עיננו הרואות, המונח ]18 210 נמצא בשימוש נרחב בקרב יצרניס וסוחריס ברחבי העולס ובישראל, הן בנפרד (כשתי מילים) והן כמקובצ במילה אחת, כאשר השימוש במונח מתאר בעיני הציבור מוצרים אשר מחד, מבוססיס על מדע הרוקחות, מוצרים שנוצרו במעבדה על ידי כימאיס ומאידך, נטישת השימוש בכימיקאלים סינטטיים ומעבר לשימוש בחומרים ביולוגייס לשס ייצור המוצרים.

החלוקה הסכמתית המקובלת של שמות בסימני מסחר הינה לארבע קטגוריות כדלקמן: א. שמות גנריים- שמות המתייחסים ישירות לסוג המוצר (כגון "שולחן" או "מחשב").

ב. שמות מתארים - אלו שמות המתאריס את המוצר או השירות (כגון "לדווש" בנוגע לחנויות לממכר אופניים).

ג. שמות מרמגים- אלו שמות המרמזים על הטובין מבלי שהס מתאריס אותס בצורה ישירה ומפורשת (כגון "ניחוחות" עבור דברי מאפה). נדרש זמן מחשבה מסויס מהצרכן בטרס יקשר בין הסימן ובין הטובין.

ד. שמות "דמיוניים", אלו שמות שהס פרי המצאה ודמיון חסרי משמעות מילונית (כגון השמות "ריבוק", "אדידס") או "שרירותיים", אלו מיליס בעלות משמעות אך שאינן קשורות כלל לטובין (כגון "קפה" עבור נורות חשמל).

בע"א 5792/99 תקשורת וחינוך יהודי דתי נ. אס.בי.ס?, פ"ד נה(3) 933, מגדיר כב' השופט חשין, את מידת ההגנה שתקבל כל קטגוריה:

"בני הקטגוריה הראשונה - שמות גנריים לא זכו כלק להונה; בני הקטגוריה השנייה - שמות תיאורים -:זכו להגנה מעטה ביותר ובמקרים נדירים; בני הקטגוריה השלישית - שמות מדמזים - יזכו להונה מוגבלת; ובני הקטגוריה הרביעית - שמות "שילודתיים" או שמות דימיוניים - זכו להגנה הרבה ביותר."

ובסעיף 12 להחלטתו מוסיף ואומר:

"שםופס את הסימן המבוקש בכללותו ופחות חשוב מה הפרשנות המילולית ה"טכנית" של כל מילה ומילה. מן המפורסמות היא שהמוצרים המפורטיס בבקשה, אף שמבחינה רגולטורית נחשבים כ"מזון", הציבור בכללותו , או לפחות חלק ניכר ממנו, תופס אותם כמוצריים מתחום הרוקחות. מה גם שבפועל המצב כיוון הוא שהמוצרים הנ"ל נמכרים, בהתאם לתצהיר מטעם המבקשת, בבתי המרקחת ובחנויות הפארמה למינהן בדרך כלל בצמוד למוצרים פרמצבטיים. האדם הסביר נכנס לבית מרקחת או לחנות כלבו המוכרת תרופות, קונה תרופות אשר חלקן מצריכות מרשם רופא וחלקן לא, וליד התרופות האלה, מצויים גם ויטמינים, מינרלים, צמחי מרפא ותוספי תזונה. האדם הסביר מחשיב את כל המוצרים כמשפחה אחת וקונה אותם באותו מקום. התוצאה היא שכאשר צרכן רואה את הסימן

את, הוא רואה בעיני רוחו משפחת מוצרים החשובים לבריאות האדם, בין רוקחים ובין קרוביים להם שמקורם בחומרי טבעיים או שיוצרו בתהליכים ביולוגיים.

ב.4 אופי מבחין נרכש בסימן המבוקש-

המבקשת טוענת שרכשה בסימן אופי מבחין נרכש, אך הראיות שהגישה במסגרת תצהירו של ד"ר אלי פישר מצביעות על כך שכל שימוש, ללא יוצא מן הכלל, שעשתה המבקשת

בסימן הוא בצורתו המעוצבת של הסימן (כלוגו), כאשר יש ציור של עלה בין המילה ₪810

לבין המילה 31 2111. אם המבקשת הייתה מגישה לרישום את הסימן המעוצב, הסימן היה נבחן בהתאם לפקודה וייתכן והיה נרשם (בכפוף להודעת הסתלקות) ואכן מחלקת סימני מסחר הציעה למבקשת לעשות כן. בכל הנוגע לסימן בצורתו הלא מעוצבת, המבקשת לא הגישה בדל ראיה לשימוש.

כיוון שכך, הטענה לפיה המבקשת השקיעה כספים רבים בקידום המוניטין בסימן (הלא מעוצב כפי שהוגש) והרוויחה כספים רבים ממכירות המוצרים, אינה רלוונטית. עם זאת אציין כי גם אם הטענה הייתה רלוונטית, הייתי דוחה אותה כיוון שלא כל חברה שמוכרת בכמה מיליוני שקלים תוכל לנכס לעצמה אוטומטית שמות מתארים על גבול הגנריים, ותמנע מכל גורם אחר בשוק להשתמש בשם זה.

הכרעה

המיליס 10ם, זאתה חץ סזם ו- אתג 5102 וכן המיליס ביו, פארס, ביו פארם ו- ביופארס כפי שנתבקשו לרישום בסימן המבוקש (ללא עיצוב) , צריכות להישאר בידי כלל הציבור ולהיות פתוחות למסחר בכל הנוגע למוצרים פרמצבטיים, פרה- פרמצבטיים ומוצרים כגון אלו המתוארים בבקשה.

גם אם המונח בהגדרתו המילונית או המשפטית לא בהכרח מתאר את המוצרים המפורטיס בבקשה, אך מה שקובע הוא שהציבור בכללותו תופס את הסימן כמתאר.

לא השתכנעתי כי המבקשת רכשה בסימן המבוקש אופי מבחין. ייתכן כי המבקשת רכשה אופי מבחין בסימן בצורתו המעוצבת אך איני דן בסוגיה זו, שכן הסימן המעוצב לא הוגש לרישום.

לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשה, ומורה כי הסימן המבוקש לא יירשם בפנקס סימני המסחר.