סימן מסחר 162606

ההחלטה:

רשום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ

בקשה לרישום סימן מסחר מס' 162006 "יקבי עמק האלה" (לא מעוצב)

מבקשת הרישום: יקבי עמק האלה (עדולס) בע"מ

ע"י ב"כ א.ש. שמרון, י. מלכו, פרסקי ושות', עו"ד

1. בפני בקשה לרישום סימן מסחר מספר 162606 "יקבי עמק האלה" (לא מעוצב) לגבי יין בסוג 3. הסימן הוגש לרישוס על ידי יקבי עמק האלה (עדולס) בע"מ ביוס 5 בפברואר 2003. הבקשה נדחתה על יד מחלקת סימני מסחר ביוס 27 בנובמבר 2005. ביוס 23 בפברואר ביקשה המבקשת להשמיע טענותיה בפני בנוגע לכשירות הסימן לרישוס. ביוס 17 בספטמבר 2006 נערך בפני הדיון.

2. לטענת המבקשת, הסימן המבוקש משמש אותה לסימון סדרת יינות איכות המיועדים לקהל מצומצם חובב יין. לטענתה, במסגרת קהל ה, נרכש הסימן אופי מבחין כך שקהל הצרכנים הרלוונטי מזהיס את הסימן כציון למקור הטובין ולא רק כשס גיאוגרפי. עוד טוענת המבקשת כי פעילותה תחת הסימן "יקבי עמק האלה" היא שיצרה לעמק האלה מוניטין בנוגע ליין ואין לאפשר ליצרנים אחרים לעשות שימוש בשם "עמק האלה" כציון למקור הטובין, תוך היבנות על מוניטין המבקשת. המבקשת סוברת כי אין ברישוס הסימן המבוקש כדי למנוע ממתחריה לעשות שימוש תיאורי בשס "עמק האלה" לגבי יינות המיוצרים באזור זה.

3 ראיות המבקשת הוגשו בצורת שני תצהירים של מר דני ולירו, מנכ"ל המבקשת. בתצהיריו מעיד מר ולירו, בין היתר, כדלהלן:

א. בתקופה שבין מאי 2004 ועד ספטמבר 2006 הושקעו בפרסוס ושיווק הסימן כ- 0 .

ב. הסימן "יקבי עמק האלה" משמש את המבקשת באופן בולט הן על גבי בקבוקי היין מתוצרתה והן על חומרים שיווקיים ופרסומיים כגון ניירות מכתבים, שקיות ועוד.

ג. המבקשת מייצרת ומוכרת בשנה מספר בקבוקים משמעותי ביחס לגודל השוק הישראלי של יינות איכות.

ד. יינות האיכות של המבקשת משווקים בנקודות מכירה שונות מאלה של יינות המיועדים לקהל הרחב. יינות נמכרים בכ-120 נקודות ברחבי הארץ.

ה. בקרב קהל הצרכנים של יינות איכות בישראל השס "יקבי עמק האלה" מזוהה עם המבקשת. יינות המבקשת זכו בפרסים רבים בתחרויות פומביות.

ו. קהל רחב יותר נחשף לסימן במסגרת תקשורת ההמונים, שאת המבקשת להבלטה מידי מבקרי יין, עקב השקעה של עשרות אלפי ש"ח בפרסוס ויחסי ציבור.

4. לתצהיריו של מר ולירו צורף מגוון חומרי שיווק מטעם המבקשת ואזכורים של מוצרי המבקשת מהאינטרנט ומהעיתונות המודפסת.

דיון

5. סעיף 11(11) לפקודת סימני מסחר, התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה") מטיל מגבלות על רישום שם גיאוגרפי כסימן מסחר:

"11. סימנים אלה אינם כשירים לרישום:[...]

(11) סימן שמשמעותו הגיאוגרפית או שס משפחה, אם אינו מוצג בדרך מיוחדת, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) אוו9;"

6. המלומד ד"ר וליגסון, בספרו דיני סימני מסחר ודינים הקשורים להם (הוצאת שוקן 1972), עמוד 21, מתייחס לשני סוגים של סימנים שאינם כשירים לרישוס: סימנים המקובלים במסחר ונעדרים אופי מבחין בשל כך, וסימנים הראויים להיוותר פתוחים למסחר לאור היותם תיאוריים או משבחיים ביחס לטובין. סעיף 11(11) מתייחס לסימנים מהסוג השני. הסעיף אינו קובע הוראה גורפת לפיה כל סימן המורכב משם גיאוגרפי אינו כשיר לרישוס, אלא מגביל את רישום של סימנים אשר עושים שימוש תיאורי בשס הגיאוגרפי. תכלית הסעיף היא למנוע מצב בו יצרן מקומי מנכס לעצמו את שס האזור בו מתנהלים עסקיו, ובכך מונע מיצרנים מקומיים אחרים שימוש לגיטימי בשס הגיאוגרפי לגבי הטובין מתוצרתו.

7 מידת התיאוריות שבשימוש בשם גיאוגרפי כסימן מסחר תלויה בסוג הטובין. כאשר יש בשס הגיאוגרפי כדי לאפיין את הטובין עבורו התבקש הסימן או להיות להשבח, מדובר בשימוש תיאורי והסימן אינו כשיר לרישוס בהיעדר אופי מבחין נרכש. שס גיאוגרפי המקייס קשר שרירותי עם הטובין אינו פסול לרישוס.

גישה זו עולה מהחלטת בית המשפט העליון בע"א 10959/05 10018 ,20370 168 נ' בז|6 5 1.106716, שס ערער משרד הסחר של הודו על החלטת רשם סימני המסחר לדחות

התנגדות שהגיש המשרד לרישוס הסימן "6ת1281[60]1". הסימן המבוסס על שמו של מחוז בהודו הידוע באיכות התה הגדלה בו - הוגש לרישוס לגבי מוצרי לבוש. ההתנגדות הוגשה, בין היתר, בעילה על פי סעיף 11(11) לפקודה. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי ניתן לרשום שם גיאוגרפי כסימן מסחר במידה ואין הוא נשען על המוניטין של האזור הגיאוגרפי. בסעיף 24 לפסק הדין קובעת כבוד השופטת ברלינר כך:

"המערעדת אכן עושה שימוש בשם דרג'לינג לציון המקום הגיאוגרפי ממנו באים עלי התה שהיא מייצרת. אלא שעובדה זו אינה משליכה על הנתק הגמור בין מוצרי המשיבה לאותו מקום. לעומת זאת, המשיבה אינה משתמשת בשם לצדו זה, ואין כל קשר בין המוצר למיקום. לפיכך, [...] יש להתיר לה את השימוש בסמן."

עקרון דומה עולה מהחלטת כבוד הפוסק בקניין רוחני (כתוארו אז) מר ישראל אקסלרד בעניין 2)\/ 16610018165 מ60ה11מ1 נ' אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון, התנגדות לרישוס סימני מסחר מספר 120949 ו-120950 ",60/11" (לא מעוצב), מיוס 9

באוקטובר 2003. שם, הסימן ".0.191" נמצא כשיר לרישוס עבור רכיבים אלקטרוניים מאחר ומדובר בשס שרירותי לגבי טובין אלו. בסעיף 13 להחלטה נקבע כך:

"השימוש במילה '/.ז:1ות1)' ע"י המבקשת אינו נעשה במשמעות תיאורית, זאת בהתחשב, בין היתר, באופי הטובין. נראה בעיני כי הסימן, לעניין השימוש בשם המקום הגיאוגרפי, הוא 'ארביטררי', דמיוני. הטובין אין מקורם בהר הכרמל, אין בסימן כדי להטעות את الצרכנים הפוטנציאליים לחשוב כי מקור השבבים בהר הכרמל [...]. למעשה, הוכח בפני כי הלקוחות [...] אדישים למקום הייצור של השבבים [...]. עוד מובן כי הר הכרמל אינו ידוע דווקא ברכיבים אלקטרוניים [...]"

0. הלכה דומה לעניין רישוס שם גיאוגרפי כסימן מסחר עולה גם מפסיקתו של ה- מא6קסצטת 6 1+ זיוטסכ) (להלן: "[00ת"). בהחלטה בעניין 0-109/97 108/97-:) ₪ַח1זט5חוע\ 6 .,ש 101105ו11:001 111681506:) התייחס ה-₪0-1 לפרשנות סעיף 6()1(3) לדירקטיבת סימני המסחר מספר 104 /89, שלשונו להלן:

קשח זס [0]50 זס] 05תנוסיז ₪ - 3 6[6וזיז ה "

[[50 61510700 ]1 "זס 615161'00ז 6 01 [[ס51 ףחזששוס!!סן שד .1 :טח 06610160 06 10 16מםו] ₪6

]...[

זס 5105 ]0 ץ]סטז8וו]6א6 605151 ה6ותשור %5סח 006 6 מז 6 06510016 10 6הסיזו חז 6ז50 סח השועו 105ו60וחז ]וקסיד 90 !סט 56סקזווק 60הח6וחז ,והסווף ,שסווסצוף ]0 זס 00005 6ה] ]0 תסוסוו0סזק ]0 שח 6 זס ,תזףוזס 6 ]0 06107150105י0ו6 | 0110 זס 56166 6 ]0 ףחס סז ";90005

.1

.12

.