סימן מסחר 163024, 163025, 163026

ההחלטה:

רישום הפטנטים המדגמים וסימני המסחר בפני כב' רישום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדויות לרישום סימני מסחר מס' 4, 163025, 163026

אינדקס אתפטאן לא מעוצב

מבקש הרישום של מרטין רפפורט

ע"י ב"כ ד"ר מרק פרידמן, עו"ד ואח' (להלן: "המבקש")

המתנגדת : 4 מאז.זאס אתפטז

ע"י ב"כ עוה"ד גילת, קנולר, גראוס ושות' (להלן: "המתנגדת ")

החלטה

העובדות

1

ביום 27.2.2003 הגיש המבקש, מר מרטין רפפורט, תושב ארה"ב, שלוש בקשות לרישום סימן מסחר, שמספריהם 163024, 163025, 163026. הסימן הינו לגבי המילים הן בעברית והן באנגלית "אינדקס אצת" (הסימן לא מעוצב) (להלן: "הסימן" או "סימן המסחר") לגבי אספקת שירותי מידע מסחרי ושירותי מקוונים ממוחשבים בתחומי תכשיטים יהלומים, אבני חן יקרות, שעונים ועוד, שירותים בסיווג 35 (בקשה מס' 163024), אספקת מידע פיננסי בתחומי התכשיטים, היהלומים, אבני חן יקרות ועוד, שירותים בסיווג 36 (בקשה מס' 163025) ואספקת מאגר נתוני מידע בתחומי תכשיטים יהלומים, אבני חן ועוד, שירותים בסיווג 42 (בקשה מס' 163026).

על פי דרישת מחלקת סימני המסחר, המציאה המבקשת הודעת הסתלקות לפיה לא יהיה רישום הסימן כדי למנוע מאחריס שימוש בתוס לב במהלך הרגיל של המסחר במילה

"אינדקס" או באנגלית "א06ם1]".

ביום 30.6.2004 פורסמה הבקשה להתנגדויות הציבור. ביום 27.9.2004 הוגשה התנגדות מטעם המתנגדת, חברה שוויצרית בשם 53 8א111א0 1%. ביום 13.1.2005 הוגשה הודעה שכנגד מטעם המבקש, ובה פירוט הנימוקים עליהם הוא מבסס בקשתו.

הן המבקש והן המתנגדת עוסקים, בין היתר, במתן שירותי מידע בתחומי היהלומים, אבני החן וכיוצ"ב, גם בדפוס וגם באינטרנט.

להשלמת הרקע העובדתי יצוין, כי המתנגדת הינה בעלת הסימן הרישום 128% אינדקס (בעברית ובאנגלית) בסיווגים 14 ו- 35. המבקש הינו בעל הסימן הרשום אמסצז סאג את פאסואגזס את דא (מעוצב) בסיווגים 35, 36 ו-42.

בין הצדדים מתנהלים הליכים נוספים בחו"ל ועל כך יפורט בהמשך, ככל שיידרש לצורך מתן החלטה זו.

תצהיר של מר אהוד דוד כהן מטעם המתנגדת הוגש ביום 13.4.2005. ביום 29.6.2005 הוגש תצהירו של המבקש וכן תצהיר של מר שמחה ברטר. בתגובה לראיות המבקש, הגישה המתנגדת תצהיר נוסף של מנהלה, מר אהוד כהן. ביום 31.10.2005 הוגש תצהיר נוסף מטעם המבקש כראיות בתשובה. בהחלטתי מיום 21.11.2005 דחיתי את התנגדות המתנגדת להגשת התצהיר הנוסף והתרתי הגשת ראיות לסתור מטעם המתנגדת. בהתאם לרשות שניתנה הגישה המתנגדת תצהיר של עו"ד טל קרפלוס, ב"כ המתנגדת.

ביום 3 באפריל 2006 התקיים בפניי דיון בו נחקרו המבקש ומנהל המתנגדת.

כל צד הגיש סיכומיו והמתנגדת אף הגישה סיכומי תשובה ביום 31.10.06 ולפיכך הגיעה העת למתן החלטה בתיק זה.

עיקרי טענות המתנגדת

.10

לטענת המתנגדת, הסימן נשוא ההתנגדות הינו מילה בעלת משמעות מילונית, אשר רישום בתחומי העיסוק של המבקש והמתנגדת עוסקים בו שימוש נרחב.

.1

.2

.3

.4

.5

.6

7

.8

.9

המתנגדת מוסיפה, כי קיים קשר בלתי ניתן לניתוק בין המילה אינדקס לבין תחומי העיסוק בענייננו הכולל מתן מידע מסחרי וכן נתוני מכירה ורכישה של יהלומים ואבני חן.

משרד הפטנטים האירופי סירב לרשום את הסימן בהיותו נעדר כל אופי מבחין.

טוענת המתנגדת, כי הסימן נשוא ההתנגדות הינו סימן מתאר ונעדר כל אופי מבחין ולפיכך אינו כשיר לרישום לפי סעיף 8(א) לפקודת סימני מחסר [נוסח חדש], תשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה").

המתנגדת טוענת, כי הסימן אינו כשיר לרישום לפי סעיף 10(11) לפקודה בהיותו סימן המורכב ממיילים המתארות את התחומים הנוגעות במישרין למהותם של התחומים. הסימן אינו יוצר הפרדה נאותה בין התחומים של בעל הסימן לבין התחומים של גורמים אחרים.

המתנגדת ממשיכה וטוענת כי התחום אותו מספק המבקש הינו רשימות ומידע הערוך בצורת אינדקס. על פי הראיות שהגיש המבקש בעצמו לאחר שפרסם טבלאות המדדים מס' 1, 2, וכו' מצא לנכון לרשום סימן מסחר על המילה מדד וכראיה לשימוש שעשה בסימן הוא

מפנה לצירוף המילים 8536 אתא בעיתון, אותו הוא מפרסם. סימן והמכתיר טבלה הבנויה כאינדקס לפי כללי הקיטלוג הנוהגים בתחומי היהלומים.

המתנגדת קובעת, כי המבקש בעצמו מודע לכך שהסימן הינו תיאורי וכי עליו לשכנע את הרשם כי הוא רכש אופי מבחין על מנת שיאושר רישומו. אולם, לטענת המתנגדת, המבקש לא הגיש ולו בדל של ראיה בדבר האופי המבחין של הסימן. נקודת המוצא לעניין הוכחת האופי המבחין שדבק בסימן במהלך השימוש שנעשה בו, היא כי רכישת "משמעות שנייה" של הסימן צריכה להיות מבוססת על ראיות מובהקות, שהרי על ידי רישום הסימן כסימן מסחר מוענקת לבעליו מטריית הדין כלפי כולם.

להוכחת אופי מבחין, המבקש הסתמך על פרסום הסימן להתנגדויות בארה"ב. לטענת המתנגדת אין בכך כדי להעיד על אופיו המבחין של הסימן ויתרה מכך, לא מדובר כלל באותו סימן אלא בסימן אחר.

המתנגדת טוענת, כי ההודעות שצורפו לתצהירו של מנהל המתנגדת תומכות בטענת המתנגדת כי אין לסימן כל אופי מבחין וכי העוסקים בתחום כלל לא מקשרים את הסימן למבקש. משקלן של שלוש עשרה הודעות אלה, מועט ככל שיהא, הוא רב ביחס להעדר הראיות מטעם המבקש.

לחלופין מוסיפה המתנגדת, כי גם אם רכש המבקש אופי מבחין בסימן הרי שאין להתיר את רישומו משום שהוא משמש את כל העוסקים בתחום.

.0

.1

.2

.3

.4

המתנגדת מוסיפה וטוענת, כי טענת המבקש עצמו הינה כי הסימן מטעה את הציבור והוא דומה לסימן המתנגדת. מכאן שאין להתיר את הרישום גם מטעם זה ואף למרות שהמתנגדת איננה סבורה שיש הטעיה כזו. המבקש העיד על כך שהציבור טועה לחשוב כי סימנו הינו סימן המתנגדת. מכיוון שעדותו של המבקש מחייבת אותו, הרי שיש לבחון את כשירות הסימן לרישום גם לאור הוראות סעיף 6(11) לפקודה. המתנגדת הינה בעלת סימן מסחר רשום בישראל והיא פועלת בתחומי עיסוקו של המבקש. נוכח הודאתו של המבקש בדבר קיוה הטעיה, מתייתר הצורך להוכיח, כי מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 6(11) ומשהוכחו התנאים אין לרשום את הסימן גם מטעם זה.

הצדדים הגישו ראיות הנוגעות להליכי רישום סימן מסחר שמנהל המבקש במשרד הפטנטים האמריקאי (להלן: "1155270"). לטענת המתנגדת, אין כל רלוונטיות להליכים המתנהלים שם משום שהסימן שרישומו התבקש הינו סימן אחר ולא הסימן הנדון כאן. יתרה מכך, הבקשה שהוגשה ל- 115212 נסמכה על רישום הסימן בישראל, כאשר המבקש

הסתיר את דבר היות הסימן האחר הרשום בישראל מעוצב וביקשה את רישומו כסימן לא מעוצב בארה"ב.

לטענת המתנגדת, שעה שהמבקש נסמך על הליכי רישום המתנהלים בחו"ל, היה עליו להביא לידיעת הרשם בישראל את העובדה כי בקשתו לרישום הסימן באירופה נדחתה עוד בטרס פורסמה להתנגדויות וזאת בשל העדר אופי מבחין.

גם בעבר סירב רישום הפטנטים הישראלי לרשום את המילה אינדקס כסימן מסחר אלא בצירוף מילים אחרות או כסימן מעוצב.

לבסוף טוענת המתנגדת כי המבקש מתנהל בחוסר תום הן בהליכים בפניי והן בהתנהלותו העסקית הכללית, בין היתר, שעה שהוא טוען, כי השימוש שעושה המתנגדת

במילה 1% במובנה המילוני (מדד), הינו שימוש מפר וזאת למרות הודעת ההסתלקות שנתן.

עיקרי טענות המבקש

.5

המבקש הינו עוסק פרטי העוסק במתן שירותי מידע ליהלומים משנת 1978 ורכש, לטענתו, מוניטין אדיר בתחום. המבקש טוען, כי החל להשתמש בסימן 1% כבר בשנת במסגרת כתב העת "6011 0תסותגוכ] דַסכַבּכַג3" שיצא לאור בניו יורק. הסימן

מהווה ראשי תיבות של המילים 6(8886א: 121881000 61חז6זה1.

.6

.7

.8

.9

.0

.1

.2

.3

.4

השירות אותו מעניק המבקש באמצעות הסימן חיבור ריכוז נתוני לגבי האבנים העומדות למכירה ומתן אפשרות מפגש בין קונים למוכרים, מנוי השירות. כל הנתונים אודות אבני החן כלולים ברשימות הידועות כ"אינדקס".

המבקש מוסיף כי הוא נוהג לרשום במסגרת פעילותו העסקית סימני מסחר במדינות שונות והכל משקולים עסקיים לגיטימיים - כדי לייחד את פעילותו, ולא, כנטען על ידי המתנגדת, כדי לנגח את מתנגדיו.

לטענת המבקש, הסימן המבוקש איננו תיאורי כלל לשירות אותו הוא מספק שכן מדובר במילה מילונית שמשמעותה שונה לעניין השירות אותו היא נועדה לסמן, היינו ההגדרה המילונית של המילה אינדקס איננה תואמת את השירות הניתן על ידי המבקש. לפיכך, לטענתו, אין כל צורך לבחון אלא הסימן הינו בעל אופי מבחין. במילים אחרות, הסימן המבוקש לרישום הינו בעל אופי מבחין אינהרנטי ואין כל צורך לבחון את אופיו המבחין הנרכש.

ממשיך המבקש וטוען כי הסימן אף רכש אופי מבחין והוא למד זאת גם מעדותו של מנהל המתנגדת, אשר הצהיר כי לא מתבלבלים בין סימן אמא לבין אמפז.

מוסיף המבקש כי, ה"תצהיריס" שהוגשו מטעם המתנגדת שנועדו להוכיח כי אין לסימן אופי מבחין הינס של צדדים מעוניינים, אינס ערוכים כתצהיריס לפי פקודת הראיות, המצהיריס לא התייצבו לחקירה ולפיכך אין לתת להם כל משקל.

המילה אינדקס מצויה בשימוש בכל תחומי הפעילות ולא רק בתחום של המבקש והמתנגדת. קיומה של משמעות מילונית במובן מן המשמעות המיוחדת בעניינו, אינה מפקיעה את האפשרות לרשום סימן מסחר על מילה זו.

המילה אינדקס מצויה בשימוש אף על ידי המתנגדת בהתאם למשמעות שהיא נותנת לה וגם היא אינה נכנסת להגדרות המילוניות, והיא אף שונה ממשמעות המילה בסימן.

המבקש מוסיף כי טענת ההטעיה שבסיכומי המתנגדת הינה תמוהה ואף מהווה הרחבת חזית פסולה.

לטענת המבקש מרישום סימן המסחר סאסואהזס זמאתתדאז אמסאז

אא בארה"ב ניתן ללמוד לענייננו, כי הסימן אא ראוי לרישום בישראל.

.5

.6

העובדה שהרשם עצמו התיר רישום של הסימן מא בפני עצמו מעידה, לטענת המבקש,

על כך שאכן ניתן לרשום את המילה אמצ כסימן מסחר.

המבקש דוחה את הטענות בדבר חוסר תום והוא בעל הזכות המלאה לשמור על קניינו בהיותו משתמש בסימן %א11, כבר משנת 1997 לפני ייסוד המתנגדת.

טענות המתנגדת בסיכומי התשובה מטעמה:י

.7

.8

.9

.0

.1

2

בתשובה לטענת המבקש כי האינדקס שלו אינו עונה על אף אחת מן ההגדרות המילוניות שהציג בדיון, טוענת המתנגדת כי במסגרת הידיעה השיפוטית של הרשם ביכולתו לבדוק הגדרות מילוניות שונות, גם כאלה שלא הוצגו בפניו. עוד היא טוענת כי העובדה שאינדקס המבקש אינו מסודר לפי אלף-בית, אין משמעותו כי אין מדובר באינדקס במובן המילוני של המילה.

מוסיפה המתנגדת, כי הטענה כי המשמעות המילונית של המילה 1% הינה רחוקה מן המשמעות המיוחסת לה בקשר לעסקו של המבקש הינה בבחינת שינוי חזית ולפיכך דינה להידחות.

לעניין האופי המבחין משיבה המתנגדת, כי המבקש לא הציג כל שימוש שנעשה בסימן למעט הטבלה שהוגשה (מר!1).

לעניי המוניטין שהמבקש טוען לו משיבה המתנגדת, כי לא די במוניטין שיש למבקש ויש להראות מוניטין שצבר בסימן המבוקש לרישום.

המתנגדת משיבה בנוסף, כי המבקש מעולם לא פנה בבקשה לחקור את מוסרי ההודעות מטעם המתנגדת ולפיכך לא יוכל להיבנות מאי התייצבותס לדיון.

לטענת המתנגדת, המבקש הסכים להרחבת החזית בעניין ההטעיה שעה שהוא עצמו העלה שאלה זו ובא כוחו חקר אותו בנקודה גו בחקירתו החוזרת.

הראיות שהונחו בפניי

.3

מטעם המתנגדת הוגשו הראיות הבאות :

א. תצהיר של אהוד דוד כהן, מנהל המתנגדת. תצהירו של מר כהן, בתמצית, הוא כדלקמן: 1 המתנגדת הינה חברה הרשומה בשוויץ ומר כהן הינו מנהלה. המתנגדת הינה

בעלת סימן מסחר רשום בישראל 120% לא מעוצב בסיווגים 14 ו- 35.

המתנגדת מפעילה אתר אינטרנט העוסק במתן מידע וסחר בתחומי היהלומים, במתחם 6.000ה11ת0א166 וצו וכן מוציאה לאור כתב עת העוסק בענף היהלומנות תחת הכותר 21% 16 אמסו.

על פי המסמכים הקיימים בידי המצהיר, אותם צירף לתצהירו, בקשת המבקש לרישום סימן המסחר 61%65את פאסואגזכ דתאתתדאז - אפפאז בארה"ב לא אושרה.

תצהיר נוסף של מר אהוד דוד כהן שעיקריו כדלקמן:

1

מר כהן סבור כי אין ממש בטענה כי כל יהלום הנשאל למשמעות המילה אמצ היה מייחס אותה לסימן אשר בשימוש המבקש. מר כהן מפנה ל- 13 "צהרות", שצורפו אף לס לתצהירו, של בכירי

יהלומים בעולם, כדבריו, אשר אינם מקשרים את הסימן אתסצ1 עם המבקש.

תצהיר של עו"ד טל קרפלוס, ב"כ המתנגדת. לתצהיר זה צורפו מסמכים מתיק

רישום סימן המסחר חה" כשמו של עיתון. אנשי "משפחה" טוענים כי המלה "משפחה" אינה מלמדת על עיתון דווקא, ויש צורך במידע נוסף עד שנקבע כי השם "משפחה " מייחס עצמו לעיתון. מכאן, לטענתם, ששם זה מקוד עצמו עם קבוצת השמות ה"רומזים", שכן מצריך הוא מחשבה עד שהצרכן יגיע לבלל מסקנה כי המדובר הוא בעיתון המיועד למשפחה. מנגד טוענים המשיבים, כי השם - שם תיאורי הוא, דהיינו, שם שמעיקרו נועד הוא לתאר את טיבו ואת תכונותיו של המוצר.

חילוקי דעות אלה שנתגלעו בין בעלי-הדין - ביתר דיוק: טיעוניהם של בעלי "משפחה" - הקלסיפיקציה המרובעת שדיבונו בה למעלה, אינה אלא פרי ההלכה והשכל הישר. אין המדובר בקטיגוריזציה הרמטית לארבעה סוגי מלים וסימנים, שמשעה שמערכת עובדות מסויימת סווגה לקטיגוריה פלונית, כי אז תיכלא המערכת בחהצרה של אותה קטיגוריה; הקטיגוריה תסגור עליה - סוגרת ומסוגרת - מכל צדדיה; ומערכת העובדות תידמה לאותו זבוב-קיץ אומלל שנזדמן שלא בטובתו לחדר סגור, והוא חובט את גופו ביאוש פעם אל קיר זה פעם אל קיר זה, ואין מושיע. יתר-על-כן: קלסיפיקלציה - כל קלסיפיקציה - מעיקרה נועדה היא להיות לנו לעזר, להקל על מלאכתנו בפרשנות (במובנו הרחב של מושג הפרשנות), לשמש כלי בידנו להכרעה מושכלת וראויה; הקלסיפיקציה לעולם אמורה היא לשמש אותנו ולא אנו שנשמש לפניה. מבחינה יוריספרודנטית, אפוא, חילוקים אלה שנתגלעו בין בעלי-הדין חילוקים שלא לעניין הם בעיניי.

מאליו יובן, כי סיווג הסימן על ציר התיאוריות לפי ייעשה בסיס לב לטובין או השירות אליו הוא מתייחס. לטענת המבקש השירות המוצע על ידיו לציבור, עבורו מתבקש רישוס הסימן, הינו "פלטפורמה לביצוע עסקאות למכירת יהלומים וקנייתם והספקת מידע פיננסי ..." (סעיף 4 לתצהירו הראשון של המבקש. למעט הצהרה לאקונית זו לא הגיש המבקש כל ראיה נוספת אשר יכולה להעיד על אופי השירות המדובר. המבקש טען ארוכות בסיכומיו על ההבדלים בין פירוש המלה אינדקס לבין השירות אותו הסימן אינדקס אמור לתאר, ואולס טענות אלה לא קיבלו כל ביטוי בראיות מטעמו.

הראיה היחידה שהוגשה באשר לשירות הניתן תחת הסימן את הינה טבלה שצורפה לתצהיר המבקש וסומנה מר/1. הטבלה פורסמה בכתב העת שהוציא המבקש בשנת 1997. מדובר ברשימה של יהלומים או אבני חןת: זה היה, זה קרה?

העד: לי זה לא קרה.

עו"ד לית: זה לא קרה. אתה חושב, כשאתה מסתכל על

6% ואינדקס, יש איזה דמיון בין המילים?

העד: אם אני חושב שיש דמיון?

עו"ד לית: כן.

העד: בהחלט, יש אותיות משותפות. עו"ד לית: ארבע מתוך חמש. ב- 166%.

העד: אני מניח שספרת, אם אתה אומר. "

(עמ' 28 לפרוטוקול, שורה 19 ואילך)

גם המבקש נחקר בנקודה זו, הן בחקירה נגדית והן בחקירה חוזרת (עמ' 42 לפרוטוקול שורות 10 - 26): "עו"ד גראוס: האם לדעתך המילים אינדקס ו- א1]06 הם דומים עד כדי הטעיה אחד מהשני? העד: כן.

עו"ד גראוס: האם לדעתך מישהו עשוי להתבלבל בין השניים? העד: כן.

העד, מר רפופורט, משיב בחקירה חוזרת לשאלות עו"ד לית:

עו"ד לית: לגבי העניין של הטעיה, היו מקרים שאנשים התבלבלו ביניהם?

העד: כן.

עו"ד לית: אתה יכול להסביר, בבקשה?

העד: יש הרבה פעמים שאנשים מצלצלים אלינו וחושבים שאנחנו 106%, יש הפוך גם כן, שמצלצלים ושואלים אותנו - מי אתה? האם אתם א106? האם אתם אינדקס? יש תערוכות שאנשים באים אלינו, אפילו בכמה תערוכות הביאו לנו את המגזינים שלהם ל- :)₪300 שלנו, למקום שלנו. אז יש, לביתן, לביתן שלנו, הביאו לנו את הדברים שלהם ואפילו

את הציוד שלהם, לביתן שלנו ואנחנו רואים בזּה דבר מאוד בעייתי. "

משני הצדדים חקרו בנקודה זו, נראה כי הסכימו מכללא כי גם שאלה זו הינה חלק מהפלוגתאות שבפניי.

יתרה מכך, רישום סימני המסחר אינו יכול להיות מתחייב למסגרת הפלוגתאות שהציבו בפניו הצדדים, שהרי בכך יחייב לתפקידו. הרשם מכריע לא רק בסכסוך שלפניו. הוא גם מעניק זכויות וחזון ולפיכך אמון גם על אינטרס הציבור. מטרתו של סימני המסחר הינה כפולה: מחד, מניעת התחרות הבלתי הוגנת בין הסוחריס, ומאידך, מניעת הטעיה של ציבור הצרכנים. הטיב לבטא ואת המלומד א. ח. וליגסון בספרו "דיני סימני מסחר ודיניס הקרוביס להם", 1972, עמ' 1 :

"היעוד הכפול המונח ביסודו של כל חוק הבא להסדיר את

הזכויות הנובעות מסימון טובין או בתי עסק, שורשו בכך שכל מחוקק צריך לשים לנגד עיניו שתי מטרות:

א. להגן על הפרט כנגד השגת גבול ע"י מתחריו,

שמא יטעו את הקהל ויכניסו לשוק סחורה

מתוצרתם הם, הנושאת "דגל" של בעל הסימן

הידוע, כך שהקהל יחשוב שהוא מקבל את הסחורה ה"אמיתית".

ב. להטיל על הפרט העוסק בסחר או בתעשיה את החובה לבחור בסימן כזה לסימון סחורתו, שלא יטעה את הקהל לגבי טיס הסחורה וסגולותיה, ושלא יעורר רושם שאינו הולם את המציאות. " (ההדגשה אינה במקור)

7. התייחסתי לכך בהקשר אחר (התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 115807 ("/0]אס") (לא מעוצב) כהאי לישנא: "ככלל, הסכם המחלק זכויות בסימן מסחר בין הצדדים, עם כל חשיבותו, אין הרשם יכול לקבלו בעיניים עצומות ככזה ראה וקדש. ההסכם אינו מחייב את רשם סימני המסחר, האמון הן על טוהר הפנקס והן על האינטרס הציבורי במניעת הטעיה בסימני מסחר לגבי מקור הטובין. כידוע, סימן מסחר נועד להגן הן על הציבור מפני הטעיה והן על בעלי הסימן מפני תחוות בלתי הוגנת במסחו. ההסכם שחתמו עליו המבקשת והמתנגדת פותר אמנם את החשש מתחרות בלתי הוגנת אך עדיין, על הרשם לעמוד על משמר האינטרס הציבורי כך שקהל הצרכנים לא יוטעה בנוגע למקור הטובין. בעניין זה אבקש להפנות להחלטתו של כב' הפוסק בקניין רוחני, סגן רשם הפטנטים, מר נח שלו שמואליץ בעניין בקשה לרישום סימן מסחר מספר 152627

"ץ\תנוו[6" מיום 7 בדצמבר 2004. שם נקבע:

"הסכמתו של בעל סימן מסחר קודם או בעל זכות קודמת אחדת, *כול שתהווה אינדיקציה בשאלת סכנת ההטעיה, אך אין בה כדי להוכית הד משמעית כי סכנה כזו אינה קיימת... ככל שהדברים נוגעים לעניין רישומו של סימן מסחר, או להותדתו בפנקס, מצווה הרשם לשקול את טובת הציבוד ואת טוהד הפנקס, ואלה לא תמיד עולים בקנה אחד עם האינטדסים של בעל הסימן."[ ההדגשות אינן במקור- מ.נ ]"

8. וכעת לגוף העניין. המתנגדת הגישה ביוס 21.05.2000 את סימן המסחר "אידקס אמכ]ז" (בעברית ובאנגלית, לא מעוצב) וזה נרשם בפנקס ביוס 04.03.2002. הבעלות בסימן הועברה מאוחר יותר לחברה הקשורה למתנגדת.

מבחינת מראה הכולל הסימן המבוקש והסימן הרשום זהים כמעט הן ברישומי העברי והן ברישומי האנגלי, כאשר ארבע מתוך חמש האותיות בסימן המבוקש באנגלית זהות לסימן הרשום ואילו בעברית ישנה והאות בחמש אותיות מתוך שש.

יתרה מכך, האופן שבו מוצגים הסימנים באתרי האינטרנט של הצדדים הינו זהה כמעט לחלוטין. מחד סימן המתנגדת :

(מעוצב, מתוך נספח ב' לתצהירו של אוהד דוד כהן)

לעומת סימן המבקשת :

(מעוצב, מתוך דוגמא שהגיש המבקש ל- 51'0!)).

כפי שמדגיש המלומד קרלי בספרו הנ"ל, בעמ' 602-603, יש להשוות בין הסימנים כפי שיוצגו בפועל ולא רק כפי שנרשמו בפנקסים:

(תמונה/טקסט גרפי)

אמנס, ההגיה של שני הסימנים היא מעט שונה (הסימן המבוקש מתחיל בחיריק ואילו הסימן הרשום בפתח), אך שניהם בממעיל ובמילה שא העיצור א נבלע, כך שבהחלט ייתכן שהציבור יתבלבל בין שני הסימנים לא רק במראה אלא גם בקול. לעניין גם ראו

פסקה 25 להחלטתי בעניין התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 124969 "תע ז0)ע\א 14"

(מעוצב), שם ערכתי השוואה בין הסימן המבוקש לבין סימנו הרשום של המתנגדת עססצשאמא".

אך גם אם נאמר שהשוני בצליל (חריק לעומת פתח) יכול ליצור אצל הציבור אבחנה בין הסימנים, דבר שאינני מקבלו, הרי שמדובר בסימנים שהצרכן יותר קורא ופחות הוגה. לעניין וה ראו גם דבריו של המלומד וליגסון בעמ' 80 לספרו לעיל:

"דווקא בשפה העברית המודפסת רק באותיות בלי ניקוד, קורה לעתים קרובות שקיים דמיון בין המלים בשל זהות אותיותיהן, אף על פי שניתן לבטאן בצלצול שונה. "

יתר על כן, השירותים המוצעים על ידי הצדדים והיס בעיקרם, וגם גם נעשה נסיון בדיון שבפניי לטעון לשוני כלשהו או לייחוד השירות המוצע על ידי המבקש, הרי שייחוד כזה לא הוכח.

שני השירותים מוצעים באמצעות האינטרנט, כך שקהל הלקוחות וצינורות השיווק והיס אף הם. הצדדים מציעים את השירות גם בכתבי עת המופצים על ידיוולס ולא הובאו נתונים בדבר התפלגות הלקוחות.

לכל אלה יש להוסיף את הודעה של המבקש שהינה בבחינת הודאת בעל דין, כי הן ציבור הלקוחות והן ציבור הספקים מתבלבל בין שני הסימנים.

7. לנוכח כל האמור לעיל, אני קובע כי הסימן המבוקש דומה עד כדי להטעות לסימנו הרשום של המתנגדת הן במראה והן בצליל ולפיכך אינו כשיר לרישום גם לנוכח הוראות סעיף 1) לפקודה.

8. ניתן היה לבחון גם הסימן המבוקש מעודד תחרות בלתי הוגנת בהיותו דומה עד כדי להטעות לסימונו של המתנגדת, בניגוד לסעיף 6(11) לפקודה. ואולס שעה שסימונו של המתנגדת הינו סימן רשום, אסתפק מדברים אלה.

הערות סיום

9. הצדדים הציגו ראיות הן בדבר רישום והן בדבר סירוב לרשום את הסימן המבוקש במשרדי הפטנטים שם בעולם. כך, למשל, סירב משרד הפטנטים האירופי לרשום את הסימן ואילו המשרד האמריקאי והמשרד הקנדי רשמו את הסימן. דעתי היא, כי ראיות מסוג זה בדרך כלל אינן רלוונטיות, לא לחיוב ואף לא לשלילה. כל עוד לא קיים "סימן מסחר בינלאומי" הרי שמערכת הדינים המסדירה את רישום הסימן בכל מדינה ומדינה הינה שונה, מדיניות הרישום והשיקולים שם. לעניין ופסק דין של כבוד השופטת שרה דותן בע"ש

6 .16 .0-0 :8 1676%/ נ' אוניפארם בע"מ, בעמ' 4-5 לפסק הדין, פורסס באתר נבו

ועו שנקבע כדלקמן:

"העובדה שבית משפט זר ששיקוליו מעוגנים בשיטת משפט שונה וגם גישה אחרת מזו שהתקבלה על ידי רשם הפטנטים, אינה מהווה כשלעצמה נימוק להתערבות בשיקול דעתו המקצועי של הרשם.

יצוין בי החלטת המועצה האירופית מעוגנת בהוראות חוק ופסיקה ואש לו בהכרח זהות לאלה שלאוון פועל בית המשפט בישראל, והמסקנה כי בעל המקצוע המיומן, היה

מגיע למסקנה לפיה תהליך ייצור הטבליות ב - )זוע

קותמ 0:) הנו הפתרון לבעיית הריאקציה (עמ' 28) מעוגנת בפרשנות המשפטית ובהערכת משקלן של ראיות אשר לא בהכרח זהים לשיקולים המנחים את בתי המשפט בישראל. "

יתרה מכך, ייתכן כי סימן ירכוש אופי מבחין במדינה אחת ולא ירכוש אופי כזה במדינה אחרת וברור, כי גם העניין עשוי להשליך על כשירותו לרישום. חריג לעניין זה הינה בקשה לרישום סימן מסחר, המבוססת על רישום מקביל במדינה, לפי סעיף 16 לפקודה, וכמובן לא בכך עסקינן.

כן הציג המבקש שאילתת חיפוש בדבר רישום המילה "אינדקס" בפנקס סימני המסחר (מב]5). מעבר לכך שהסימן אינדקס נרשם כסימן מעוצב או כרכיב בסימן