סימן מסחר 164004 דד"

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר

בפני רשם הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר מספר 164004 דד"

" זתאאצג\ח צתאתסזפות (לא מעוצב)

המבקשת: 5אתסצ\רדתא אסז5ז/י ד את ע"י ב"כ סנפורד ט. קולב ושות'", עו"ד.

ה ח ל ט ה

א. הבקשות לרישום והרקע להליך

1. חברת 5את0ו1תא 150% ד 485 (להלן:"המבקשת"), עוסקת בשיווק,

הפצה ומכירת רישיונות שידור של תוכניות " [תאא%א4ג61 צת0סד5ו 115" לתחנות טלוויזיה ברחבי העולס.

2. ביום 10 במאי 2003 הגישה המבקשת בקשה לרישום סימן מסחר " צ115108 תד

אא 6" (לא מעוצב) עבור "שירותי שידורי טלוויזיה וכבלים" הנכללים בסוג 38, (להלן: "הבקשה" או "הסימן המבוקש").

3 מחלקת סימני מסחר דחתה את בקשת המבקשת לרישום הסימן המבוקש מהסיבות המפורטות להלן:

א. הסימן המבוקש אינו בעל אופי מבחין כנדרש בהוראות סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש) תשל"ב-1972, (להלן:"הפקודה"), הקובע כי סימן אינו כשר לרישום אלא אם כן הוא בעל אופי מבחין, או בלשון הסעיף:

"8(א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין)".

ב. | הסימן המבוקש נוגע במישרין אליהות הטובין שלסימונו הוא נועד (סימן מתאר), ובכך נכנס לגדר סעיף 10(11) לפקודה הקובע כי סימן בעל מאפיין, אינו כשיר לרישום:

"10(11) סימן המורכב ממספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציין או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותו, אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפי 8(ב) או9";

ג. אמנם נכון שלמבקשת הוענק בזמנו סימן מסחר שמספרו 133445 הכולל את הכיתוב "זתאא\6 צתסדפה תזד", עבור "שירותי שידורי טלוויזיה וכבלים" הנכללים בסוג 38, אך מדובר בסימן מעוצב שהיקנה לו אופי מבחין. לתמיכה בעמדה או הופנתה המבקשת על ידי מחלקת סימני מסחר לדיון בענייון בקשה לרישום הסימנים 92249-52 בו החליט כב' רשם (כתוארו אז) מ.ש גולדברג, שלא לרשום את

הסימן מס' 92251 ",[טאאג 6 צת0סד115 מצד " בסוג 38.

ביוס 14 באפריל 2004, הגישה המבקשת את תצהירו של מר סיימון פולוק אשר משמש כמנהל המבקשת באירופה, המפרט בין היתר את המוניטין של המבקשת.

ביוס 26 בפברואר 2006, התקיים הדיון בבקשה לרישום הסימן. טענתה העיקרית של המבקשת היא כי השימוש הרב בסימן, בין מעוצב ובין שאינו מעוצב, טבע בדעתו של

הציבור בישראל את הצירוף "[א61₪% צא115703 1715",כסימן מסחר שמזהה מקור אחד בלבד.

במילים אחרות, המבקשת טוענת כי הוכיחה לגבי הסימן המבוקש, אופי מבחין נרכש או "משמעות שנייה" בהתאם להוראות סעיף 8(ב) לפקודה.

במסגרת הדיון שנערך, התבקשה המבקשת להגיש חומר אודות ההליכים שננקטו בקשר לרישום הסימן באירופה.

ביוס 25 באפריל 2006, הגישה המבקשת רשימת מדינות בהן הוגשו התנגדויות לבקשות לרישום הסימן "ז"אא61 צתסד15 15" בטענה של היעדר אופי מבחין כדלקמן: א. הקהילה האירופית - הוגשו ראיות וטענות הצדדים, טרס ניתנה החלטה. אירלנד - הוגשו טענות הצדדים, התבקש דיון בפני בוחן בכיר, טרס נקבע מועד לדיון.

ג. בריטניה - לאחר הגשת ראיות וטענות הצדדים, דחה הבוחן את הבקשה לרישום הסימן. התבקש דיון בפני בוחן בכיר, אשר קיבל את הסימן לרישום מבלי שנערך כל דיון.

ב. דיון

9. כבר בתחילה אציין כי אין ספק כי הסימן המבוקש הוא סימן גנרי ולפיכך ראוי שיישאר בנחלת הכלל.

0. שאלה דומה לשאלה שבפני, עמדה לפתחי בעבר בעניין "בקשה לרישום סימן מסחר מס' 1 "חדשות הספורט", שס ציינתי:

"צירופי מילים כגון "חדשות הספורט", "חדשות הכלכלה", "חדשות העולם", "חדשות מזג האוויר" או "תכנית הספורט", "תכנית הכלכלה", הם צירופיס לשוניים רגילים ומקובלים בציבור הרחב ובעדצי התקשות אשר ממחישים במישרין את מהות הטובין (ובענייננו את מהות השירות) והם בבחינת "סימן משולל סגולת אבחנה", בכל דרגה של שימוש שלא תהיה. סימנים אלה חייבים להישאר נחלת הכלל, (אף אדם אינו יכול לחמוד אותם ולהחליט שהן קניינו, לאור השימוש שהוא עושה בהן".

1. בע"א 5792/99 תקשורת וחינוך יהודי דתי נ' אס.בי.סיי, פ"ד נה(3) 933, מחלק כב' השופט חשין, בסעיף 11 להחלטתו, את סוגי השמות והמונחים המשמשים במסחר לארבעה :

א. שמות גנריים ב. שמות תיאוריים ג. שמות מרמזיים

ד. שמות "שרירותיים" או דמיוניים. בעניין וה אומר השופט חשין כדלקמן:

"בני הקטגוריה הראשונה - שמות וניימים לא זכו כלל להגנה; בני הקטגוריה השנייה - שמות תיאורים - זכו להגנה מעטה ביותר ובמקדישים וניימים; בני הקטגוריה השלישית - שמות מלמזים - זכו להגנה מוגברת; ובני הקטגוריה הרביעית - שמות "שרירותיים" או שמות דימיוניים - זכו להגנה הרבה ביותר."

ובסעיף 12 להחלטתו מוסיף ואומר:

"שם גנרי אינו זכאי להגנה בעוולה של גניבת עין.

טעם הדבר אין אדם זכאי להשתלט על שם גנרי שכן זכותם של כל העוסקים במקצוע לתאל מוצדיהם בשמם הגנרי. עורך דין לא יכול להשתלט על "עריכת דין" ומוכר מנועים לא יקנה מונופולין ב"מנוע ד:ז2","

לגבי שמות תיאוריים נאמר בהחלטתו כי:

.2

.3

.4

.5

.6

.7

"בדין סימני המסחר, כך אף כל גניבת עין לא יזכה שם מתאר לרישום ואף לא זכה להגנה, שהרי אין זה דווי לתת לבעל עסק להשתלט על מילה השגודה בשפה. חדיג לכלל זה יהיה במקום שבעל העסק דכש במהלך עסקו אופי מבחין לשם הטובין, אופי המייחד אותו מיתד הטובין בני מימו."

(ההדגשות אינן במקור - מ.נ.)

לעניות דעתי, הסימן המבוקש "זתאא6111 צ115108 מז" (ערוץ ההיסטוריה) הוא שס גנרי. שס גנרי יכול ויהיה צמד מילים (ואף יותר) כגון "דג מלוח", "לחס פרוס"

(איזה דג? מלוח, איל לחס? פרוס) או לדוגמא "מנוע דיול" בהחלטת כב' השופט חשין דלעיל.

המילה "ערו" היא מילה מילונית גנרית שהציבור ואמצעי התקשורת משתמשים בה רבות, וכנ"ל לגבי "היסטוריה". השם "ערוץ ההיסטוריה", הוא מונח המתייחס לסוג התוכן המשודר בערו. לכן הנ"ל (וכן בתרגומו לאנגלית) הוא שם גנרי (בין במכלול ובין בשימוש בכל מילה בנפרד), הראוי להישאר פתוח לשימוש כלל הציבור, כולל כל אמצעי התקשורת.

שס גנרי מובהק אינו זוכה להגנה. הייתי יכול לשנות את החלטתי בנקודה זו, אך על מנת למנוע כל ספק, אתייחס גם לראיות המבקשת המדברות על סימן "מתאר".

אכן, לא תמיד קו הגבול בין שס גנרי לשס מתאר הוא חד וברור. לעיתים יכולה להיווצר חפיפה בין שמות הכלליים תחת ההגדרה "גנרי", ושמות הנכללים תחת ההגדרה "תיאורי" ובמקרה כזה יוכל מגיש בקשה לרישום סימן, להוכיח אופי מבחין נרכש. אך המקרה שלפנינו, לטעמי אינו גבולי. גם אם יבוא מן דהוא ויטען כי השס אינו גנרי אלא תיאורי, גם אז הסימן המבוקש אינו נופל לדעתי, לאותם מקרים נדירים כשירי רישום שכן אין לו אופי מבחין נרכש.

המבחנים לרכישת אופי מבחין בסימן ידועים וכוללים, בין היתר, את בחינת משך תקופת השימוש בסימן, אופי והיקף פרסוס הסימן, מידת המאמ שהושקעה ביצירת קשר תודעתי בין הסימן ומקור הטובין אצל הצרכנים הרלוונטיים וייחוס חשיבות על- ידס ליצרן המוצר וסימנו, להבדיל מאל תכונות המוצר בלבד. ראה לעניין וה פסק הדין בעניין "תקשורת" לעיל בעמוד 946 וכן ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ. המועצה להסדר ההימורים בספורט תק-על 3(2004), 2718 , בפסקה 9.

המבקשת הגישה ראיות שונות למכביר הנוגעות למוניטין שצברה בחו"ל ובישראל. בואו לשקול אופי מבחין, שום עליי לבדוק בעיקר האם הציבור בישראל התרגל לזהות את הסימן עם הטובין של המבקשת.

בחינה מדוקדקת של ראיות המבקשת המוכיחות לכאורה מוניטין בישראל, מעלה שתי בעיות. ראשית, הראיות שהובאו בפני, מתייחסות בחלקן הגדול למוניטין שנרכש בסימן המעוצב הרשום על שם המבקשת. גם אם הייתי מקבל את הטענה כי למבקשת יש מוניטין רב בסימן המעוצב, עובדה זו לא עוזרת לעניינה כיוון שהיה עליה להוכיח חד משמעית אופי מבחין נרכש בסימן הלא מעוצב. שנית, המבקשת טוענת כי אלפי אנשים צופים בתוכניות ערוץ ההיסטוריה. לטעמי, העובדה שאלפי אנשים צופים בתוכניות הערוץ, לא מוכיחה בהכרח שהצופים מקשרים את התוכניות דווקא עם המבקשת, אלא אפשר שהס פשוט מתאר את הערוץ על פי התכנים המשודרים בו. טלוויזיה היא בהגדרה מדיה להמונים, אם טענת המבקשת הייתה נכונה, הרי שכל ערוץ היה מקבל אוטומטית אופי מבחין וזמן קצר לאחר עלייתו לאוויר והיה חסר לערוצים מקבילים המעוניינים לשדר תוכניות באותו נושא, את השימוש בשמות גנריים או תיאוריים של הערוץ, במסגרת שידור תכנים.

בשולי הדברים אוסיף כי אין סימן מסחר לא מעוצב הרשום על שס ערוץ החדשות, המדע, המשפחה, הספורט, הסרטים, המוזיקה וכו'. המילה "ערוץ" והמילה המתארת את תוכן הערוץ, נשארות וחייבות להישאר גם בעתיד פתוחות למסחר ואיני רואה כל הבדל בין ערוצי אלו לבין ערוץ ההיסטוריה, או כל סיבה מדוע להוציא מהציבור ולהעניק למבקשת מונופולין על השימוש בשם "ערוץ ההיסטוריה".

המבקשת רשאית להגן על המוניטין שצברה על ידי רישום סימן מסחר בעל עיצוב ייחודי, אך דבר זה כבר נעשה באמצעות הענקת סימן מסחר רשום למבקשת הייחודי רק לה, כפי

שאכן רשמה סימן מסחר עם עיצוב מיוחד של האות "אּ".

ד. הכרעה 3. לא השתכנעתי כי המבקשת רכשה בסימן המבוקש אופי מבחין נרכש, ואת לאור פסקי הדין בעניין "תקשורת" ובעניין "טוטו והב". האם הסביר ה"מיזור" בין הערוציים השונים ו"חונה" בערוץ ההיסטוריה, (בהתעלם מהסימן המעוצב הרשום על שסם המבקשת), לא מקשר באופן בלעדי בין השס "זתא613% צאסד5 1356" לבין המקור לשירות. 4. לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשה, ומורה כי הסימן המבוקש לא יירשם בפנקס סימני המסחר.

ניתן בירושלים ביוס כ' תמוז, תשס"ו דר' מאי ר נועס,

דר' מאי ר נועס 164004 -54678313]