סימן מסחר 164092

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה למחיקת סימן מסחר 164092 (לא מעוצב)

מבקשת המחיקה: 1) (ַהש11ק60י הקקטנ) "7.00" באמצעות ב"כ וולף, ברגמן וגולר

בעלת הסימן: ץק 315[ 140 0206555 7/0 באמצעות ב"כ פרייס פלינר עורכי דין

ה ח ל ט ה

1. הסימן 5111151007 בסוג 33 בגין משקאות אלכוהוליים הוגש לרישום ביוס 24.4.2003 על ידי חברת 0ש\28 וַעתה8156[מ1>0 /20655%) 2.002 (להלן: "בעלת הסימן"), נבחן, קובל ופורסס ביומן סימני המסחר להתנגדויות הציבור. משלא הוגשו התנגדויות נרשם הסימן בפנקס ביוס 3.2.2004.

2 ביוס 8.4.2004 הגישה חברת ‏ 0251 [80ש2160001 הקקנת 6 "20" (להלן: "מבקשת המחיקה") שתי בקשות לרישום סימן המסחר /511115102 (בכיתוב לטיני ובכיתוב קירילי) על שמה בגין טובין בסוג 33 (בקשות 171491 ו-171492). כדי להתגבר על סירוב הבקשות לרישום בשל רישום הסימן 5111151071 על שס בעלת הסימן, הגישה מבקשת המחיקה ביוס 6.5.2004 בקשה למחיקת סימן המסחר.

3 נימוקי הבקשה הוגשו ביוס 6.9.2004 ובמסגרת טענה כי הינה בעלת הסימן של סימן המסחר 0 הנמצא בשימוש משנת 1863, סימן הדומה עד כדי להטעות לסימן הרשום. לטענת מבקשת המחיקה, הסימן 51111510% הינו סימן מוכר היטב ויש ברישום הסימן

כדי לגרום לתחרות בלתי הוגנת במסחר. בעלת הסימן דחתה את טענות מבקשת המחיקה.

4. הצדדים הגישו ראיותיהם בהליך ועדיהם נחקרו בדיון שהתקיים ביוס 8.7.2009 פני כב' הפוסק בקניין רוחני (כתוארו או). בסיום הדיון הורה כב' הפוסק על הגשת סיכומי. הצדדים נתבקשו לפרט במסגרת סיכומיהם את הנסיבות ההיסטוריות בהן נרכשו זכויות כל אחד מהם בסימן.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

הצדדים הגישו סיכומים וכן בקשות ביניים, אשר חלקן נדונו ויתרתן יידונו במסגרת החלטה זו. פרישת כב' הפוסק הועבר התיק לדיון בפניי והצדדים לא הביעו התנגדות כי אתייחס לראיות שנשמעו בפני כב' הפוסק כאילו נשמעו בפניי.

להשלמת התמונה אציין כי בין הצדדים מתנהלים הליכים נוספים בעניין רישום סימן המסחר מחוץ לישראל.

טענות מבקשת המחיקה וראיותיה

מבקשת המחיקה טוענת כי השימוש בסימן 511115100 החל כבר בשנת 1863 במוסקבה על ידי מייסד החברה מר 5105004. במקוס מושבה של בעלת הסימן היו למר צסז5טח5 נציגויות שיווק בלבד.

מבקשת המחיקה טוענת לבעלות בסימן המסחר /511115102 בלמעלה מ-55 מדינות בעולם. כן טוענת מבקשת המחיקה כי בעלת הסימן לא הוכיחה את זכויותיה בסימן ולא צירפה כל אסמכתא לרישום הסימן על שמה באוקראינה ובבלרוס. כן טוענת מבקשת המחיקה כי בהליך בין הצדדים דכאן בשאלת הזכויות בסימן, הכריע בית המשפט העליון בלטביה לטובת מבקשת המחיקה.

כן טוענת מבקשת המחיקה כי הסימן 57111510% הדומה עד כדי להטעות לסימן

7 הינו סימן מוכר היטב בישראל וכי המוצרים הנושאים את הסימנים מזוהים עס מבקשת המחיקה. אימוצ הסימן על ידי בעלת הסימן בישראל, נעשה, לטענתה, בחוסר תום לב. עוד טוענת מבקשת המחיקה כי הסימן אינו כשיר לרישום בהתאם לסעיף 11(1)

בשל היות המלה 5051011 שס משפחה נפוצה.

מבקשת המחיקה טוענת כי בעלת הסימן לא הצליחה להוכיח את זכויותיה בסימן במסגרת הליך זה.

לתמיכה בטענותיה הגישה מבקשת המחיקה שני תצהירים של גב' 8ח0%1ז50. כפי שיפורט בהרחבה להלן, ניתנה החלטה על מחיקת סעיפים בתצהיריה וחלק מן הנספחים לאותו תצהיר.

טענות בעלת הסימן וראיותיה

בעלת הסימן טוענת כי מבקשת המחיקה פועלת באופן סדרתי לרשום על שמה סימני מסחר שבבעלות גופים אחרים וכי בישראל התנהלו שני הליכים לרישום סימני המסחר 8ץ056005%8]/ ו-78ץ8ח51101 לגביהם הוכרע כי אינם בבעלות מבקשת המחיקה. עוד טוענת בעלת הסימן כי מבקשת המחיקה מייצרת במפעליה משקאות עבור אחרים הנושאים את סימני המסחר שלהם וכך אף התברר בחקירה הנגדית של העדה מטעמ מבקשת המחיקה (עמ' 1 לפרוטוקול דיון מיוס 8.7.2009).

מוסיפה וטוענת בעלת סימן כי מבקשת המחיקה לא הוכיחה טענותיה בדבר זכויות כלשהן בסימן, לרבות את העובדה שלמר שוסטוב חי במאה ה-1א8 היו יורשים, והותם מהס זכויותיהם בסימן. טענת מבקשת המחיקה בדבר העברת הזכויות במפעלים ובמוצרים של שוסטוב ליורשיו מופיעה אך בנוסח האנגלי של תצהירה של העדה, גב' 8ח0%1ז50 ואינה מופיעה במקור הרוסי שלו.

עוד מדגישה בעלת הסימן לכך שמבקשת המחיקה הציגה שני מסמכים שונים כמסמך העברת הזכויות כביכול, האחד במסגרת הראיות הראשיות והשני במסגרת הראיות בתשובה. שני המסמכים הוצאו מן התיק.

לטענת בעלת הסימן היא הוכיחה את זכויותיה בסימן. בעלת הסימן היא החברה הוותיקה ביותר באוקראינה לייצור משקאות שהוקמה עוד במאה ה-1א ובשנת 1900 נרכש מפעלה על ידי מר שוסטוב.

מוצריה של בעלת הסימן הנושאים את הסימן משווקים בעולם, הוצגו בתערוכות ואף זכו בתחרויות. בישראל משווקים המוצרים משנת 2001, מספר שניס לפני השימוש הנטען בסימן מחוץ בישראל על ידי מבקשת המחיקה. לעומת ואת, מוצריה של מבקשת המחיקה אינם משווקים בישראל ואף לא פורסמו בישראל ולפיכך אין כל חשש להטעיה המצדיק את מחיקת הסימן. המוניטין הנטען של סימני מבקשת המחיקה בחו"ל לא הוכח בראיותיה.

לתמיכה בטענותיה הגישה בעלת הסימן את תצהירו של מר ש5170816, אשר החליף תצהיר בנוסח זהה החתוס בידי מר 10076160161).

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשות הביניים התלויות והעומדות

א.

הבקשה לעיון מחדש

ביוס 7.1.2009 ניתנה החלטת כב' הפוסקת בקניין רוחני בבקשה למחיקת ראיות ולהגשת ראיות נוספות. בהחלטה זו הורתה כב' הפוסקת על מחיקת נספחים 1 עד 4 לתצהיר הראיות של מבקשת המחיקה בשל העובדה שהוגשו ללא תרגום וכן על מחיקתו של נספח 1 לתצהיר ראיותיה בתשובה של מבקשת המחיקה, ההסכם בין יורשיו של מר שוסטוב לבין מבקשת המחיקה בשל העובדה שאינו ראיה ממין התשובה. כן הורתה כב' הפוסקת בהחלטה זו על מחיקת סעיפים 7 ו-10 לתצהיר ראיותיה בתשובה של מבקשת המחיקה ונספח 3 לאותו תצהיר, לגביהם קבעה כב' הפוסקת כי הס מהוויס הרחבת חזית. לבסוף דחתה כב' הפוסקת את בקשת מבקשת המחיקה להגיש ראיות נוספות.

ביוס 8.7.2009 התקיים דיון בפני כב' הפוסק. במסגרת הדיון הועלתה טענת מבקשת המחיקה כי יש לעיין מחדש בהחלטה מיוס 7.1.2009. בקשה זו נדחתה על הסף על ידי כב' הפוסק (ראה עמ' 18 לפרוטוקול הדיון מיוס 8.7.2009).

בהחלטה נוספת מיוס 22.4.2010 קבע כב' הפוסק כי על מבקשת המחיקה לערוך מחדש את סיכומיה באופן שלא יתייחסו לחומר שהוצא מן התיק. כן נפסקו הוצאות בסך 5,000 ₪ לטובת בעלת הסימן.

ביוס 6.5.2010 הגישה מבקשת המחיקה בקשה דחופה לביטול ו/או לעיון מחדש בהחלטת כב' הפוסקת מיוס 7.1.2009 ולהבהרת החלטת כב' הפוסק מיוס 22.4.2010. לאחר קבלת תגובת בעלת הסימן ותשובת מבקשת המחיקה לתגובה זו, נדחתה בקשה זו ביוס 8.8.2010 תוך חיוב מבקשת המחיקה בהוצאות.

בקשה לסלק מהתיק את סיכומים המתוקנים של מבקשת המחיקה

ביוס 7.9.2010 הגישה בעלת הסימן בקשה דחופה לסלק מהתיק את הסיכומים המתוקנים של מבקשת המחיקה וזאת מן הטענה שנכללה בהס התייחסות למסמכים, אשר הוכרע כי אינם מהווים ראיה בתיק זה.

בתגובתה לבקשה זו טוענת מבקשת המחיקה כי יש לתקן את ההחלטות שניתנו בעניין אותם מסמכים אך אינה מכחישה כי סיכומיה כוללים התייחסות כאמור.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

לנוכח התנהלות מבקשת המחיקה לאורך ההליך ייתכן כי היה מקום לנקוט באמצעי החמור, למחוק את סיכומי מבקשת המחיקה וכתוצאה מכך אולי אף את בקשת המחיקה כולה. עס זאת, החלטתי לנקוט בשיטת "העיפרון הכחול" וזאת כדי לתת למבקשת המחיקה את יומה. לפיכך כל הסעיפים בסיכומים הטומניס בחובס התייחסות כלשהי למסמכים כאמור יימחקו. לאור האמור אני מורה על מחיקת סעיפים 10, 11, 15, 17, 18, 19, 24, 25 לסיכומי מבקשת המחיקה.

בקשה דחופה לדחיית בקשת המחיקה

בעלת הסימן הגישה ביוס 3.4.2011 בקשה לדחיית בקשת המחיקה לאלתר בשל אי תשלום הוצאות שנפסקו לטובתה בהחלטת כב' הפוסק מיוס 22.4.2010. בתגובתה לבקשה זו טענה מבקשת המחיקה כי משהוכרע כי אין עליה להפקיד ערבות להוצאות בעלת הסימן לא היה מקום להגיש את הבקשה. עוד טוענת מבקשת המחיקה כי גם ההוצאות שנפסקו לטובתה במסגרת ההליך טרם שולמו על ידי בעלת הסימן. לפיכך מבקשת המחיקה עותרת לכך שאחייב את בעלת הסימן לשלם תחילה את ההוצאות שנפסקו נגדה.

אכן לא היה מקום להגיש בקשה זו. בעלת הסימן אף לא הצביעה על מקור הסמכות להורות על דחיית בקשת המחיקה בשל אי תשלום ההוצאות, לאחר שבקשתה להורות על הפקדת ערבות להוצאותיה בהליך נדחתה.

לנוכח האמור הבקשה נדחית. איני רואה מקום לצוות על הצדדים לשלם את ההוצאות שנפסקו. החובה לשלם את ההוצאות נובעת מההחלטות שניתנו ואין בצורך במתן החלטות נוספות לעניין וה.

בקשה לסילוק סיכומי התשובה של מבקשת המחיקה

ביוס 15.9.2011 הגישה בעלת הסימן בקשה למחיקת סיכומי התשובה של מבקשת המחיקה בשל העובדה כי הן כוללות התייחסות למסמכים שלא קובלו כראיות בתיק. בעלת הסימן הביאה שלוש דוגמאות לכך מתוך הסיכומים.

ביוס 25.10.2011, לאחר שקיבלה ארכה לכך, הגישה מבקשת המחיקה את תשובתה לבקשה. בתשובתה חוזרת מבקשת המחיקה על טענתה כי ההחלטה מיוס 7.1.2009 בטעות יסודה וכי היא ניתנה מבלי שהונחה בפני כב' הפוסקת תגובה מטעמ מבקשת המחיקה.

אסברה מבקשת המחיקה כי החלטת כב' הפוסקת מיוס 7.1.2009 ניתנה במעמד צד אחד, היה עליה לעתור לביטול ההחלטה שניתנה כך, וזאת לא עשתה. מבקשת המחיקה בחרה בדרך אחרת, והיא התעלמות מאותה החלטה ומן ההחלטות הנוספות באותו עניין.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

יתרה מכך, הסיכומים בתשובה גדושים בהתייחסות למסמכים שלא הותר להגשתם - סעיפים 2, 5, 6, 8, ו-11, שדינס מחיקה.

נטל ההוכחה

אין מחלוקת כי הנטל בהליך מוטל על מבקשת המחיקה להוכיח את אי כשירות הרישום של הסימן, כי נטל והינו כבד וכי ספק יפעל לטובת בעלת הסימן וזאת לנוכח הוראות סעיף 64 לפקודה הקובע כי רישום הסימן מהווה ראיה לכאורה לתוקפו (ראה בג" 144/85 קליל תעשיות מתכת אל ברזליות בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פ"ד מבן1)

9, 318. כן השווה בדין האנגלי -ץ1000/ 5התסת1 ,חץ[6עש1.16 2816 ס![1/]6 18165 6 ותה 13145 113066 01 1.3 1617'5" 2676616 התס1 ,5תו[66 2810 500876 8 .כ (2011) .60 157 ,"זה א).

הבעלות בסימן וחוסר תום לב ברישום הסימן

איו מחלוקת בין הצדדים כי הסימן הרשום "5111151022 והסימןו 5111510% מהוויס שניהם תעתיקיים לטיניים של השס הרוסי 11161085, אשר הוגש לרישום על ידי מבקשת

המחיקה בבקשה לרישום סימן מסחר 171492.

עיקר טענתה של מבקשת המחיקה הינה כי היא הבעלים של סימן המסחר /511151100 וזהו לב ליבו של הסכסוך. שהרי אס יוכרע כי מבקשת המחיקה עמדה בנטל להוכיח טענה זו, הסימן יימחק וזאת בשל רישומו בחוסר תום לב ואף בניגוד לסעיף 7 לפקודה (ראה בקשה למחיקת סימן מסחר 200455 יהודית מתוק נ' יורש ששה, מיוס 20.2.2012, פורסמה באתר נבו (2012)).

מתוך העדויות שהביאו שני הצדדים עולה כי מר שוסטוב החל לייצר משקאות אלכוהוליים

תחת שמו בסוף המאה ה-1א וכי הוא הבעלים הראשון של סימן המסחר.

בגרסתו האנגלית של תצהיר מבקשת המחיקה העידה גב' סורוקינה כי במהפכת אוקטובר הולאמו מפעליו של מר שוסטוב. לאחר מכן, במועד שלא ננקב בתצהיר זה, כל הזכויות במפעלים, בטכנולוגיות ובסימן המסחר 57111510% הועברו ליורשיו של מר שוסטוב ואלה הועברו למבקשת המחיקה. בחקירתה הנגדית הבהירה גב' סורוקינה כי בגרסתו המקורית של התצהיר בשפה הרוסית מופיעה גרסה אחרת, לפיה רק הזכויות בסימן המסחר הועברו מהיורשים למבקשת המחיקה. כן לא צויין בתצהיר המקורי כי הזכויות הוחזרו ליורשיו של שוסטוב (עמ' 32 - 33 לפרוטוקול הדיון מיוס 8.7.2009):

"ש. אני חוזר, צאצאיו של מד שוסטוב מסדו את זכויות השימוש בסימן שלהם בשמו של שוסטוב, לרבות הדיוקן, לחברת גלופה -אוסט. האס כתוב בסעיף שלך, שהועבר משהו, כלשהו, ליורשים?

ת: | אנחנו לא פירטנו את כל ההיסטוריה מ-א' עד ת'.

: אז אני אשאל אחדת. האס כתוב בתצהיר שלך שהבעלות במפעלים, במוצרים, בטכנולוגיה ובייצור ובסימן המסחר "שוסטוב", הועברו ליורשי שוסטוב?

עוד פעם אני חוזר, הבעלות במפעלים, במוצרים, בטכנולוגיה הייצול ובסימן המסחר "שוסטוב", הועברו ליורשים של שוסטוב?

ת: | כתוב כאן רק זכות החשימוש בשמו של שוסטוב.

:< הועבר מהצאצאים לגלופה -אוסט? ת: ‏ כן.

: לא כתוב מה הועבר לצאצאים בכלל, לפני שהם העבידו לגלופה -אוסט? ת: | לא כתוב שום דבר."

מבקשת המחיקה צירפה שני הסכמים, אשר נחתמו, לטענתה, בינה לבין יורשיו של מר שוסטוב. ההסכם הראשון, נספח 4 לתצהיר ראיותיה הראשיות של מבקשת המחיקה, נחתם ביוס 21.6.2002. נספח זה נמחק מראיות מבקשת המחיקה בשל אי צירוף תרגומו לשפה העברית או האנגלית.

בתצהיר ראיותיה בתשובה צירפה מבקשת המחיקה הסכם נוסף, אשר נטען כי אף הוא נחתם בקשר לזכויות בסימן המסחר בין יורשיו של מר שוסטוב לבין מבקשת המחיקה. הסכם זה נושא תאריך 27.7.2001. גם שמבקשת המחיקה צירפה את תרגומו של ההסכם לאנגלית, נמחק נספח זה מראיות מבקשת המחיקה בנימוק כי אינו ממין התשובה בהחלטת כב' הפוסקת מיוס 7.1.2009.

מבקשת המחיקה לא הציגה ראיות כלשהן לזהות היורשים של מר שוסטוב. ההסכם מיוס 1 נחתם עם מספר גורמים ואין התאמה ביניהם לבין החברה החתומה על ההסכם מיום 12. בראיותיה ובסיכומיה לא סיפקה מבקשת המחיקה הסבר להעדר העקביות. לנוכת האמור, גם אס היו מתקבליס ההסכמים כראיה, הרי שמעורריס הס תהיות רבות ולפיכך אין בהם כדי להאיר באופן מלא ומספק את זכויותיה של מבקשת המחיקה בסימן.

טענה נוספת שהעלתה מבקשת המחיקה הינה רישום סימן המסחר ב-55 מדינות. לתמיכה

בטענה זו צירפה בנספח 5 לתצהירה של גב' 8ח500%1, תעודות רישום ובקשות לרישום של הסימן.

לעניין הרישום באיחוד האירופי צורפה לתצהיר של גב' 8ַת5010%1 בקשה לרישום הסימן מיוס 4.3.2003. מתדפיס מאתר האינטרנט של ]02111 שהוצג למר ט5816 בחקירתו

הנגדית עלה כי במועד ההדפסה היה הסימן /511115100 רשום על שס מבקשת המחיקה.

מסמך זה לא הוגש כראיה. לעניין זה יצוין כי מעיון באתר האינטרנט של ]02711 עולה כי הבעלות בסימן זה הועברה במהלך שנת 2012 לחברה שאינה צד להליך בפניי.

בפסק הדין בעניין "תירוש" (ע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ' חברת הכרם בע "מ, תקדין עליון 4(2006), 338), קבע בית המשפט העליון כי לרשום סמכות לבצע מחקר עצמאי במקורות שהס נחלת הכלל במסגרת ידיעתו השיפוטית. כן ראה לעניין וההחלטת הרשם בעניין התנגדויות לרישום סימני מסחר מס' 163024,

5), 163026, אינדקס 1 לא מעוצב, מרטין רפפורט נ' 58 תאז זאס אתפו, מיוס 23.1.2007, פורסמה באתר נבו (2007)).

עס ואת, לא ניתן להיכנס לעומק הקורה בשאלה מהי נפקותו של פלט המופק מאתר האינטרנט של משרד סימני המסחר והמדגמים האירופי, והאס עומד הוא בתנאי לרשום מוסדית אס לאו, בהתאם לסעיפים 35 ו-36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א - 1971. הצדדים לא ביקשו להתייחס למידע הנוגע לאירועים המאוחריים לשמיעת הראיות בתיק זה, בדרך של בקשה להגשת ראיה נוספת. ממילא בקשת מבקשת המחיקה לרישום הסימן באיחוד האירופי לא הוגשה כראיה בהליך זה.

לנוכח האמור אני דוחה את טענת מבקשת המחיקה בדבר זכויות בסימן %(51111510 באיחוד האירופי.

להוכחת הרישום של הסימן על שמה במדינות נוספות, הגישה מבקשת המחיקה באמצעות צירופה לתצהיר, תעודת רישום הסימן בארצות הברית. הסימן הוגש לרישום ביוס 23.5.2003

ונרשם ביוס 21.9.2004. בחקירת העדה, גב' 8ת0%1ז50, התברר כי בין הצדדים מתנהלים הליכים לביטול הסימן (עמ' 33 לפרוטוקול הדיון מיוס 8.7.2009):

"ש.: גב' סורוקינה את מציירת לנו בתצהיר שלך תמונה ולודה, כאילו סימני המסחר שלכם רשומים בעולם ושאין שום מחלוקת לגביהם, כשלמעשה יש מחלוקת בכל העולם על הסימנים האלה ובאלה"ב מתנהלים הליכים ואת כלל לא מספרת עליהם, וסימני המסחר שלכם עומדים בפני ביטול ואתם לא מזכירים את זה, מזכירים רק שהם רשומים ולא שיש הליכים לביטול שלהם.

ת: לגבי ארה"ב, נכון להיום הסכנה מרחפת מעל המפעל באודסה, כי אנחנו ממשיכים לספק את "שוסטוב" לארה"ב ולגבי אספקת התוצרת של 0% 2 מותד לסחוד."

מבקשת המחיקה התייחסה בהרחבה בסיכומיה לרישום הסימן על שמה בלטביה. תעודתן מחודש בערכאה הנמוכה יותר (נספח 2 לתצהיר הראיות בתשובה).

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בהחלטה מאחרת יותר של בית המשפט העליון נקבע כי רישום סימן המסחר בלטביה אינו נגוע בחוסר תוס לב מטעם גב' וולדינה שהייתה שותפה עסקית של מבקשת המחיקה (עדותו

של מר ט0816ע58, עמ' 77 לפרוטוקול הדיון מיוס 8.7.2009).

כן צורפו לתצהירה של גב' 8ת5010%1 בקשות לרישום סימן המסחר /51111510 בתצורות ובעיצובים שונים כדלקמן:

א. בקשות בינלאומיות לרישום הסימן וסימנים נוספים הכוללים את המילה /51111510. ב. בקשה לרישום סימן המסחר בקנדה.

ג. מסמכים הנחזים להיות בקשות לרישום הסימן בברזיל, תאילנד ומדינות נוספות. מסמכים אלה לא הוגשו במקור ואף לא הוגש תרגום לשפה רשמית או לאנגלית.

לסיכום, מבקשת המחיקה הוכיחה את רישום הסימן על שס שותפתה בלטביה בלבד.

לעניין השימוש בסימן 51111510 העידה גב' 501018 כי החלה לשווק מוצרים תחת סימן זה החל משנת 2003 במדינות הבלטיות ומשנת 2004 או 2005 בישראל. הטענה לעניין שיווק בישראל נטענה לראשונה בחקירתה הנגדית של העדה ולא נתמכה במסמך כלשהו.

בעלת הסימן טענה כי שיטתה למבקשת המחיקה באימוץ סימני מסחר שאינם שלה ונסיון לרשום אותו בישראל. לעניין זה והפנתה לבקשה לרישום סימן המסחר מס' 188208 3 צה 1050055 מיוס 6.3.2006. בקשה זו נזנחה על ידי מבקשת המחיקה בעקבות הגשת התנגדות (ראה החלטה בהתנגדות לרישום סימן 188208 (בקשה לפסיקת הוצאות) .\.א [ּח081100ע6זת1 516 ' "057" "[והץוזק60זק הּקקט:6" 200 מיוס 9, פורסמה באתר רשות הפטנטים (2009)).

כן ביקשה מבקשת המחיקה לרשום את סימן המסחר 4 צג א,511021. ההתנגדות שהוגשה

לרישום הסימן מס' 131391 נתקבלה בהחלטת הרשם בעניין ./\.א [ה1016181100 115זוק5

נ' "0051" " (בּץ1זק0סזק הקקזנ" 2.20 מיוס 28.5.2005 (פורסמה באתר רשות

הפטנטים (2005).

הלכה היא כי יש להתייחס לראיות בדבר שיטת ביצוע ומעשיס דומיס בזהירות, לבל יוכנסו לדיון ראיות שאינן רלוונטיות וייצרו דעה קדומה. עס ואת, ככל שהמעשים אכן דומיס וישנה רלוונטיות לעניין הנדון, ניתן לקבל כראיה (ר' י. קדמי "על הראיות", עמ' 624 - 625 (מהדורה משולבת ומעודכנת, תשס"ד - 2003).

בענייננו עיקר המשקל יינתן להתייחסות העדה 8ת0%1ע50 בתצהיריה לשני אירועים אלה. בסעיף 5 לתצהירה התייחסה העדה למשקאות המיוצרים במפעלי מבקשת המחיקה

ולסימנים אותם הנושאים. ביניהם צינה את הסימנים צגא,5101 ו-

3 צ\ 0050058 וזאת מבלי להבהיר כי אלה אינם בבעלותה. עניין זה עלה בחקירתה הנגדית.

עד כאן על זכויותיה של מבקשת המחיקה בסימן 571115100% וכעת לזכויותיה של בעלת

הסימן. בתצהיר שהוגש מטעמה בעלת הסימן העיד מר ש510816 כי בעלת הסימן הוקמה בשנת 1863 וכי הינה החברה הוותיקה ביותר באוקראינה לייצור משקאות אלכוהוליים. על פי עדותו שאינה מגובה במסמכים, המפעל נרכש על ידי מר שוסטוב בשנת 1900, הולאס לאחר המהפכה בשנת 1917 ואולס לא שינה את ייעודו. צורת ההתאגדות והבעלות בחברה השתנו שוב בשנת 1990 לקואופרטיב ובשנת 2002 הפכה ל- /506160 5606%-)חוס[. מר ט5179816 העיד כי לא נשמרו מסמכים מקוריים כראיה לאמור וכי מדובר בעובדות היסטוריות שתועדו בספרות (עמ' 49 לפרוטוקול מיוס 8.7.2009)

בעלת הסימן הגישה דוגמאות של תוויות של המשקאות המיוצרים על ידיה והנושאים את הסימן וכן רשימה של פרסים בהסם וכתה בין השניס 1964 ועד 2005, אשר חלקם, החל משנת 8, בגין מוצרים הנושאים את הסימן. על פי החוזים שהוגשו כנספחים לתצהיר, שיווקה בעלת הסימן מוצרים הנושאים את הסימן בישראל בין השניס 2002 - 2004.

נטען כלפי בעלת הסימן כי השימוש שעשתה בישראל היה בסימן עס סיומת / ולא בסימן עס סיומת *ת, כפי שנרשום. בהחלטת בינייס שניתנה בהליך גה הוכרע כי הטענות המקימות עילה לביטול רישום הסימן בשל אי שימוש בו לפי סעיף 41 לפקודה מהוות הרחבת חזית ואין להתירן. כב' הפוסק החליט, עס זאת, להתיר שאלות לעניין אופן השימוש בסימן בישראל בהיותן רלוונטיות לקביעת זכויותיה של בעלת הסימן. כפי שהעיד מר. 5108164 מדובר בשתי אפשרויות שונות של תעתיק לטיני של הסימן הרוסי וההחלטה להשתמש באחד מהס הייתה עניין שיווקי של בעלת הסימן, אשר לא תמיד יושמה (עמ' 69 - 70 לפרוטוקול הדיון מיוס 8.7.2009). סבורני כי תשובתו של מר צ5[1179816 מספקת ואף מבקשת המחיקה לא חזרה עוד על טענתה זו בסיכומיה.

מן האמור לעיל עולה כי מבקשת המחיקה לא עמדה בנטל להוכיח את עדיפות וכויותיה בסימן או את רישומו על ידי בעלת הסימן בחוסר תוס לב.

טענת מבקשת המחיקה כי סימנה מוכרים היטב.

טענה נוספת שהעלתה מבקשת המחיקה הינה כי סימניה מוכרים היטב ולפיכך יש ברישום הסימן על שס בעלת הסימן כדי להטעות ולגרום לתחרות בלתי הוגנת.

המבחנים להיות סימן מוכר היטב נקבעו, בין היתר, בע"א 9191/03 480600186/ נ אבסולוט שוז בע"מ, פ"ד נחה(6) 869 (2004) וביניינס: מידת ההכרה של הסימן; היקף השימוש ומשך השימוש; היקף ומשך פרסום הסימן; מידת האופי המבחין האינהרנטי או הנרכש של הסימן; מידת הייחודיות (אקסקלוסיביות) של הסימן ואופי ומידת השימוש של הסימן או סימן דומה על ידי צדדים שלישיים ועוד.

מבקשת המחיקה לא ביססה את טענתה האמורה בראיות. כאמור, לא הוכח כי מוצרים הנושאים את הסימן המשווקים על ידי מבקשת המחיקה נמכרים בישראל. גם את המוניטין של סימן הינו כה חוצה גבולות שהסימן הופך למוכר היטב בישראל, אף מבלי שנמכר ולא פריט אחד הנושא אותו, הרי שלא זה המקרה הנדון בפניי. בתצהירה הביאה גב' 8 נתוניס באשר להיקף המכירות של מוצריה הנושאים את הסימן בין השניס 2002 - 4 וכן באשר להיקף המכירות הכולל של מוצריה ברחבי העולם. מעבר למסקנה שאחוז בודד בלבד מתוך כלל מכירותיה בעולם הינו של מוצרים הנושאים את הסימן, לא ניתן להסיק מנתון זה כי מדובר בסימן מוכר היטב.

לפיכך אני דוחה את טענת מבקשת המחיקה כי סימנה מוכר היטב ואת עילות המחיקה המבוססות על טענה זו לפי סעיפים 6/11) ו- 13(11) לפקודה.

כשירות הרישום של הסימן המהווה שם משפחה

בסיכומי התשובה העלתה מבקשת המחיקה את אי כשירות הרישום של סימן המהווה שם משפחה. סעיף 11(11) לפקודה קובע כדלקמן:

"סימנים אלה אינם כשרים לרישום:

(11) סימן שמשמעותו דגילה גיאוגרפית או שם משפחה, אם אינו מוצג בדדך מלוחדת, זולת אס הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או(9;"

מקורו של הסימן הנדון בפניי הינו בשס משפחתו של מייסד המותג, מר שוסטוב. הסימן אינו מעוצב, ולפיכך על בעלת הסימן להוכיח כי הוא רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש, כי מדובר בשס משפחה נדיר או כי 'לא גדם עוול לנושאי אותו שס משפחה, שלא וכלו להשתמש

בשם המשפחה בלבד, אס פעס חליטו לעסוק באותו ענן בו עוסק בעל הסימן " (וליגסון בעמ'" 43).

חזרתי ועיינתי בכתב טענותיה של מבקשת המחיקה ולא מצאתי ולא בדל של טענה בעניין עילה זו לאי כשירות הסימן. משלא ניתנה לבעלת הסימן כל הזדמנות לטעון או להביא ראיות בעניין עילה זו, לא אוכל לדון בה בהיותה הרחבת חצית. לעניין זה ראה ספרו של ד"ר י. ווסמן "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית - 1995, בעמ' 153 :

"לעולם לא יתן בית המשפט לתובע פסק דין על סמך עילה שונה מזו אשר נטענה בכתב התביעה, אלא אס גילה הנתבע, בפירוש או מכללו של דבר, את הסכמתו לכך."

סיוף דבר והוצאות

לנוכח האמור אני דוחה את הבקשה למחיקת הסימן. לפיכך מן הדין כי ייפסקו הוצאות לטובת בעלת הסימן. הלכה ידועה היא כי בפסיקת הוצאותיו של בעל דין יש להתחשב בהוצאות הריאליות שהוכיח לניהול ההליך, במידת סבירותן ונחיצותן וזאת בשים לב לנסיבותיו המיוחדות של הדיון (בג"צ 891/05 תנובה נ' משרד התעשיה והמסחר, פורסם בנבו (2005)).

במסגרת אותן נסיבות תילקח בחשבון התנהלות הצדדים בהליך והאס האריכו בו שלא לצורך (ראה גס תקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984). לעניין זה אשוב ואזכיר כי מבקשת המחיקה התעלמה ממספר החלטות שניתנו בערכאה זו בהתייחסות לראיות שהגשתן נפסלו בסיכומיה הראשונים, בסיכומיה המתוקנים ובסיכומיה בתשובה. באלה האחרוניס אף הסתננה לה והועלתה לראשונה עילה נוספת לאי כשירות הסימן לרישום.

עוד יש להתחשב בפסיקת ההוצאות באופיין של המתדייניס וצרכיהס המיוחדים בניהול ההליך, בהיותן חברות זרות אשר באי כוחן נדרשיס לתרגום עבורן ועבור הערכאה הדיונית

מסמכים (ראה התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 230513 (בקשה לפסיקת הוצאות) .1.406

ספת דוא.ז פ5ד6טספסאע נג' סת=דזואז.ז .551.1א\ מיוס 5.8.2012 (פורסמה באתר רשות הפטנטים (2012)).

הליך ה נמשך למעלה משמונה שנים. הוגשו בו בקשות, תגובות ותשובות רבות מספור, ולעתים אף מספר בקשות באותו עניין ממש. ערה אני לכך כי בגיו חלק מבקשות הבינייס נפסקו הוצאות לצד זה או אחר ואלה נלקחות בחשבון בקביעת ההוצאות הכוללות בגין ההליך.

9. לאור האמור לעיל מבקשת המחיקה תישא בהוצאות בעלת הסימן בסך 5,000 ₪ ובשכר טרחת עורכי דינה בסך 60,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיוס ועד מועד תשלומם בפועל.

ניתן בירושליס ביוס

סימוכין:

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

כ"ב אלול תשע"ב 9 ספטמבר 2012