סימן מסחר 16446 - "סא ז לנקו"

ההחלטה:

רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר,

מבקשת הרישוסי

המתנגדת י

ד"ר מאיר נועס

התנגדות לסימן מסחר

מס' 16446 - " סא ז לנקו".

-בקשה למחוק בקשה לרישום סימן מסחר בשל זניחתה;

לחילופין-

-בקשה שלא לקבל את הטיעון הנוסף של המבקשת הרישום

לכתב הטענות;

לחילופין-

-בקשת אורכה להגשת ראיות

תמיר אלקטרוניק בע"מ ע"י ב"כ אביחי נ. ורדי, עו"ד

(להלן: "המבקשת")

ישפאר הום טק בע"מ ע"י ב"כ יוחאי הורוביץ, עו"ד

ה ח ל ט ה

(להלן: "המתנגדת ")

1. מונחות לפתח שלוש בקשות חלופיות, אותן הגישה המתנגדת במסגרת הליך ההתנגדות לבקשת רישום. במסגרת הבקשה הראשונה, המתנגדת מבקשת למחוק את הבקשה לרישום סימן מסחר בשל וניחתה (להלן: "בקשה למחיקה בשל זניחתה"). לחילופין, באס יוחלט כי אין למחוק את הבקשה לרישום הסימן, הרי שהמתנגדת טוענת כי אין לקבל את הטיעון הנוסף של המבקשת מיוס 11.5.06 (להלן: "בקשה שלא לקבל טיעון נוסף"). ולחילופי חילופין, באס גס הבקשה שלא לקבל טיעון נוסף תדחה, מבקשת המתנגדת לאשר לה להגיש ראיותיה תוך 30 יוס מיס מתן החלטה בבקשות דנן (בקשת המחיקה בשל זניחת התיק והבקשה שלא לקבל טיעון נוסף).

2 הודעת התנגדות, שהוגשה מטעמה המתנגדת, התבססה, בין היתר, על הוראות הסעיפים 1), 11ש), 9(11), 13(11) ו- 14(11) לפקודת סימני מסחר (נוסח חדש), תשל"ב- 1972 (להלן: "הפקודה" או "פקודת סימני המסחר") והיא מתייחסת לסימן המסחר "1.00 לנקו", שמספרו 176446 (להלן : "סימן המסחר" או "הסימן").

3 להלן תמצית העובדות הרלוונטיות להכרעה שלפני:

א. הסימן נשוא הדיון שלפני, הוגש לרישום על ידי המבקשת, ביוס 17 ביוני 2, ונרשם בפנקס סימני המסחר ביוס 5 באוגוסט 2003 לגבי "כלי עבודה ומכשירי עבודה ידניים, סכו"ס, מסחטת מיף ידנית, מטחנת בשר ידנית, וכל אלו בסוג 8".

ב הבקשה לרישום סימן המסחר פורסמה ברשומות (ביומן סימני המסחר) ביוס 1 אוקטובר 2005. המתנגדת, הגישה התנגדות לרישום הסימן ביוס 31 ינואר 6.

ג. | ביוס 20 אפריל 2006, נתקבלה אצל רשות הפטנטים, תגובת המבקשת להתנגדות.

ד. | ביוס 15 מאי 2006, הגישה המבקשת, מבלי שנטלה רשות לכך, טיעון נוסף לתגובתה מיום 20 באפריל 2006 להודעת ההתנגדות (להלן: "הטיעון הנוסף"). הטיעון הנוסף התייחס להודעת התנגדות לסימני מסחר 176446 ו- 7.

ה. ביוס (2 יוני 2006, הגישה המתנגדת את שלושת הבקשות המונחות לפתחי. הבקשות הינן כדלקמן:

1. בקשה למחוק בקשת רישום הסימן בשל זניחתה; לחילופין,

2 בקשה שלא לקבל את הטיעון הנוסף של המבקשת מיוס 11 במאי 2006; לחילופין,

3 בקשה לקבל אורכה להגשת ראיות מטעס המתנגדת.

ו. | ביוס 19 יוני 2006, ביקשתי מהמבקשת להתייחס לשתי הבקשות הראשונות דנן- לבקשה למחיקה בשל זניחת התיק ולבקשה שלא לקבל טיעון נוסף.

באשר לבקשה השלישית, הרי שאפשרתי למתנגדת אורכה להגשת ראיותיה תוך 30 יוס ממתן החלטתי בשתי הבקשות האחרות.

ז. | ביוס 28 יוניי2006, הגישה המבקשת את תגובתה דלעיל.

4. משהחלטתי בבקשת הארכה להגשת ראיות, הרי שהחלטתי זו, תתייחס לשתי הבקשות הראשונות בלבד: לבקשה למחיקה בשל זניחת התיק ולבקשה החלופית שלא לקבל טיעון נוסף.

בקשה למחיקת בקשת הרישום בשל זניחתה:

5. המתנגדת טוענת, כי המבקשת איחרה את המועד הקבוע בתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן: "התקנות" או "תקנות סימני המסחר") בכל הנוגע לתגובתה להודעת ההתנגדות. המבקשת הגישה את תגובתה להודעת ההתנגדות באיחור של כשלושה שבועות, מבלי שהתבקשה אורכה על ידה. משכך, אין התגובה דנן מהווה "הודעה שכנגד" כמצוות התקנות ויש לראות במבקשת כמי שוזנחה את בקשתה בהתאס לסעיף 4 (ה) לפקודה. יתר על כן, טוענת המתנגדת, כי תגובתה המאוחרת דלעיל של המבקשת כוללת חומר ומסמכיס שאין לקבלס כראיה וחלקס אף מטעה ולא רלבנטי.

6. המבקשת טוענת מנגד, כי היה עליה להציג את טענותיה עד ליוס 6 אפריל 2006. לטענתה, הטיעוניס הומצאו עוד ביוס 3 אפריל 2006. המבקשת צירפה אישור המשלותח בדואר שליחיס. המבקשת, מוסיפה וטוענת כי אין מניעה בדין לצרף את הראיות אשר צורפו לתגובת המבקשת להתנגדות.

7 סבור אני כי הדין של המבקשת. על המבקשת היה להציג את התגובה להודעת ההתנגדות למשרדי הרשם, עד ליוס 6 אפריל 2006. המבקשת הציגה בפני ראיות כי, ביוס 3 באפריל 2006, המציאה המבקשת את תגובתה לכתובת הישנה של לשכת הרשם (בית הדפוס 11, ירושלים). ככל הנראה, המכתב נווט על ידי חברת הדואר לכתובת הנוכחית. סביר להניח, כי מהסיבה דנן, נבע העיכוב והמעטפה הגיעה למשרדי הרשם הנוכחיים רק ביוס 20 אפריל 2006. בהתחשב בכך, שהמבקשת ובא כוחה לא מנהלים הליכים באופן תדיר בפני הרשם, ונראה כי טעותה דנן בכתובת היתה בתוס לב, ובהתחשב בכך, שהאופן בו המבקשת המציאה את תגובתה (באמצעות שליח), היה כדין, הנני קובע כי תגובת המבקשת להודעת ההתנגדות על אף שנתקבלה בפועל במשרדי הרשם ביוס 20 אפריל 2006, הגיעה במועד.

בקשה שלא לקבל טיעון נוסף של המבקשת מיוס 11 מאי 2006:

המתנגדת טוענת כי הטיעון הנוסף שהוגש על ידי המבקשת ביוס 11 מאי 2006 (להלן: "טיעון נוסף"), עומד בדרישות התקנות ואיננו יכול להוות חלק מהודעה שכנגד. בהחלטתי מיוס 19 יוני 2006, ביקשתי מהמבקשת להתייחס לטענה דנן.

המבקשת טוענת, כי על פי הוראות סעיף 41 לתקנות סימני המסחר, בידי כבוד הרשם לקבל כל ראיה. טוהר הפנקס, לטענת המבקשת, במקרה דנן, מחייב בירור אמיתי

ומהותי של הבקשה וההתנגדות מעבר לטעמיס הפרוצדוראליים הנטעניס על ידי המתנגדת.

האס לקבל את הטיעון הנוסף של המבקשת, זאת השאלה אשר ניצבת לפני לדיון.

פקודת סימני המסחר והתקנות שותקות בשאלת תיקון והוספת טענות לכתבי טענות, ולכן בעניין זה, ראשון הרשם וסוגנו להעזר וליישם את תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ה1984- - (להלן: "תקסד"א"). בהליך בענייו בקשות מתחרות מס' 62324 בבעלות. ר.א. לוטוס בע"מ ומס' 6405 (ובקשות נוספות) בבעלות ארמון אפקה בע"מ (פורסס באתר האינטרנט של רשות הפטנטים), אימצ כבוד הרשם, כתוארו אז, מיכאל אופיר מתקסד"א את ההסדר העוסק בתיקון כתבי טענות.

התקנה אשר עשויה להיות רלוונטית לענין דנן, הינה בעיקר תקנה 92 הקובעת כדלקמן:

" 92. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות. "

באשר לנסיבות הגשת הבקשה להוספת הטיעון הנוסף- המבקשת לא נטלה רשות להגשת הטיעון הנוסף. כמו כן, הבקשה הוגשה ללא כל נימוקיס להוספת הטיעון הנוסף וללא תצהיר אשר יבהירו מדוע מבוקשת הוספת טיעון נוסף, מדוע לא נטענה הטענה הנוספת מלכתחילה, מדוע חשוב למבקשת להוסיף טיעון לכתב טענותיה וכיו"ב. הבקשה להוספת טיעון נוסף הוגשה על ידי מנכ"ל המבקשת, להבדיל מבא כוחה. מחלקת סימני מסחר ביקשה מהמבקשת להשיב תוך 48 שעות ולהבהיר מי מייצג את המבקשת ולאשר כי נשלח עותק הבקשה לצד השני. המבקשת לא השיבה כלל למכתב דנן.

הנני מתרשס, למקרא הבקשה להוספת הטיעון הנוסף וטיעון הנוסף, כי ניתן היה

להגישו מלכתחילה בכתב טענות הכולל את התגובה לנימוקי ההתנגדות. אילו הכינה המבקשת את כתב טענותיה כדבעי, לא היה כל צורך בהוספת הטיעון וסביר הדבר כי

שלושת הבקשות של המתנגדת לא היו מוגשות כלל.

כל מה שהצלחתי לדלות מנימוקיה של המבקשת בתגובתה לשלושת הבקשות נשוא הדיון, הוא כי לדעתה אין על הדין המהותי לסגת מפני כשל פרוצדורלי. על פי הוראות סעיף 41 לתקנות סימני המסחר, בידי הרשם לקבל כל ראיה. טוהר הפנקס, לטענת המבקשת, במקרה דנן, מחייב בירור אמיתי ומהותי של הבקשה וההתנגדות מעבר

לטעמיס הפרוצדוראליים הנטעניס על ידי המתנגדת.

טענת טוהר הפנקס אינה יכולה להוות צידוק לזלוול בסדרי דין ובהליכיס פרוצדוראליים. המילים "טוהר הפנקס" אינן מילות קסם, המעלימות את "כללי הפרוצדורה". כללים, אשר נבנו מתוך מטרה להנהיג סדר, הגיון וסופיות בהליכיס ולתחוס מסגרות מחייבות אשר תבטחנה את יעילות ההליכים ותמנענה עיוותי דין והמשכות ההליכיס שלא לצורך.

אין ספק כי יש לתת חשיבות גבוהה במקום לעקרון "טוהר הפנקס" באופן שבנסיבות מסויימות יגבר על הצורך לשמור על כללי הפרוצדורה. יחד עם זאת, אין פירוש הדבר כי בכל מקרה, תהא הסיבה אשר תהא, נסכים ל"העלמתם" של אותסם הכללים. רק באותס מקרים בהם יוצגו נימוקים משכנעים, אשר בעתיים יגיע הרשם למסקנה כי סביר הדבר לחרוג מכללי הפרוצדורה - רק בהס יגבר עקרון "טוהר הפנקס" ונסכיס להסרה זמנית של אחת ממחיצות הפרוצדורה.

על מנת לשקול אס במקרה שבפני מן הדין לעשות כן, על המבקשת היתה מוטלת החובה להצביע על נימוקיס המצדיקים, לטענתה, להתיר לה את הגשת הטיעון הנוסף. המבקשת לא עמדה בחובתה ולא נתנה בידי האפשרות לבדוק ולהכריע אנה נוטות כפות המאזניים. ממילא ברור כי אם לא הוצגו נימוקים כלל - לא יוגמשו כללי הפרוצדורה, למרות קיומה של הסמכות לעשות כן.

במקרה שלפני, משמעות קבלת טיעון הנוסף בלי נטילת רשות לכך, ללא כל נימוקים, מבלי תצהיר כנדרש ובנסיבות כפי שהוגשו על ידי המבקשת, תהיה, למעשה, ריקונס מכל תוכן של הכללים בדבר תיקון/ הוספת טענות לכתבי הטענות.

יפים דבריו של כב' הרשם דאז משה גולדברג, לעניין אה, בהחלטתו מיוס 24 יולי 1999 בתיק התנגדות לפטנט מס' 60312 בעינין 011 דאתא6 ו- צםס זסאתמד סז

א

"התעלמות מסדרי הדין עשויה, אולי, לשרת את עקרון טוהר הפנקסים בדיון ספציפי בקשר לתיק מסוים, אולס אימוצה כמדיניות

תעשה שירות דב לאותו עקרון עצמו, שכן אותס הליכיס שנועדו לשמור על טוהר הפנקסים (התנגדויות, בקשות לביטול או מחיקה) יסתבכו, יסתרבלו ויתמשכו עד לאין קצ וייצרו עומס בלתי נסבל של תיקיס תלוייס ועומדיס שיפקוק את המערכת".

20. לא מקובלת עלי תשובת המבקשת בכל הנוגע ליחס בין כללי הפרוצדורה לעקרון טוהר הפנקס, ולגבי הכללים בדבר הגשת ראיה נוספת בהליכי התנגדות לרישום סימן מסחר על פי תקנה 41. בנסיבות אלו, מן הראוי שאעמיד דבריס על דיוקם: ראשית, סדרי הדין אינס נדחיס הצידה לאור עקרון טוהר הפנקסים. במקריס חריגים, יאפשר הרשם, כמופקד על משמר טוהר הפנקסים, גמישות לגבי כללי פרוצדורא מסויימים. השאלות הן תמיד באילו כללים מדובר, מהן העקרונות לאורס מתבקשת הגמישות, מהי מידת הגמישות הנדרשת, מהן הנסיבות המצדיקות את אותה גמישות, מהן השלכותיה לגבי בעלי הדין ומהן השפעותיה בכלל.

שנית, אין בידי הרשם לקבל ראיות נוספות אלא בתנאי תקנה 41, שחינה בגדר חריג. לעניין היחס בין סדרי הדין לעקרונות משפטיים חשובים, יפיס דבריו של כב' הרשם משה גולדברג (כתוארו אז) בהחלטתו בעניין התנגדות לבקשות רישום סימני מסחר

מס" 105772,3,4 אפעו בע"מ נ' דוס ]אגא 058:

נאמר שס (עמ' 5):

" התשובה לשאלה, מה כובד הנימוקים שישכנעו כי מן הראוי לסטות מנוהל פלוני, תלויה בהקשר בו מדובר. יתכנו מקריס בהס הגשמת האינטרס הציבורי של שמירת טוהר הפנקסים, תצריך נקיטת גישה מקלה לגבי מגבלות פרוצדורליות מסויימות, ואולם, התרת סטיה, מנוהל חקוק, כשמוקנית סמכות לכך, ללא נימוקים, אינה הגמשת סדרי הדין כי אס ריסוקס.

סדרי הדין לרבות המועדיס הקבועיס בחוק ובתקנות, נועדו להתוות מסגרת דיונית שתאפשר ניהול רציף ויעיל של ההליך, במסגרת זמן קבועה וידועה מראש, ככל שניתן, המקנה וודאות לבעלי הדין והנחוצה למוסד השיפוטי על מנת להתארגן ולהערך לביצע תפקידו. ללא סדרי דין נאותיס לא ניתן לקיים הליכים משפטיים ומוסד שיפוטי המפנה להס עורף אינו מסוגל להביא למימוש זכויות מהותיות".

ובעמ' 9 נאמר: "אינני מקבל, איפוא, את הטענה העיקרית של המתנגדת,

לפיה הגשת הראיה הנוספת היא ענין פרוצדוראלי גרידא, ולאור הגמישות שיש לנהוג בסדרי הדין. יש להתירה כדבר

המובן מאליו, כאשר אין בכך כדי לגרוס נזק או אי נוחות לבעלת הסימנים או כאשר ניתן לפצות על כך בכסף".

לעניין הכללים להגשת ראיה נוספת נאמר שם (עמ' 4-3 : "תקנה 41 קובעת כלל ובצידו חריג. נקודת המוצא שממנה יוצאת התקנה היא איסור על הגשת ראיה נוספת. סמכות הרשם להתיר הגשת ראיה נוספת, מוקנית כחריג לאיסור

זה...

1. יתר על כן, גם אס הייתי מתיר הוספת טיעון נוסף, לא היה בו כדי לשפוך אור על השאלה האמיתית שבמחלוקת לגבי רישום הסימן המבוקש. הטיעון הנוסף של המבקשת, למעשה מסתכם בכך, שלטענתה סימן מסחר המבוקש רישומו בסוג 8, אין בינו ולא כלוס לבין סימן המתנגדת הרשוס בסוגים 9 ו- 11. טענה זו נטענה כבר מלכתחילה על ידי המבקשת בתגובתה להודעת התנגדות, (סעיף 11 בתגובתה). למעשה, "הטיעון הנוסף" אותו המבקשת מעוניינת להוסיף, הינו, דוגמאות של סימני מסחר זהיס הרשומיס בסוגים שונים והינס בבעלויות שונות. לא התרשמתי כי זאת טענה הנמצאת בלב המחלוקת. כמו כן, בית המשפט כשאלה של סדרי דין לא מתיר תיקון של כתבי טענות שאין תועלת בצידן. העיקרון בתיקון כתבי טענות הוא שהמבקש לתקן את כתב טענותיו צריך להראות כי התיקון דרוש על מנת לברר את השאלה שהיא "באמת" במחלוקת. לעניין וה ראה י.זוסמן, עמ' 320. דוגמאות מהסוג שהוצגו בטיעון הנוסף, מקומן בסיכומים.

לתימוכין, ראה החלטת בית המשפט העליון המ' 32/52 הניה ברנט נגד צבי אבני, פד"י, כרך ו', ע' 442, 445, וכן י.אוסמן עמ' 319 :

"הצד אשר מעונמיין להוסיף לכתב התביעה עובדה שאידעה אחלי הגשת כתב התביעה, לא שאלה שבאמת היתה שנויה במחלוקת כאשר הגיש את כתב התביעה מעמיד הוא לדיון, וערשות לתן לא ת:נתן לו, "

2. סוף דבר - בקשת המתנגדת למחיקת הבקשה לרישום הסימן בשל זניחתה, נדחית. הבקשה שלא לקבל טיעון נוסף, מתקבלת. המתנגדת תגיש את ראיותיה תוך 30 יוס מהיוס. המבקשת תגיש את ראיותיה תוך 60 יוס מיוס קבלת ראיות המתנגדת.

3. בנסיבות העניין איני נותן צו להוצאות.

ד"ר מאיר נועס,

מאת מאיר נועס 54678313-176446] רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ניתן בירושלים ביוס 8 יולי 2006 כ"ב/תמוז/תשס"ו