סימן מסחר 166301

ההחלטה:

רישום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר

מספר 166301 "7110255)" (מעוצב)

המבקשת: תפסתטת זא

ע"י ב"כ הרצוג, פוקס נאמן ושות', עו"ד

המתנגדת: סין ברפקט סחר בע "מ ע"י ב"כ י. דהן ו/או ר. ארן ו/או א. עמרם, עו"ד

החלטה

א. רקע וראיות

1. בפניי התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מספר 166301 (להלן: "הבקשה" או "הסימן המבוקש"). הבקשה הוגשה ביוס 13 באוגוסט 2003 על ידי מר עס תג/\ 16ש\1160 (להלן: "ץ0 תג /י"), אזרח בלגי. הסימן המבוקש התבקש לרישום לגבי: "משחקים, צעצועים

וצעצועים מפלסטיק, קוביות לבנייה (צעצוע), קוביות לבנייה מפלסטיק, הכל בסוג 28". הסימן המבוקש מעוצב ונראה כך:

8

2. ביוס 15 באפריל 2003 התקבלה בקשה להעברת בעלות בבקשה ממר ץ₪0 הגּ/\ לחברה

בלגית בשם 002₪א11זת .אכ (להלן: "המבקשת" או ".1אס"). ביוס 21 באפריל 2004 נרשום דבר העברת הבעלות.

3 ביוס 2 במרץ 2004 התבקשה המבקשת, על יד מחלקת סימני מסחר, לציין מהי משמעות המילה "01.1655" המופיעה בסימן המבוקש, ביחס לטובין לגביה הוגשה הבקשה. ביוס 1 ביולי 2004 השיבה המבקשת כי המילה נעדרת משמעות. ביוס 19 ביולי 2004 התקבל הסימן המבוקש לרישום ולאחר תשלוס האגרה, הסימן פורסם להתנגדויות ביוס 31 באוקטובר 2004.

4. ביוס 30 בינואר 2005 הגישה חברת סין פרפקט סחר בע"מ (להלן: "המתנגדת") הודעת התנגדות לרישום הסימן, כולל כתב טענות. עילות ההתנגדות העיקריות נוגעות בטענות שעניינן היעדר אופי מבחין בסימן המבוקש, הן ברכיב המילה והן ברכיב העיצובי, פגיעה בתקנת הציבור לפי סעיף 15(11) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב- 1972 (להלן: "הפקודה") וכן חשש להטעיית הציבור לפי סעיף 6(11) לפקודה.

5. הודעת ההתנגדות דנן התייחסה גס לבקשה עלומה לסימן מסחר, טרס פורסמה. ביוס 23 במאי 2005 הודיעה מחלקת סימני מסחר למתנגדת כי לא ייפתח הליך התנגדות לבקשה שטרס פורסמה. שכן, סעיף 24(א) לפקודה קובע במפורש כי המועד להתנגדויות לרישום סימן מתחיל ביוס הפרסום (לגבי היעדר הליך על ריב בפני הרשם לפני מועד זה, ראה החלטתו של כבוד הפוסק בקניין רוחני מר נח שלו שלומוביצ בעניין וואלה תקשורת בע"מ נ' רד רוב בע"מ, בקשה לרישום סימן מסחר מספר 178782 [בקשה לקיים "קדם התנגדות"], מיוס 26 במרצ 2006).

6. ביוס 6 באפריל 2005 הגישה המבקשת כתב טענות מטעמה. טענות המבקשת מתייחסות לכשירות הבקשה לרישום ולהיעדר כל עילה להתנגדות.

7 ביוס 3 ביולי 2005 הגישה המתנגדת את ראיותיה בצורת תצהירה של הגב' קיילה דרוביאבסקי, מנהלת במתנגדת. התצהיר מורכב, רובו ככולו, מטענות משפטיות וללא מרכיביס עובדתיים, אולס מצורפיס לו המסמכים הבאים :

א. מכתב של המבקשת אל המתנגדת מיוס 3 בינואר 2005, בו דורשת המבקשת כי המתנגדת תחדל מלעשות שימוש בקניין רוחני שברשות המבקשת, בפרט הסימן

"6-5 1:)" ובפטנט שברשותה.

ב ערך המילה "61168" במילון | ]0ח0 ₪ 0מז0זח1 שש 6קות1 605005 ץז המשו

ג. = פרסומים של צעצוע הרכבה בסדרה "קליק" של חברת "קודקוד".

ד | צילומים של מוצרי המבקשת.

8 ראיות מטעס המבקשת הוגשו ביוס 2 באוקטובר 2005 בדמות תצהירו של מר ישראל גרינפלד. בתצהירו מעיד מר גרינבר השימוש במילה

"616" ו-"קליק" באינטרנט מהווים ראיות חדשות שהיה להגישן בשלב הגשת הראיות, אני קובע כי מסמכים אלה בין אם קבילים ובין אם לאו, לא יבואו במשקל הכללי של ראיות המתנגדת.

כשירות הסימן המבוקש לרישום

כשירותו לרישום של סימן מבוקש נבחנת תוך התייחסות לסימן בשלמותו, בצורה כוללת. אכן נכון הדבר כי פרטים ספציפיים מתוך סימן המבוקש ייבחנו וינותחו באופן מבודד מתוך הסימן השלמות ואולסם, הדבר ייעשה רק על- מנת להסביר מדוע סימן מסוים אינו עשוי להטעות או לגרום למסחר בלתי הוגן. לעניין דבריו של כבוד הפוסק בקניין רוחני, מר נח שלו- שלומוביץ בהחלטתו בעניין 5.8 (לא מעוצב) מיום 4 דצמבר 2005 (ראה אתר האינטרנט של רשם הפטנטים). כמו כן, ראה החלטת כבוד השופטת ברלינר בעניין ע"א 8441/04 נ. אלי שגב (טרס פורסס). בסעיף 16 לפסק הדין קובעת כבוד השופטת ברלינר כי דמיון בין סימנים נבחן כמכלול:

"לא זו בלבד שהדמיון בין הסימנים צריך להיבחן כמכלול אלא שלצרכן אי[ את היתלון של העמדת שני הסימניסם שבמחלוקת זה מול זה, והוא אינו אמור לענות על השאלה - 'מצא את

הסימן המבוקש שבענייננו, מכיל רכיב מילולי בולט אשר יהווה את הדרך בה צרכנים יהגו את הסימן. לפיכך, ראוי לבחון רכיב זה באופן עצמאי.

הרכיב המילולי "61165" כפי שהתבקש לרישום בסימן המבוקש וה מבחינת הצליל למילה "611688" ( "6116%" ביחיד). מבחינת החזות, נבדלות שתי המילים באות אחת בלבד ("א") הנעדרת מהסימן המבוקש. שינויי איות זניחים מסוג וה, אינס בהכרח מנתקים סימן ממשמעויות המילה ממנה הוא נגזר. החשש הוא כי מתן זכות קניין בלעדית במילה הדומה למילה תיאורית או גנרית לגבי טובין מסויימים, יגרום לדמיון מטעה ביניהן ויקשה על השימוש במסחר במילה המקורית. כך, למשל, קובע בארצות הברית ה-

2. סימן עשוי להימצא תיאורי לגבי הטובין שהתבקשו עבורו לא רק על פי משמעותו המילונית אלא אף אס הוא מקובל במסחר לגבי הטובין. המתנגדת טוענת כי המילה "6116" או "קליק" מקובלת במסחר לגבי משחקי הרכבה ומפנה בראיותה לבקשת סימן מסחר מספר 174209, שהוגשה על ידי חברה שאינה צד להליך זה לגבי "משחקים וצעצועים; הנכללים בסוג 28". בקשה מספר 174209 מעוצבת וכוללת את המילה "קליק". בקשה זו לסימן מסחר נבחנה.

בקשה נוספת זו בפנקס סימני המסחר אינה מספיקה כשלעצמה על מנת להביא אותי למסקנה כי "קליק" הינה מילה מקובלת במסחר. יתר הראיות שהביאה המתנגדת לגבי השימוש במילה "קליק" במסחר הוגשו בראשונה בשלב הסיכומים ואינן קבילות.

אף אס "קליק" או "א6116%" אכן חינן מיליס מקובלות במסחר לגבי משחקי הרכבה אין בכך כדי לפסול את רישום הסימן המבוקש. אופי מבחין של סימן נבחן ביחס לטובין עבורו התבקש הסימן. במקרה זה, מדובר במוצרי מדף אשר בדרך כלל יבחר הצרכן בעצמו, מבלי להיוקק להגיית שמס. אם כן, מידת קיומו של אופי מבחין בסימן המבוקש נסמכת בעיקר על חזות הסימן ולא על הצליל. בעניין זה, ראה פסק דינו של כבוד השופט גרוניס בפרשת רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי נ. אמברוזיה סופהרב, פ"ד נז(2), 8, סעיף 13 :

"המשקל היחסי אשר יש ליתן להיבט החזותי לעומת סוגיית צלילם של הסימנים, תלוי בנסיבותיו הפדטניות של כל מקדה ומקדה [...]. כדך למשל, ראוי להבחין, לעניין שאלת הדמיון, בין שני סוגי מוצרים - הסוג האחד הינו מוצרים המונתים דרך כלל על המדף, אותם יכולים צרכנים ליטול באופן חופשי; ואילו הסוג השני הוא מוצרים המצויים מעבר לדלפק, אשר על מנת לקבלם יש צורך להיעזר במוכר. במהלך דו השיח עם המוכר נדרש הצרכן להגות את סימן המסחר המתייחס למוצר בו הוא חפץ. הצורך לבטא את סימן המסחר בעל פה והסכנה לטעות או לבלבול, מגבידיס את המשקל שיש ליתן לדמיון בצליל ביחס לסימניס של מוצרים מן הסוג השני. לעומת זאת, ביחס לסימנים המתייחסים למוצרים מן הסוג הראשון יש לשים דוש דווקא על הדמיון החזותי, שהדי הצרכן נוטל את המוצרים לאחר שהוא מתבונן בסימנים המופיעים על גבי אריזתס [...]"

מאחר ומדובר בסימן מעוצב, אין במילה הנכללת בו, כחלק מהעיצוב, כדי לשלול מהסימן אופי מבחין כמשמעותו בסעיף 8(א) לפקודה אף אס תאמר כי מילה זו מקובלת במסחר, דבר שכאמור אינו מקובל עלי, שכן המתנגדת לא הצליחה להוכיח טענתה זו.

הרכיב הגראפי של הסימן מורכב מאיור של חמש אבני משחק מצעצוע ההרכבה לגביו התבקש הסימן. חמש האבנים, בצבעי שונים, מחוברות יחדיו, כאשר על כל אחת מהס

האבחנה בין סימניס תיאורי ומרמזיס נעשית בדרך כלל לפי מידת המחשבה שעל קהל הצרכניס להשקיע על מנת להקיש בין הסימן והטובין. כאשר נדרש רגע של מחשבה על מנת להבין כיצד יש בסימן כדי להתייחס לטובין, מדובר בסימן מרמז. המלומד זליגסון התייחס בספרו דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם (הוצאת שוקן, 1972) לאבחנה בין סימן מתאר ומרמז, בעמוד 40:

"הפסול של סימנים מתארים מתייחס לסימנים המתאלים ישידות את האופי או האיכות של הסחודה. אם החלק המתאר כולל רק דמיזה, אין הוא הופך את הסימן למתאד. אנו מבחינים איפוא, בין סימנים מתארים לבין סימנים דומזים פיז). בפועל יהיה זה תמיד קשה להבחין בין שני סוגי הסימניסם, אך המבחן העיקרי הוא: האם הקהל, בראותו את הסימן או בשמעו את צלילו, יבין מייד את ההקשר בין הסימן לבין אופי הסחודה, איכותה, תכונותיה, או האס עליו לחשוב לפחות רגע קט עד אשר קשר זה וברר לו"

אף השילוב בין הרכיב המילולי לבין הדמות שהתבקשה בסימן, אינו מציג את אבני המשחק בצורה המעבירה באופן מיידי את המסר כי מדובר במשחק הרכבה, ונראה כי נדרש רגע של מחשבה על מנת להסיק זאת. מבחן עזר לאבחנה בין סימן מתאר וסימן מרמז (שאינו אלא הצד השני של מבחן "רגע המחשבה" או הרציונאל העומד בסיס מבחן זה) הוא המידה בה השימוש החופשי בסימן ה מבוקש הכרחי למתחרים של מבקשת הסימן על מנת שיוכלו למכור בלי קושי מוצרים מתחרים במקביל למוצרי המבקשת.

מבחן זה מתואר על ידי המלומד בספרו כך:

ה. סיכום

2. לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי הסימן כשר לרישום ולכן ההתנגדות נדחית. הסימן המעוצב המבוקש יירשם בפנקס סימני המסחר.

3. אני מחייב את המתנגדת לשלם למבקשת את הוצאות הליך זה בסכום כולל של 28,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.

ד"ר מאיר נועס רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ניתן בירושלים ביום: 1 ינואר 2007