סימן מסחר 168200

ההחלטה:

התנגדות לבקשת פטנט מס' 0 (בקשה להוספת ראיה)

מבקשת הפטנט: צ.ם 55175; זאפם ע"י ב"כ גילת, ברקת ושות'

המתנגדת: מפעלי פ.מ.ס מיגון בע"מ

ע"י ב"כ מתי ברזם עו"ד ועו"פ

ה ח ל ט ה

1. המדובר בהליך התנגדות לפטנט מס' 168200, במסגרתו התנהלו בפני שני דיוני הוכחות (בימים 4 ו- 6 בפברואר 2014 - להלן ובהתאם: פרוטוקול דיון 1 ופרוטוקול דיון 11). ביום 4 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לאישור תיקונים בפרוטוקול הדיוני שהתקיימו בעניינם על מנת שיחל מרוצ הזמן להגשת הסיכומים מטעמם. אף על פי כן, ביום 19.5.2014 הוגשה מטעמם מבקשת הפטנט בקשה להוספת ראיה (להלן: הבקשה להוספת ראיה).

2 ראיה נוספת זו מתייחסת לשני מסמכים המצויים בתיק ההליך, האחד הוכן על ידי העד מטעמם המבקשת (להלן: מר סטימן) והשני על ידי המומחה מטעמם המתנגדת (להלן: פרופ' קניג) (סומנו בהתאמה כמב/ ו- מב/3). מסמכים אלו הוגשו כמוצגים במהלך חקירתו הנגדית של מר סטימן במהלך הדיון מיום 6.2.2014 והמתייחסים לשני ערכי טמפרטורת המעבר הוזכוכיתי (6זנח8ז6קות6 1 ח0ז51ת18 21855)) (להלן: ערכי אדַ) של חומר מטריצה ספציפי

וידוע הקרוי בשמו המסחרי "737 6תספססווץ/צ".

3 מן הבקשה להוספת ראיה עולה כי המבקשת ערכה בדיקות המאוחרות למועד דיוני ההוכחות שהתקיימו בפני, ביחס לערכי ה-1% של החומר "737 6ת1866050//" ואת ממצאיה מבקשת היא להגיש עתה, ערב הגשת סיכומי הצדדים בהליך.

4. בפני מצויות תגובת המתנגדת מיום 12.6.2014 לבקשה להוספת ראיה, במסגרתה גורסת היא כי אין להיעתר לבקשה להגשת הראיה הנוספת. כמו כן בפני תשובת המבקשת לתגובת המתנגדת מיום 26.6.2014 וכן בקשה אשר הוגשה מטעמם המתנגדת ביום 29.6.2014 במסגרתה עותרת היא ליתן לה רשות להשיב לתשובת המבקשת. לבקשה זו הוגשה תגובת המבקשת וכן

הוגשה תשובת המתנגדת לתגובת המבקשת. הן המבקשת והן המתנגדת פרשו את טענותיהן באריכות רבה ובפרוטוקול, שלא לומר בהיקפים חריגים למדי. אף על פי כן ביום 10.7.2014 נעתרתי לבקשת המתנגדת להגיש תגובתה לתשובת המבקשת וזו הוגשה ביום 16.7.2014. ביום 20.7.2014 ביקשה המבקשת להגיב להצעת המתנגדת. ביום 24.7.2014 ולאור החלטותיי מימים 20.7.2014 ו - 21.7.2014 השיבה המבקשת להצעת המתנגדת.

המסגרת המשפטית

בהתאם לתקנה 63 לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח 8 לא יוגשו ראיות מטעמם המבקש או המתנגד אלא באישור הרשם. לשון התקנה: "לא יוגשו ראיות נוספות מטעם המתנגד או המבקש אלא ברשותו של הרשם."

הוראה זו עולה בקנה אחד עם העיקרון לפיו ניהולו התקין של ההליך הדיוני מחייב כי בית הדין ישמור על סדר הבאת הראיות, ובכלל זה העיקרון שלפיו אין להגיש ראיות חדשות לאחר סיום שלב ההוכחות. כפי שפסקו לא אחת בתי המשפט כמו גיש ערכאה זו, נקודת המוצא היא כי על בעל דין למצות את ראיותיו ולהגישן בחבילה אחת, ואילו הגשת ראיות נוספות תוך כדי ההליך הינה החריג (ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738, 742 (1992); רע"א 9155/07 רותם חברה לביטוח בע "מ (בפירוק) נ' נחום [פורסס בנבו] (10.6.2009)).

בואו להכריע אם יש לקבל את הראיה הנוספת, יבחן היושב בדין, האם אותה ראיה נוספת נחוצה ורלוונטית לצורך בירור המחלוקת בין בעלי הדין. בנוסף, על היושב בדין לשקול שיקולים נוספים כגון אופי הראיה הנוספת שהוגשת נתבקשה, השלב אליו הגיע המשפט, ויתן דעתו בשאלה האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה ו בשלב מוקדם יותר (ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מו(1) 661, 665 (1993)). בקשה להגשת ראיה נוספת שנמצאה רלוונטית, עשויה להיענות בחיוב אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור (רע"א 1297/01 גיל מיכאלוביצ נ' כלל חברה לביטוח בע "מ, פ"ד נה(4) 577 (2001).

ומן הכלל אל הפרט. בהליך שבפני, נושא ה-1% עלה לראשונה אך במסגרת דיוני ההוכחות שהתקיימו בפני. במהלך הדיון מיום 4.2.2014 היה זה פרופ' קניג, העד מטעמם המתנגדת שהשיב לשאלת ב"כ המבקשת באשר למצב ידיעותיו של בעל המקצוע בתחום ביחס לחומרים

המפורטיס בפרסום 21 0645415 2 (נספת י"א, להלן: פרסום 2'415ת) (בעמ' 4 בשורות 54-55 לפרסום). פרופ' קניג השיב כי חומרי אלה אינם מתאימים לשימוש באמצאה הנתבעת כיון שהם בעלי ערכי 1% הנמוכים מ - [ 6" 80 ] ולפיכך אין הס עומדי בטמפרטורה של

[%0 80]. (ראו: פרוטוקול דיון 1 עמ' 259 שורה 19 עד עמ' 260 שורה 27).

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בהמשך, במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 6.2.2014 נשאל מר סטימן, במהלך חקירתו הנגדית על היבט ה-1% של החומרי המפורטיס בפרסום 2'415, בקשר עם דברי פרופ' קניג שנאמרו בחקירתו יומיים לפני כן. או-אז הציג מר סטימן את מב/2, מסמך המתייחס לחומר "737 1:605080/" אותו הכין לאור חקירת פרופ' קניג, וציין כי לחומר ה ערך 76 המצוי ב- [6" 49-] (מינוס 49 מע"צ) (ראו: פרוטוקול דיון 1 עמ' 198 שורה 18 עד עמ' 200 שורה 18). בעקבות הצגת מב/2 נשאל מר סטימן באשר לאפשרות כי חומר המטריצה "737 6חספססוו/" הינו בעל שני מקטעים (רך וקשה), ולפיכך ערך ה-1% שציין אינו היחידי. מר סטימן השיב שלחומר אכן יש שני מקטעים (ראו: פרוטוקול דיון 1 עמ' 200 שורות 19- 2). בנוסף נשאל מר סטימן האם יתכן כי ערך ה-1% הנוסף לו שהציין על גבי הגרף במב/2 (עבור המקטע הקשה שמקנה לחומר את היציבות התרמית), הינו בסביבות ‏ 1300" - לאור

מסמך שהוכן ע"י פרופ' קניג עת שישב באולם, הוצג למר סטימן באמצעות בא-כוחו והוגש כמב/3. בתשובה ענה מר סטימן כי הדבר יתכן, אך אינו בטוח וכי עליו להתייעץ עם מומחה

אחר מטעמו (ראו: פרוטוקול דיון 11 עמ' 200 שורה 23 עד עמ' 203 שורה 16). מסמכים מב/2 ו- מב/3 הוגשו בעת חקירת מר סטימן כמוצגים בתיק.

כאמור לעיל, עותרת המבקשת להוספת ראיה מאוחרת שמטרתה הלכה למעשה לתקן את מוצגיס מב/2 ומב/3 באופן שיוצגו ערכי ה-1% של חומר המטריצה "737 6מספסס:1/" כפי שנמצאו על ידה, ערב הגשת סיכומי הצדדים.

ראשית דבר, קודם לדיון ביתר התנאי אם להגשת הראיה הנוספת, מן הראוי להידרש לשאלת מידת נחיצותה של ראיה נוספת זו והיותה רלוונטית לצורך בירור המחלוקת שבפני. במילים אחרות, מהי מידת תרומתו של המסמך (שהגשתו המאוחרת נתבקשה עתה) אשר יציג

לכאורה את ממצאיה המאוחריס של המבקשת ביחס לערכי ה-1% של חומר המטריצה

"737 0ת050סו1//", להכרעה בטענות הצדדים לעניין שאלת החידוש וההתקדמות ההמצאתית באמצאה הנתבעת בבקשת הפטנט?

יודגש היטב כי בבקשת הפטנט כלל לא אוזכר היבט ה-1% של חומר מטריצה כלשהו. אף הצדדים לא התבססו על היבט ה-1% בכתבי הטענות או בתצהירי הראיות וחוות הדעת אשר הוגשו מטעמם בעת שטענו לעניין קיומס אן העדר של חידוש והתקדמות המצאתית באמצאה הנתבעת. בנוסף, חומר המטריצה הקרוי "737 0מספסספו/" עצמו לא אוזכר בבקשת הפטנט עצמה, אלא רק לאחר מכן בתצהיר הראיות מטעמם המבקשת כדוגמא לחומר מטריצה העשוי לשמש כחומר גלס באמצאה הנתבעת (ראו: תצהיר ראיות מטעמם המבקשת מיום 5.8.2012, סעיף 60.4 המפנה לנספת 02). במצב דברים זה, נכון למועד שקדס לדיוני ההוכחות, ולאור טענות הצדדים לעניין כשירות האמצאה לפטנט ניתן היה לקבוע בוודאות כי

הכרעה בנושא ה-1% ביחס לחומר מטריצה זה או אחר כלל אינה נדרשת. אף לאחר דיוני ההוכחות שהתקיימו בפני, ובמסגרת שלל כתבי בית הדין אשר הוגשו מטעמם הצדדים בעקבות הגשת הבקשה להגשת ראיה נוספת, לא התבררה מידת נחיצותה ותרומתה של הראיה הנוספת להכרעה בטענות הצדדים לעניין כשירות האמצאה לפטנט.

יובהר כי אין בעובדה כי בין בעלי דין (או בין העדים אשר הובאו מטעמם) נתגלעה מחלוקת לגבי סוגיה מסוימת (בענייננו - ערכי ה-1% של החומר "737 6מספססוג/"), כדי להובילני באופן אוטומטי למסקנה כי הכרעה במחלוקת בהכרח דרושה לשם בירור סוגיית כשירות האמצאה לפטנט. זאת משום שיתכן כי המדובר במחלוקת שולית אשר הכרעה בה כלל אינה נדרשת ורק תכביד לשווא על ניהול ההליך המתנהל בפני ותסרבלו.

בנוסף, עולה ההתכתבות הענפה בין הצדדים אשר קדמה להגשת הבקשה לראיה נוספת כי אף הצדדים עצמם לא משוכנעים כי יש בראיה הנוספת כדי לתרום באופן משמעותי להכרעה בשאלת כשירות האמצאה הנתבעת לפטנט. לאורך כל הדרך המבקשת לא הסתירה את

גישתה בדבר חוסר הרלוונטיות של ערכי ה-1% של חומרי מטריצה לאמצאה הנתבעת ואת הסכמתה לסגת מהגשת הבקשה לראיה נוספת, ובלבד שלא ישמעו טענות כנגד האמצאה

הנתבעת המתבססות על היבט ה-1% (ראו למשל: תשובת המבקשת לתגובת המתנגדת מיום 64, עמ' 1). עוד טענה המבקשת, בין היתר, כי הגשת הראיה מתבקשת למען הזהירות, ובעיקר על מנת למנוע נוק ראייתי כתוצאה מן ההימנעות להביאה (ראו למשל: הבקשה להוספת ראייה מיום 19.5.2014, סעיף 5). המתנגדת מצידה, גורסת בין היתר כי המדובר "בתרגיל פסבדו-ליטגטורי מצד מבקשת מונופול פטנטי אשר בסך הכל מנסה להסיח את הדעת מהעיקר" (ראו: תגובה לבקשה להוספת ראיה מיום 12.6.2014 סעיף 36) והלינה על כך כי המבקשת כשלה בהרמת הנטל הרוב לפתח להוכחת הרלוונטיות של הראיה הנוספת לסוגיית כשירות האמצאה לפטנט (ראו למשל: שם, סעיף 17).

סיכום של דבריסם. לאור החומר המצוי בפני, לא הוכחה בפני רלוונטיות הראיה הנוספת להכרעה בטענות הצדדים שהועלו במסגרת כתבי הטענות והראיות בעניין כשירות האמצאה הנתבעת לפטנט. משום כך, איני רואה מקום אף להידרש לדיון ביתר התנאי אם אשר פורטו בפסיקה לעניין הגשת ראיות נוספות ערב הגשת סיכומי הצדדים בהליך.

בנוסף, איני רואה צורך לחידרש לדיון בהצעות הצדדים בקשר עם קבלתה או דחייתה של הבקשה להגשת ראיה נוספת, נוכח שלל ההסתייגויות והתנאים שהעמידו הצדדים בגינן. סבורני כי בנסיבות העניין מן הראוי להכריע לגופו של עניין בבקשה להגשת ראיה נוספת ולא להותיר את הנושא להמשך ההתכתבות בין הצדדים, שהרי ממילא ספק אם הושגה כל הסכמה ביניהם לעניין זה.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

7. לאור כל האמור לעיל, הריני לדחות את הבקשה להגשת ראיה נוספת. במצב דברים זה, מן הראוי היה להשית על המבקשת את הוצאות המתנגדת בגין הצורך בתגובתה לבקשה להגשת ראיה נוספת. עם זאת, ספק רב בליבי באשר לצורך בשלל כתבי בית הדין רחבי היריעה שהוגשו על ידי הצדדים בעקבות הבקשה להגשת ראיה נוספת, והצדדים אף נתבקשו בשלב מסוים לחדול מהגשתם (ראו: החלטתי מיום 21.7.2013). דברים אלו ישקלו במסגרת פסיקת הוצאות לטובת המתנגדת. לפיכך, הריני להורות למבקשת לשאת בהוצאות שכ"ט המתנגדת בסך 0 ₪ הכולל מע"מ. סכום זה ישולם תוך 15 יום ממועד החלטה זו, אחרת יישא הפרשי הצמדה כדין, מן המועד לתשלום ועד למועד הפירעון בפועל.

8. המתנגדת תגיש את סיכומיה בהליך תוך 60 יום ממועד החלטה זו, על גבי 45 עמודים בלבד, במגבלות המקובלות להגשת כתבי בי-דין.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביום | ג' אב תשע"ד 3 אוגוסט 2014

סימוכין: 2 8 "5"