סימן מסחר 170443

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר מספר 170443

המבקשת: 5 1

באמצעות ב"כ ד"ר שלמה כהן ושות'

ה ח ל ט ה

בפני בקשה לרישום סימן מסחר תלת מימדי בצורת כיסא, מס' 170443 (להלן בהתאמה: "הסימן המבוקש" ו"הבקשה"), אשר הוגשה ביוס 22.2.2004 על ידי חברת 45/ 510%1%5 (להלן: "המבקשת"). הבקשה מסתמכת בדין קדימה על בקשה מס' 3514171 שהוגשה באיחוד האירופאי (1א01) ביוס 31.10.2003. הבקשה היא לרישום הסימן המבוקש בסוג 20 "רהיטים, לרבות כיסאות וכסאות לילדים ; הנכללים כולם בסוג 20" והוא נראה כך:

- ..

/

ביוס 26.9.2004 הודיעה מחלקת סימני מסחר למבקשת כי הסימן אינו כשיר לרישום לאור הוראות סעיף 8(א) ו-10(11) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה") בשל היותו חסר אופי מבחין ונוגע במישרין אל מהות או איכות הטובין של סימונס הוא נועד. נאמר, כי הסימן הוא דמות הטובין עצמו וככלל הדרך הראויה להגן על עיצובים תלת מימדיים של טובין היא על ידי רישום מדגם. עוד נאמר, כי ניתן לדון באפשרות קבלת הסימן לרישום אס יומצא חומר ראיות המוכיח כי בדמות המבוקשת נעשה שימוש כבסימן מסחר וכן כי הסימן רכש אופי מבחין כתוצאה מהשימוש.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

במכתבה מיוס 17.5.2005 השיבה המבקשת להשגות מחלקת סימני מסחר, כשלגרסתה הסימן כשיר לרישום. לטענתה, היא יצרנית רהיטיס עתירת מוניטין מנורבגיה ומוצריה נמכרים בכל העולס, כאשר הכיסא המתואר בסימן המבוקש ומכונה בשס "19 קקד" (להלן: "הכיסא"), עוצב על ידי המעצב הנודע פטר אופסוויק והוא מיוצר על ידה משנת 1973. מאז נמכרו על ידה ברחבי העולס למעלה מ- 4.4 מיליון כסאות. בישראל הוצג הכיסא בשנת 1974 בתערוכה והוא נמכר בה למעלה מ-15 שנים. הכיסא נועד בעיקר לילדים ונוער והוא ידוע כ"כסא שגדל עם הילד". לגרסתה, המדובר בכיסא גבוה מתכוונן הכולל אלמנטים עיצוביים ייחודיים המצודדים את העין, אשר משבטינים בינו לבין כסאות מוגבהים אחרים, ושיש להם יתרונות תפקודיים דומים לאלה הגלומים בו. לשיטת המבקשת עיצובו של הכיסא דנן אינו נגזר או מתחייב מתכונותיו הפונקציונליות ככיסא מוגבה מתכוונן.

לטענת המבקשת, הכיסא הוא סימן המסחרי, וצרכנים מזהים אותו עמה. בשל ייחודיותו היא משתמשת בסימן כדמות תלת מימדית המזהה את כל הרהיטיס מתוצרתה, ובהתאם לכך היא משתמשת ברפליקות גדולות או קטנות במיוחד של הכיסא למטרות פרסום, שיווק וקידוס מכירות בתערוכות וחנויות. עוד נטען, כי הכיסא, המעצב והמבקשת זכו באינספור פרסי עיצוב יוקרתיים והמוצר אף הוצג במוזיאון לעיצוב. לסיונס, מוסיפה המבקשת כי דמות הכיסא רשומה כסימן מסחר במדינות רבות ובמדינות נוספות הוגשו בקשות לרישום. להדגמת השימוש בסימן צרפה המבקשת חומר מתוך אתר האינטרנט שלה ומאתר האינטרנט של מוזיאון העיצוב בלונדון.

המבקשת טוענת שבסקר שנערך על ידי לשכת המסחר השוודית ב-1995, תשעה מתוך עשרה וריס לילדים שגילם פחות משבע ויהו את דגם הכיסא עם המבקשת ושישה מתוך עשרה

קישרו בין דמות הכיסא לבין הסימן המילולי "קק9ז1'1 ק1₪'" או המבקשת. כבר עתה אציין

כי מעבר להצהרת הדברים לא צורפו לעניין גה ראיות כנדרש לעניין סקר ולכן לא יינתן לטענהו משקל בהמשך.

תשובת המבקשת לא סיפקה את מחלקת סימני המסחר ובמכתבה מיוס 25.7.2005 ציינה זו כי מדיניות הרשם היא לא לאפשר רישום סימני מסחר לגבי מוצרים הראש להירשם בצורה מובהקת כמדגם. כן פורט, כי סימן יירשם רק במקרים נדירים שבו יוכח כי דמות המוצר משמשת כסימן מסחר של המבקשת כשהיא נמצאת על ניירות הפירמה ועל מוצרי החברה, וכי היא בעלת אופי מבחין.

המבקשת השיבה לכך ביוס 23.3.2006, כשהיא חוזרת על כלל טענותיה שלעיל וכן צרפה תצהיר מטעמו מר הרליף הולשטיין, ראש המחלקה המשפטית של המבקשת התומך בטענות אלה ומצביע על ייחודיותו של הכיסא, זיהויו עם המבקשת והשימוש שעושה המבקשת בדמותו כסימן מסחר לזיהוי פעולותיה העסקיות. המצהיר חזר על כל הטענות שלעיל והוסיף

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

וצרף את הנספחים הבאים: תצלומי המתארים את ה"כיסא הגדל עם הילד"; תצלומי מגוון כסאות בעלי מושב, משענת קדמית ואחורית מתכווננים הממחישים את ההבדלים והיתרונות הגלומים בכיסא נשוא הבקשה; צילום חוברת "5זַוַ8ת:0" של מוזיאון העיצוב בלונדון שבו צוין הכיסא כאחד מהישגי תחום עיצוב הכיסאות ; מודעת פרסום הכיסא מתוך מגזין עיצוב פניס משנת 1974 ; מודעת פרסום ישראלית של המבקשת הכוללת, בין היתר, את הכיסא הנדון; צילום כתבה מתוך עיתון בריטי מ-2005 ; מגוון פרסומים למוצרי המבקשת בהם נעשה שימוש בדמות הכיסא כסימן מסחר; גלויית ברכה של המבקשת לחג המולד; תצלומי רפליקות קטנות או גדולות במיוחד המוצבות בתערוכות ובחנויות. עוד צורף לתשובה נסח רישום הסימן בארה"ב מתוך מאגר המידע של משרד סימני המסחר.

אולס, גם לאחר דברי אלה טענה המחלקה במכתבה מיוס 25.5.2006, שלא נמצאה בהס ראיה כי הסימן המבוקש הינו בגדר סימן הנמצא בשימוש על ידי המבקשת כסימן מסחר.

המבקשת בתגובה מיוס 13.9.2006, ביקשה ממחלקת סימני המסחר לשקול פעם נוספת את עמדתה משום שהיא סבורה כי הסימן המבוקש כשיר לרישום בהתאם למדיניות המחלקה כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוזר הרשם מ.נ. 28 (אשר היה תקף באותו זמן). לטענתה, הסימן המבוקש מזוהה עמה כל כך עד שהוא משמש כסימן לזיהוייה עם כל מוצריה ולא רק עם הכיסא עצמו. היא טוענת כי הראיות שהוגשו במסגרת תצהירו של מר אולסטין מראות כי הסימן עומד בתנאי החוזר האמור ולפיכך במכתבה היא חוזרת ומדגישה חלקיס מתוך התצהיר המצביעים על כך בבירור.

כאן המקובל לציין כי חוזר הרשם מ.נ.28 בוטל במסגרת חוזר הרשם מ.נ.61 מיוס 29.4.2008 בו נקבעו המבחנים הנוכחיים לפיהס יאושר סימן מסחר תלת מימדי לרישום, וזאת בעקבות פסק הדין בעניין ע"א 11487/03 :166 510868 06051/ נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ (פורסם בנבו, 23.03.2008) (להלן: "עניין טופיפי") אשר מאוחר יותר אושר בהחלטת נשיאת בית המשפט העליון עת נדחתה בקשה לעריכת דיון נוסף (דנ"א 4237/08 אלפא

אינטואיט מוצרי מזון בע"מ ואח' נ' ג46 51086 06051 ואח' (פורסם בנבו, 5.10.2009).

משלא היה גם בכך כדי להניח את דעתה של מחלקת סימני המסחר הגישה המבקשת ביוס 7 בקשה להשהות את הליך הבחינה עד להחלטת בית המשפט העליון בערעור שהוגש בעניין רישום סימניסם תלת מימדיים ואשר הוכרע בסופו של דבר ב-ע"א 3776/06 עין גדי קוסמטיקס בע"מ נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר, (נבו 2008) (להלן: "עניין עין גדי").

לבסוף, הודיעה מחלקת סימני המסחר במכתבה למבקשת מיוס 1.5.2008 על סירובה הסופי לרישום הסימן כיוון שלא שוכנעה כי הוא עומד בתנאי שנקבעו בחוזר הרשם מ.נ.61 האמור, כאשר הועמדה בפניה האפשרות להשמיע טענותיה בעל פה בפני הרשם.

הדיון בבקשה התקיים בפני כב' הפוסק בקניין רוחני (כתוארו או) מר נח שלו שלומוביץ ביוס 0 ובו נדון דבר רישום של מספר סימנים: 195184, 174402, 200689, 200690, 5, 210043, וכן הסימן נשוא הבקשה דנן. בדיון טעו ב"כ המבקשת, הן באופן כללי לגבי רישום סימניס תלת מימדיים, והן לגופו של כל אחד מהסימניס האמורים לרבות הסימן שבנדון. לגרסתו, הסימן המבוקש כשיר לרישום על בסיס היותו בעל אופי ייחודי ובכך אופי מבחין אינהרנטי למרות שלאור עניין טופיפי מיקד טענותיו באשר להיותו גם בעל אופי מבחין נרכש. בתוס הדיון ניתנה אפשרות למבקשת להשלים חומרים לגבי הבקשות שנדונו באותו הדיון. החלטות בבקשות האחרות שנדונו באותו מועד ניתנו לאחר שהושלמו לגביהם חומרים. ב-22.6.2011 לאחר ארכות לעניינו הגשת חומרי משלימים בתיק זה, הודיעה המבקשת כי אין ברצונה להגיש חומר משלים וכי החלטה תינתן על פי החומר שהוגש עד כה והדיון האמור.

4. ההודעה האמורה ניתנה לאחר פרישתו של הפוסק הנכבד מתפקידו. לפיכך נמנע מהפוסק לסיים את הדיון בעניין הסימן המבוקש, ועל כן החלטתי זו ניתנת בהתאם לתקנה 73א לתקנות סימני מסחר, 1940 על פי החומר המצוי בתיק.

דיון:

5. מטרתו של סימן המסחר כפולה היא. מחד, הצורך להגן על הציבור מפני הטעיה בדבר מקור הטובין וטיב ומאידך, להוות אמצעי הגנה לסוחר או היצרן כנגד תחרות בלתי הוגנת ממתחריו (ר' למשל, א' ח' זליגסון, דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם (1972)).

6. המסגרת הנורמטיבית לבחינת כשירותו לרישום של סימן מסחר נדונה בפקודת סימני המסחר ובפסיקה. על פי סעיף 1 לפקודה, סימן מסחר תלת מימדי כשיר אף הוא לרישום, וזו לשונו:

"סימן" - אותיות, ספרות, מילים, דמויות או אותות אחדים או צירוףם של אלה, בשני ממדים או בשלושה;" (ההדגשות אינן במקור - א.ק.) 7 כפי שהדברים נדונו בעניין טופיפי, בדרך כלל, נעשית הבחנה בין שלושה סוגי סימני מסחר

תלת מימדיים: הסוג האחד מתייחס לצורת האריזה של מוצר, הסוג השני מתייחס לצורת המוצר עצמו, וסוג שלישי הוא סימן שאינו קשור למוצר או לאריזה. החשש לפגיעה בתחרות גבוה יותר כשמדובר בסימן מסחר המתייחס למוצר לבדו, כפי שהתייחס לכך כב' השופט גרוניס (כתוארו אוּ) בפסק הדין בעניין טופיפי, פסקה 11 :

"תוצאת דישומו של סימן מסחר ביחס לצורת המוצר הינה מניעת אפשרות שימוש בצורה האמורה על ידי מתחריו של בעל הסימן. במילים אחדות, השחקנים האחדים בשוק הרלוונטי אינס יכולים לייצר את המוצר המתחרה באופן שצורתו תהא זהה או דומה עד כדי הטעיה לצורת נשוא סימן המסחר. בכך נמנעים מהם היתרונות הפונקציונליים והאסתטיים הגלומים בצורה הנזכרת. מצב דברים זה עלול להביא לידי פגיעה באפשרויות להתחלות באופן יעיל בבעל הסימן."

8. בהתחשב בשיקולים האמורים נקבעו בעניין טופיפי (פסקה 31) המבחנים המצטברים על פי הש יחשב סימן מסחר תלת מימדי המתייחס לצורתו של מוצר, ככשיר לרישום:

"הנענו אם כן לכלל מסקנה, כי צורתו התלת ממדית של מוצר אינה כשרה לרישום על בסיס החלופה שעניינה אופי מבחין אינהרנטי. עם זאת, כשדה היא לרישום על בסיס החלופה שעניינה אופי מבחין נרכש, ובלבד שמוכח האופי המבחין הנרכש וכן היעדרו של תפקיד אסתטי או פונקציונלי. נדגיש, כי ככל שצורת המוצר ממלאת תפקיד פונקציונלי או אסתטי (מעבר לתפקיד זניח), הרי שסימן המסחר הוא בלתי כשיר לרישום אף אם רכש אופי מבחין למעשה." (ההדגשות אינן במקור - א.ק.)

בעקבות פסק הדין דבריס עוגנו גם בהוראות חוזר רשם מ.נ. 61 לאורו נבחנו הבקשות דנן.

9. סימן מסחר פונקציונלי הוא כזה אשר צורתו משפיעה בהכרח על תפקודו, והוא הוגדר בעניין טופיפי (פסקה 10) כך:

"בדברינו על שיקולים פונקציונליים, מתכוונים אנו לכך שצורת המוצר מלועדת לאפשר את פעולתו התקינה של המוצר ולהשיג תוצאה טכנית או הנדסית מסוימת. לעתים, לא ניתן כלל לייצר את המוצר אלא בצורה תלת ממדית מסוימת. כך למשל, צמיג רכב לא רק למלא את יעודו אלא אם צורתו תהא עגולה. במקרים אחרים ניתן אמנם לייצר את המוצר במספר צורות תלת ממדיות, אלא שאימוץ צורה מסוימת תאפשר ייצוא יעיל להוצאת המוצר ביחס ליתר הצורות האפשריות."

0. סימן מסחר שלצורתו ישנה עדיפות על פני צורות אפשריות אחרות בשל טעמים אסתטיים והעדפותיו של ציבור הצרכנים הרלוונטי אף הוא לא ייחשב ככשיר לרישום (ר' עניין טופיפי,

סיפת פסקה 10). ועוד, בע"א 18/86 מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בע"מ נ' 611166 /\ 65 מ20081) 5311 6, פ"ד מה(3) 224, 238 (1991) (להלן: "עניין פניציה") נקבע:

"התווים הפונקציונליים של מוצר (65ז600] [סחסווסחוו]) אינם מתמצים באלה המאפשדים את התפקוד התועלת שלו מהבחינה הטכנית או ההנדסית. תווים פונקציונליים הם (גם אלה המשפיעים על מטותו ופעולתו... גם תווים אסתטיים יכולים להיחשב כפונקציונליים, כשמדובל במוצר הנקנה בעיקר בשל עדכו האסתטי:"

כאמור, השופט גרוניס מדגיש בפסק דינו בעניין טופיפי, כי ככל שצורת המוצר ממלאת תפקיד פונקציונלי או אסתטי (מעבר לתפקיד זניח), הרי שסימן המסחר יהא בלתי כשיר לרישום אף אם רכש אופי מבחין. צורת הכיסא במקרה שלפני ממלאת תפקיד פונקציונלי בצורה ברורה וודאי שמעבר לתפקיד וניח. עניין זה מודגש למשל, בנספח "ג" שצורף לתצהירו של מר הולשטיין, המצהיר מטעמו המבקשת, ממנו ניתן ללמוד כי היתרון העיקרי הגלום בכיסא הוא היתרון הפונקציונלי שלו ויכולתו להיות מותאם לכל גיל לשם הנוחות באמצעות התאמת מיקום גובה המושב. כך אף הסביר מר הולשטיין בסעיף 6 לתצהירו:

".001015 חס זגוסץ וכפי שמצוין בפרסומי מוזיאון העיצוב בלונדון לגבי כיסא קקגזד קוז': ".4]ז 6 116 ו[זושו שוסיזף 0 0651760 15 זוסת6 6תד"

משנודעת חשיבות לצורה לצורך השגת התוצאה הטכנית של הגבהת המושב היה על המבקשת להראות שלא גלום בצורה לגביה מתבקשת הגנת סימן מסחר יתרון כלכלי אותו לא ניתן להשיג באמצעות צורה אחרת. וכפי שנקבע בעניין טופיפי בפסקה 11 לפסק הדין:

"במקרים בהם אין נמצא כל צורה חלופית זמינה להשגת התוצאה הפונקציונלית הרצויה, או שבחירה בצורות חלופיות מייקרת באופן משמעותי את ייצורו של המוצר, עשוי דישומו של סימן מסחר על צורת המוצר למנוע לחלוטין תחדות במסגרת השוק הרלוונטי ולהעניק לבעל הסימן מונופולין במסגרת שוק זה."

לכך טענה המבקשת שהמבחן אשר צריך להדריך ברישום סימן מעין זה הינו "מבחן התחליפיות". שכן, לשיטת המבקשת, בתחום הכיסאות מקובל שניתן לעצב בדרכים וצורות רבות ושגם את הפונקציונליות של גבהים משתנים ניתן להשיג על ידי צורות תחליפיות. לא טענה זו נעשתה בשעת הדיון הפניה כללית לתצהירו של מר הולשטיין בטענה שהובאו שם מגוון כסאות בעלי יתרונות תפקודיים דומים (ר' עמוד 32 לפרוטוקול הדיון מיוס 0).

עיון בתצהירו של מר הולשטיין מגלה בסעיף 7 הפניה לנספח ₪ בו דוגמאות לעיצוב כיסאות בהם משענת גב ומושב מתכווננים עם יתרונות פונקציונליים דומים. אציין כי ההתייחסות לכוונו משענת הגב תמוהה מאחר שמעיצובו של הכיסא נראה כי משענת הגב אינה מתכווננת בעוד שרק המושב ומשענת הרגליים מתכווננות (ובכך אמנם מרחיקות את המרחק היחסי משענת הגב אשר מקומה במרחב קבוע). אין בתצהיר או בנספח דיון או הסבר באשר לאופן פעולתם של אותם כסאות תחליפיים אחרים. למעשה, עיון בחלק מהכיסאות מעיד על דמיון פונקציונלי מסוים בהתאמת גובהשת, "כאחד מהישגי תחוס עיצוב הכיסאות של מוזיאון העיצוב בלונדון". לאור תשבחות רבות אלה ספק אם ניתן לומר שעיצובו של הכיסא אינו ממלא גס תפקיד אסתטי.

מכאן שהכיסא הוא בגדר מוצר בעל אופי פונקציונלי ואסתטי ממשי לגביו לא מתקיימים המבחנים אשר נקבעו בעניינו טופיפי.

ואף אם היינו מצאיסים שאין המדובר בהכרח באופי פונקציונלי ואסתטי ממשי, הרי שלא עלה בידי המבקשת להוכיח כי היא עושה שימוש בכיסא כסימן המסחר שלה ואף לא הוכח אופי מבחין נרכש. קיומו של אופי מבחין נרכש נלמד מנתונים עובדתיים שונים, לרבות משך השימוש בסימן; אופי והיקף פרסום הסימן; והאמצעים שננקטו על ידי היצרן בכדי ליצור תודעה צרכנית של קשר בין הסימן לטובין המסוימים, (ר' עניין עין גדי). כמו כן, השימוש הממושך והנרחב לא הוא החשוב, אלא אופי השימוש, האס היה כזה שבעקבותיו מזהה הציבור את המוצר עם המבקש (ר' עניין פניציה). במקרה שלפני אמנס צרפה המבקשת לנספחי התצהיר תצלומים בהם היא עושה שימוש ברפליקות של הכיסא בגדלים שונים, אך אין בכך די. ברוב הנספחים שצורפו לתצהירו של מר הולשטיין אכן נעשה שימוש בדמות הכיסא שבנדון, ואולם הוא אינו מופיע כשלעצמו אלא כלל מופיע בצירוף מלבן אדום בו נכתב באותיות לבנות שמה של המבקשת, כאשר בחלק מן המקרים מופיע המלבן האדום בלבד ללא

הכיסא כלל. בדומה, נעשה שימוש תדיר בדמות הכיסא בצירוף השס "1182 קק1צ1" בין בצד הכיסא ופעמים רבות על גבי הכיסא עצמו. גס בגלויה לחג המולד שצורפה לתצהיר, לא מופיע הכיסא כסימן מסחר: בקדמת הגלויה תמונת הכיסא אך בצידה האחורי של הגלויה מופיע שמה של המבקשת במלבן האדום לבדו. כל ואת ועוד, לא הוכח על ידי המבקשת שימוש בסימן בישראל מלבד מודעת פרסום בודדת בעברית של חברה שהיא כנראה משווקת של המבקשת בישראל, כאשר לא נעשה במודעה זו שימוש בדמות הכיסא כסימן מסחר אלא בשמה של המבקשת המפרסמת ממילא יחדיו מספר דגמי שונים של כסאות. במודעה במשל לא הוקנה כל ייחוד לכיסא נושא החלטה זו.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

0. המבקשת טענה עוד, כי הסימן המבוקש נרשום במדינות רבות ואף צברה נסח רישום הסימן בארה"ב. ואולם, ידוע שמערכת הדינים המסדירה את רישום הסימן בכל מדינה ומדינה הינה שונה, מדיניות הרישום והשיקולים שונים. ר' בעניינו זה התנגדויות לרישום סימני מסחר מס'

"יתרה מכך, *יתכן כי סימן ירכוש אופי מבחין במדינה אחת ולא ידכוש אופי כזה במדינה אחרת וברוד, כי גם ענמיין זה עשוי להשליך על כשידותו ליישום."

1. לפיכך, אני מוצא שהדמות המבוקשת לרישום היא בעלת תפקיד פונקציונלי ואסתטי ממשי ולא שוכנעתי כי הדמות המבוקשת לרישום ממלאת בפועל תפקיד של סימן מסחר וכי כתוצאה משימוש, רכש הסימן אופי מבחין אשר היה מצדיק אישור לרישום החריג של סימן מסחר תלת מימדי לגבי מוצר.

2. לאור כלל השיקולים שנמנעו לעיל הריני דוחה את הבקשה לרישום הסימן.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס | כ"ב אלול תשפ"א 9 נובמבר, 2012