סימן מסחר 172331

ההחלטה:

רישום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביצ

התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 172331 "סבון של סבתא"

המבקש: יהודה מלכי ע"י ב"כ סורוקר אגמון, עו"ד

המתנגדת : סבתא ג'מילה סבוני מרפא בע"מ ע"י ב"כ גילת ברקת ושות', עו"ד

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשה לרישום סימן מסחר מס' 172331, "סבון של סבתא", עבור סבוניס ותכשירי קוסמטיקה שונים, הנכללים כולל בסוג 3. הן המבקש והן המתנגדת עוסקים בייצור סבוניס מזה שניס. המבקש הוא בן למשפחת יצרני סבוניס על בסיס שמנים מן הצומח, ולטענתו, בחר בסימן המבוקש על מנת לרמז על שיטת ייצור הסבוניס, המיוצרים לפי מתכונים משפחתיס שעברו במשפחתו מאב לבן. המתנגדת הוקמה בשנת 2004 ע"י גב' ג'מילה ח'יר מפקיעיןו, הידועה בכינוי "סבתא ג'מילה", והמתכונים לסבוניס המיוצרים על ידה פותחו על ידה, והם מבוססים על בסיס שמן זית ושמניים טבעיים אחרים. המתנגדת היא בעלת סימן מסחר רשום מס' 171354 "סבתא ג'מילה" עבור סבונים, תכשירי קוסמטיקה, תכשירי בישוס, שמנים ועוד, הנכללים כולל בסוג 3.

2. טענותיה של המתנגדת מבוססות על שלוש עילות התנגדות עיקריות :

א. העדר אופי מבחין, כנדרש בסעיף 8 לפקודת סימני המסחר, תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"), בשל היותו של הסימן סימן מתאר.

ב. דמיון עד כדי להטעות עס סימנה הרשום של המתנגדת, לפי סעיף 9(11) לפקודה.

ג. דילול זכויותיה של המתנגדת במילה "סבתא" בהקשר של סבונים, לפי סעיף 6(11) לפקודה ולפי פרשנותו של בית המשפט העליון למונח "התחרות בלתי הוגנת במסחר"

בסעיף הנ"ל (בע"א 6181/96 קרדי נ' [1160וח1. 1 עחג3 קוח 60 62 3363161 פ"ד נב(3) 6) (להלן: "פרשת קרדי"). איני רואה צורך להכריע בטענתה של המתנגדת כי סימנה הרשום הוא סימן מוכר חיטב, כפי שיוסבר להקן.

סעיף 8 לפקודה - אופי מבחין

3 אכן, הסימן "סבון של סבתא" מעיד על העובדה שהוא סבון, ואף ניתנה הודעת הסתלקות מן המילה "סבון" שלא בהקשר הסימן. אולם, צירוף המילים "של סבתא" הופך את הסימן למרמז, שכן והוא אינו סבון ששייך לסבתא כלשהי, ואף אינו מיוצר ע"י סבתא, בניגוד לסבוני המתנגדת.

4. כפי שהעיד בפני מר מלכי, הו ניסיון שני לרישום סימן מסחר לסבון אותו הוא מייצר. הניסיון הראשון, בו ביקש לרשום את הסימן "סבון של פעס", כשל. מר מלכי העיד כי הן הסימן שלא נרשם והן הסימן המבוקש כאן, נועדו ליצור את האווירה והתדמית של סבון המיוצר בשיטות ייצור מסורתיות, דוגמת "תרופות סבתא".

5 לפיכך, הסימן הוא מרמז ומהבחינה הזו כשיר לרישום.

סעיף 9(11) לפקודה - דמיון עד כדי להטעות לסימן רשום

6. בפסיקה ובהחלטות רבות נקבע המבחן המשולש להכרעה בשאלת קיומו של דמיון מטעה: מבחן המראה והצליל, מבחן חוג הלקוחות וסוג הסחורות ומבחן שאר נסיבות העניין. ראו, למשל, ע"א 715/68 פרו-פרו ביסקויט (כפר סבא) נ. פרומין ובניו, פ"ד כ"ג(2), 43 (1969); ע"א

5 בנק איגוד לישראל נ. בנק "אגודת ישראל", פ"ד י"ט(2), 673; רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי נ' אמברוזיה סופהרב, פ"ד נז(2) 438, 453-451 (2003); התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 115807 "/1=0/א0" (4.7.2006) ; התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 138752 "מסע עולמי", עמ' 16-12 (24.1.2005); התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 105772

"זא.ה.2.8.ס. וק"ש" (3.9.1998); התנגדות לרישום סימן מסחר מס" 95470 "גוליס" (10.7.2003).

7 לאחרונה (התנגדות לרישום סימן מסחר מס" 169507 "טל עדן" (2.2.09)) נפסק כי,

"המבחן המרכזי מבין השלושה הוא מבחן המראה והצליל, שמהותו היא השוואת החזות והצליל של שני הסימנים לצורך בחינת מידת הדמיון ביניהם ועד כמה יש בדמיון זה כדי להטעות ... כמו כן, יש ליתן תשומת לב מיוחדת ללב הסימנים, או לחלקים העיקריים של כל סימן וסיימן כאשר משווים אותם.

חשוב להדגיש כי לא די בשאלת הדמיון כשלעצמו, ויש לבחון האם יש בדמיון זה כדי להטעות. משכך, שלושת המבחנים אינם עומדים כל אחד לעצמו אלא משולבים הם, באופן בו מבחני חוג הלקוחות וסוג הסחורות, ושאר נסיבות העניין, משמשים כפרמטרים המסייעים במבחן הראשי, הוא מבחן הדמיון (החזותי והפונט?)"

שני הסימנים שבפני אינס דומיס זה לזה עד כדי להטעות. עפ"י מבחן המראה והצליל, מלבד המילה סבתא, אין משותפות לשני הסימנים. יתר על כן, כאמור לעיל, המילה סבתא נועדה לרמוז על אופיו של קו המוצרים של המבקש, המבוסס על שיטות מסורתיות להכנת סבוניס. בניגוד לכך, בסימנה של המבקשת המילה סבתא היא תיאורית, הנסמכת לשמה של מייסדת המתנגדת. איני רואה חשש לטעות בין הסימנים, מה גס שהעד מטעס המתנגדת, מר ח'יר, העיד כי אינו משתמש במילה סבתא כשהיא לבדה בתיאור הטובין, אלא רק בצירוף השס.

סעיף 6(11) לפקודה - התחרות בלתי הוגנת ודילול

9

לפי האמור בפרשת קרדי, דילול הינו שימוש במוניטין של עסק מפורסם, שפרסומו חוצה גבולות, על-ידי גורם זר לשס קידוש עסקיו שלו, והוא בבחינת תחרות בלתי הוגנת. בפרשת זו דובר על דילולו של "סימן מפורסם", המוכר היוס במונח "סימן מסחר מוכר היטב", השאוב

מהסכם ה-13125'. איני נדרש להכרעה בשאלת היות סימן המתנגדת סימן מוכר היטב, שכן לא מצאתי שהסימן המבוקש עלול לדלל את סימנה של המבקשת.

תיאורית הדילול הוכרה במספר החלטות ופסקי דין, ועיקרה הוא כי במקוס בו אין חשש לטעות, יכול השימוש בסימן מסחר על ידי יותר מבעל זכות אחד, לגרוס לפיחות בערכו של אותו סימן, פיחות הנעוץ בעובדה שהסימן אינו מזוהה חד-ערכית עס מקור אחד. אולם, גורם סימן מסחר מוכר היטב אינו יכול לאכות בהגנה רחבה וחסרת גבולות לחלוטין. כך למשל,

בע"א 9191/03 01600138\/ +זוק5 חו\ 5 8 \ נ' אבסולוט שוז, פ"ד נח(6) 869 (2004),

ביקש יצרן נעליים להשתמש במילה אבסולוט המוכרת מתחום הוודקה (סעיף י"א לפסק הדין) :

"משהתחוור לנו כי רמת ההגנה על "סימן מסחר מוכר היטב" שנרשם בישראל גבוהה מזו של סימנים אחרים נוכח הרחבתו לטובין שאינם מאותו הגדר, עומדת להכרעה פרשנות ההוראות בפקודה ... הגישה לפרשנות התנאים עצמם ולבדיקת התקיימותם צריכה לדעתי להיות זהירה בכל מקרה כדי שלא לפגוע יתר על המידה בתחושות ובחופש העיסוק. מאי משמע והירה? הסביבה החקיקתית, המגמות בפרשנות האירופית, העמימות - אלה משמיעות - אכן - כי יש לנהוג בזהירות ובקפדנות ביישום ההגבלות. הרחבת יתר של ההגנה תפגע בתחרות כשם שצמצום יתר יסכל את תכלית ההגנה.

... ראינו אפוא כי כשמדובר בסימן הכולל שם שהוא מונח תיאורי-מילוני - ועושים אנו שימוש במילה "מילוני" כדי להדגיש הדגשה יתרה - יש לנהוג זהירות רבה בפסילת הסימן ובמתן הגנה ל"ניכוסו" של המילון. עינינו הרואות כי בפרשיות שבהן נפסל הסימן היה מדובר ככלל בשם מסחרי "דמיוני" או "שרירותי" ולא בשם תיאורי -מילוני. "

1. ובהמשך, בסעיף י"ד לפסק הדיו:

"מילה תיאורית -מילונית אינה יכולה לקבל הגנה "אבסולוטית", אלא - כאמור - יש לשקול כל מקרה לגופו באשר להתקיימות התנאים. 30501016 היא מילה העשויה לשמש בהקשרים שונים כמציינת שבחים של שלמות, כך מצינו בין סימני מסחר בארצות -הברית 602617616 12501016/ שעניינו בטון, 6וט[ספ5פהבּ שמוו101) (המזכירה את 51065 40501006 בענייינו, אם נרצה) 40501066

ץ 3 250[016\/ ,66[110108165 1 ו-ץ000 225010%6\/, ובכולס ניתן לראות זאת כשבח עצמי גדול שעניינו שלמות."

2. בענייינו, אפילו הייתי קובע שמדובר בסימן מוכר חיטב, הרי שמדובר בשימוש מקביל במילה אחת בלבד, "סבתא", כאשר אין המדובר בשימוש שרירותי, אלא בשימוש מתאר בסימן המתנגדת או בשימוש מרמז בסימן המבקש, ולמתנגדת אין בעלות במילה "סבתא" בנפרד. כתוצאה מכך גורם אס "תדלל" המילה סבתא, אין מדובר בדילול פסול, משום שסימן המתנגדת לא ידולל ולא יושפע מדילול וּה.

סוף דבר

3. ההתנגדות נדחית, והסימן המבוקש מאושר לרישום. המתנגדת תשלם למבקש את הוצאות ההליך ושכר טרחת עורך-דין בסכום כולל של 20,000 ₪.

נח שלו שלומובי\, פוסק קניין רוחני

ניתן בירושליס ביוס כ"ט אדר, תשס"ט 5 מר>, 2009