סימן מסחר 173620

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ

בקשה לפטנט מס' 173620

בקשה להארכת מועד - השבת זכויות

המבקשת: המפתח המסתובב בע "מ ע"י ב"כ מילר-שרצקי, עו"ד ועו"פ

ה ח ל ט ה

בפני בקשה להארכת מועד - השבת זכויות, לשם שינוי תאריך בבקשה לאומית המבוססת

על בקשה בינלאומית שהוגשה במסגרת אמנת ה-0-1ק.

הדין בעניין ומקורו בסעיף 48ד' לחוק הפטנטים, התשכ"ו - 1967 (להלן: 'החוק'). סעיף זה מעניק לרשם את הסמכות להאריך את המועד על פי הקריטריונים שנקבעו באמנה. האמנה מצידה, בסעיף 48 שבה קובעת כי כל מדינה חברה תוכל להעניק הארכה או השבת זכויות, בהתאם לדין הפנימי שלה, או אפילו בתנאים מקלים יותר.

השבת זכויות היא פעולה הדומה במהותה להארכת מועד מהותית. אלא שבניגוד למועדים רגילים, שבמהות או בפרוצדורה, שניתן להאריך, הפעולה המבוצעת בעת הענקת סעד של השבת זכויות היא פעולה של שינוי תאריך, דהיינו בקשה שהוגשה בתאריך מאוחר מקבלת תאריך המוקדם לתאריך הגשתה בפועל.

הדין הישראלי עוסק במתן זכויות על פי תאריך קדימה, בסעיף 10 לחוק, ומשכך על פי האמנה צריכה בקשה להשבת זכויות להידון על פי אותם הקריטריונים שעניינה הארכת המועד שבסעיף 10. הסעיף העוסק בהארכת מועד מעין זו הוא סעיף 164 א(1) לחוק. והוא קובע כי הארכת מועד לצורך השבת זכויות תינתן רק במקרים בה אי העמידה במועד נבע מסיבות שלמבקש לא הייתה שליטה עליהן.

כך נהגו במשך תקופה ארוכה ברשות הפטנטים, ור' לעניין וה החלטתו של כב' סגן הרשם (כתוארו אז) אקסלרד מיוס 14 במאי, 2001, בבקשה לפטנט מס' 137480.

6. כאמור, ראשי מדינה, החברה באמנת ה-26:1, להקל עם הפוניס אליה בבקשה להארכת מועד, וכך נהגה גס ישראל כשהודיעה לארגון העולמי לקניין רוחני, על כך שהיא מקלה בקריטריונים ומעמידה את הדרישה להארכת מועד על דרישת ה- 6:86 6טת, קרי,

המבקש יצטרך להראות שנקט באמצעים הסבירות על מנת להגיש את בקשתו לכניסה לשלב הלאומי במועד.

7. לגופו של עניין המבקשת דנן לא נקטה בכל אמצעי לשם הבטחת כניסתה לשלב הלאומי. יתר על כן מבקשתה עולה שלא הייתה לה כל כוונה להיכנס לשלב הלאומי בישראל והיא הסתפקה בזה שבקשתה הראשונה עליה נסמכה דין הקדימה הייתה בקשה ישראלית.

8 ועל מה ולמה חפצה היא להגיש בקשה נוספת בישראל. לטענתה הבקשה שהוגשה בשלב הבינלאומי רחבה היא יותר מהבקשה עליה נסמך דין הקדימה.

9 .דוע הנוהג להגיש בישראל בקשות בשלב הלאומי גם כאשר על אותה אמצאה הוגשה כבר בקשה ישראלית ועליה נסמכת דרישת דין הקדימה. וזאת לשם הכללת השינויים שהוכנסו בבקשה לאור החיפושים השונים. לא מובן לי כלל כיצד מבקשת המבקשת להרחיב את בקשתה, שלא לשם קבלת דין קדימה צריכות הבקשות להיות שוות בעיקרן (סעיף 10 לחוק).

0. בין כך ובין כך, ברור הוא כי שתי הבקשות שוות בעיקרן לא יגרם למבקשת כל נזק שעל עיקר אמצאתה קיימת בקשה ישראלית, ואמצאתה שכשירת פטנט היא תקבל את ההגנה המגיעה לה.

3. יתר על כן, גם את השינויים שנערכו בבקשה את השינויים שיש בהם כדי להשפיע על מהות ההגנה או על עצס כשירות ההמצאה לפטנט, אלא דרך המלך על פי החוק הישראלי אינה בהגשת בקשה נוספת הדורשת דין קדימה אלא בהגשת בקשה לתיקון על פי 22 לחוק, מאליו יובן כי שתי ההמצאות הן שוות בעיקרן, דהיינו שאין ביניהן שוני מחותי, ולא יפגע תאריך הבקשה והיא תוכל להבחן על פי הנוסח החדש בו חפצה המבקשת.

4. לאור האמור אני דוחה את הבקשה להשבת זכויות וקובע כי הבקשה תוגש כבקשה לאומית רגילה.

נח שלו שלומוביץ, פוסק קניין רוחני

הפטנטים 54678313

נח שלו שלומוביץ 54678313-173620] סגן רשם הפטנטים ניתן בירושלים ביוס 9 פברואר, 2007

א' אדר, תשס"ז