⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 174005

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מבקשת

  • שם: סטילנובו בע"מ
  • בא כח: עו"ד עמיחי ויינברגר ושות'
צד ב'

מתנגדת

  • שם: ז צאאיתתטת
  • בא כח: עו"ד סנפורד ט. קולב ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 174005 הגּו1ב3ּ)1 111"

ית זצ'5 (מעוצב)

(בקשה לקבל את ההתנגדות)

המבקשת: סטילנובו בע "מ

באמצעות ב"כ עמיחי ויינברגר ושות'

המתנגדת: כ זוא ז צאאיתתטת

באמצעות ב"כ סנפורד ט. קולב ושות'

ה ח ל ט ה

א. רקע עובדתי

בפני בקשת המתנגדת לקבל את ההתנגדות לרישוס סימן מסחר מספר 174005 " ]62811 לגבי פאות הנכללות בסוג 26, עקב וניחת הבקשה על ידי מבקשת הרישום.

ביוס 20 באוגוסט 2006 הגישה המתנגדת הודעת התנגדות והרצאת טענות. ביוס 27 באוגוסט 2006 שלחה מחלקת סימני מסחר מכתב למבקשת לפיו עליה להמציא כתב טענות נגדי תוך חודשיים. ביוס 6 בנובמבר 2006, שלחה מחלקת סימני מסחר מכתב למבקשת לפיו אס לא תשלתח תוך שבועייס את הרצאת טענותיה יחד עס נימוקיס טוביס מדוע לא לראות את המבקשת כאילו ונחה את בקשתה, אזי בקשתה תיונח.

ביוס 7 בנובמבר 2006 הגישה המבקשת בקשה לקבל את ההתנגדות הואיל והמבקשת לא הגישה כתב טענות ולא השיבה למכתב מחלקת סימני מסחר מיוס 27 באוגוסט 2006.

ביוס 22 בנובמבר 2006 הגישה המבקשת תגובה להודעת ההתנגדות. ביוס 11 בדצמבר הגישה המתנגדת התייחסות לתגובת המבקשת מיוס 22 בנובמבר 2006. לטענת המתנגדת, המבקשת לא המציאה נימוקיס טוביסם מדוע לא תיונח הבקשה וכן לא המציאה עותק מתגובתה להודעת ההתנגדות למתנגדת.

5. ביוס 18 בדצמבר 2006, הגישה המבקשת תגובה לפיה ביוס 11 בדצמבר 2006 נשלח עותק למתנגדת וכן בשל חילופי גברא בצוות משרד ב"כ המבקשת, חל עיכוב קל בשליחת התגובה.

6. ביוס 31 בדצמבר 2006, הגישה המתנגדת התייחסות לטענות המבקשת מיוס 18 בדצמבר להלן עיקר טענותיה:

א. רק בעקבות בקשת המתנגדת מיוס 11 בדצמבר 2006 לקבל העתק מתגובת המבקשת להתנגדות, שלחה המבקשת באותו יוס עותק למתנגדת.

ב. המבקשת לא המציאה למחלקת סימני מסחר נימוקים טובים מדוע לא תיזנח את הבקשה.

ג. המבקשת לא הסבירה מדוע לא טרחה לבקש הארכת מועד להגשת תגובה להתנגדות.

ד. העיכוב בשליחת תגובת המבקשת אינו "עיכוב קל" כטענת המבקשת.

7 ביוס 1 בינואר 2007 הגישה המבקשת תגובה לבקשתה החוזרת של המתנגדת לקבלת ההתנגדות. להלן עיקר טענותיה:

א. מבקשת הרישוס תיקנה את הפגמיס וגם הבהירה את העיכוב שחל באופן מפורש.

ב. לא יעלה על הדעת כי בגין אוטי דבריס שמעלה המתנגדת, תינעל דלת הצדק בפני המבקשת.

ב. דיון

8 הוראות סעיף 24(ד) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה") קובעות :

"(7)המבקש ישלח לדשם, בדרך ובזמן שנקבעו, תשובה להתנגדות, המפרטת את הנימוקים שעליהם הוא מבסס את בקשתו.

הוראות סעיף 24(ה) לפקודה קובעות :

"לא שלח המבקש תשובה כאמור, יראו כאילו זנח את בקשתו".

9. ההוראות בדבר מועד הגשת כתב טענות המבקש לרשוס סימן מסחר נקבעו בתקנה 37 לתקנות סימני המסחר, 1940 כדלקמן:

"37. אס רוצה המבקש לחלוק על ההתנגדות, עליו להניח במשדד בתוך חדשיים מקבלת אותו ההעתק, הודעה שכנגד בכתב, בצולה המתאימה, בה יפרט את הנימוקים שעל יסודם הוא חולק על ההתנגדות, ובשעת הנחתה על:ו למסוד למתנגד שני העתקיס ממנה. על המבקש לפלט גם את העובדות המכלות בהודעת ההתנגדות שהוא מודה בהן".

0. הנני מתייחס בחומרה לטענתה של המבקשת כי מדובר ב-"זוטי דבריס". אס נקבל טענה זו, נהפוך את כל סדרי הדין המתקיימיס בפני הרשס המוסדריס ומתוחמים במועדים, לאות מתה שהיא אולי רק בבחינת המלצה, ולא היא. פריצת מסגרת המועדיס הקבועה בחוק אינה דבר של מה בכך ובוודאי שאינה "זוטי דבריס" כטענת המבקשת. בתי המשפט

1. עמדו על נקודה זו בפסקי דין רבים, ראה למשל פסק דינו של בית המשפט העליון בש"א 2. 8967/00 מדינת ישראל נ' לאה ויסמן, פ"ד נה(2) 397, בו נמחק ערעור שהוגש באיחור של יוס אחד:

"לעניין זה לא כולה המערערת להיוושע גם מהעובדה כי מדובר באיחור בןום. קביעת עקדון שתחיקה לפי ימי איחוד עלול להוביל למדרון הלקלק בנוגע לשמידת המועדים".

בנוסף ראה דברי כבוד הנשיא שמגר (כתוארו או) בב"ש 261/87 (ע"א 494/86) הופר נ. החברה הישראלי לביטוח אשראי (ב.א.) בע"מ, פ"ד מא (2) 692, 696-695:

"עניין זה מביאנו לשאלת קלום המועדים. בנושא זה יש להדגיש, כי לא ניתן יהיה לקיים פעולתם של בתי המשפט, אם לא :כובדו המועדים הקצובים הנקבעים לפי החוק או לפי התקנות או מכוחם. המגמה להנהיג גמישות תר אינה משדתת את טובתם של בעלי הדין, כי בעל הדין, המחפש דרך לדחיית מועדים, פוגע בחלק אחד מציבור המתדיינים, יהיו אלו הצדדים האחרים באותו תיק או מתדיינים אחדים בתיקים אחלים, שעניינם מושפע בעקיפין מן ההפעלה של המערכת השיפוטית וקיום המועדים שבה. כך כותבים /]

" ,65007065 חן |08ח6ז16ו0 6חד זחהזוסקוחו חה 6עהח עהּוח ,ע!|החוז הזח זוצ\ 0+ עזוווכּ 6ח+ חס טהוזהסם -815562] 8 340000215 +וווס6 16 1! .עֶב3ּ|06 טחוס הוחו 106 0זהּ/שסז 6סטזוזזהּ 6זוה1 'הה16600* 106 ,05חו6600סזכן 6חהז 01 פהווהּאהּ 06 זסח |!וש 650/15 זהחז 5ץזוהכ 6חס ;5ס6ודוהּכן הזסט סץ עו!טן60 6 85ו 66ה 16 ששס!5 0+ 06 60סיז 5 עָ06!3 01 6הכחו 6ח+ זו 055! 5'וסחזס "ץ!|ו1ח6ו16ו ז!16 שאלת העמידה במועדים הנקבעים על-פי ההסדדים הפורוצדורליים הקיימים בבתי המשפט שלנו היא חליפה במשמעותה בדומה לשאלת הדחיות המדובות המתבקשות במציאות שלנו על ידי בעלי הדין. אכן נכון הוא, כי כל הסדר פרוצדורלי נושא בחובו באופן אינהרנטי תוצאה, שיש בה אלמנט שדידותי מסוים, שהרי הזמן שנקצב לפעולה פלונית איננו *כול להיבחן בדרך כלל על-פי הצרכים של בעל דין מסוים זה או אחד אלא נדון על -פי אמת המידה הכללית, בין זו המקובלת באופן כללי עק-פי האמור בתקנות |בין זו המופעלת במקדים דומים. גם כאשר ניתנת הודאה ספציאלית מכוח הסמכות המוענקת בחיקוק, אין אפשרות לתת משקל בלעדי לאינטרס של בעל הדין המעוניין, כי שוקלים גם את האינטרס של בעלי הדין האחרים ושל הציבור הדהב. התאמת המועדים למידתו, לצרכיו וכרצונותיו של כל בעל דין, יש בה, למעשה, כדי לסכל אפשרות של קיום דיון, אשר יביא את ההליכים לסיומם. כאמוד, האינטרס הציבורי מוכרח לבוא לידי ביטוי (ם בהליכים בין בעלי דין פרטיים, והוא דודש את אדגונה של העבודה בבית המשפט בצורה כזאת, שכל אדם הנזקק לבית המשפט יוכל לקבל בו את הסעד אשר אותו הוא מבקש. חוסד הוודאות במועדים, התמשכות העניינים, הלאות בניהול ובקידום ההליכים, אשר תלוו בהכרה לעבודתו של בית המשפט אס תגבר הנטייה שלא לקיים את הדרישות לביצוע פעולות פלוניות תוך זמן קצוב, כל אלה הן לעה חולה, שיש לשקוד על מניעתה, ואחת מן הדרכים למניעתה היא העמידה בלוח זמנים, כפי שהוא נקבע על-ידי הדשויות של בית המשפט, וההקפדה על קיומו".

לעניין חשיבות העמידה במועדים הקבועים בחוק, יפים גם דבריו של כב' הרשם משה גולדברג (כתוארו אז) בהחלטתו בעניין התנגדות לבקשות רישום סימני מסחר מס' 4 אאפעז בע"מ נ' 1 ]0058 (בקשה להגשת ראיה נוספת) מיוס 3 בספטמבר 1998 :

"סדרי הדין לרבות המועדים הקבועים בחוק ובתקנות, נועדו להתוות מסגדת זונית שתאפשר נמיהול דציף (יעיל של ההליץך, במסגרת זמן קבועה וידועה מראש, ככל שניתן, המקנה וודאות לבעלי הדין והנחוצה למוסד השיפוטי על מנת להתאדגן ולהעדך לביצע תפקידו. ללא סדרי דין נאותים לא ניתן לקיים הליכים משפטיים ומוסד שיפוטי המפנה להם עודף אינו מסוגל להביא למימוש. א זכויות מהותיות".

המבקשת הייתה אמורה להגיש את כתב טענותיה עד ליוס 27 באוקטובר 2006 והגישה את כתב טענותיה רק ביוס 22 בנובמבר 2006, כל ואת מבלי להגיש בקשה להארכת מועד ומבלי אפילו להגיש תצהיר יחד עס כתב טענות המפרט את נסיבות האיחור. כאשר בעל דין לא טורח להגיש בקשה להארכת מועד, ינטה בית המשפט לדחות את בקשתו. לעניין זה ראה החלטת בית המשפט המחוצי עש (ב"ש) 1535/04 חמדיה אחמד נ' מע"מ באר שבע (לא פורסם) מיוס 28 בנובמבר 2004 :

המשיב בהודעת הערעור לא הגיש בקשה להארכת מועד להגשת הערעור, ובהעדר בקשה שכזו, אשר הענות לה מחייבת טעמיס מיוחדים שירשמו, אין לי אלא לדחות את הערעוד שהוגש בשיהוי רב, של כ-10 חודשים.

על החשיבות שבשמירת המסגדת הדיונית אין חולק שכן, נועדה היא לשמוד על יעילות הליכי הדיון בפני בית המשפט כמו גם לשס הגנה על זכויות דיוניות ומהותיות של בעלי הדין האחרים (ראה ע"א 73/88 עזבון המנוחה לוטי גלינבר2 - לונן ג. שיכון ופיתוח, פד מו (5) 114 וכן ב"ש 261/87 דניאל הופד עו"ד נ' החברה הישראלית לביטוח אשראי בע"מ, פד' מא 2)

אמנסם בתחדות על הבכודה בין המהות לבין הפווצדורה יד המהות על העליונה ואולסם הפרוצדורה, לרבות מסגדרת המועדים, אינה בבחינת שגיון של בית משפט, כי אם לשמור על המסגלת הליומית,

משאחד המשיב בהגשת הערעור דנן ובפעול אף לא הגיש כל בקשה להארכת מועד. יש למחוק את הערעוד על הסף מטעמי שיהוי,

רק ביוס 18 בדצמבר 2006, לאחר פניה מטעס המתנגדת, טרח ב"כ המבקשת לציין שהעיכוב נבע "מחילופי גברא בצוות המשרד".

טענות המבקשת אינן מקובלות עליי. משפט סתמי כגון "חילופי גברא בצוות המשרד" אינו נימוק משכנע מדוע לא לראות את המבקשת כאילו ונחה את בקשתה, ובוודאי שלא כאשר המבקשת לא צירפה בקשה להארכת מועד.

6. לפיכך, הבקשה תימחק ואין אני נדרש להתנגדות לגופה. אוסיף כי בידי המבקשת (במידה וברצונה לבקש זכות קניינית בסימן הנדון) שמורה בכל עת האפשרות להגיש בקשה חדשה לרישוס הסימן הנדון.

ג. סיכום

9. לאור האמור לעיל, הנני קובע כדלקמן:

א. סימן המסחר המבוקש מספר 174005 לא יירשם בפנקס סימני המסחר.

ב. המבקשת תשלס למתנגדת הוצאות הליך זה ושכ"ט עו"ד בסכוס כולל של 5,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיוס ועד לתשלום בפועל.

ניתנה בירושלים ביוסם 21 ינואר, 2007 ד"ר מאיר נועס

חצר מאיר נועס 174005 -54678313 ב' שבט, תשס"ז רשם הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר