⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 17800

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מבקשת הביטול

  • שם: [שם מלא או ראשי תיבות]
  • בא כח: [שם עו"ד/משרד]
צד ב'

בעלת המדגם הרשוס

  • שם: [שם מלא או ראשי תיבות]
  • בא כח: [שם עו"ד/משרד]

ההחלטה:

האטמכתאות וההלכות שהוזכרו ופורטו לעיל ברור, לדעתי, כי שני הציורים הנ"ל ובמיותד ציור מס' 4, מחווים פרסום קודם.

במהלך חקירתו הצביע מר תשובה על הדבריס העיקרייס הבאים:

א. הוא הופתע לראות שבעלת המדגם רשמה מדגם עבור מוצר שהוא מכיר למעלה מ-20 שנח.

ב. מבחינת הצורה המדגס זהה לתמונות אשר בנספה א' ‏ עד די לתצחירו.

ג. בצורה הכללית אך לא בגודל יש זהות בין המדגם לבין הציורים מס' 4 ו-6 המופיעיס בתקן הישראלי (נספת ד').

ד. האבן המתומשת אשר בתמונות בנספת א' מוכרת למר תשובה עשריס שנת.

במהלך חקירתו ‏ ציין מר תיים סבן כי מה שמופיע בנספת א' לתצחירו מתייחס למדגם הרשוס. הוא הוסיף והסביר כי יש דמיון בין השרטוט בו מופיע המדגס הרשוס לבין האבן המצויירת בכהת בנספה א' הנ"ל ושיש דמיון לבין הקצה של האבן לבין מבט העל של המדגס חרשום. זאת ועוד, יש והות בין תמדגם לבין נספת א' מבחינת צלעות הראש וצלעות הבסיס וכן מבחינת צלעות הצד וצלעות הראש.

כן הוסבר על ידי מר סבן כי מבחינת מראית העין יש קרבה רבה מאוד לזחות בין השרטוט מס' 4 המופיע בתקן חהישראלי לבין המדגםס הרשוסם.

ואינני רואה כל טעם להתייתס לחקירתו של מר מיכאל תורג'מן

(1) טענות מבקשת הביטול

א. נטען ‏ כי אבן ריצוף מחומשת מוכרת בישראל מזה שניס רבות.

בהסתמך על הראיות שחוגשו ושתוזכרו קודס טענה זו מקובלת עלי.

ב. לדברי מבקשת הביטול אין במקרה דנן כל חשיבות באם יש זהות מושלמת בין התקן הישראלי לבין הציור המופיע במדגס רשום.

בהתחשב בכללי העזר, באטמכתאות ובהלכות שהוזכרו קודס טענה זו מקובלת עלי.

ג. | גם למימד חעובי, כך נטען, אין כל תשיבות כאשר מדובר באבן קצה מחומשת.

על בסיס ההלכות הקבועות טענת זו אף היא מקובלת עלי.

ד. | נטען כי באף נקודה רלבנטית בתצחירו לא תור בה מר תשובה במחלך חקירתו.

טענה זו תיא נכונת.

הח. יש לדחות את טענתה של בעלת המדגם הרשום ‏ כי החידוש במדגם שלח החינו "בפאה הקטומה".

אני מסכים עס עמדתה של מבקשת הביטול בנושא זה. קודם כל לא ניתנה על ידי בעלת המדגסם הצהרת חידוש ביתס לפאה. בנוסף לכך, הוכת על ידי מבקשת הביטול כי "פאה קטומה" היתה בשימוש עוד לפני רישוסם המדגם והוכת גם כי התקן הישראלי מתייחס לאבן ריצוף הכוללת "פאה קטומה".

עלי להוסיף כי בהעדר הצהרת הידוש בעת רישומו של המדגם ‏ יש

לראות את המדגס הרשוס בשלמותו. במקרה כזה לא פתות בפני בעל המדגם להצר או להרתיב את תתומי הגנתו לאחר רישוס מדגמו.

ו. נטען כי אין תידוש או מקוריות במדגס נשוא חדיון.

מן הסיבות שתוזכרו ופורטו לעיל טענה זו אינה מקובלת עלי. כפי שנאמר קודס סעיף 36 לפקודה קובע עילה אחת ואתידה המאפשרת ‏ ביטול רישומו של מדגס והיא "שהמדגם פורסס בישראל לפני תאריך רישומו".

ז. בפרק 1 לסיכומי מבקשת חביטול (עמ' ‏ 15-13) יש התייהסות למושג "פרסום".

די בכך לומר שכל הנאמר בפרק תנ"ל הינו נכון ומקובל על: אפוא.

ח. עפ"י טענת מבקשת הביטול כאשר משווים בין מדגם רשוס לבין פרסוס קודם מוטל על הרשס להתליט האס יש זהות ביניהם או דמיון מספיק לצורך ביטול רישומו של המדגם. לענין זה על הרשם להביט על המדגמים בכללס.

טענה זו מקובלת עלי.

טענות בעלת המדגס הרשוס

א. נטען ‏ כי בתצחירו של מר תשובה לא נטען ולא הוצחר כי קייס מוצר זהה למדגס אשר היה מפורסם בישראל קוזם לתאריך רישומו של המדגם, ושלא נטען ולא הוצהר כי קייס מוצר דומת, או דומת במחותו, לצורת המדגם.

עלי ‏ לציין כ מר תשובה הצהיר כי אבן ריצוף מתומשת נמצאת בשימוש מזת שנים רבות. כזכור, צורפו לתצהירו של מר תשובה תמונות המראות באופן ברור לתלוטין אבנים בצורת המדגס הרשום. כן צורף לתצהיר הנ"ל התקן הישראלי שאף הוא מראה אבן ריצוף לפי המדגס הרשוס.

לאור האמור לעיל טענת בעלת המדגם אינה נוגעת לענין שבפנינו והיא גם לא מקובלת עלי.

ב. לפי טענת בעלת המדגם רשאי רשם המדגמים לבטל רישומו של מדגם רק מכוחו של סעיף 36 לפקודה אך לא בשל עילת אחרת. לכן על חרשם להתעלם מטענות מבקשת חביטול לענין סעיף 2 לפקודה.

טענה זו נכונח ומקובלת עלי.

ג. נטען כי אף לא אחת מאבני הריצוף שהובאו על ידי מבקשת הביטול אינח מהווה פרסום קודם למדגם הרשוס.

בהתתשב בנאמר ובמוסבר לעיל הטענח הנ"ל אינה מקובלת עלי.

ד. | לדברי בעלת המדגם, המדגם הרשוס מתייחד בקווי דמות מיוחדים בהסתמך על האספקטים הצורניים הבאים:

(א) המדגם אינו חצי משושה משוכלל.

(ב) בין צלעות | חמדגם מתקיימים יחסי פרופורציה מיוחדים וספציפיים למדגם וכן חזוויות בין צלעותיו.

(ג) למדגס הרשוסם ישנה קטימה מסוגננת בולטת לעין במעבר מפני האבן נשוא המדגם לפיאות הצדדים, וקטימח זו מקיפה את כל צלעות פני האבן. לפיכך, כך נטען, צירוף של מספר אבני ריצוף על פי המדגס יוצרת ייחוד אסתטי צורניתקן הישראלי (שאף הוא צורף לתצהיר הנ"ל) המראה באופן חד משמעי כי מדובר באבן ריצוף אשר בה שתי זוויות הבסיס וזווית הקודקוד הינן בנות 90 מעלות כנראה במדגם הרשום.

(ד) העובדה שאבני ריצוף נמצאות בכמה מקומות ציבוריים בארץ לא נסתרח. על הרשם לקבוע האס האבן המרצפת הנמצאת לתקופה ארוכה במקומות ציבוריים בישראל

.8

.9

ניתן חישראלי, דומה בצורת רוחו" את האבן עפ":

ו/או האבן המופיעה "שהרואה אותה רואה

בתקן בעיני

המדגם הרשום.

על זה כבר נתתי את קביעתי החיובית המתבססת, בין היתר, על כלל כי בהשואת המוצר נשא המדגם חרשום והמוצר חדומים או זחיס לו, יש לבתוחן האס המוצר זהים במהותם אם לאו.

אינני רואה כל צורך להתייחס נוספת לסוגיית מכתב ההתראה שנשלח למבקשת הביטול וזאת מאחר וכל עניין הנוגע לטענת הפרה מצוי בסמכותו של בית המשפט ולא בסמכותו של חרשם. לכן, מכתב התראה אינו זקוק לכל התייחסות עניינית מצדיי הנוספת לעניין "אדם מעונין" שצויין קודם בהחלטתי.

(ה)

לאור כל האמור לעיל ולאתר עיון רב ועמוק בטענות הצדדים, בראיותיהם, בפרוטוקול חדיון ובסיכומים (אם הם חוזכרו לעיל במפורש אם לאו) הגעתי למסקנה כי בשל פרסום קודם דין רישום המדגם להתבטל. אין בליבי ספק כלשהו כי התקיים בישראל פרסום של המדגם הראשום לפני תאריך רישומו ועל כן דינו להתבטל.

אשר על כן אין לי אלא לקבוע כי רישום המדגם מס' 17800 יבוטל.

אני קובע כי על בעלת המדגם שהפסידה בהליך זה, לשלם את הוצאותיה של מבקשת הביטול בסך 15,000 ש"ה כולל, וזאת תוך שלושים יום מתאריך הוצאתי זו, שאם לא כן הסכום הנ"ל ישא ריבית והצמדה כדין החל מתאריך ההוצאתי זו ועד ליום התשלום בפועל.

מיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בירושלים היום, א' אייר התשנ"ז 8 במאי 1997