סימן מסחר 178249

ההחלטה:

התנגדות לבקשת פטנט 178249 (התנגדות לתיקון פירוט)

המתנגדת: טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ

ע"י ב"כ ש. הורוביץ ושות'

המבקשת: .)אז הזת גד 5ג.]ז זי סה

ע"י ב"כ גילת ברקת ושות'

ה ח ל ט ה

רקע בללי

בקשת הפטנט שבכותרת הינה שלב לאומי של בקשה בינלאומית שמספר פרסומה אשר הוגשה ביוס 24.3.2005. הבקשה נבחנה ולאחר מכן קובלה ופורסמה להתנגדויות הציבור ביוס 30.11.2011.

הבקשה תובעת תרכובת פרמצבטית לשימוש בפורמולציה מוצקה, הכוללת את החומר הפעיל או מו86ח501110 (להלן: "החומר "). כאשר כמות החומר האמורפי בטבליה הינו לא יותר מ- 77%.

ביוס 27.2.2012 הגישה חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ את התנגדותה למתן פטנט. כתב טענות המתנגדת הוגש ביוס 27.6.2012. חלף הגשת כתב טענות מטעמה, הגישה המבקשת ביוס 25.12.2012 בקשה לתיקון פירוט בקשת הפטנט. המתנגדת התנגדה לחלק מן התיקוניס המבוקשים. לנוכח העובדה שההתנגדות מבוססת על טענות משפטיות, השמיעו הצדדים טענותיהם בפניי ביוס 15.7.2013.

התיקונים המבוקשים

התיקוניס שנתבקשו למערכת התביעות היו רבים. להלן אפרטת תוך ציון התיקוניס להסוגשה התנגדות.

תביעה מס' 1 הינה התביעה למוצר הכולל את החומר 5. התיקון שנתבקש בתביעה מס' 1 :

* החלפת הביטוי "מסחב[טהחס1 50116 ת1 ₪56 107" בביטוי ""שתו15זקותס6 ז8016ז" (החלפת "פורמולציה מוצקה" ב"טבליה");

* הוספת "שת16ק61א6 [80601168 ההק 3 התג" ("תוסף רוקתי");

> הוספת אופן המדידה של כמות החומר האמורפי בטבליה (" ]אצ 50110 עפ 6850160 תטסיז תו 6וחסים 5266 1179760 זה6ת עס 5נ8זהקקג ]א 50110 שתופט

"610 סי 566 10118760 681 הודוס51תאים. )

המתנגדת לא התנגדה לתיקון זה.

נתבקשה הוספת תביעה תלויה מס' 2, כך שכמות החומר 5 המתפרק לא עולה על 4% מכלל החומר בטבליה. המתנגדת התנגדה לתיקון.

תביעה מס' 3 הינה תביעה לתהליך לייצור הטבליה. התיקון שנתבקש בתביעה מס" 3 הינו כדלקמן:

* התליית תביעה מס' 3 גס בתביעה 2 (החדשה) כחלופה (2 זס 1 ות6!81 0ז 8ת8660101); = החלפת הביטוי "שתו0ט|6ת1" בביטוי "שת151זקותס6"

* צמצוס התוסף לתוסף רוקחי (הוספת התכונה "זח16ק61א6" ל-זה16ק61א6 רוקחי. המתנגדת לא התנגדה לתיקון זה.

תביעה מס' 4 הינה תביעה לתהליך לייצור הטבליה. המתנגדת לא התנגדה לתיקון שנתבקש בתביעה וו, כדלקמן:

* התליית התביעה בתביעות 1 עד 3, במקום בתביעה מס"1 בלבד; > מחיקת השלב בתהליך לפיו מתווסף ממס לחומר 5 כאשר הכמות של החומר 5 או מלח שלו היא פחות מ-0.118 ל-11הו.

> הוספת שלב של סיוע לגיבוש של החומר הפעיל האמורפי. אציין כי שלב זה הופיע בתביעה 7 במערכת התביעות שלפני התיקון.

תביעה מס" 5 הינה תביעה לתערובת הרוקחית. לאחר התיקון התביעה הינה לטבליה ונתבקשו לגביה התיקוניס הנוספיסם דלקמן:

* תיקון ההתלייה להתליה בתביעות 1 או2; = מחיקת התכונה של הוספת אחד מתוך שני ממסיס לחומר 5;

* הוספת תוסף מתוך קבוצת תוספים המפורטיס בתביעה. המתנגדת התנגדה לתיקון המבוקש.

תביעה מס' 6 לפני התיקון הייתה תביעה לתהליך הייצור של הטבליה שנתבעה בתביעה 1, תוך התייחסות להוספת ממס לחומר 5. לאחר התיקון התביעה הינה לטבליה כפי שנתבעה בתביעה 1 כאשר התוסף הרוקחי הינו מסוג ז06ח1ס. לתיקון זה הוגשה התנגדות.

תביעה מס' 7 הייתה תביעה למוצר, כך שהממס להכנת החומר 5 במצבו האמורפי נבחר מתוך הרשימה המפורטת בתביעה. לאחר התיקון תביעה 7 הינה תביעה לתהליך הייצור של הטבליה כפי שנתבעה בתביעות 1 או 2, תוך פירוט הצעדים לייצורה. המתנגדת אינה מתנגדת לתיקון המבוקש.

נתבקש תיקון תביעה מס' 8 באופן שמאחד את נוסחי התביעות 14 ו-15 המקוריות. המתנגדת לא התנגדה לתיקון זה.

תביעה 9 הינה תביעה בלתי תלויה לתערובת הכוללת את החומר 5. בתיקון נתבקשו הוספת תוסף לתערובת וכן הוספת אופן המדידה של כמות החומר 5 האמורפית באופן דומה לנתבע בתביעה 1 המתוקנת. המתנגדת לא התנגדה לתיקון.

נתבקשה הוספה של תביעה חדשה מס' 10 שהינה תביעה תלויה בתביעה 9 כך שכמות החומר 5 המתפרק לא עולה על 4% מכלל החומר בטבליה. מדובר בתביעה לתערובת המקבילה לתביעה 2 שהוספה למערכת התביעות. המתנגדת התנגדה לתיקון.

נתבקשה הוספת תביעה מס' 11 לתערובת כנתבע בתביעות 9 או 10 בה התוסף נבחר מתוך רשימה של תוספיס כמפורט בתביעה. המתנגדת מתנגדת לתיקון המבוקש.

כן נתבקשה הוספת תביעה מס' 12 התלויה בתביעה 11 כאשר התוסף הינה מסוג ז06חגט. גם לתיקון זה הוגשה התנגדות.

תיקון נוסף לו התנגדה המתנגדת הינו הוספת תביעה מס' 13 לתהליך הייצור של הטבליה בהתאם לתביעות 1 או 2, באחת משתי דרכים: 1) דחיסה ישירה הכוללת צעד של ערבוב החומר 5 עם תוסף רוקחי ללא ממס ולאחר מכן צעד של ₪ה10101ת-655108זקותס6; 2) גרנולציה רטובה (1860₪טח8ז₪ ז6שו). לקראת הדיון, ביוס 8.7.2013, הוגש נוסח מתוקן לתביעה זו, כך שתהליך הגרנולציה הרטובה כולל 2 תהליכים חלופיים. המתנגדת הסכימה תיקון, כפי שהוגש לקראת הדיון.

נתבקש תיקון תביעה מס' 14 כך שתהא תלויה בתביעה מס' 13 תוך הוספת מועד המדידה של אחוז הלחות של החלקיקים (0165ח8ז6). לתיקון וה לא הוגשה התנגדות.

נתבקש תיקון תביעה מס' 15 כך שההתלויה הינה לתביעות 13 או 14 בלבד. אין התנגדות לתיקון זה.

נתבקש תיקון תביעה 16 תוך צמצוס האופן שבו מסייעיס לגיבוש לשיטות המפורטות בתביעה בלבד. אין התנגדות לתיקון זה.

התיקון שנתבקש בתביעה מס' 17 הינו בהתאמת מספר התביעה בה מתלים. אין לתיקון וה התנגדות.

לסיכום, כעולה מן ההתנגדות לתיקון ניתן לסווג את כלל התיקוניס שנתבקשו והוגשה לגביהן התנגדות כהוספת תביעות בלתי תלויות וזאת לאחר שהצדדים הסכימו לתיקון תביעה 13 בנוסח שהוגש ערב הדיון.

עיקר טענות הצדדים בטענותיהם בכתב ובעל פה

לטענת המתנגדת הוספת תביעה תלויה חדשה התובעת אלמנט חדש שלא נתבע במערכת התביעות המקורית או בתביעה העצמאית ממנה נגזרת התביעה התלויה אינה יכולה להוות צמצוס, כאשר מותירים על כן את התביעות הקיימות הרחבות יותר. לעניין זה מסתמכת המתנגדת על לשון החוק ועל פסיקות הפוסקת בקניין רוחני בעניין שוורצ פארמה (התנגדות לתיקון פירוט בקשת פטנט 149567 :6\/ בּמזיזהו[/ ?50/2 נ' טבע תעשיות פרמצבטיות (פורסמה באתר רשות הפטנטים, (16.11.2010) וסלטריון (בקשה לביטול פטנט 122910 (התנגדות לתיקון פירוט) .186 ,6:606166 נ' .6מ1 ,מ10ו611:) ואח' (פורסמה באתר הפטנטים, 3.12.2010). לטענתה, אס ברצון המבקשת להוסיף את החומרים הבלתי פעילים לתוך התביעות, יכולה היא לעשות כן באמצעות הוספתן לתביעות הבלתי תלויות.

עוד טוענת המתנגדת כי התיקון הינו הוספת מערך תביעות חלופי ולפיכך אינו עומד בתנאי סעיף 65 לחוק. עריכת מקצה שיפורים במערכת התביעות אינה נמנית עם מטרות התיקון המותרות. לעניין זה מסתמכת המתנגדת על התנגדות לבקשת פטנט 121005 (התנגדות לתיקון פירוט) אמ. וי. טי. מולטי וויז'ן טכנולוגיות בע"מ נ' אבנר מדר (פורסמה בנבו, 4.5.2003).

בדיון שבפניי טענה המתנגדת כי היה על המבקשת לפעול בבקשת התיקון בתוס לב. לטענתה, משצומצמו התביעות של הפטנט האירופי המקביל כבר במהלך שנת 2011 ולא היה מקוס להמתין עם הגשת הבקשה לתיקון פירוט עד לאחר החלפת כתבי הטענות בהליך ההתנגדות.

לטענת המבקשת תכלית היסוד של מוסד תיקון הפטנט היא מתן הגנה יעילה ומלאה לאמצאה ראויה. לעניין זה מסתמכת המבקשת על פסיקת בית המשפט העליון בע"א 245/60 אמריקאן סיאנמיד קומפני ניו יורק נ' לפטיט, פ"ד טו 788 (להלן: "עניין סיאנמיד"). עוד טוענת המבקשת כי הסכמת המתנגדת לתיקון התביעות בדרך של צמצמוס משמעה, מכוח עקרון תוס הלב, גם הסכמה כלל שניתן יהיה להגן על היקף התביעות המוסכם באופן יעיל.

עוד טוענת המבקשת כי הלכת עניין סיאנמיד אומצה בפסיקות ערכאה גו גם לאחר כניסת חוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967 לתוקף, בין היתר בעניין התנגדות לבקשת פטנט 129097 המפתח המסתובב בע"מ נ' אשר חביב (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 23.4.2007) ובהחלטת בית המשפט העליון בעניין רע"א 11194/04 פוליביד מוצרי פוליסטירן ואח' נ' איטונג בע"מ ואח', תקדין עליון 1(2005) 2504 (להלן: "עניין פוליביד").

עמדת המבקשת היא כי אין לבחון האס התיקון עומד במבחן דו-שלבי (סעיף 65 ולאחר מכן סעיף 66 לחוק) ומטרת התיקון היא לאפשר למבקש לקבל הגנה ראויה על אמצאתו. לתמיכה בעמדה זו מפנה המבקשת גם לדינים האירופי והאמריקאי. המבקשת מאבחנת את התיקון שבפניי מן התיקוניס שנדונו בהחלטת כב' הפוסקת בקניין רוחני בעניין שוורצ פארמה וסלטריון. לטענתה, התיקון המבוקש קשור קשר הדוק לצמצוס התביעות וזאת בשונה מעניין שוורץ פארמה והוא עומד בתנאיס שנקבעו בעניין סלטריון כי יש לבחון את שאלת הבהרת הפירוט באמצעות הוספת תביעות חדשות כל מקרה לגופו.

למעשה, בנוי הטיעון של המבקשת משני אדניס. ראשית, טוענת המבקשת כי על הרשם לבחון את עמידת התיקון בתנאי סעיף 6 לחוק בלבד. שנית, טוענת המבקשת כי די בכך שצומצמה התביעה הראשית כדי לאפשר את הוספת תביעות התלויות בה.

המסגרת הנורמטיבית - הדין

סעיפים 65 ו-66 לחוק קובעים את זכותו של בעל פטנט לתקן את פירוט הפטנט ואת התנאים לכך. סעיף 65 הנושא את הכותרת "זכות תיקון" קובע כדלקמן:

"בעל פטנט רשאי לבקש תיקון פידוט הפטנט לשם הבהרה או סילוק שגיאה שנפלה בו או לשם צמצוס תביעות:ו."

סעיף 66 לחוק שכותרתו "תנאי לתיקון" קובע כך:

"הדשם ירשה תיקון, אס שוכנע שאין בו כדי להרחיב את היקף התביעות שבפידוט או כדי להוסיף לפידוט דברים שלא מזכדו בו בעיקרם מלכתחילה ; דבר מתן הדשות לתקן יפודסם באלנטרנט."

סעיף 29 לחוק מחיל הסדר זה גם על בקשה לפטנט שפורסמה להתנגדויות הציבור.

תקנות 95 - 102 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח - 8 (להלן: "התקנות") קובעות את אופן הגשת הבקשה לתיקון הפירוט ואת סדרי הדיון בה, הגשת התנגדות לה והדיון בהתנגדות.

מפי המבקשת הועלתה הטענה כי יש לפרש את סעיפים 65 ו-66 לחוק באופן שסמכות הרשם הינה לבדוק רק את התנאיס לתיקון הקבועיס בסעיף 66 לחוק ואילו סעיף 65 לחוק קובע זכות עמידה ולא סמכות. ב"כ המבקשת ביקש בטיעוניו להקביל בין סעיפים 2 ו-65 לבין סעיפים 3 ו-66 לחוק. ממשיך וטוען ב"כ המבקשת כי מכיוון שמטרת צמצוס התביעות מופיעה בסעיף 65 לחוק אין כל הגיון לבדוק את הצמצוס בשנית לפי סעיף 66 לחוק. המסקנה המתבקשת מכך הינה כי הרשם אינו בודק את מטרות התיקון לפי סעיף 65 לחוק. סיוע פרשני מקבל ב"כ המבקשת מסעיף 68 לחוק הקובע את עילות ההתנגדות. לטעמו, פרשנות לפיה הרשם בוחן כי מתקיימות העילות לפי סעיף 65 לחוק יוצרת כפילות בסעיף 2(68) לחוק.

סעיף 68 לחוק קובע כדלקמן:

"אלה עילות ההתנגדות למתן רשות לתקן; (1) קיימת סיבה שלפיה היה הרשם מוסמך שלא להתיר את התיקון; (2) התיקון אינו משיג את המטרה שלמענה נתבקש."

הפרשנות המוצעת על ידי מבקשת הפטנט אינה נראית לי. ההקבלה שהוצעה מותירה ללא פתרון את השאלה מי הוא הגורס הבוחן את יעוד התיקון, שהרי אס אין גורס כזה, לא ברור מהי מטרתו של סעיף 65 לחוק ומדוע נכתבו מטרות התיקון באותו סעיף. לפיכך אין פרשנות זו עומדת בקנה אחד עם החזקה הפרשנית לפיה אין המחוקק משחית מילותיו לריק. מה טעס לקבוע מסגרת לזכות בעל הפטנט לתקן, אס אין בעל הפטנט צריך לעמוד במסגרת זו. לא מצאתי בטיעונו של ב"כ המבקשת בפניי מענה הולס לשאלות אלה.

סיוע פרשני לעמדתי זו ניתן לקבל מתקנה 95 לתקנות הקובעת כי על מבקש התיקון לפרט את ייעודו. דבריס ברוח זו אף נכתבו בהחלטת כב' הרשם בעניין התנגדות לרישום פטנט מס' 6 (התנגדות לתיקון פירוט) רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ נ' אלתא מערכות בע "מ (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 11.5.2014).

אשר לכפילות הנטענת בין סעיפים 65 ל-66 לא מצאתי כפילות זו. שהרי ייתכן מצב בו תתוקן טעות בפירוט לפי סעיף 65, אך נמצא כי יש בה כדי להרחיב את היקף התביעות. דוגמא לכך יכולה להיות הגדלת טווח הקבוע כמגבלה בתביעה. כמו-כן ייתכן כי תיקוו התביעה יצמצס

את היקפה בהתאם לסעיף 65 לחוק, אך יהא בו כדי להוסיף דבריס שלא נזכרו מלכתחילה בשוס מקוס בפירוט. דוגמא לך עשויה להיות הוספת תכונה חדשה לתביעות שתהא מצמצמת אך היא לא נזכרת כלל בתיאור.

8. אשר לטענתו בעניין סעיף 68 לחוק, ניתן לקרוא סעיף זה באופנים שונים, וקריאתו של ב"כ המבקשת היא דרך אחת בלבד. זו שנראית לי יותר הינה כי עילת ההתנגדות לפי סעיף 1(68) כוללת הן את המקרים בהס היה על הרשם שלא להתיר את התיקון לפי סעיף 65 לחוק, שכן ייעוד התיקון היה אחר, והן את אלה שלא עמדו בתנאי סעיף 66 לחוק, משום שנזכרו בו דברים שלא היו בפירוט מלכתחילה. סעיף 2(68) לחוק נועד לשמש כעילת התנגדות באותם מקריים בהס הייתה מטרת התיקון אחת מן המטרות המנויות בסעיף 65 ואף הרשם סבר כי מטרת התיקון הוגשמה, אך המתנגד סבור אחרת.

9. מסקנתי הינה, איפוא כי לשון החוק אינה מאפשרת את הפרשנות המוצעת על ידי ב"כ המבקשת.

ב. הפסיקה

הצדדים התייחסו בטיעוניהם בכתב ובעל פה לפסיקה רבה בערכאות שונות, לרבות בערכאה זו. המבקשת ביקשה להראות כי פסיקה זו תומכת בעמדתה כי אין הרשם מוסמך לבחון האס ייעוד התיקון הינו אחד מן המנוייס בסעיף 65 לחוק, אלא אך את תנאי התיקון הקבועים בסעיף 66 לחוק. לאור העובדה שהצדדים האריכו בטיעוניהם ועל מנת שלא להותיר ספקות בלב מי מן הצדדיס, מצאתי להידרש למרבית הפסיקה שאוזכרה.

1. מבקשת הפטנט סמכה ידיה על פסיקת בית המשפט העליון בעניין סיאנמיד. אין מחלוקת כי פסק הדין מחיל את סעיף 19 לפקודת הפטנטים והמדגמים, 1924, שכן באותו עניין נתבקש תיקון התביעות אגב הליכי הפרה.

2. בשונה מסעיף 18 לפקודה הקובע הן את מטרות התיקון ("ויתור, תיקון או ביאור") והן את מגבלותיו (סעיף 5(18)), קובע סעיף 19 תנאי יחיד לתיקון, בהאי לישנא:

"...בתנאי שלא עודשה שוס תיקון אשר על פיו יהא בפירוט המתוקן משום תביעה לאמצאה שונה בעיקרה מהאמצאה שנדרשה בפירוט לפני שהוכנסו בו התיקונים..."

3. התיקון שנתבקש היה למעשה צמצוס התביעות. באותו עניין נטען כי האמצאה כפי שנתבעה בתביעות המתוקנות שונה היא מן האמצאה בתביעות שלפני התיקון. בית המשפט התיר את

התיקון בקובעו כי יש לפרש את המונח "אמצאה שונה בעיקרה" באופן שניתן יהיה לצמצוסם את היקף התביעות באופן שיהלוס את האמצאה ה"אמיתית". ובלשונו של בית המשפט (בעמ' 0 לפסק הדין):

"ואמנס, מבחן השכל הישד מביאני בעניין שבפנינו למסקנה ברורה, שעוד בפירוט המקורי תבעה המערערת את אמצאת הט"ט כשהוא מיוצר על ידי הס"א ואם בפירוט המתוקן היא מבקשת להגביל תביעתה לאמצאר

נראה כי אין בהחלטה זו כדי לסייע למבקשת. ראשית, באותו עניין הכריע כב' סגן הרשם כי יש בתיקון כדי לצמצם את היקף התביעות ולפיכך עומד הוא בדרישות סעיף 65 לחוק (ראה גם סעיף 31 להחלטה). עיקר המחלוקת בין הצדדים הייתה בעניין פרשנות סעיף 66 לחוק ובעניין גם קבע כב' סגן הרשם כי ניתן להיעזר במבחן ההפרה על מנת להכריע בשאלה האם התיקון עומד בתנאי סעיף 66 לחוק. כמו כן, המחלוקת בין הצדדים שבפניי הינה בשאלה האם תיקון בדרך של הוספת תביעות בלתי תלויות תוך התרת התביעות הרחבות יותר ממשיג אחת מן המטרות שבסעיף 65 לחוק.

עוד ביקשה המבקשת להסתמך על החלטת כב' סגן הרשם בעניין התנגדות לבקשת פטנט 9 (בקשה לתיקון פירוט) עתה קוחו: טנט 5 675ץ1/ 315101 נ' אוניפארם (פורסמה

באתר רשות הפטנטים, 2.6.2003). באותו עניין לא אושר התיקון בידי בוחנת הפטנטים בשל כך שהמונח שהוספתו לתביעתו נתבקשה בתיקון לא הופיע בתביעות מלכתחילה. בהמשך

להחלטתו בעניין 1/1616% שאוזכרה לעיל, קבע כב' סגן הרשם כך:

"לאוד טיעונו המפורט והשיטתי של ב"כ המבקשת בבקשה שבפני, אשר

לווה גם באסמכתאות רלוונטיות רבות מהארץ ומדימים זרים, ולאור

החלטתי כאמור בעניין בקשה לרישום פטנט מס' 101537, הנני מקבל את

טענת המבקשת. התיקונים המבוקשים על-ידה מוזכרים בעיקים

בפירוט, ועל כן, ניתן לקבל את התיקון בהתאם לסעיפים 65 ו- 66 לחוק

הפטנטים." בדומה לעניין 1/1616%א, כלל לא הייתה מחלוקת כי התיקון המבוקש הוא מצמצם. יתרה מכך, סגן הרשם קובע במפורש כי התיקון עומד בסעיפים 65 ו-66 לחוק. בהמשך, בסעיף 4.6 להחלטתו, קובע סגן הרשם כי תיקון אחר לא עומד בתנאי סעיף 65 לחוק ועל כן אינו מאושר.

עוד הסתמכה המבקשת על פסיקת בית המשפט העליון בעניין פוליביד. באותו עניין נדונה השאלה האם הרשם יכול להורות מיוזמתו על תיקון פירוט הפטנט אף דיוו בבקשה לביטולו וזאת חלף ביטול הפטנט כולו. מבקשת הפטנט ביקשה ללמוד מן האמור באותו פסק דין כי לא נס ליחה של ההלכה בעניין סיאנמיד. נכונה אני ללכת עס מבקשת הביטול כברת דרך ולקבוע כי חלק מקביעותיו של בית המשפט בעניין סיאנמיד מצוטטות גם בפסיקה העדכנית.

בעניין פוליביד גור בית המשפט המחוזי (בע"ש ת"א) 1051/04 פוליביד מוצרי פוליסטירן מוקצף נ' גבעתי אלי (פורסם בנבו, 10.11.2004) גזירה שווה בין סמכות בית המשפט להתיר תיקון פירוט אף הליכי הפרה וביטול, שנדונה בעניי סיאנמיד לבין סמכותו של הרשם להתיר תיקון כאמור אף הליכי ביטול בפניו. גזירה שווה זו אושרה בפסק דינו של בית המשפט העליון. עם זאת, בית המשפט לא התייחס למבחנים שיהא על הרשם להפעיל בשעה שידון

בבקשת התיקון. לא זו אף זו, בית המשפט קבע כי "בפועל מדובר בבקשה לתיקון על פי סעיף 5" (עמ' 7 לפסק הדין).

לפיכך סבורה אני כי אין בעניין פוליביד כדי לסייע למבקשת.

בעניין התנגדות לבקשת פטנט 124034 (התנגדות לתיקון פירוט) תג[]קה1%8 1.3786

יז ההחסוזה8ת6)מ1 נ' שרין טכנולוגיות בע"מ (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 7 ד)ן כב' הרשם (כתוארו אז) בשאלה האם יש די תימוכין בפירוט להוספת המלה "ץ[[168זהותסזטהּ" לתביעות. לפיכך כל הדיון שסתייחס לשאלה האם עומד התיקון בתנאי סעיף 66 לחוק וכלל אינו נוגע לסעיף 65 לחוק, בו עסקינן. באותו עניין מסתמך כב' הרשם על עניין סיאנמיד בקובעו כי "פירוש התביעות המתוקנות, ממש כמו פירוש אלו המקוריות, נעשה על רקע הפירוט, על מנת שניתן יהיה לעמוד על טיב האמצאה." בהתאם לסעיף 65 לחוק לא הייתה במחלוקת בין הצדדים.

מטרת התיקון

לסיכום האמור לעיל לא שוכנעתי כי אין בסמכות הרשם לבחון האם עומדת בקשת התיקון במגבלות הקבועות בסעיף 65 לחוק, דהיינו האם מגשיס התיקון אחת או יותר מן המטרות המפורטות בסעיף זה. בעניין זה אין דעתי שונה מדעת הפוסקת בקניין רוחני בסעיף 18 להחלטתה בעניין שוור פארמה.

לנוכח האמור עליי לדון בטענתה הנוספת של מבקשת הפטנט לפיה די בצמצום התביעה הראשית כדי לקבוע כי כלל התיקון הכולל הוספת תביעות התלויות בה עומד בתנאי סעיפי 5 ו-66 לחוק.

בטענתה זו ביקשה המבקשת להסתמך על החלטת ביהמ"ש העליון בעניין רע"א 5293/93 ש נ' רשם הפטנטים (לא פורסם). באותו עניין הסכימו הצדדים על תיקון פירוט הפטנט באמצעות הוספת חלק מתביעות הפטנט למערכת התביעות של הבקשה שהופרדה. הסכמה זו באה בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי בע"ש 477/93 // נ' רשם הפטנטים (פורסם בנבו, 19.8.1993) בו קבע בית המשפט המחוזי כי האמצאה הנתבעת בבקשה שהופרדה הינה זהה או חופפת לפטנט בגין אותה אמצאה של אותה מבקשת ועל כן היה מקוס לסרב לקיבולה.

נראה כי טעות בידי המבקשת בהסקת המסקנות מפסיקה זו. תיקון בקשה שהופרדה היה בטרס קיבולה ולפיכך לא הייתה מניעה לתקנה באמצעות הוספת תביעות בלתי תלויות. על תיקון בקשה לעמוד בתנאי סעיף 22 ו-23 לחוק ואין הוא מוגבל לעילות הקבועות בסעיף 65 לחוק. תיקון הפטנט בדרך של מחיקת תביעה מתאפשר לאור סעיפים 65 ו-66 לחוק ולאו

העובדה שמחיקת תביעה מבלי שתתווסף תביעה במקומה לעולם תהווה צמצום. לאור האמור אין בפסיקה זו כדי לסייע למבקשת.

עוד מסתמכת המבקשת על שתי החלטות של ערכאה זו. הראשונה הינה החלטתו של כב' הרשם (כתוארו אז) בעניין התנגדות לבקשת פטנט 36461 (התנגדות לתיקון פירוט) 16750

,15010065 ש1/ - ז6168טצ1 נ' ד"ר ישעיהו נבנצל ומנחם לוין (פורסמה בנבו, 7). באותו עניין תוקנה מערכת התביעות באמצעות צמצומה ולא הוספה גם תביעה חדשה אשר לא הייתה לה תביעה מקבילה במערכת התביעות המקורית. באותו עניין קבע כב' הרשם כי יש בהוספת התביעה כדי לעמוד בדרישות סעיף 65 לחוק משום שתיקון וה מבהירה (פסקה 16 להחלטה):

"אשר לתביעה 4 החדשה, אשר נטען, שאין לה לכאורה תביעה מקבילה במעדכת התביעות המקורית; לא זו בלבד שיש לה סמוכין ברורים בעמ' 27, שולות 12 עד 27 של הפירוט המקורי, ולכן האמור שס נתבע מכללא תביעת אומניבוס מס' 33 במערכת התביעות המקורית, אלא היא מסתמכת גם על התביעה הראשית המצומצמת. היא אפוא דוגמא קלאסית לתביעה משנית המוכנסת למעדכת התביעות למטרת "הבהרה של תחום ההגנה אשד הממציא דודש לאמצאתו" כאמור לעיל. טיעון זה חל גם על כל התביעות המשניות החדשות שהוזכר ע"י ב"כ המתנגדים,

לפיכך, יש בהכנסת התביעות המשנמיות החדשות משום "הבהדה" במשמעות סעיף 65 לחוק הפטנטים שכן תביעות משניות אלו באות להבהיר את תחום ההגנה שהממציא דורש לאמצאתו."

ההחלטה השנייה התנגדות לתיקון פירוט פטנט 112798 עבדה אברהם נ' חברת "קל גב" בע"מ ואח' (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 18.10.2004).

כפי שטען ב"כ המתנגדת אלו למעשה ההחלטה היחידות בהן נאמר כי משמעות המונח "הבהרה" בסעיף 65 לחוק הינו "הבהרת היקף המונופולין של הפטנט". בשני המקרים דובר במערכות תביעות הכוללת תביעת אומניבוס, אשר מטבעה מטשטשת את גבולות ההגנה. לפיכך יש לקרוא את האמור בהחלטות אלה על רקע נסיבותיהן, דהיינו הכללתה של תביעת אומניבוס במערכת התביעות.

לטעמי, מתיחת פרשנות המונח "הבהרה" לכיוון המבוקש מרוקנת מתוכנו את סעיף 65 לחוק ואיני סבורה כי בסמכותי לעשות כן. מערכת התביעות נועדה להגדיר את האמצאה עליה מתבקשת ההגנה כקבוע בסעיף 13 לחוק בצורה תמציתית וברורה בהתאם לתקנה 20(א)(3) לתקנות. כל מערכת תביעות וכל תיקון בה נועדו להבהיר את גבולות ההגנה שבעל הפטנט (או

1

מבקש הפטנט) מבקש לאמצאתו. מכאן שאימוצ הפרשנות של מבקשת הפטנט גורר כי יש לאפשר כל תיקון במערכת התביעות בכל שלב.

לפיכך אם מעוניינת מבקשת הפטנט להיכנס לגדרי המונח "הבהרה" שבסעיף 65 לחוק עליה להראות מהו הדבר הטעון הבהרה במערכת התביעות שלפני התיקון וכיצד התיקון מסיר את אי הבהירות. המבקשת בחרה שלא לטעון בקו זה וזאת למרות שניתנו לה הזדמנויות לכך הן בכתב והן בעל פה. אוסיף ואומר כי בבקשתה לתיקון פירוט טענה מבקשת הפטנט כי הוספת התביעות 2 ו-10 מהוות צמצום ולא הבהרה (עמ' 2 לבקשה מיוס 25.12.2012) ואולם מאוחר יותר שינתה טעמיה.

איני רואה לקבוע מסמרות בשאלה האם לא ניתן בשום נסיבות להוסיף תביעות בלתי תלויות חדשות במסגרת בקשה לתיקון פירוט לפי סעיפים 65 ו-66 לחוק והכרעה זו אינה נדרשת כעת. די לי אם אקבע כי בהעדר עילה להוספתן בהתאם לסעיף 65 לחוק, הדבר לא יאושר.

הכרעה

אתייחס עתה לתיקונים שנתבקשו בכל תביעה. מספר התביעה בסוגריים הינו מספרה לפני התיקון.

המרת המושג שימוש מוצק במושג טבליה בתביעה 1 הינו מצמצם. ספק בעיניי האם הוספת תוסף רוקחי לתביעה יש בה כדי לצמצום, שהרי אין מדובר בתכונה מהותית לתביעה. אשר לאופו המדידה של כמות החומר האמורפי בתביעה ניתן לומר כי יש בתיקון זה כדי לצמצם שכן מתוך כלל השיטות למדידה נבחרו שתייס בלבד.

לתיקון תביעה 1 יש סימוכין בפירוט כנדרש בסעיף 66 לחוק, בעמ' 9 (לעניי הטבליה), בעמ' 26 (לעניין התוסף הרוקחי), בעמ' 17 (לעניין אופן מדידת כמות החומר האמורפי). לפיכך תיקון זה מאושר.

האמור חל גם על תביעה 8(9) שהינה וּהה בלשונה למעט כך שהיא מתייחסת לתערובת (ולא לטבליה). לפיכך גם תיקונה מאושר.

הוספת תביעה 2 אינה עומדת בתנאי סעיף 65 לחוק. המבקשת לא פירטה כיצד יש בה כדי להבהיר את מערכת התביעות בנוסחה הקודס. הבקשה לתיקון תביעה זו נדחית. האמור חל גם על תביעה 9(10) המתייחסת לתערובת. לפיכך הבקשה לתיקונה נדחית אף היא.

התיקון בתביעה 2(3) הינו מצמצם. לתיקון יש סימוכין בדומה למפורט לגבי תביעה 1. התיקון מאושר למעט ההתלייה בתביעה 2 החדשה.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

תביעה 3(4) הינה למעשה תביעה 7 המקורית תוך שינוי המונח ס5100סקנת 60 למונח 18016. מבקשת הפטנט הותירה את המליסם "0₪ס30]טנוזס1 50110 ב1 56 ע10". נראה כי זו כפילות

מיותרת לנוכח התיקון 18161. עוד יש לתקן את ההתליה לתביעות 1 ו-2 בלבד. בכפוף לכך, תיקון זה מאושר.

תביעה 4(5) הינה תביעה חדשה שעניינה פירוט סוגי התוספים הרוקחיים. המבקשת לא פירטה כיצד יש בה כדי להבהיר את מערכת התביעות בנוסחה הקודם. לפיכך הבקשה לתיקון תביעה זו נדחית. בהקשר זה אציין כי לא הייתה כל מניעה לכלול את סוגי התוספים הרוקחיים בתביעה 1 ולצמצם באופן אף את מערכת התביעות. לפיכך איני סבורה כי יש בתביעה 5 כדי להבהיר. האמור חל גם על תביעה 9(11) המתייחסת לתערובת, אשר הבקשה לתיקונה נדחית מאותם נימוקים.

תביעה 5(6) הינה תביעה חדשה שעניינה קביעת סוג התוסף. המבקשת לא פירטה כיצד יש בתביעה זו כדי להבהיר או לצמצם את מערכת התביעות. לפיכך הבקשה לתיקון תביעה זו נדחית. האמור לגבי תביעה 6 חל גם על תביעה 10(12). לפיכך הבקשה לתיקון נדחית.

תביעה 6(7) הינה תביעה 11 במערכת התביעות המקורית, אך בניסוח כתביעה תלויה בתביעות 1 או2. לנוכח העובדה שתביעה 1 צומצמה כאמור לעיל ויש לתיקונה סימוכין כאמור לעיל, יש לראות בתביעה 7 תביעה מצומצמת יותר העומדת בתנאי סעיף 66 ולפיכך תיקון זה מאושר, בכפוף לתיקון ההתלייה לתביעה 1 בלבד.

תביעה 7(8) מהווה צמצום של תביעה 14 שנמחקה, כאשר כמות החומר הרטוב בגרנולות הוגבל ל-9% או פחות. לתכונה זו תימוכין בפירוט, בעמ' 21. לפיכך תיקון ה מאושר.

בתביעה 11(13) נתבעיס שלושה תהליכים חלופיים להכנת הטבליה בשתי שיטות שונות. בתביעה זו תיקון טעות שהייתה בתביעה 11 המקורית לפיה פורטו שלושה צעדיס להכנת הטבליה, אשר ניתן היה להבין כי הינס חלק מתהליך אחד. לתהליך הדחיסה הישירה סימוכין בעמ' 22-23 לתיאור. לתהליך הגרנולציה הרטובה סימוכין בדוגמאות.

תביעה 15(14) מצומצמת לעומת תביעה 15 המקורית, באשר מועד המדידה של כמות החומר הרטוב בגרנולות הוגבל. תימוכין לכך ניתן למצוא בעמ' 21 לתיאור.

בתביעות 15 - 17 (16 - 18) נתבקשו תיקוני התלייה לנוכח מחיקת חלק מן התביעות וכן תיקונים לשוניים הנובעים מכך. תיקונים אלה מאושירים.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

שתי הערות לסיום

שתי סוגיות הועלו בדיון שבפניי ולא נדרשתי להן לצורך ההכרעה - הדין הזר ותוס לבה של המבקשת.

א. הדין הזר

לא מצאתי להיכנס לעומק קורת של הדינים הזאריים מהסת נתבקשתי ללמוד באשר לפרשנות הדין הישראלי. מקובלת עליי טענת המתנגדת כי הלשון השונה של החקיקות האירופית והאמריקאית אינה מאפשרת להקיש מהן לדין הישראלי המצוי (ראה, בין היתר, רע"א

09 5/1006) מט 1.11 נ' אוניפארם ואח', פורסם בנבו, 15.3.2010).

ב. תוס לבה של מבקשת הפטנט

טענת המתנגדת הינה כי היה על המבקשת לעתור לתיקון ה בשלב מוקדם יותר, כאשר ידעה על הטענות שיעלו כנגדה במהלך ההתנגדות וזאת מתוך ההליך המתנהל כנגד הפטנט המקביל באירופה.

אמנם נקבע זה מכבר כי אל לו לצד לטעון בהליך משפטי אחד טענה הסותרת טענה שנתקבלה מפיו בהליך משפטי אחר וזאת מכוח עקרון תוס הלב המחייב שלא להשתמש לרעה בהליכי

משפט (ע"א 513/89 11011660 נ' .05 65חו[-חוא, פ"ד מחה(4) 133, 193). אך התנהלות המבקשת אינה חסרת תוס לב במובן וה.

מבקש פטנט רשאי לבקש את תיקון פירוט הפטנט במהלך ההתנגדות בכל שלב עד מתן ההחלטה בעניינו. החוק והתקנות אינם מגבילים את מספר בקשות התיקון ומצויים הליכים בהסת נתבקש תיקון הפירוט במהלך התנגדות יותר מפעמיים אחת. מצב זה אינו רצוי אך חינו אפשרי במצב החקיקתי הקיים.

עם זאת, ראוי כי מבקש הפטנט יקדיש ויעתור לתיקון הפירוט במועד המוקדם ביותר האפשרי וזאת כדי לייעל את הדיון בהתנגדות ועל מנת שלא לגרום הוצאות מיותרות לצד שכנגד, כגון בגין הגשת כתב טענות מתוקן. לעתיס יש בתיקון פירוט אף לחסוך את ההתדיינות כולה. בהעדר תשתית עובדתית בדבר השאלה מתי נודע למבקשת הפטנט על הצורך לתקן את פירוט בקשת הפטנט וכאשר החוק והתקנות מאפשרים את תיקון הפירוט בכל שלב של ההתנגדות, לא מצאתי כי ניתן לדחות את בקשת התיקון בעילה זו.

יחד עם זאת, להתנהלות הצדדים בהליך ניתן משקל בפסיקת ההוצאות, שהרי ממטרות פסיקת ההוצאות הינה להרתיע מתדיינים מניהול הליכי סרק ומבזבוז ומן שיפוטי (ע"א מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, נצרת עלית

ואח' (פורסם בנבו, 30.6.2005). לנוכח האמור תישא המבקשת בהוצאות המתנגדת בגין בקשה זו לתיקון פירוט בסך 2,000 ₪ ובשכר טרחת עורכי דינה בסך 20,000 ₪. בפסיקת ההוצאות נלקחו בחשבון, בין היתר, מועד הגשת הבקשה והעובדה כי נתקבלה ההתנגדות ביחס לכל תיקוני הפירוט לגביהם הועלתה.

2. מבקשת התיקון תגיש את תביעותיה המתוקנות על פי האמור לעיל ובהתאם לחוזר רשם 3 - פטנטים. עם חלוף חודש מתוס התקופה להגשת התנגדויות הציבור לתיקון הפירוט, רשאית המתנגדת להגיש כתב טענות מתוקן בהליך ההתנגדות.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביום 9 מאי 2014