סימן מסחר 182779 ו-182780

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביצ

התנגדות לרישום סימני מסחר מס'182779 ו-182780 (מעוצבים) - בקשות מקדמיות

מבקשת הרישום: 5 103 ע"י ב"כ עו"פ ירמיהו מ. בן-דוד ושות' ו]או עו"ד אריה רייף (להלן: "המבקשת") המתנגדת: אס. אנד ג'י. אינטרטרייד בע "מ ע"י ב"כ וולף, ברגמן וגולר, עו"פ (להלן: "המתנגדת ")

ה ח ל ט ה

1. בפני מספר בקשות מקדמיות שהגישה מבקשת הרישום, במסגרת הליך ההתנגדות לבקשות רישום סימני מסחר מספר 182779 ו-182780.

2. הבקשות לרישום הסימנים, הוגשו ביוס 10 באוגוסט 2005 לגבי "בירות; כולס נכלליס בסוג 2". הבקשות פורסמו בפנקס סימני המסחר ביוס 30 באפריל 2006. ביוס 31 ביולי 2006 הגישה המתנגדת את התנגדותה לבקשות.

3. ביוס 27 בספטמבר 2006 הגישה המבקשת בקשות מקדמיות למחיקת ההתנגדויות על הסף עקב איחור בהגשתן, ולחילופין איחוד הדיון בהתנגדויות והבהרת העילות להתנגדויות. ביוס 5 באוקטובר 2006 הגישה המתנגדת את תשובתה לבקשה. המבקשת הגישה תגובה לתשובה כבר באותו היוס אולס עשתה כן ללא קבלת רשות בניגוד להוראות חוזר רשם מ.ג. 6 מיוס 21 בינואר 1999. לפיכך אין אני מביא בשיקולי תגובה זו של המבקשת.

4. לטענת המבקשת, הודעות ההתנגדות הוגשו עוד לאחר תום המועד שנקבע לכך בסעיף 24(א) לפקודת סימני מסחר, התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה") שלשונו להלן:

"תוך שלושה חדשים מיום הפרסום או תוך זמן אחר שנקבע, רשאי כל אדם להגיש לרשם הודעה על התנגדותו לרישום הסימן."

5. סעיף 10 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 מפרט כיצד יש לחשב תקופות קצובה שבחוק. סעיף 10(ב) מתייחס לתקופה הקצובה בחודשים, כגון שבסעיף 24(א) לפקודה:

"תקופה קצובה במספר חדשים או שנים לאחר אילוע פלוני תסתיים בחדש הראשון ביום שמספרו בחודש כמספר יום האירוע, ואם היה החודש חסר אותו יום – ביום האחדון של החודש."

הוראה זו מתוך חוק הפרשנות מוזכרת בחוזר רשם מ.ג. 46 שכותרתו "חישוב מועדים לעניין מסמכים שמועד הגשתם נקצב במספר חודשים או בשנים".

6. אם כן, המועד להודעה על התנגדות לבקשות לסימני 182779 ו-182780 שפורסמו, כאמור, ביום 30 באפריל 2006, תם ביום 30 ביולי 2006. הודעות ההתנגדות הוגשו ביום 31 ביולי 2006, יום אחד לאחר תום מועד זה.

7. המבקשת סבורה כי משהוגשו ההתנגדויות לאחר תקופה שלושת החודשים הקבועה בסעיף 4 (א) לפקודה, שוב אין מוסמך הרשם להאריך תקופה זו ולאשר הגשת התנגדות באיחור. לטענתה, סעיף 24(א), ובפרט לשון הצירוף "או תוך זמן אחר שנקבע", אינו מסמיך את הרשם להאריך בדיעבד את המועד האחרון להתנגדות, אלא מסמיכו לקבוע תקופת התנגדות ארוכה משלושה חודשים, כל עוד תקופה ראשית ולא עברה. המבקשת מבססת טענה זו, בין היתר, על ההלכה המקובלת במסגרת דיני הפטנטים לפיה תום תקופת ההתנגדות לפטנט הקבועה בסעיף 30 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הפטנטים") הוא מועד מהותי, שאינו של סדר-דין, בו משתכללות זכויות בעל הפטנט ולכן אין כל אפשרות להאריך את תקופת ההתנגדות לפטנט. כמו כן, טוענת המבקשת כי בפרשנות סעיף 24(א) לפקודה יש להתחשב בסעיף 7 לחוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 5), התשס"ג-2003 (להלן: "תיקון מספר 5 לפקודה") אשר עם כניסתו לתוקף - בתוך שלושה חודשים מיום הצטרפות ישראל כצד לפרוטוקול מדריד - יבטל את הצירוף "או תוך זמן אחר שנקבע" מסעיף 24(א) לפקודה. לטענת המבקשת, ישנה חשיבות פרשנית לתיקון זה, אף אם הוא כבר נכנס לתוקף.

8. טענות אלו של המבקשת אינן מקובלות עלי. סופיות מועד ההתנגדות לבקשת פטנט קבועה במפורש בסעיף 164(א) לחוק הפטנטים, לפיו הרשם אינו מוסמך להאריך את המועד הקבוע בסעיף 30 לחוק. הוראה מקבילה אינה קיימת בפקודה, לגבי בקשות לסימני מסחר. נהפוך הוא, סעיף 24(א) לפקודה קובע כי הרשם יכול לקבוע מועד אחר להתנגדות מאשר שלושת החודשים הקבועים בחוק. לשון הסעיף "או תוך זמן אחר שנקבע" אינה מגבילה את הרשם להארכת מועד מראש, כפי שניתן ללמוד מדברי המלומד ד"ר ווסמן, בספרו סדר הדין האזרחי, מהדורה שישית, 1991, עמוד 835:

"פעמים קובעות התקנות, שעניין שבסדרי הדין ייעשה תוך תקופה מסוימת 'או תוך זמן ארוך יותר שנקבע' על ידי בית המשפט. כך, למשל, אומרת תקנה 206, שבקשת הנתבע לרשות להתגונן מפני תובענה בסדר דין מקוצר תוגש 'תוך עשרים יום מהיום שהומצאה לו ההזמנה או תוך זמן ארוך יותר כפי שקבע בהזמנה בית המשפט או הרשם'. כיוצא בזה תקנה 1(220) לעניין הודעה לצד שלישי, שתוגש 'בתוך הזמן שנקבע (למבקש) להגשת כתב הגנתו, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר'. עצם העובדה שבית המשפט והרשם, הוסמכו לקבוע את הזמן היא הנותנת, שהכוח עמם להאריך את הזמן, על פי תקנה 528 רישא. קביעת הזמן בתקנות האמורות תופסת רק, אם לא קבע בית המשפט מועד אחר ובית המשפט חופשי: לעשות כן. לפיכך מסודה גם הארכת הזמן לשיקול דעתו."

9. הארכת המועד להתנגדות בדיעבד היא הסמכות אשר סעיף 7 לתיקון מספר 5 לפקודה בא לבטל, כפי שניתן ללמוד מדבר ההסבר לחוק אשר פורסמו בהצעות חוק הממשלה 34, מיוס ט"ז בסיוון התשס"ג (16 ביוני 2003), עמוד 492:

"מוצע לבטל את סמכות הרשם להאריך את המועד להגשת התנגדויות. זאת, כדי לייעל את הליך בדיקת כשירות של סימן המסחר לרישום. מי שלא הגיש התנגדות במועד, עדיין יוכל להגיש בקשה לביטול רישום הסימן בהתאם לסעיף 39 לפקודה."

0. אם כן, כל עוד לא נכנס לתוקף תיקון מספר 5 לפקודה, סמכות הרשם מכוח סעיף 24(א) להאריך את תקופת ההתנגדות לבקשת סימן מסחר עומדת בעינה. אף אם חוק אשר נכנס לתוקפו עשוי להצביע על הפרשנות הראויה של ההוראות המקבילות בחוק הקיים, אין הדבר כך כאשר מדובר בהוראות נוגדות לחלוטין. כאשר הוראת חוק תקפה מעניקה סמכות והוראת חוק אשר נכנסה לתוקף שוללת אותה, אין הרשם נכנס בנעלי המחוקק ומקדיס את כניסתו לתוקף של החוק. לא זו אף זו, שינוי זה שבתיקון מספר 5 לפקודה, אינו יכול להילמד במנותק מהקונטקסט שבו הוא מופיע, הלא הוא כניסתו המיועדת של ישראל לפרוטוקול מדריד, והתחייבותה כלפי מבקשים ממדינות אחרות, להודיע תוך זמן נקוב ARISING ירשם סימנס ללא כל שיהוי, או שרישומו יידחה ויותנה בקיוס ביקורת כזו או אחר (השגות בוחן, התנגדות). מטעמים אלו נדחתה כניסתו לתוקף של התיקון מספר 5, למרות שכל שלבי חקיקתו הסתיימו והכבר. אם כן, כל עוד לא הצטרפה ישראל לפרוטוקול מדריד, ברי כי

11

אך ראוי שלרשם תשמר הסמכות, שהקנה לו המחוקק, להאריך את המועד להגשת הודעת התנגדות.

במקרה שלפני, איחור המתנגדת בהגשת ההתנגדות הוא של יום אחד בלבד וודאי נבע מטעות בחישוב מועדים. איחור זה בן יום אחד, שעה שרישומו של סימן בפנקס אינו אוטומטי (ר' סעיף 26 לפקודה), אינו פוגע פגיעה שאינה סבירה או מידתית במבקשת, וראוי כי ההתנגדות תדחה לגופה, בטרם ירשם סימן מסחר. בנסיבות אלו, אני מקבל את בקשת המתנגדת להארכת המועד להתנגדות ביום אחד, עד ה-31 ביולי 2006, לפי סעיף 24(א) לפקודה, ודוחה את בקשת המבקשת למחוק את ההתנגדויות על הסף.

בקשה נוספת ביקשה המבקשת, בקשה שהמתנגדת, לא התנגדה לקבלתה, והיא לאחד את ההליכים הנוגעים לבקשות 182779 ו-182780. הבקשות הוגשו באותו מועד, לגבי אותם טובין, כאשר הסימנים בשתי הבקשות זהים למעט בצבע ובפרטים עיצוביים קטנים:

בקשה 182779 בקשה 182780

הודעות ההתנגדות לשני הסימנים זהות. אם כן, הבקשות זהות מבחינה עובדתית ומשפטית ויעילות הדיון מחייבת את איחוד ההליכים. וכך אני מורה.

כחלופה למחיקת ההתנגדויות על הסף, ביקשה המבקשת ב-6/06 להורות למתנגדת להציג פרטים נוספים ביחס לעילות ההתנגדות, ובפרט לצרף דוגמאות לסימני המתנגדת המהווים את עילת ההתנגדות, שכן אלו נעדרים מהודעת ההתנגדות. כבר נקבע בעבר כי על כתב טענות במסגרת התנגדות לפטנט להיות מפורט דיו על מנת לאפשר למבקשת להשיב עניינית ולהתגונן כראוי מפני ההתנגדות. ראה בעניין וה החלטת כבוד הפוסק בקניין רוחני ישראל אקסלרד (כתוארו אז) בפרשת ‏ 480 .11171אצ5 - 011א50 נ' אוניפארם בע"מ, התנגדות לבקשת פטנט מספר 109212, מיוס 3 ביוני 2002.

עקרון זה אף גס לגבי התנגדות לבקשת סימן מסחר. הודעת התנגדות המעלה טענות לגבי דמיון מטעה של הסימן המבוקש לסימן הנמצא בשימוש המתנגדת חייבת בצירוף סימני המתנגדת על מנת לאפשר למבקשת להתגונן כראוי. צירוף הסימנים יכול להיעשות בדרך של ציון מספר סימן מסחר רשום, אם זה נמצא בידי המתנגדת (לפי תקנה 36 לתקנות סימני המסחר, 1940), ובמקרה של סימן שאינו רשום, על ידי צירוף דמות הסימן באופן שייתן מושג סביר לגבי מראהו.

5. אם כן, אני מורה בזאת למתנגדת לתקן את כתב טענותיה בדרך של צירוף דמות הסימנים מהווים את עילת ההתנגדות,ובתוך 21 ימים. המועד להגשת כתב טענותיה של המבקשת יחל להימנות ביום בו תקבל את כתב הטענות המתוקן, דחיינו ביום הגשת דמות הסימנים על ידי המתנגדת.

6. הוצאות הליך זה בסך 4,000 ₪ ישולמו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.

נח שלו שלומוביצ 54678313-182779] ניתן בירושלים ביום : 05 נובמבר 2006 י"ד חשון תשס"ז