סימן מסחר 183243 ו- 190390

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה למחיקת סימני מסחר 3 ו- 190390

מבקש המחיקה: צבי אלפישר ע"י ב"כ אבי ווכוביצקי, עו"ד

בעל הסימנים: יועד פוטרמילך

ע"י ב"כ: יניב קהת, עו"ד

החלטה

1. בפניי בקשה למחיקת סימני המסחר שמספריהם 183243 ו- 190390 מכוח סעיף 39 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] תשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה"). בקשת המחיקה הוגשה על ידו של מר צבי אלפישר (להלן: "מבקש המחיקה").

2. ואלו סימני המסחר נשואי הבקשה:

א. סימן מסחר 183243 "ז[ת(זאאזס" (להלן: "אונורי") אשר הוגש לרישום על ידי מר יועד פוטרמילך (להלן: "בעל הסימנים") ביוס 22.8.2005, ונרשם ביוס 2.5.2007 בסוג 16 עבור: "נייר, קרטון וטובין העשויים ממנו, דברי דפוס, חומרי לימוד והוראה, גלופות; הנכללים כולל בסוג 16.". ביוס 29.6.2015 שלחה מחלקת סימני המסחר מכתב תזכורת לתשלום אגרת החידוש בגין הסימן. האגרה לא שולמה עד המועד הקבוע לכך בהתאם לתקנה 51 לתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן: "התקנות") ואף לא שולמה עד היוס. הבקשה למחיקת סימן זה הוגשה ביוס 9.7.2015. אך מאחר אי-תשלום אגרת החידוש כאמור מתייתר הדיון במחיקת סימן זה וכעת מתבקשת פסיקת הוצאות בלבד.

ב. סימן מסחר 190390 "521018" (להלן: "סוג'וק") גם הוא הוגש לרישום על ידי בעל הסימנים ביוס 18.5.2006, ונרשם ביוס 9.3.2008 בסוג 44 עבור: "קליניקות ושירותי רפואה אלטרנטיבית; הנכללים בסוג 44.". ביוס 31.10.2016 חודש תוקפו של הסימן בהתאם לתקנה 51 לתקנות. הבקשה למחיקת סימן זה הוגשה ביוס 18.6.2015.

3. במקביל לבקשת המחיקה שבפניינו מתנהל הליך נוסף בין הצדדים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בפני כב' השופטת ד"ר אבניאלי (ת.א. 25921-02-14 יגיל ואח' נ' אלפישר) (להלן: "הליך בביהמ"ש המחוזי"). הליך זה נפתח ביוס 12.2.2014 נגד מבקש המחיקה בעילה של הפרת זכויות קניין רוחני, ביניהן סימני המסחר הנדונים כאן. הליך זה עודנו מתנהל ומצוי בשלב הסיכומים בכתב.

הרקע העובדתי למחלוקת

4. המונח "511108" הינו צירוף של שתי המילים "5%" ו- "10%" בשפה הקוריאנית, שמשמעותן המילולית הינה כף יד וכף רגל, בהתאמה.

5. סוג'וק הינה שיטה לטיפול בבני-אדס השייכת לתחום הרפואה האלטרנטיבית. השיטה פותחה במהלך שנות השבעים על ידי 281% סס/\ 186 .1סצע (להלן: "פרופ' פארק"), אזרח של דרום קוריאה.

6. בנוסף להיותו מפתח השיטה, פרופ' פארק ייסד את איגוד הסוג'וק הבינלאומי [הּחס0זַזְה3ַ6זה1 ת10ז4550618/ אס[ט5 (להלן: "האיגוד"), גוף אשר נועד להמשיך את ארגון והפצת השיטה ברחבי העולם.

7. פרופ' פארק הלך לעולמו בשנת 2010. אחד מבניו, 281% [טוג6תו]/ .זע (להלן: "ד"ר פארק"), טוען כי הוא היורש של אביו והעיד מטעם בעל הסימנים בדיון שהתקיים בפניי.

8. מעבר לשני הסימנים מושא בקשת המחיקה, רשומים בישראל סימנים נוספים שעניינם סוג'וק בתעתיק עברי או אנגלי, כדלקמן (להלן: "הסימנים האחרים"):

א. סימן מסחר 180908 "א 51210" אשר הוגש לרישום על ידי בעל הסימנים ביוס 5, ונרשם ביום 9.3.2008 בסוג 41 עבור: "חינוך, הענקת אימונים, בידור, פעילות ספורט ותרבות; הנכללים כולל בסוג 41.". סימן המסחר נרשם תחילה בבעלותו של בעל הסימנים, אך ביוס 18.12.2007 צורף פרופ' פארק כאחד הבעלים בסימן. ביוס 17.5.2016 צורף ד"ר פארק כבעלים נוסף בסימן ביחד עם פרופ' פארק, במקביל לביטול בעלותו של בעל הסימנים.

ב. סימן מסחר 180909 "א 51210" אשר הוגש לרישום על ידי בעל הסימנים ביוס 5, ונרשם ביוס 2.5.2007 בסוג 16 עבור: "נייר, קרטון וטובין העשויים ממנו, דברי דפוס, חומרי לימוד והוראה, גלופות; הנכללים כולל בסוג 16.". גם סימן מסחר זה נרשם תחילה בבעלותו של בעל הסימנים, ובהמשך דרכו הועברה הבעלות לפרופ' פארק ובנו בדומה לאמור לעיל.

מבקש המחיקה הינו המייסד והבעלים של מכללת תהילה, אשר הוקמה בשנת 1993. מכללת תהילה עוסקת בלימודי שיטות בתחום הרפואה האלטרנטיבית, ביניהן שיטת הסוג'וק.

טענות וראיות הצדדים

טענות וראיות מבקש המחיקה

מבקש המחיקה טוען כי המילה סוג'וק הינה מילה המתארת את שיטת הטיפול עצמה, ועל כן אינה כשירה להירשום כסימן מסחר ולא הייתה כשירה להירשום במועד הרישום. שיטה זו נלמדת בישראל ובעולם ואין למנוע מגופים ללמד אותה.

מבקש המחיקה טוען עוד כי סימן המסחר הוגש לרישום בחוסר תום לב. בשונה מהסימנים האחרים בהס הבעלות נרשמה גם על שם פרופ' פארק, הסימן שמחיקתו מתבקשת כעת נמצא בבעלות בלעדית של בעל הסימנים. מבקש המחיקה טוען כי בעל הסימנים רשם את סימן המסחר במטרה לנכס לעצמו את השיטה תוך סילוק מתחריים עסקיים, ביניהם מכללת תהילה.

במועד הגשת הבקשה לרישום הסימן למד מבקש המחיקה את השיטה במכללת תהילה בסיוע מרצים חיצוניים במסגרת הסכם בינה לבין האקדמיה לסוג'וק במוסקבה אשר נוסדה על ידי פרופ' פארק. הסכם זה נחתם בשנת 2003 ולמעשה מעולם לא בוטל.

לטענת מבקש המחיקה, בעל הסימנים ידע על הקשרים בין מכללת תהילה לבין פרופ' פארק לאחר שהוא עצמו למד את השיטה במכללת תהילה.

מבקש המחיקה ממשיך וטוען כי בעל הסימנים נמנע מללקחת חלק בהליך זה, לא הגיש תצהיר מטעמו ולא הגיע לדיונים. ואת ועוד, גם בהליך המתנהל בבית המשפט המחוזי, נמנע בעל הסימנים להופיע ובהחלטה מיוס 4.4.2016 משלא התייצב לדיון הוכחות, הורה בית המשפט על מחיקתו מכתב התביעה.

לתמיכה בטענותיו הגיש מבקש המחיקה תצהיר מטעמו. עוד הוגשו תצהיריו של מר משה שורין, מתורגם שהועסק על ידי מבקש המחיקה לשם ההתכתבות עם האקדמיה לסוג'וק במוסקבה ושל מר שמואל בן-חויה, שלמד את שיטת הסוג'וק במכללת תהילה. כן הוגש תצהיר של מר יוסי פייקין, אשר נמחק בשל אי התייצבותו של המצהיר לחקירה נגדית.

טענות וראיות בעל הסימנים

בעל הסימנים טוען כי צירוף המילים [51 ו- 102%] אינו תיאורי או בעל משמעות בשפה אשר מדוברת בישראל. אלא מדובר בצירוף מקורי אשר פותח על ידי פרופ' פארק, ועל כן הינו כשיר לרישום כסימן מסחר.

בעל הסימנים טוען כי הסימן נרשם תוס-לב בידיעתו ובברכתו של פרופ' פארק. עוד נטען כי בעל הסימנים היה נציגו הרשמי של פרופ' פארק בישראל בעת רישום הסימנים, וכי הוא ניהל את הסניף הישראלי של ה-./15. לטענתו ה-153 מחזיק באופן בלעדי את זכויות הלימוד, ההוראה, ההפצה והשימוש בכל זכויות הקניין הרוחני של פרופ' פארק.

בעל הסימנים טוען כי העובדה שהוא נרשם כבעל הסימנים היחיד בעת רישום הסימנים נבעה מסיבות טכניות ואין ללמוד ממנה כי הוא היה חסר תום לב.

לתמיכה בטענותיו הגיש בעל הסימנים שלושה תצהירים: תצהירו של ד"ר מינצ'ול פארק, בנו של פרופ' פארק, תצהיר של ד"ר זוחר יגיל, המשמש כיום כנציג האיגוד הבינלאומי לסוג'וק ותצהיר של מר סמי ביתן, העוסק בתחום הסוג'וק בחמש השנים האחרונות.

ההליך בפניי

עדי הצדדים נחקרו על תצהיריהם בדיון שנערך בפניי ביוס 2.11.2016 וסיכמו טענותיהם בעל פה ביוס 24.11.2016.

ביוס 27.10.2016 הגיש בעל הסימנים בקשה להעביר את הבעלות בסימנים לד"ר מינצ'ול פארק ואולס למרות האמור בחוזר רישום 015/2011 - סימני מסחר, לא הועבר העתק הבקשה למבקש המחיקה לקבלת עמדתו. לטענת מבקש המחיקה אין בבקשה להעברת הבעלות כדי לרפא את הפגם שנפל ברישום הסימן.

הבקשה להוספת ראיה חסויה

ביוס 21.11.2016, לאחר שנשמעו ראיות הצדדים ובטרס סיכמו הצדדים את טענותיהם, הגיש בעל הסימנים בקשה במעמד צד אחד להגיש ראיה חסויה. בהחלטתי מאותו יוס קבעתי כדלקמן:

"לא ניתן להגיש בקשה כזו במעמד צד אחד ועל כן היא מועברת לתגובת הצד השנו ללא הנספחים אשד לגביהם נטען כי יש להותידם חסויים. הצדדים יטענו בתחילת הדיון לעניין גילוי הראיה או הטלת חסיון עליה. תשומת לב הצדדים כי

בעניין דומה ניתנה החלטתי בהתנגדות לדישום סימן מסחר 258112 "זה" (מעוצב) (בקשה למתן צו חסיון) 3 ץס1כ 3/1550 5000 קווסא 6 זוווא 116

5 הזוהוסחו\ב (פורס מהאתר רשות הפטנטים, 23.6.2016).

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים לעניין והחלטתי כי אין מקום לקבל את המסמכים כראיה ולהותירם חסויים מן הצד השני. אנמק בקצרה את החלטתי.

4. טענת בעל הסימנים הינה כי חשיפת הראיה לצד השני עלולה לגרום לו נזק מסחרי, בהיות מבקש המחיקה מתחרה עסקי שלו. מבלי להכריע בשאלה המוטלת בספק האם עשויים המסמכים לחסות תחת הגדרת "סוד מסחרי" שבחוק העוולות המסחריות, איני סבורה כי צד להליך רשאי להסתמך על ראיה ובד בבד למנוע מן הצד השני לעיין בה ולהתמודד איתה בכלים העומדים לרשותו בהליך זה. עניין זה נדון גם מכבר ובכל הכבוד, מקובלת עליי פסיקת בית המשפט המחוזי בעניין ת.א. (ת"א) 6416-05-10 ת.מ.נ. התקנים בע"מ נ' א.צ.מ. איבזור וציוד מכוניות בע"מ (פורסם בנבו, 24.4.2013) אשר קבע כך:

"דעתי היא כי על פי שיטת המשפט הנוהגת בארצנו, אין אפשרות להיעתר לבקשה להגשת ראיה תוך הסתרתה מהצד שכנגד (הדברים אמורים לכל הפחות בהליך אזרחי:),"

ובהמשך:

"נמצא, שקבלתה של בקשה להגשת דאיה, תוך אי גילויה לצד שכנגד, משמעה, מניעת האפשרות מהצד שכנגד לעריכת חקירה שכנגד, ובכך לשלול ממנו את כלו החשוב ביותר שבידיו לעדעורה או לסתירתה של גרסת הריב."

אוסיף כי בעל הסימנים לא שעה להצעתי כי הראיה תהיה חסויה מפני צדדים שלישיים ואולס תיחשף לבעל הדין שכנגד ועמד על כך כי לא תינתן לצד השני ההזדמנות לעיין בה. לאור האמור המסמכים החסויים אינם מהווים ראיה במסגרת ההליך.

מחיקת הסימן

מבקש המחיקה טען טענות הנוגעות להעדר כשירות הסימן לרישום. טענות אלה אין מקומן בהליך מחיקה המתנהל לאחר שחלפו למעלה מחמש שנים לאחר רישום הסימן. הפקודה קובעת בסעיף 39 מחסום דיוני המצמצם את עילות המחיקה, כדלקמן:

"(א) בקשה לפי סעין 38 למחיקת סימן מסחר מהפנקס, לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם דשוי הסימן או חלקם, מחמת שהסימן אינו כשר לדישום לפי סעיפים 7 עד 11 לפקודה, או מחמת שרישום הסימן *וצר התחלות בלתי הוגנת לגבי זכויותיו של המבקש בישראל, תוגש תוך חמש שנים מיום מתן תעודת הרישום לפי סעיף 28.

א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה למחיקת סימן מסחר בשל כך שהבקשה לרישום הסימן הוגשה שלא בתום לב, יכול שתוגש בכל עת."

הסימן הנדון נרשם בשנת 2008 והבקשה למחיקתו הוגשה בשנת 2015. משחלפה התקופה הקבועה בסעיף 39 להעלאת כלל הטענות כנגד רישום הסימן, על מבקש המחיקה לצמצם את טענותיו לשאלת תום הלב במועד הרישום (ר' לעניין אה בקשה למחיקת סימני מסחר מסל'

9, 60510, 60511, 60512, 60184 "615866/" (מעוצבים) .\/.ק.5 615866 /\ ותת18) נ' וורסצ'ה 83 בע"מ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 29.6.2008) (להלן: "עניין וורסצ'ה").

משהוקנתה הזכות לבעל הסימנים לא ניתן לאיינה בנקל. נטל השכנוע בהליך מחיקה מוטל על מבקש המחיקה, ואולם נטל הבאת הראיות עשוי לעבור מצד לצד. (ר' בג"צ 144/85 קליל תעשיות מתכת אל -ברזליות בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פ"ד מב(1) 9):

"הנטל להראות, שסימן הינו כשר לדישום, הוא על מבקש הרישום, אך הנטל להדאות, כי סימן שנרשם אינו כשר לרישום, הוא על מבקש מחיקתו. דישומו של הסימן משמש ראיה לכאודה לתקפותו (ראה סעיף 64 של הפקודה), ולכן על המבקש לטעון אחדת נטל השכנוע. על טענה זו של ד"ר חשין אין חולק. אך כבעניין, שבו מוטל נטל השכנוע על צד זה או אחר, נטל הבאת הראיות עשוי לעבור מצד אחד למשנהו. ואם הצד שעליו נטל השכנוע הביא דאיה לכאודה, שהרישום כעשה שלא כדין, כי אז עובר הנטל למשנהו, בענייננו לבעל הסימנים, לסתדה. אכן, ספק אם *ישאר לאוד מכלול הראיות, יפעל לטובת בעל הסימן." (עמ' 318)

אין מחלוקת כי מבקש המחיקה הינה "מי שנפגע" כמשמעות מונח וה בסעיף 38 לפקודה ועל כך רשאי להגיש בקשה זו למחיקה (לפרשנות המונח ככוללת מתחרה עסקי של בעל הסימן ראה פסק הדין בע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ' חברת הכרם בע "מ, פ"ד סא(3)).

על נסיבות רישום הסימן ניתן ללמוד מתיק הבחינה ומן הראיות שהגיש מבקש המחיקה.

אילו הצדדים חלוקים כי פרופ' פארק הוא מי שהמציא את השיטה ומי שטבע את המונח סוג'וק, ככינויה של השיטה. המחלוקת בין הצדדים היא האם פעל בעל הסימנים בתוס-לב בעת רישום הסימנים - בכך שהוא רשם את הסימנים על שמו בלבד ללא צירוף פרופ' פארק כבעל משותף בסימן.

הבקשה לרישום הסימן הוגשה ביוס 18.5.2006 על ידי בעל הסימנים בסוג 44 בגין קליניקות ושירותי רפואה אלטרנטיבית. מתיק הבקשה עולה כי בתרס הוגשה בקשה זו הגיש בעל הסימנים בקשות נוספות לרישום הסימן סוג'וק, ביניהן בקשה 180908, אשר הוגשה בסוג 41 בגין חינוך, הענקת אימונים, בידור, פעילות ספורט ותרבות. יודגש כי בקשה זו 180908

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

הוגשה על שם בעל הסימן, יועד פוטרמילך בלבד כעולה מטופס הבקשה ורק בשלב מאוחר יותר הועברה לבעלות משותפת עם פרופ' פארק. במהלך בחינת בקשה זו נשאל בעל הסימנים מה משמעות הסימן ולאחר שהבהיר במכתבו מיוס 18.5.2006 כי מדובר בשיטת דיקור הנלמדת בעזרת ספרים, קורסים, הרצאות ועוד נתבקש על ידי הבוחנת במכתבה מיוס 6 להגדיר נכון את השירותים ולהעבירם לסוג 44. ככל הנראה בתשובה למכתב זה ודיע בא כוח בעל הסימנים כי "הוגשה בקשה מתאימה בסוג 44 מספר 190390 עבור קליניקות ושירותי בריאות." מכתב זה והנספח לו צורף לראיות בעל הסימנים (נספח ח' לתצהיר ד"ר יגיל).

הנספח למכתבו של עו"נים מן ההליך. אדס ד"ר יגיל נשאל על נספח ח' ופרשנותו והציע הסברים (ראה עמ' 104 - 106 לפרוטוקול הדיון מיוס 2.11.2016) ואולם ברי כי הניחוש של עד זה מדוע נכתב במסמך מה שנכתב ומדוע הושמט מה שהושמט אינו טוב יותר מניחושו של כל אדס אחר שאינו קשור לאותו מסמך.

ונזכיר, הימנעות בעל הסימניס מלהתייצב לדיון בעניינו אף גרמה למחיקתו של בעל הסימניס מן התביעה שהגיש לבית המשפט המחוני.

לא זו אף זו, בדיון ההוכחות התברר כי בניגוד להצהרות שונות בדבר העדר אפשרות להעיד את בעל הסימנים לאחר שהעתיק את מקוס מגוריו מחוץ לישראל, השתתף בעל הסימנים בימי עיון לציבור על שיטת הסוג'וק במהלך חודשים אוקטובר - נובמבר 2016 ואף באותו יוס

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ממש בו התקיים דיון ההוכחות בפניי (ראה מוצג מב/1, ועדותו של יגיל בעמ' 105 לפרוטוקול הדיון מיוס 2.11.2016).

1. ככלל, הימנעות מהגשת ראיה משמעותה כי אם הייתה מובאת לא הייתה מסייעת לצד שהביא אותה (ראה ע"א 9656/05 נפתלי שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ (פורסם בנבו, 27.71.2008):

"זאת ועוד. לעיתים, הדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית המשפט הינה בעלת משמעות דאייתית, באופן דומה לראיה נסיבתית, וניתן להעניק משמעות דאייתית לאי הגשת דאיה. התנהגות כגון דא, בהעדר הסבר אמין וסביר - פועלת לחובתו של הנוקט בה, שכן היא מקימה למעשה חזקה שבעובדה, הנעוצה בהיגיון ובניסיון חיים, לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בכך שלו הובאה אותה ראיה, היא הייתה פועלת לחובת הנמנע ותומכת בגרסת היריב. בדרך זו ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה. כאשר בפי בעל דין הסבר סביר ואמין לאי העדתו של עד מטעמו או לאי הגשת ראיה מצידו, ישמיט ההסבר את הבסיס מתחת לקיומה של החזקה שנוצרה לחובתו בשל אי הבאת הראיה (דאו ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) 595 (1990)). באשר להתנהגות היריב במהלך הדיון, כמו למשל, הימנעות מהבאת ראיה, עמד בית משפט זה לא אחת וכך קבע:

"..,כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל -דין בהזקתו שלא מן מבית המשפט דאיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטיים אזדחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהדאיה וותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי- הצגתה מסקנות מכריעות וקיצוניות ונגד מי שנמנע מהצגתה" (ע"א 8 אלמונית נ' פלוני, פ"ד לה (1) 736, 760 (1980). מצוטט בע"א 2275/90 באמצעות בנין דור בע"מ נ' לוזנברג, פ"ד מז (2) 614,605 (1993)). "(פס' 26)

2. קושי מתחזק בהליך שבפניי, בשעה שכל עניינו בתוס לבו של בעל הסימניס בהגשת הבקשה והסרת הערפל האופף את נסיבות הגשת הבקשה. ויודגש, העדויות שהובאו כלל לא היו מעורבות בהגשת הבקשות לרישוס הסימנים. מר סמי ביתן שמע על השיטה לראשונה בשנת והלך ללמוד אותה במכללת 511116 שייסד בעל הסימנים. למר ביתן אין כל ידיעה אישית בעניין נסיבות רישוס הסימניס מעבר לעובדה כי שמע את הרצאותיו של פרופ' פארק כשזה הגיע לישראל.

3. ד"ר מינצ'ול פארק, אשר ירש, לטענתו, את אביו בארגון הסוג'וק הבינלאומי, כלל לא היה בקשר עס אביו בתקופה הרלוונטית. ד"ר מינצ'ול פארק העיד בפניי שלא היה מעורב בעסקי אביו וכי אביו יצר קשר עס משפחתו רק כשהיה צריך דבר מה (עמ' 46 לפרוטוקול הדיון מיוס 6. לפיכך עדותו של ד"ר פארק לא שפכה אור על נסיבות הרישום.

4. מר יגיל העיד כי החל ללמוד סוג'וק בשנת 2007 וכי ידיעתו באשר לנסיבות רישוס הסימניס מקורה בנוכחותו בעת הביקורים של פרופ' פארק בישראל החל משנה זו ועד פטירתו בשנת מר יגיל העיד כי בידיו הקלטה ממנה עולה כי פרופ' פארק מינה את בעל הסימנים לשמש כנציגו בישראל. משנשאל מדוע לא הציג את ההקלטה, השיב כי ההליך בפניי נראה לו מגוחך ועל כן לא מצא לנכון להגיש את ההקלטת (עמ' 88 לפרוטוקול הדיון מיוס 02.11.2016 :

"העד, מר יגיל: | כן, רישום סימני המסחר. בגלל שנדמה לי מגוחך כל הסיפור זה אז לא טרחתי צריך פשוט לשמוע את ההקלטה ולמצוא בדיוק מתוך איזה 12 שעות למצוא,

עו"ד זוכוביצקי: זה לא היה מספיק חשוב אתה אומד?

עו"ד קהת: זה נספח ח' גברת לתצהירים שפנו.

כב' סגנית הרשם בדכה:כן, שמה זה ה -12 שעות האלה זה פגישה שהייתה?

העד, מר יגיל: | :יש הרצאות של פרופסור פארק מצולמות,

כב' סגנית הרשם בדכה: אה ההרצאות, הבנתי,

עו"ד זוכוביצקי: ולא היה מספיק חשוב להביא?

כב' סגנית הרשם ברכה:.....וזה היה מתי. בביקור שלו ב-2007

העד, מר יגיל: = 2007, כן, הוא חזר על זה גם 2008 גם 2009, אז זה כבר היה בלור,

עו"ד זוכוביצקי: יש לך אסמכתא לזה? יש לך אסמכתאות לזה? העד, מר יגיל | לא צידפנו. ש:למה? ראיה כל כך משמעותית וחשובה ש:כולה לסגור את התיק,

ת:האמת שחשבנו שזה מאוד מאוד פשוט הסיפור הזה ושהתביעה הזאת שלכסם זה סתס בשביל להציק."

5. ויודגש, אותה הקלטה אף לא הוגשה בבית המשפט המחוזי, למרות שהתביעה שס הוגשה על ידי בעל הסימנים ומר יגיל.

לעתיד רחוקות יהיו בידי מבקש המחיקה ראיות ישירות לכך שהבקשה לרישוס הוגשה בחוסר תום לב (ראה עניין וורסצ'ה לעיל). באותו עניין, העדר גרסה סדורה והתחמקות בעלי הסימנים מלהשיב לשאלות שהופנו בחקירה הנגדית בהליך המחיקה, היה בהם כדי להעיד על העדר תוס הלב בהגשת הבקשה לרישוס.

הראיות של מבקש המחיקה נוגעות לפעילותו בתחום הסוג'וק. פעילות גו החלה בתחילת שנות ה-2000 במסגרת מכללת תהילה שבניהולו ובעל הסימניס אף למד את השיטה באותה מכללה. במהלך שנת 2003 חתם מבקש המחיקה על הסכם עם האקדמיה לסוג'וק במוסקבה. הסכם וה שנחתם בשפה הרוסית הוגש כראיה בהליך. כן הוגש תרגומו לעברית בידי חברת תרגומיס והוצגה חשבונית המעידה על תשלום בגין התרגום. בעל הסימניס טען כנגד התרגום כי משאינו תרגום מאושר אין לקבלו כראיה. תקנה 43 לתקנות סימני המסחר, 1940 קובעת כדלקמן:

"כשמזכירים בהודעה או בתצהיר המוגשים בקשר להתנגדות איזה מסמך שאינו

כתוב עברית או ערבית, רשאי הרשם לדרוש תרגום מאושר של אותו מסמך לעברית, לערבית או לאנגלית."

תקנה זו חלה גם על ההליך שבפניי מכוח תקנה 71 לתקנות סימני המסחר. מן האמור בה עולה כי אין כל חובה להגיש את המסמך בתרגום מאושר, אלא אס מורה כך הרשם. משלא ניתנה כל הוראה כאמור, יש לקבל את התרגום לעברית כתרגום נכון להסכס.

עניינו של ההסכם בעריכת סמינריס בנושא הסוג'וק במכללת תהילה בחסות האקדמיה במוסקבה. מתצהירו של מבקש המחיקה עולה כי בעל הסימנים היה מודע לפעילות של מכללת תהילה בנושא זה, לאחר שנכח בהרצאות ובכנסים שארגנה מכללת תהילה בתחום הסוג'וק. גם העדויות הנוספות מטעם מבקש המחיקה תומכים בגרסתו העובדתית.

הגשת הבקשה לרישוס הסימן על שמו של בעל הסימניס בלבד על מנת למנוע ממכללות אחרות ללמד את התחום, לאחר שלמד את התחום בעצמו במכללת תהילה, אינה מתיישבת עם תוס הלב הנדרש ממבקש רישוס ומתווספת לתהיות הנוספות שהועלו ביחס להיקף ואופי ההרשאה שקיבל מפרופ' פארק.

כעת מבקש בעל הסימנים להעביר את הבעלות בסימן לד"ר מינצ'ול פארק והוא סבור כי יש בכך כדי לרפא כל פגם שנפל בהגשת הבקשות. טענת בעל הסימניס הינה כי ככל שהסימן היה צריך להירשם על שם פרופ' פארק, הרי שמשנפטר בשנת (2010, יש לרשום אותו כעת על שם יורשו. ספק בעיני כי העברה יכולה לרפא בדיעבד את הגשת הבקשה בחוסר תוס לב, שהרי

זהו פגם היורד לשורש הזכות. החומרה בה ראה המחוקק הגשת בקשה לרישוס בחוסר תוס לב משתקפת בקביעה כי סימן כזה יכול להימחק בכל עת.

יתרה מכך, איני סבורה כי הוכח בפניי כי ד"ר מינצ'ול פארק הינו היורש של פרופ' פארק במידה המאפשרת לרשום אותו כבעל הזכות מכוח ירושה, שהרי גם אם ניתן לראות במסמכים הזריס שהוגשו ככאלה הקובעים את זכותו של ד"ר מינצ'ול פארק כיורש הרי שמסמכים אלה צריכי לעבור את המסננת של בית המשפט בישראל. לפי הוראות סעיף 39

לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"):

"אין לתבוע זכויות על פי צוואה ואין להיזקק לה כצוואה אלא אם ניתן עליה צו על פי הודאות הפרק החמיש:."

לפי הוראות סעיף 136 לחוק הירושה, לבית משפט ישראלי מוענקת הסמכות לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה

"בית משפט בישראל מוסמץ לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה

בישראל או שהניח נכסים בישראל "

בעניין מעמדו של צו ירושה עסק בית המשפט העליון בע"א 970/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' איריס אגם, פ"ד מט(1) (להלן: "עניין אגם"). שס התייחס בית המשפט לעובדה כי צו ירושה כמוהו כפסק דין:

"השאלה אותה עלינו לשאול תחילה היא, אם פסק חוץ בענייני ירושה (דהיינו צו ירושה או צו קיוס צוואה) ניתן לאכיפה על פי חוק האכיפה" (עמ' 566)

ובהמשך בדברי כב' השופט חשין:

"פסק דין שניתן במדינה חוצת לישראל אינו בן-פועל בתוככי ישראל משל היה פסק דין שנתן בית משפט בישראל. דשויות ההוצאה -לפועל לא תאכופנה אותו ודשס המקרקעין לא יכיר בו ולא ירשום אותו במידשם המקרקעין. לעשותו בן- פועל בישראל, שומה על המעוניין בדבר להריק אותו פסק דין מכלי -אל -כלי, משיטת המשפט הזרה אל משפט ישראל, ועל דרך זה לעשותו אבר במשפט ישראל. ההדקה מכלי -אל-כלי עושים אותה בתי -המשפט, ולעניין זה משמש אותנו חוק אכיפת פסק חוץ, התשי"ח -1958." (עמ' 570)

בעניין אגם, כב' השופט גולדברג בוחן את שתי החלופות שמציע חוק אכיפת פסקי-חו\, התשי"ח-1958 (להלן: "חוק האכיפה") לגבי פסקי חוצ, חלופת האכיפה וחלופת ההכרה,

ומגיע למסקנה, כי צו ירושה בהיותו צו קנייני, וח6ז מז, ולא אישי אינו ניתן לאכיפה אלא לכל היותר להכרה בלבד:

"לפסק חוץ אין כל כוח משל עצמו בארץ, אף אם כשר הוא מכל הבחינות ובית המשפט שבחו"ל מוסמך היה לתתו. על הפסק הזר לעבור הליך קליטה על -ידי בית המשפט בארץ, אם לצורך אכיפתו ואם להכדה בו" (עמ' 565)

ובהמשך:

"משמע, כל כולה של האכיפה לא באה אלא כדי להקנות לפסק החוץ כוח של פסק דין הניתן להוצאה לפועל. מטבע הדברים, פסקי-דין המטילים חיובים אישיים (חז הזסחספיוסט) ניתנים להוצאה לפועל. לא כך הוא הדבר לגבי פסקי- דין קניינים ומעין-קניינים. "ההכרה הישירה היא 'דרך המלך' למתן נפקות לפסק חוץ קניינים ולפסקי-סטאטוס - פסקים שאינם מטילים חיוב אישי ואינס, לכן, ניתנים לאכיפה כלשהיא" (ש' מנהיים, "הכרה ישירה בפסקיי -חוץ מכוח החוק" עיוני משפט ז (תשל"ט -תש"מ) 703, 704; ההדגשה שלי - א' ג')." (עמ' 566)

"העולה מן המקובץ, כי חוק האכיפה אינו מאפשר אכיפתו של פסק -חוץ קנייני או מעין -קנייני, אלא את אכיפתם של פסקים המטילים חיוב אישי בלבד. וכיוון שצווי ירושה וקיום צוואה אינסם מטילים חיוב אישי, טעה בית המשפט קמא כשקבע כי ניתן לאכוף את פסק החוץ במקרה דנא." (עמ' 567)

6. בהתאם לפסיקה זו אף נקבעו הכלל הקבוע בסעיף 25 בחוזר הרשם 015/2011 - סימני מסחר, לפיו יש לצרף החלטה של בית משפט ישראלי או של הרשם לענייני ירושה לצורך ביצוע העברה.

7. מן האמור לעיל עולה בבירור כי איני מוסמכת לקבוע כי ד"ר מינצ'ול פארק הוא היורש של פרופ' פארק כאשר קיים ספק אם המסמכים שהוגשו מהוויס צו ירושה לפי הדין הקוריאני, ולאחר שלא אושרו על ידי הרשות המוסמכת לכך בישראל.

8. לבסוף טען בעל הסימנים כי הבקשה למחיקת הסימן הוגשה לאחר שיהוי ניכר. גם טענה זו אין בידי לקבל. עניין השיהוי נדון בהרחבה בעניין וורסצ'ה, שס הוגשה הבקשה למחיקה עשרות שנים לאחר רישוס הסימן ואף לאחר שהוסרה התנגדות שהגישו מבקשי המחיקה. באותו עניין נקבע כך:

"בעוד שבעל סימנים תם לב זכאי להסתמך על ויתורו ההיסטורי של מבקש המחיקה ולבנות לעצמו מוניטין בסימן שרשס, הדי שבעל סימנים שאינו תם לב

3

אינו זכאי ליהנות מחוסר תום לבו (בבחינת "מעילה בת עוולה"). בעניין ע"א 02 עיזבון המנוח סלים עזרא נ' בית טלטש בע"מ, פ"ד נד(5) 252, 204 , נקבע כי כאשר הזכות הקניינית נגזלה שלא כדין מבעליה החוקיים, לא תישמע טענת השיהוי של "הגולן" כנגד הבעלים הנגזל. אמנם הנסיבות בעניין עיזבון המנוח סלים עזרא היו קיצוניות מאלה שבפניי, אך תקפים הס גם לענייננו, לאחד שהוכח כפי שיפורט להלן כי הסימנים נדשמו בחוסר תום לב."(פס' 61)

9. מקובל עליי הסברו של מבקש המחיקה כי לא ידע על רישוס הסימן עד אשר קיבל מכתב התראה מבעל הסימנים בשנת 2009, אז פנה והתייעץ עם עורך דין וקיבל את עצתו כי אין מש בטענותיו של בעל הסימנים כנגדו. ויודגש, מבקש המחיקה השיב למכתב זה והשקט הושב על כנו למשך מספר שנים. רק לאחר תקופה זו הגיע מכתב נוסף אשר קדס להגשת התביעה לבית המשפט המחוזי. אין מחלוקת כי ההליך בבית המשפט המחוזי הינו הזרז להגשת ההליך שבפני ואולם איני סבורה כי יש בכך כדי לפגוס בהליך המחיקה בדרך כלשהי.

סוף דבר

0. אני מקבלת את בקשת המחיקה ומורה על מחיקת הסימן. מבקש המחיקה רשאי להגיש בקשה מפורטת לפסיקת הוצאותיו בהליך תוך 14 ימים. וּכות תשובה לבעל הסימניס תוך 20 ימים לאחר מכן. מבקש המחיקה רשאי להשיב תוך 10 ימים לאחר קבלת תשובת בעל הסימנים.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם סימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס כ"ח חשוון תשע"ז 9 נובמבר 2016