סימן מסחר 187386 ו-187385

ההחלטה:

חי (למידת השימוש אשר היה בה להיחשב מספיק כעניין מסוים לעיל, בפסקה 41). לאור לשון הפקודה

ברי כי אחד הסיכונים אשר נוטל על עצמו בעל טימן מסחר רשום הוא שאי-שימוש עשוי לפגוע בוכותו הרשומה.

7. מכאן שלא מתקיימים במקרה זה נסיבות בהן יתקיים הדין הקבוע בסעיף 41(ב) לפקודה ולכלל המקרה בסעיף 41(א) לפקודה.

8. בנוסף טענתה בעלת הסימנים לכך שאפעיל שיקול דעת מיוחד על מנת שלא לבטל את הסימנים.

רשם הפטנטים, המדגמים וטימני המסחר

9. אינני סבור כי המקרה דנן מתאים להפעלת שיקול הדעת הכללי הנתון לרשם בבקשות לביטול סימני מסחר מפאת אי שימוש. שיקול דעת זה שמור למקרים יוצאי דופן אשר מתאפיינים בנסיבות מיוחדות וחריגות (לעניין שיקול הדעת ר' בג"צ 302/76 1101,45י)א

4 8 פס נ'י ניסן פרמינגר בע''מ, פייד כייט (1) 676, בעמוד 679,680). אל סמכות ייחודית זו התייחס בית המשפט העליון גם בעניין ואמפוס בעמודיס 12 - 13 לפסק הדין:

''לציין כי שיקול הדעת המוקנה לרשם, צריך שיופעל בשים לב לעקרונות שבבטיס דיני סימני המסחר, ובשים לב לתכלית הספציפית של סעיף 41 לפקודה, עליהם עמדתי בתחילת פסק דיני. כפי שציינתי, לטימני המסחר מטרה כפולה: למנוע את הטעיית הציבור באמצעות זיהוי סימן מסחר עם טובין ממקור מסוים; ולאפשר לבעל סימן המסחר להבדיל את סחודתו מסחורה אחות, ובכך להגן על קניינו. תכליתו של סעיף 41 לפקודה היא למנוע רישום טימני מסחר 'יהגנתיים'', ולשמור על ''טוהר'' פנקט סימני המסחר, כך שזה ישקף את השימוש המסחרי שנעשה בסימן המסחר. משבחרה בעלת הסימנים שלא לעשות שימוש בסימניה לאורך כל התקופה ואף לאחר שנדחתה בקשת המחיקה מטעמי אי-כשירות לרישום, הרי שנטלה על עצמה את הסיכון שיבוטלו בגלל אי-שימוש. איני מוצא כי במקרה זה נסיבות מיוחדות שמצדיקות את החריגה היוצאת מן הכלל שנקבע בסעיף 41(א) לפקודה או שביטול של הסימנים יעמוד בניגוד לתכלית הספציפית של סעיף 41 לפקודה. למעשה, כפי שצוין, משנדחתה ההתנגדות ונרשמו הסימנים 200701 ו-200702 לגבי הסימן 'י111)יי כשהוא מעוצב, הרי שבאפשרותה של בעלת הסימנים להבדיל את סחורתה מסחורה אחרת ובכך להגן על קניינה. כך שתוצאת הדברים עומדת בקנה אחד עם דברי כבוד השופט יי דנציגר

בעניין ואמפוס, בפסקא 39 לאחר שהגיע למסקנה כי יש להותיר על כנו את החלטת הרשם באותו עניין לבטל את רישומו של הטימן שם מפאת אי-שימוש:

''לציין כי אין בביטול רישום הסימן כדי למנוע מן המערערת לפעול למיצוי זכויותיה, בין בטענה של הפרת הסימן, של גניבת עין או של עשיית עושר ולא במשפט, ובין באמצעות שימוש בכלים אחרים. יחד עם זאת,

בנסיבות המקרה הקונקרטי שלפניי, אין מקום להותרת הסימן על כנו.

1. לאור כל האמור לעיל, הריני לקבל את בקשת ביטול הסימנים 187386 ו-187385.

וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביום לייג שבט תשעייה

2 פברואר 2015

סימוכין: 35