⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 1899064 ו-213403

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

המבקשת

  • שם: .\/5 001615 15זס]/ כז!וגוק
  • בא כח: עו"ד דניאל מירקין
צד ב'

הנתבע/המשיב

  • שם: [שם מלא או ראשי תיבות]
  • בא כח: [שם עו"ד/משרד]

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ

בקשות לרישום סימני מסחר מספרים 1899064 ו-213403

המבקשת: .\/.5 001615 15זס]/ כז!וגוק על ידי ב"כ עוה"ד דניאל מירקין

ה ח ל ט ה

1. בפני שתי בקשות לרישוס סימני מסחר. הסימן האחד הוא מילולי, ומורכב מהמשפט "105 תטס6 +70 ת1 60מוס[תם". השני מעוצב, הכולל את המשפט 66עס[תם 2658"

"ץ1ע510, ונראה כך:

צ.זאוס51 = סנא 8557

2 הסימנים סורבו לרישוס בהיותס סיסמאות שבח ותיאור, אשר ככאלו אינו כשירות לרישוס כסימן מסחר, אס כי באשר לסימן המעוצב ניתנה למבקשת האפשרות לרושמו תוך מתן הודעת הסתלקות מהסיסמא עצמה. מכאן הבקשות שבפני להתיר את רישוס שני הסימניס ללא מתן הודעות הסתלקות.

3 בדיון שהתקיים בפני, התמקד טיעונה של המבקשת בכך שהסימניס אינס מתארים, ואף אינס משבחים. הס מצייניס עובדה. אין בסיסמאות האמורות, משוס פניה ללקוח לשס קידוס מכירות, משוס שאינן קשורות כלל לסיגריות או לעישון, אשר אותס הם נועדו לסמן. ובלשון ב"כ המבקשת (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיוס 15 במרצ 2010):

"אני חושב שזת נועד להגיד, בניגוד לסיגריות אחרות, יש לזה כושר מבחין מסוים, שזה, נחמים ממנו ב- 70 ארצות. בסיגריות נגיד מגולגלות הודיות קטנות, נהנים רק בהודו. לכן, אני חושב

שיש פה מידה מסוימת של כושר מבחין."

דומני כי די באמירה זו על מנת להמחיש עד כמה עניין לנו בסימניס שהס מתארים. הסימן הראשון, מתאר את העובדה כי המוצר המסומן בה, נהניס ממנו ביותר משבעיס ארצות, ואילו הסימן השני מתאר את העובדה לפיה השימוש המיטבי בסיגריות הוא בעישון איטי. אני מניח כי יש בהס אמת במשפטים אלה, וכי לא בכדי בחרה בהס המבקשת, אלא שה בדיוק אופיו של סימן שבח מתאר. שהוא מציין תכונה מסוימת שהטובין ניחנו בה, על פי רוב תכונה טובה, אשר תעלה את קרנו בעיני הצרכן, ומציין אותה על גביו.

כבר נכתב לעניין סימני שבח מתאריס שהס צריכיס להישאר פתוחיס למסחר וככאלה אינם כשירים לרישוסם (זליגסון, בספרו 'דיני סימני מסחר, ודינים הקרובים להם, הוצאת שוקן, תל אביב, תשל"ג' בעמ' 22):

"סימנים הצריכים להיות פתוחים למסחד ש:יכים לסוג אחל לחלוטין. פה אין מדובר בסימנים בהסם משתמשיס במסחד בפועל, אלא בסימנים שהשכל או בעיקד המצפון מחייבים שלא יתידו מתן זכות *יחודית בגינס, או לא ישאירום לשימוש הכלל. נדאה כי סימנים פתוחים אפשד לסווגם לשתי כתות:

מילות שבח מקובלות: אין לכנות סחודות במילות שבח דגילות,

כלון שעליה( להישאד חופשיות לשימוש במסחלד... הכוונה היא למילות שבח כלליות, או למילות שבח המאפיינות את הסחורה המסוימת."

מעבר לעובדה זו, ראוי לציין, כי סימן על מנת שיהיה בעל אופי מבחין, כדרישת סעיף 8 לפקודה, צריך שיהא בכוחו להבחין את מוצרי המבקשת ממוצריס אחרים. משמעות הדבריס היא כי סימן המסחר צריך שייתפס במוחו של הצרכן הנחשף אליו כשס המזהה את המוצר או את מקורו. סיסמאות שבח מעין זו, אשר רישומן מבוקש בתיקיס אלה, הוא סימן שלא רק שאינו בעל אופי מבחין אלא שאף אינו יכול לרכוש אופי מבחין. לעניין רכישתו של אופי מבחין, כתב המלומד וליגסון בספרו הנ"ל בעמ' 24:

"...הפיכת סימן שלמעשה אין בו אופי מבחין לסימן בעל אופי מבחין, תלויה בקיום שני תנאים:

שהסימן נמצא בשימוש ;

ושהשימוש הגיע לשיעוד כזה שבאמצעותו רכש לעצמו את סגולת האופי המבחין.

אומדים אז שהסימן רכש לעצמו 'משמעות שניה ( 566000017 החזההט6חז), הווה אומר: שהקהל הדואה את הסימן על סחורות או בקשר לשירותים, אינו חושב על המשמעות הרגילה של הסימן (שבה אין כוח אבחנתי), אלא מיחס את הסימן למקור מסוים שהנו זה של בעל הסימן ...

במילים אחדות, אס הקהל בראותו או בשמעו את הסימן, לא יחשוב על המילה המדוברת והידועה, אלא יצרף מיד במוחו את המילה או הציור למקור ייצור מסוים, אז ודק אז, רכש הסימן את המשמעות השניה."

7 סימנים כגון אלה המבוקשיס לרישוס, אין מקוס לרושמס גס אס עקב שימוש ילמד הציבור לאהותס עס המבקשת, וזאת על שוס שאין הס אלא דברי שבח כלליים, ואף מתאריס תכונות טובות של הטובין עצמן, ושל מקורן - המבקשת. יתר על כן, לטעמי סימניס מעין אלה גם לא יעמדו לעולס במבחן אובדן המשמעות הראשונה, ורכישת משמעות שנייה המזהה את המוצר, אלא שתמיד יהיו בגדר סיסמאות המתארות אותו, משמעותס של דבריס היא, כי גסם המבקשת לא משתמשת בסיסמאות כבסימן, שנועד לסמן את הטובין, אלא כבסיסמת שיווק תדמיתית. ואת על אף שהמבקשת מתעתדת לציין את הסייסמא על מוצריה כחלק מסימן המסחר.

8 אין לי אלא לחזור לעניין גה על הדבריס שאמרתי לב"כ המבקשת במהלך הדיון, לפיהס אין בליבי ספק כי גם אס תתמיד המבקשת ותשתמש בסיסמאות משך עשרות שנים, באופן מובלט על גבי הסיגריות שהיא מוכרת, איני מתאר בדעתי מצב בו אדס אשר ישאל, מהן הסיגריות שהוא מעשן, יענה: ₪165תטס6 +70 ם! 60ם1ס[םת, או לחילופין: ₪058 ץס51 66עס[תת. גס המבקשת, גס הציבור ובהתאס גס רשס סימני המסחר, מתייחס למיליס אלה כאל מילות שבח שיווקיות שנועדו לשפר את תדמית הטובין ולא לסמן אותס או את מקורס.

9 לסיוס אתייחס בקצרה לבקשת המבקשת כי סימניס אלה ירשמו בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק. דהיינו רישוס של סימן ור אשר נרשס בארצ מוצאו. אכן כמאמר המבקשת הדרישות העומדות בפני מבקש העותר לרישוס סימנו על פי סעיף זה, פחותות הן במידה ניכרת מאלו שבפני מבקש המבקשת לרשוס את סימנו בדרך המלך. אולס גס סעיף וה הקובע כברירת מחדל רישומו של סימן שנרשס בארצ מוצאו, מגביל את יכולתו של הרשס לרשום סימן, שעה שהסימן אינו מגלה "מידה כלשהי של אופי מבחיו". (ר' לעניין וה החלטה בענין בשקה לרישום סיימן מסחר 200350, מיוס 19 באוגוסט 2010). כאמור לעיל, סימניס אלה שבפני אין בהס אופי מבחין כלשהו, ואף איני מסוגל לשוות בדמיוני מצב בו אופי כאמור נרכש בגינס.

0. משכך הבקשות שבפני נדחות. כפי שקבעתי בדיון, משהוצע למבקשת לרשוס את סימנה המעוצב תוך מתן הסתלקות מן הסיסמא ככזו, שוב אין אני שולל ממנה אפשרות זו.

נח שלו שלומובי), פוסק קניין רוחני

נח שלו שלומוביצ 54678313-213403] סגן רשם הפטנטיס

.ניתן בירושלים ביוס | 29 אוגוסט, 2010 י"ט אלול, תש"ע