סימן מסחר 195184

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ

בקשה לרישום סימן מסחר מס' 195184

מבקשת הרישום: .0 8 16171611

ע"י ב"כ ד"ר שלמה כהן ושות'

מונחת בפני בקשה לרישומו של סימן מסחר תלת ממדי, מס' 195184 (להלן: "הסימן המבוקש"). הסימן הוגש לרישומו ביוס 10.11.2006 על ידי חברת .60 .6 67161 (להלן: "המבקשת"), ונתבקש לרישומו בסוג 33 "משקאות אלכוהוליים (למעט בירה); הנכללים כולל בסוג 33".

2. להלן תובא דמות הסימן המבוקש לרישום:

3 בקשה זו הינה חלק מסדרת בקשות, שעניינו רישומו סימן מסחר המורכב מקווי הדמות של בקבוק או מיכל. בדיון שהתקיים בפני ביוס 18.01.2010 טען בפני ב"כ המבקשת, הן באופן כללי לגבי רישום סימנים מעין אלה, והן לגופו של הסימן. במעמד הדיון דנו נדון דבר רישומו של הסימנים הבאים: 170443, 174402, 184125, 184325, 200689, 200690, וכן והסימן נשוא הבקשה.

מכיוון שהעניינים שהועלו לדיון כמו גס התנהלות ההליכים בכל התיקים האמורים נעשתה במקביל, הרי שההחלטה תכיל חלק עיקרי, שיחזור על עצמו ככתבו וכלשונו, בכלל ההחלטות בתיקים אלה, וזאת בשינויים המחוייבים בלבד, כשסופה של כל החלטה, יייוחד לביצוע המבחנים ולהכרעה בכל אחד מהתיקים לגופו.

ביוס 27.12.2007 הודיעה מחלקת סימני מסחר כי הסימן אינו כשיר לרישום בשל היותו דמות תלת ממדית של אריזה או מיכל המשמשים עבור המסומנים בסימן (חוזר רשם מ.נ. 28). עוד נכתב בהודעה כי הדרך הראויה להגן על העיצובים התלת ממדיים הינה באמצעות הגשת בקשה לרישום מדגם. יצוין כי חוזר רשם מ.נ.28 בוטל במסגרת חוזר רשם מ.נ.61 מיוס 29.4.08 שקבע את המבחנים לפיהם יאושר סימן מסחר תלת ממדי לרישום, בעקבות פסק הדין בעניין טופיפי, שיוזכר להלן.

ביוס 07.03.2007 נתבקש מטעמ המבקשת להשהות את בחינת התיק עד למתן הכרעה בבית המשפט העליון בערעור שהוגש בעניין רישום סימנים תלת ממדיים (ע"א 3776/06 עין גדי קוסמטיקס בע"מ נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר, ניתן ביוס 8)...

ביוס 19.05.2008, לאחר מתן פסק הדין בע"א 11487/03 1662 51086 דפטסססג נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ, מיום 23.03.2008 (להלן: "טופיפי"), הודיעה מחלקת סימני המסחר כי אין מקום להמשיך את השהיית בחינת הסימן שכן בית המשפט העליון הכריע בשאלה זו. בהודעה צוין כי הסימן המבוקש הוא דמות תלת ממדית של בקבוק שתייה, אשר אינו עומד בתנאים אשר נקבעו בחוזר רשם מ.נ. 61 מיוס 29.04.2008 וכי בפני המבקשת עומדת האפשרות לבקש להשמיע טענותיה בדיון בפני הרשם.

ביוס 17.11.2008 הפנתה מחלקת סימני מסחר את המבקשת, לסעיפים 31 ו- 32 להחלטה בעניין טופיפי, שנקבע כי צורתו התלת ממדית של מוצר כשרה לרישום על בסיס החלופה של רכישת אופי מבחין, ובלבד שמוכח שימוש בעיצוב כסימן מסחר ומוכח היעדרו של תפקיד אסתטי או פונקציונלי. עוד הוסבר כי שיקולים אלה רלוונטיים אף ביחס לצורה התלת ממדית של האריזה. בנוסף נטען כי המבקשת לא הרימה את הנטל ולא הוכיחה כי הסימן רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש.

ביוס 02.10.2008 השיבה המבקשת להשגותיה של מחלקת סימני המסחר. המבקשת מציינת כי בית המשפט העליון לא שלל בעניין טופיפי את האפשרות שלסימן מסחר שהוא צורה תלת ממדית של אריזה יהיה ערך מובחן אינהרנטי. מוסיפה המבקשת וטוענת כי הסימן שבנדון מכיל מספר מאפיינים המעניקים לו, במצטבר, ייחודיות אינהרנטית: על פני הבקבוק חרוטה דמות גדולה של סנונית המשמשת כסימן מסחר של המבקשת.

זו מופיעה במספר סימנים מסחר בבעלות המבקשת (כגון: סימנים מס' 174822, 75569, 5 ועוד); על גופו של הבקבוק מופיעות חריטות בולטות לעין; הבקבוק בנוי בצורה של חצי עיגול המשווה לו מראה ייחודי. עיצוב זה אינו פונקציונלי או אסתטי גרידא ויש בו כדי להקנות לסימן ערך מבחין אינהרנטי.

ביוס 02.06.2009 הוגשו ראיות המבקשת. כתמיכה לטענות המבקשת, צורף תצהירה של גב' פביאן ברטין (א31/11 06ח8016/), היועצת המשפטית הראשית של המבקשת. על פי התצהיר, המוצר משווק בישראל מאז שנת 2006, מאז יובאו למעלה מ- 846 ליטרים (או 8 בקבוקים של 6170). הליקר המיוצר על ידי המבקשת מוכר ברחבי העולם בשל איכותו והיותו מוצר יוקרתי מאוד. המוצר משווק בעולם מאז שנת 2005 ומאז נמכרו 0 ליטרים של המשקה. הצרכנים הישראלים נחשפים למשקה בחניות הדיוטי פרי השונות ברחבי העולם (ובישראל) ואף דרך אתר החברה הרשמי. גב' ברטין מציגה את מחירון המשקאות בחניות הדיוטי פרי השונות ואף מציגה תמונות ממסעות פרסוס ברחבי העולם (בריטניה, ארה"ב, מקסיקו, ברזיל, צרפת ועוד).

במהלך הדיון, שהתקיים ביוס 18.01.2010, עלתה הטענה כי יש להבחין בין העיצובים של בקבוקי בושם ומשקאות חריפים (להוציא בקבוקי יין) ובין שאר המארזים. לדעת המבקשת, המבחן אשר צריך להדריך את הבוחנים והפוסקים ברישומו של סימן מעין, והינו מבחן ההתחליפיות. קרי: עד כמה לעיצוב הספציפי המבוקש לרישום ישנם תחליפים אמיתיים. ואם אין נמצא צורה חלופית סבירה להשגת התוצאה הפונקציונלית הרצויה, או שבחירה בצורות חלופיות אחרות מייקרת משמעותית את עלות הייצור וההובלה, ניתן לקבוע כי הסימן התלת ממדי המבוקש אינו ראוי לרישום.

ביוס 18.03.2010 ולאחר שרשות לכך ניתנה במהלך הדיון, העבירה המבקשת חומר נוסף אשר נועד לתמוך בבקשתה לרישום הסימן. המבקשת סבורה שהסימן שבנדון ייחודי וכשיר לרישום בהיותו בעל ערך מובחן אינהרנטי וכן בעל ערך מובחן נרכש. עוד נטען כי הסימן נרשם במדינות שונות בעולם על בסיס ערכו האינהרנטי בלבד, ביניהן: ארגנטינה, אוסטרליה, צרפת, ספרד, אנגליה וכו".

המבקשת מוסיפה וטוענת כי מומחים בתחומי השיווק גורסים כי עם התגברת התחרות בשווקים, צורת המוצר או המיכל מהווים את האמצעי המשמעותי והיעיל ביותר בבידול ומיתוג מוצרים. עוד נטען כי לצרכנים ישנה מודעות הולכת וגוברת לצורת המיכל ככלי באבחון ייחודיות ומקור המוצר. בדרך והצרכן מסתמך על כמה חושים במקביל, חוש הראיה וחוש המישוש, במהלך חווית הקנייה. העיצוב התלת ממדי הוא אשר נחרט בו זיכרון של הצרכן, כך שבפועל משמש הבקבוק כסימן מסחר. לדעת המבקשת הדבר נכון כל יום שמדובר בבקבוקי בישוש ואלכוהול בהס לצרכן נטייה להתפאר בחוזי המוצר אך בשל היוקרה הניכרת בו ונובעת ממקורו. בנוסף מוסיפה המבקשת כי בקבוקים אלה לרבות חשופים לעיני הצרכן, גם במהלך חווית רכישת הבושם (כטסטר) וגם במהלך ישיבה בבר (הבקבוקים מוצגים בבר ללא אריזותיהם).

רישום סימני מסחר המורכבים מקווי הדמות התלת ממדיים של בקבוקים ומיכלים, נידון בהרחבה בהחלטה בעניין בקשה לרישום סימן מסחר מס' 169606 5018115. ניתן ביוס 19.04.2009 [פורסם בנבו ובאתר הרשות], שנקבעו הכללים לפיהם יש לדון בבקשות מעין זו שבפני.

כפי שעולה מאותה ההחלטה, פרשנות תכליתית של דיני הקניין הרוחני, היא כזו לפיה סימן מסחר נתפס כנכס אשר אין הבעלות בו מוגבלת בזמן, ואשר האינטרס הציבורי, כמו גס האינטרס של בעליו, הוא לשמרו ולהעמיק את האחיזה בו.

בניגוד לסימן המסחר, מתייחס הדין לעיצובים התעשייתיים כאל נכסים שהאינטרס הציבורי מעודד ההעברה מרשות היחיד לנחלת הרבים, באופן בו יהא לעסקים תמריץ לחדש ולגוון את העיצובים התעשייתיים. עקרון דומה לעקרון המנחה פטנטים על אמצאות טכנולוגיות. דמיון זה מתבטא במערכת הדינים העוסקת ברישום מדגמים הדומה בעיקרה ובמהותה למערכת הנפקת הפטנטים.

עס ואת, שננקבע לא אחת כי עיצובים פונקציונליים שאין פטנטים, יכולים לזכות בהגנת המדגם הרשום, שעה שיש בהם מוטיבים שהם מן האסתטיקה והעיצוב ואין מכוונים כלל לתועלת הפונקציונלית, כך צריך שנבחן את העיצובים השונים, ובמיוחד עיצובים שהם מיכלים ובקבוקים, שאמנם מצד אחד הם האריזה הנבחנת בו חזיתה, ואילו מאידך גם המוצר עצמו, שלא למוצר הנמכר בתוכם, אין על פי רוב דמות וצורה משלו.

בהתאם לכך נקבע, כי שנבחן מבחן העיצוב, באשר להבחנת מדגם מתכונת פונקציונלית יהא קיומו של קו דמות הנמצא למרות