סימן מסחר 2 "שוקה"

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות סימן מסחר 2 "שוקה"

המתנגדת: לשכת סוכני ביטוח בישראל ע"י ב"כ: עו"ד ניר גורן

המבקשת: איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ: מ. פירון ושות', עו"ד

ה ח ל ט ה

1. המבקשת הינה חברת ביטוח, אשר הגישה בקשה לרישום סימן המסחר "שוקה" לעסקי מימון וביטוח ולשירותי ביטוח חיים, שירותים הנכללים בסוג 36. הבקשה הוגשה לרישום ביוס 2.4.2014 וקובלה ביוס 16.7.2015.

2 לשכת סוכני ביטוח בישראל הינה עמותה רשומה המאגדת אלפי סוכני ביטוח מורשים בישראל. לשכת סוכני הביטוח סבורה כי הסימן הינו מטעה ועל כן אינו כשיר לרישום בהתאם לסעיף 6(11) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה"). על כן הגישה ביוס 11.8.2015 התנגדות לרישום הסימן ובו פירטה את טענתה כי הסימן מטעה את הציבור לסבור כי המבקשת פועלת באמצעות סוכנים וכי המוקדניס המועסקים אצלה הינם סוכנים, בעוד שלא כך הוא הדבר.

3 בין הצדדים התנהל הליך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ת.א. (ת"א) 28223-03-12) במסגרתו עתרה המתנגדת כי בית המשפט ייתן צו המורה למבקשת לחדול משימוש בפרסומים, המהווים, לטענתה, לשון הרע, תיאור כוזב והטעיה אסורה ויוצרים תחרות בלתי הוגנת. בית המשפט המחוזי קיבל בחלקה את תביעת המתנגדת ואסר על המבקשת להמשיך בקמפיין שוקה כפי שהוא בא לידי ביטוי בסרטונים שהוצגו בבית המשפט ובקמפיין הרדיו. בית המשפט המחוזי אף אסר על פרסום פרסומות מסוגים נוספים.

4. בדיון בערעור על פסק דין והב בית המשפט העליון התהפכו היוצרויות. בית המשפט העליון (בע"א 3322/16, 4313/16 איי די איי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' לשכת סוכני הביטוח בישראל ואח' (פורסם בנבו, 30.4.2017)) סבר כי אין התשדירים מהווים עוולה נזיקית וכי

המקוס הטבעי לדון בהם הינו חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 ואין מקום להחיל את חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט - 1979. בית המשפט העליון סבר כי בהתאם לסעיף 4 לחוק איסור לשון הרע עסקינן בהתייחסות לציבור כלשהו שאינו תאגיד ועל כן אין בדבריס עילה לתביעה אזרחית. עוד ציין בית המשפט כך בפסקה 31 לפסק דינו מיוס 30.4.2017 :

"לעומת זאת, במקרה דנן מדובר בתשדירי פרסומת הומוריסטיים בהס סוכן הביטוח מוצג (בעקיפין) באופן כה היתולי ופארודי, כה מוגזם ומוקצן, על שברור לחלוטין כי הצופה הסביר יתייחס לתוכן הדברים בהתאם. מכל מקום, אין לומר כי בעקבות השידורים, הצופה הסביר יחס לסוכן ביטוח מסוים את התכונות המיוחסות לסוכן "שוקה" בתשדירים (נהנתנות, ארכאיות וכו'). לטעמי, אף אין חשש לכך."

5. בית המשפט העליון קבע עוד כי הפרסומים אינם מהווים תיאור כוזב שכן הצרכן לא יתייחס לפרסומים כמידע המועבר אליו באופן רציני בשל "האלמנט ההומוריסטי הדומיננטי שמאפיין את התשדירים" (פסקה 62 לפסק הדין).

6. על פסק דינו של בית המשפט העליון הוגשה בידי המתנגדת בקשה לדיון נוסף. בקשה זו נדחתה בידי נשיאת בית המשפט העליון ביוס 30.7.2017. לעניין קביעותיו של בית המשפט העליון, סוכמו אלה, בין היתר, כך:

"בפסק הדין סקר בית המשפט את טענותיהם השונות של המבקשיס ואת ההלכות בתחום וקבע שאין מניעה משפטית לשדר את הפרסומות המדוברות. תחילה נקבע שהתשדירים אינם מהווים עבירה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965, שכן גם אם הם עולים כדי לשון הרע, עניין שמוטל בספק, סעיף 4 לחוק זה מסייג את האפשרות לתבוע בגין לשון הדעת שהובעה כנגד חבר בני אדם או על ציבור..."

7 מצאתי להרחיב במובאות מן הפסיקה של בית המשפט העליון בעניינס של הצדדיס לאחר שנוכחתי כי הצדדיס חלוקיס בשאלה מה פסק בית המשפט העליון והמתנגדת סמכה ידיה על פסיקה זו כתימוכין לטענותיה.

תמצית טענות וראיות המתנגדת

8 המתנגדת טענה כי המלה "שוקה" אינה משמשת כסימן מסחר או כסימן שירות וזאת מן הטענה שיש בו כדי להצביע על שירותי המתחרה ולא על שירותי מבקשת הסימן. אין המבקשת מסמנת מוצר או שירות במלה "שוקה".

עוד טענה המתנגדת כי עסקינן במלה חסרת אופי מבחין משנועדה לתאר את ציבור סוכני הביטוח ועל כן היא נהוגה במסחר ולפיכך אינה כשירה לרישום בהתאם לסעיף 12(11) לפקודה (כך במקור, אך נראה כי הכוונה לסעיף 10(11) לפקודה). לטענתה, המלה מסמנת דמות מוגזמת של סוכן ביטוח ועל כן מתארת ופסולה לרישום. המתנגדת סבורה כי מסיבה זו הסימן אינו כשיר לרישום בהתאם לסעיף 12 לחוק.

עוד טענה המתנגדת כי הסימן פוגע בתקנת הציבור ומנוגד למוסר בשל כך שהוא שס לבוז וללעג את ציבור סוכני הביטוח וכי הוא מעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר. בשל אלה אין הסימן כשיר לרישום בהתאם לסעיפים 5(11) ו-6(11) לפקודה, בהתאמה. המתנגדת מפרטת וטוענת כי הסימן יוצר אשליה כי המבקשת משווקת ביטוח באמצעות סוכן ביטוח. עוד סבורה המתנגדת כי אין לאפשר למבקשת להנציח את התדמית הפיקטיבית של סוכני הביטוח באמצעות רישום הסימן.

בכתב טענותיה טענה המתנגדת כי הסימן והשם שמו של אדם אחר ועל כן אינו כשיר לרישום בהתאם לסעיף 12 לפקודה.

מטענת המתנגדת הוגש תצהירו של מר אריה אברמוביצ', נשיאה הנבחר של לשכת סוכני הביטוח. מר אברמוביצ' העיד בתצהירו כי אין למבקשת כל שירות או מוצר המסומנים כ"שוקה" וכי רישום הסימן עלול להטעות את הציבור לחשוב שהמבקשת פועלת באמצעות סוכני ביטוח. לתצהירו צורפו כתב התביעה בהליך שהתנהל בין הצדדים ונספחיו.

תמצית טענות וראיות המבקשת

המבקשת טוענת כי אין רלוונטיות בהליך אה לשאלה האס הדמות הבדיונית שוקה מהווה לשון הרע אס לאו וכי יש להתמקד בכשירות הרישום של הסימן שבפניי. טענת לשון הרע מתייתרת במיוחד לאחר שהוכרעה בידי מספר ערכאות משפטיות ונדחתה.

עוד טוענת המבקשת כי טענות המתנגדת לעניין היות הסימן מתאר ומנוגדת לתקנת הציבור מהוות הרחבת חזית וכלל לא הובאו ראיות לתמיכה בהן. המבקשת טוענת כי לסימן אופי מבחין מובהק וכי כיוון הסימן מזוהה מאוד עס המבקשת כפי שעולה גס מדברי העד מטעמה, מר רענן סעד. המבקשת טוענת כי אין מניעה לרשום דמות דמיונית כסימן מסחר אף אס הדמות עצמה אינה המוצר הנמכר.

המבקשת טוענת עוד כי היה על המתנגדת להוכיח במסגרת העילה כי הסימן מעודד תחרות בלתי הוגנת, כי היא עצמה השתמשה בסימן והטרס עשתה בו שימוש המבקשת וכי המבקשת מנסה להיבנות מן המוניטין שלה בסימן זה. ומשהמבקשת היא שהגתה את הסימן,

הרי שיש לדחות טענה זו של המתנגדת. עוד טוענת המבקשת כי לא הוכחה כל הטעית צרכנים, כעולה גס מפסק דינו של בית המשפט העליון.

המבקשת טענה כי אין הסימן שוקה זהה עס שמו של אדם אחר. הטענה כי הסימן זהה לשמו של יהודע צוער הועלתה לראשונה במהלך הדיון והיא סותרת ממצא עובדתי שנקבע בהליך אחר בין הצדדים (ת.א. 37333-03-11 צוער ואח' נ' צולר ואח'). טענה זו אף עומדת בסתירה לטענת המתנגדת כי עסקינן בדמות בדיונית.

מטעס מבקשת הסימן העיד מר רענן סעד, משנה למנכ"ל המבקשת ומנהל אגף השיווק בחברה המבקשת. מר סעד טען כי הסימן מזוהה אצל ציבור הצרכנים עס המבקשת שהינה חברה העוסקת במכירת ביטוחיס ישירות ללקוח ללא התקשרות עס סוכן. מר סעד התייחס להליכים הקודמיס בין הצדדיס ולנסיונות המתנגדת למנוע את שידור הפרסומות באמצעות פנייה לרשות השנייה.

אין זכר בכתב טענותיה לטענות המתנגדת בסיכומיה כי הסימן הינו סימן מקובל במסחר בהתאם לסעיף 10(11) לפקודה וכי הסימן מנוגד לתקנת הציבור בהתאם לסעיף 5(11) לפקודה. טענות אלה לא מצאו תימוכין עובדתיים גס בראיות המתנגדת. בסיכומיה בתשובה טענה המתנגדת כי עסיקנן בטענות משפטיות אותן ניתן להעלות גס בשלב הסיכומים והסתמכה בעניין וה על הדברים שנקבעו בע"א 724/87 כלפה נ' גולד, פ"ד מח[(1) 220. באותו עניין קבע בית המשפט כך:

"החיג - עניינו העלאת טענות משפטיות (להבדיל מעובדתיות), שהן במסגרת עילת התביעה, ונובעות מן הנתונים המשפטיים והעובדתיים הפדושים לפני בית המשפט, כמו גם לפני הצד שכנגד. טענות מסוג זה (כדוגמת אלו שלפנינו) אינן לנעול את הדלת בפני העלאתן לראשונה בשלב העדעור."

אשר לטענה כי סימן המסחר המבוקש הינו מתאר או מקובל במסחר, איני סבורה כי נפרשו בפניי הנתונים המשפטיים והעובדתיים מהן נובעת המסקנה המשפטית אותה מבקשת המתנגדת כי אסיק. נזכיר כי עניינו של הסימן בשמה של דמות מומצאת של סוכן ביטוח. גם מר אריה אברמוביצ' מכיר בכך ומציין זאת בתצהירו, בסעיף 4:

"שוקה" הוא דמות בדיונית, יציר קמפיין פרסומי של מבקשת הפרסום (כך במקול) המקדמת באמצעות הכפשת סוכני הביטוח כפרזיטים, לא נחוצים ולא לצויים."

ובסעיף 12 לתצהיר: "השם "שוקה" הוא סוכן ביטוח "בדיוני", קרי שקרי, קרי אדם שלא קיים."

גם עדותו של מר סעד מטענת המתנגדת תומכת בכך שעסקינן בדמות מומצאת (בסעיף 19 לתצהירו) :

"בקמפיין נעשה שימוש בשם פיקטיבי "שוקה" לאחדר שמבקשת הרישום ולדאה כי אין סוכנות ביטוח או סוכן ביטוח הנושא את השם של הסוכן הדמיוני שבפרסומות."

קיימת במידה רבה סתירה בין טענת המתנגדת כי הסימן המבוקש מקובל במסחר לבין טענתה כי הדמות הנושאת את השם מכפישה את סוכני הביטוח כפרזיטים, שהרי אינה סבורה כי עסקינן בסימן המקובל לתיאור שירותי הביטוח בגנס נתבקש הרישום. כפי שהטיב להגדיר זאת א. ח. זליגסון בספרו "דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם" (תשל"ג - 1973) (בעמ' 35):

"מה פירוש סימן המתאר את טבע הטובין? בראש ובראשונה הכוונה לכינוי הסחורה ולשמה..."

ובהמשך בעמ' 38 :

"הסוג השני של סימניסם מתארים הוא זה המתאר את אופי הסחודה (תכונותיה. אלה כוללים את התכונות הכלליות של הסחודה ואת אלה המלוחדות, אשר מייחסים לסחודה המסיימת."

וממקובץ עולה בבירור כי לא רק שלא הובאו ראיות התומכות במסקנה המשפטית שהסימן מקובל במסחר ועל כן אינו כשיר לרישום, אלא כי הובאו ראיות התומכות במסקנה ההפוכה.

גם לטענת המתנגדת כי הסימן עלול לפגוע בתקנת הציבור או במוסר לא מצאתי תימוכין בטענותיה ובראיותיה. תצהירו של מר אברמוביצ' מתמקד בטענה כי הסימן מטעה ובכך דניס סעיפים 9 - 19 לתצהירו. על כן איני סבורה כי הונחה תשתית עובדתית כלשהי התומכת במסקנה כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום בהתאם לסעיף 5(11) לחוק. במאמר מוסגר אציין כי איני מוצאת בסימן עצמו דבר המנוגד לתקנת הציבור או למוסר, שהרי מדובר בשם פרטי של אדם שאין משמעותו פוגענית או מבישה בשפה העברית או בשפה אחרת, השגורה בפי חלק גדול מן הציבור בישראל. אין גס מחלוקת כי מבקשת הסימן היא שהגתה את הסימן ואת הדמות כחלק מן המיתוג של החברה (ראה עמ' 27 לפרוטוקול הדיון מיוס 16.5.2017, שורות 7 - 18) ועל כן אין ברישום הסימן הפרה של זכות יוצרים של מאן דהוא.

אשר לשימוש שעושה המבקשת בסימן, הרי שזה נדון בהרחבה בפסק דינו של בית המשפט העליון שכבר הכריע כי אין שימוש מהווה עוולה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 5, לפי חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט - 1999, בהתאם לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ולפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א - 1981. למען הדיוק אציין כי העילה לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים נדחתה בבית המשפט המחוזי ונזנחה בסיכומים בפני בית המשפט העליון ועל כן בית המשפט העליון לא נדרש לה (סעיף 36 לפסק הדין).

לפיכך אני דוחה את טענת המתנגדת, שהועלתה לראשונה בסיכומיס תוך הרחבת חזית אסורה, כי יהיה ברישום הסימן כדי לפגוע בתקנת הציבור או במוסר.

הדיון בפניי התמקד בטענת המתנגדת כי הסימן עלול להטעות את הציבור ביחס לשירותים המוענקים על ידי המבקשת. סעיף 6(11) לפקודה מהווה את המסגרת הנורמטיבית לטענה זו והוא קובע כך:

"סימנים אלה אינם כשרים לרישום:

(6) סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד התחדות בלתי הוגנת במסחר;"

כפי שהסביר זליגסון בספרו לעיל בעמ' 30 :

"סימנים המכוונים להטעיית הציבור: הסימן עצמו צריך שתהיה בו הטעיה, ודק במקרים מיוחדים אפשר להסיק "סגולה" זו של הסימן מתוך השימוש שעשה בו בעל הסימן."

בדומה מבהיר המלומד ע1606:3711/ 5הותסה1. בספרו 173061868 חס ע603+11]א (2014), עמ' 2-69 :

"סימן המכוון להטעיית הציבור: הסימן עצמו צריך שתהיה בו הטעיה, ודק במקרים מיוחדים אפשר להסיק "סגולה" זו של הסימן מתוך השימוש שעשה בו בעל הסימן."

לטענת המתנגדת, הציבור עלול לסבור כי מבקשת הסימן פועלת באמצעות סוכני ביטוח בעוד שבפועל אין הדבר כך. איני סבורה כי עלה בידי המתנגדת להוכיח טענה זו. אמנס מר אברמוביצ' חזר על טענה זו גס בחקירתו הנגדית, אך לא היה בכך כדי לשכנע (פרוטוקול הדיון עמ' 18, שורה 27 עד עמ' 19 שורה 7) :

"עו"ד פרזנטי; אתה חושב, אני אמשיך את השאלה, אתה חושב שמי שרואה את הפרסומת של המבקשת בטלוויזיה פרסומת לשידותי ביטוח ישי באמצעות הדמות הווירטואלית שוקה מתבלבל לחשוב שיש להס סוכני ביטוח? העד, מר אברמוביצ': כן. ש: כ כּ? ת: 2.

: הבן אדס שדואה את הפרסומת בטלוויזי ה, ת: התשובה שלי לא הייתה בדודה? כן."

0. אם אכן סבורה המתנגדת כי אדם הצופה בפרסומת סבור כי המבקשת פועלת באמצעות סוכני ביטוח, לא ברור מדוע טענה בסעיף 15 לתביעתה תחת הכותרת "הקמפיין השלילי של הנתבעת שמבקש לקעקע ולהכתיד את מקצוע "סוכן הביטוח" כי -

"תביעה זו עוסקת במעדרכת משולבת ומתוכננת היטב הנפרסת במשך שנים ... שעניינה קמפיין אגדסיבי משולב, מתוחכם, שקדי, מטעה וזדוני מאין כמוהו שמחד נועד להגדיל את הכנסותיה ומכירותיה של הנתבעת על :די חיסוע עסקי שת מוסד ומקצוע סוכן הביטוח באשר הוא, לסלק מן העולס את סוכני הביטוח כמי שמתחלים בנתבעת כשהם פועלים במסגרת המוסד הוותיק, הידוע בציבור ובדין בשם "סוכן הביטוח", ובכך, להשיא את דווחי הנתבעים."

(נספח א' לתצהירו של מר אברמוביצ')

1. ברור כי אין הדבריס עולים בקנה אחד והשם ואף המצהיר מטענת המתנגדת התקשה להסבירס בחקירתו הנגדית (ראה עמ' 20 לפרוטוקול, שורה 14).

2. לפיכך לא עלה בידי המתנגדת להוכיח כי רישום הסימן מטעה את הציבור. בסיכומיה לא טענה המתנגדת כי רישום הסימן מעודד תחרות בלתי הוגנת ועל כן איני רואה מקוס לפרט ביחס לעילה זו שנזנחה. אומר רק כי על מנת להצליח בעילה זו היה על המתנגדת להראות כי הינה בעלת מוניטין רב בסימן קודס הדומה עד כדי הטעיה לסימן המבוקש. המתנגדת אינה בעלת סימן מסחר שכזה ועל כן גם דינה של טענה זו להידחות.

טענה נוספת שהשמיעה המתנגדת ולגביה נחקר מר סעד בחקירתו הנגדית נוגעת לשאלה האס הסימן "שוקה" אכן משמש כסימן המסחר של המבקשת. מר סעד הסביר בחקירתו כי דמותו של "שוקה" הינה חלק מן התדמית של החברה והיא מזוהה עם החברה המבקשת (עמ' 27 לפרוטוקול הדיון, שורות 7 - 18);

"העד, מד סעד; ... אנשים לפעמים טועים לחשוב מה זה מותג, מותג זה סך הכל הדרגשות שיש לך כלפי מוצר או שירות מסוים, ברגע שבנינו את הדמות הווירטואלי ת, הדמיונית שקוראים לה שוקה בעצם זה משהו נדבך במותג של 9 מיליון, שוקה זה בעצם כאילו משהו שברמה האינטואיטיבית הוא חלק מהמותג של 9 מיליון שמזוהה חד משמעית בצורה הכי חדה עס חברת ביטוח שעובדת בצורה ישירה ובלי סוכנים, אני חושב שאי אפשר לחשוב אחרת, זה מותג ככה בונים מותג וזה בדיוק כמו התינוק של הבמבה וזה בדיוק כמו היונים של ביטוח ישיר, בעצם זה כל מיני דמויות שהס חלק ממותג, ככה אתה מייצר רגשות כלפי מוצר וזה בדיוק כמו הלוגואים על החולצות שלכס, ככה זה בנוי אז כן זה דמות (ווירטואלית של סוכן ביטוח."

3. זהו ההיבט השיווקי של הדמות וכעת אפנה להיבט המשפטי. סימן מסחר מוגדר כפקודה כך:

"סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחד בהם;"

4. הדברים הוחלו גס על סימני שירות בהתאם לסעיף 2 לפקודה. אני סבורה כי דמותו הבדיונית של "שוקה" אכן משמשת את המבקשת לעניין השירותים שהיא מספקת. דמות בדיונית עשויה לזכות להגנה כסימן מסחר וזאת בנוסף להגנה שהיא עשויה להיות זכאית לה בדיני

זכויות יוצרים. לדון בנושא זה ראה [8ת160000/ 2701606126 ,ש016ש .1 מץזתז8 .1 .התס-) 41 ,106ש121 +1160ץ00.)-+1זהּות306 1 1310516 116 6והו1261 :31361675 ו[)

(2009) 921 .₪6 אשר מבהיר כי תנאי למתן הגנה לאותה דמות כסימן מסחר הינה כי היא אכן מסמנת עבור הצרכן את מקור הטובין או השירות:

"ווח ]500610 6סוטסיזק 5שום] מסוו1ו6קחוס6 זום]חוו חב אזסותסססידך" 85 506 10 קו!51 חס הזע 5'ז610סיזסו[6 [סהסזז16] ]0 הסווסשוסיוק 6 יזס] חסויזסקוחו 15 זו ,מ6610וסיזק זוהטזזקקס6 !וזו 45 .66יזוו50 ]0 5זסזם6וםחז 5ווס) .160חסיז'זסעו סיסע ע[חס 060ח16א6 6 הסזז66וסיזקן אזסחז6 סיו וז %זס ושי ]0 8זח6חו6יזזווך6יז יזסזווז0ו5 6וזז ץזקקם 0 01160] ח0])6 6טס 5 0601018 ץ]1סווחזזה0ס6 ,זסההסחז 60!קו6הזיזק הח פגוסיזסףויז ם מז עום]! 60065 ]0 ח0ז6ו] ם ]0 מסזוזחף660יז 6ו!טווק [סיזסח6ף 6ז הסקגו 0560 .זוז 560סקסיזק 6 ]0 יזוח 8הוע]ווח6ו 66יזוו50 6גויזו 6ו]1 10 560סקקס

וזםו1.0 16 הז הזזס] 501 15ה6חז6יזוו6יז 5101001 16 10 106666

.5

.6

.7

דגמים וסימני המסחר

ה6010זסיזטן אזם סיו 1 הז'זגופח6 זס] 1005ו6חחז 5ווסיו6חזווח 65טוטסיזק ]0 00015 176 6טז50 1101 5ז6)6 6 ]0ח60ו] סז ץ[מס [06ת6וא6 15 10611600 5066 51016 ,655 חסקזו6חזו15 6יזווו6/ עו[ א ו6סי 0 005106165 זחם)יזסק וזו זה656יזן 51000005 הסזפגו] 60 ]0 הססהזו6ז] חס 6 ]וז ]600 00 5ז0ו6יזסו6 | ]0 הס6ו] ]0 הסוזס6וסיזק איז סי ץ[זסקסיזק 15 ח16610סיזט 06 6יזס]6 6661 050560

".60)חסיזף

נראה כי הקושי עליו מצביעה המחברת במאמרה הינו פחות כאשר הדמות נוצרה במטרה לפרסס מוצר או שירות וקיומה כדמות ספרותית או קולנועית הינו מינורי. דמויות מסוג זה

זכו לכינוי "6[18180]05 ₪866" בספרות בתחוס הפרסוס (ראה ,22111105 .1 810878 06 עהּ[ק0 תה6!ז6ות\/ ת1 15016 עו6ו[ 1‏ 6תה 1665)בּזַהה-) 1806 פַהוחו6

3 .כ (29)4 .01/\ ,6זנ10טכ) זה[טקסק 01 [8מזטס 6תד.

ראוי לציין בהקשר וה את פסק דינו של בית המשפט האמריקאי לערעוריס הדן בטענה כי

שימוש בדמות אחת בפרסוס מפר את הסימן של המתחרה שהינו דמות אחרת:

366 011116 5סבשס11א ק6ספת

,2 260. 240 ,.6ם1 ,0-0261731106:) .1166 הּמו[סיזבּ110-0 .טש .16 4בּצוסן11 16007 (1957 .זו:) 481) 284. באותו עניין סבר בית המשפט כי הדמות של התובעת ( ץ₪600 1 וסן41) אכן מהווה סימן מסחר ואולס פסק כי הסימן לא הופר על ידי שימוש בדמות

המתחרה (0ת6018ע1//\ 11116/ש) בשל כך שאין הדמויות דומות עד כדי הטעיה.

בענייננו כל ייעודה של הדמות "שוקה" הינה פרסוס שירותי ביטוח ללא סוכן. נראה כי אין המתנגדת סוברת כי לא ניתן לייצר דמות בדיונית אשר תשמש כסימן מסחר והיא אף אינה טוענת ואת. טענתה בסעיף 33 לסיכומיה היא כי "מבקשת הרישום מעולם לא עשתה כל שימוש בדמות הסוכן שוקה, אלא לצורך השפלת וניגוח סוכני הביטוח באשר הם...".

8. ברי כי המתנגדת אינה מסכינה עס השימוש הנעשה בדמות של "שוקה" ואולס לא ניתן לקבל את הטענה כי השימוש שנעשה אינו שימוש כבסימן מסחר, דהיינו כזה המקושר על ידי הציבור עס מבקשת הרישוס. יתר הטענות של המתנגדת ביחס לשימוש הפסול, לטענתה, בדמות הועלו ונדונו בפני שתי ערכאות ונדחו בידי בית המשפט העליון ואין בידי להתערב בהכרעות אלה.

סוף דבר

9. ההתנגדות נדחית.

0. המתנגדת תישא בהוצאות מבקשת הרישום בגין הליך ווה בסך 3,500 ₪ ובשכר טרחת עורכי הדין בסך 32,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית באם לא ישולמו תוך 30 ימים. בפסיקת ההוצאות בגין ההליך נלקחו בחשבון היקף כתבי בי-הדין, הראיות שהוגשו, סיכומי הצדדים והדיון שהתקיים בפניי.

ז'קלין ברכה פוסקת בקניין רוחני

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושליס ביוס | י";ז אדר תשע"תח 4 מרצ 2018