סימן מסחר 2, 171634, 177705, 177706

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ

בקשה לרישום סימני מסחר מס' 2, 171634, 177705, 177706

המבקשת: עין גדי קוסמטיקס בע"מ באמצעות ב"כ עוה"ד משה גולדברג

ה ח ל ט ה

1 בפני ארבע בקשות לרישום סימני מסחר. כולל בסוג 03. הסימנים המבוקשים כדלקמן: "עין גדי 6:01 אזם" (171632 לא מעוצב); 61 א₪1 (171634 מעוצב בצירוף לוגו); "0051/1105 301 אזם" (177705 לא מעוצב); " 583 סגתס 051 אחז" (177706 לא מעוצב);

2 כנגד רישום הסימנים ציטטה בוחנת סימני המסחר שלושה סימנים קודמים כולם לגבי אותם המוצרים כולל בסוג 03 - 134655, 135989, 412434, אשר משתמשים כולם בביטוי עין גדי, ואשר על כן הסימן אינו יכול להירשם לצד בהתאם להוראות סעיף 9(11) לפקודה.

3 עוד קבעה הבוחנת כי בשם עין גדי, ובאשר לבקשה 177706, גס בשס יס המלח יש משמעות ציון גיאוגרפי וככזה נופל במסגרת הוראת סעיף 11(11) לפקודה הקובעת כי סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית, אינו כשיר לרישום.

4 מבקשת הרישום הוכיחה בפני כי היא עושה שימוש ארוך שנים (כשני עשורים ולמעלה מכך) בסימנים הכולל את השס "עין גדי", וכי שימושים אלה של בעלי היקפים גדולים ומשמעותיים.

5. לטענתה שימושיה בשס עין גדי, קודמים לשימושים שנעשו על ידי בעלי הסימנים הרשומים, ועל כן צריך אני להכריע בין זכויותיה בסימן ובין הזכויות בעלי הסימנים הרשומים, ושוב זכויותיה עדיפות.

6. איני דן בשאלה זו, משום שאני סבור כי הפורום המתאים לדון בה הוא דווקא בהליך דו צדדי בו גס בעלי הסימנים האחרים יכולים לטעון ולהביא ראיותיהם לגבי זכויותיהם.

בסימנים, על כן לשס קיום בירור שכזה, שומה עלי להשתכנע כי הסימנים אכן יכולים להירשם לצד הסימנים הקיימים, היה ובעליהם יבחרו שלא להתנגד.

בעניין זה, התקיימו דיון בפני, בו שטחה המבקשת את עיקר טענותיה. בטרס הדיון הוגש תצהיר מפורט, ולאחריו הוגש עוד מסמך השלמת טיעוניה בכתב.

טענותיה של המבקשת נסובו סביב שתיים: האחת- סעיף 30 לפקודה מאפשר לרשום את סימניה לצד הסימנים הרשומים כבר. בהתאם לטענה זו, כאשר קיים שימוש מקביל בתוספת בסימן, ניתן לרשום את שניהם, כאשר לשאלת ההטעיה ניתנת משמעות פחותה. כך בהסכמה שבאו עליה הצדדים, כך גם בהיעדר הסכמה כזו. השניה- השימוש בשס האזור עין גדי, אינו בעל משמעות מתארת כי הוא בעל משמעות אסוציאטיבית, וככזה כשיר לרישום. לעניין זה זוקפת המבקשת לזכותה דווקא את העובדה כי מוצריה אינם מיוצרים ואינם קשורים בכל דרך אחרת לעין גדי או ליס המלח.

תימוכין לשתי טענותיה אלה מוצאת המבקשת בעצם העובדה כי שלושת הסימנים אשר צוטטו נגדה רשומים בפנקס סימני המסחר, כל אחד מהם על ידי בעלי ס אחר. רישום זה מלמד לטענתה הן על האפשרות לרשום סימן המכיל את הביטוי עין גדי, לסחורות הנדונות, והן על העובדה כי מספר סימנים, בבעלות שונה, כולם מכילים את הציון עין גדי, כולם בהצוותא בפנקס.

אין ביכולתי לקבל טיעון זה. לא סוד הוא כי בפנקס סימני המסחר רשומים גם סימנים אשר אינם כשירים להיות רשומים בו. עם כל ניסיונותיו של הרשם לשמור על טוהר הפנקס, בכל זמן נתון, ימצאו בו סימנים מסוג זה. מציאות זו נובעת ממספר גורמים כגון שינויי מדיניות, שינויי חקיקה, התפתחויות מסחריות או חברתיות המשפיעות על השווקים ועל סוג הביטויים המקובלים או שאינם מקובל בהס ולמרבה הצער אף טעויות כאלה או אחרות, הן גורמות להימצאותם של סימנים שאינם כשירים בפנקס. כבר נקבע בהחלטה בקשה לרישום סימן מסחר מספר 162606 "יקבי עמק האלה" מיום 19 לדצמבר 2006 (סעיף 18):

"המבקשת ביקשה להפנות את תשומת ליבי למספר סימני מסחר בעלי אופי דומה לשלה אשר נרשמו בפנקס סימני המסחר, דוגמת הסימן 115198 "גולן" אשר הנדגם עבור יין בסוג 33 על ידי יקבי רמת הגולן. אין חולק כי אכן סימן זה וסימנים אחדים המדוכאים משם גיאוגרפי זכו להירשם בעבל. ואולם, עם כל החשיבות של עיקרון השוויון, סימן שאינו כשיר לא יירשם רק משום העובדה שסימן אחר הדומה לו נדגם בעבר. אף אס מסה קריטית של סימנים רשומים יכולה להצביע על מדיניות מסוימת שהונהגה בעבר, כאשר הדגם בא לפסוק בנוגע לכשירות

סימן לרישום, עליו להסתמך על החלטות ופסקי -דין

מנומק. והוא אינו יכול להשתית את פסיקתו על פנקס סימני המסחר המשקף תוצאה מנהלית, ולא הליך שיפוטי מנומק ומבורר.

בידוע הוא שסימן מסחר, יכול להירשם לתקופה שאינה מוגבלת ממילא, אולם כי הפנקס על ידי עייו השונים ישקף את התמודדות שחלו בדין, בנוהג, במסחר הרלבנטי, ובתפיסת הציבור את הסימנים והמושגים המשמשים בכל ענף וענף שבמסחר, זאת לצד שינויי מדיניות המושפעים מכל הפרמטרים האמורים ובתורם אף משפיעים עליהם.

אמור מעתה, שדווקא בשם עיקרון השוויון, מצווה הרשם לאפשר תחרות הוגנת, ולשכלל את התחרות שבשוק על ידי הותרתו סימן תיאורי כ"יקבי עמק האלה" פתות לשימוש גם למתחדיה של המבקשת."

1. נכתב לעניין א- מסם301 ."14 65תַַגצ1 117806 0תה 1/3165 117806 01 עו,1-- 5'ע1 א 5 611עטא3]/ 86 5666 תס0םס.1, בעמ' 200:

1 :ז61516יז 6ו!1 ]0 51016 6ו1ז מס ע[סיז פוהסס6ווקקג... סק 506 16 זס] הסזו0ז6151יז ]0 1506066א6 6ה] 6116 זס?1 .ה10ו60ו!קקם חשוס זוסהז ]0 ז+זסטקוו5 חז א'זסחז ]ס 5 סח 6 01 15 ויז חסוז66[פ0 6וזז 6!קתאס ]הס6ו!קקט 1186 .(5.301(66 10 ץזסיזוחס6 סטוזקוז050 ה6זהשו הזז ]0 5חסוזז5ו6ז הזו ע 05חסטפסיז 06 ון1 .סטוקוז050 6זסוח ז0 05 6ז0 פסטסו|₪6 ץז 6יזם 61500105יד זסו[ז0ס 116 ,510605 הזווסיזו6 5 ח6050ז |סקזסחזזק 6ה1 | תהטש|6זזו 05 0060סז חז 51000665חזווסיזו6 16 ]0 1060 סח 05[ 06 6601056 - 61517008יז ‏ 0616060 8)זסח זס 01 6 ה6והעו 0 ןויז ה066 6טם| שבח 66ת06ו60 סטזפתסואס ]הסט]סיד 16 ץ[6ש1ו0תז1)0 | ,ה0ז0י615יד סטזה06

0 6 שוקז האס 2. ובהמשך מובאים גברי השופט 1.0002 בפרשת 568 חפזנזם (שם, עמ' 201):

1 ]06 016 6 ז6מוו ]6 ת66 פהס! פסה ]ז" חו 18 ז0ו15ט6יז 1116 חס 5זסוח זסוזס זוע הס8ויזסקחזס6

םוסק ₪ חז'ז5106 60 משהטו זהסט6|6ידזו [סקזסחזיזק

.3

4

.5

506 16 0 ...ח0ו0י00150יד זס] 160067001 אטוח

."0 1994 סו]] 'ז06חוו 6ודזו 6 ז5וחז

לגופס של דברים, עיינתי במסמכים שהביאו לרישום של הסימנים הקודמים בפנקס, והגעתי למסקנה, שעל אף שיש טענה בדברי המבקשת באשר לאפשרות לרשום מקביל של סימנים שעה שקיימים שימוש ארוך ומן, בתוספת כלל, הרי שאיני חושב כי רישום של הסימנים האמורים, ובכלל הן אלה הרשומים והן סימניה שלה, המבוקשים לרישום, ראוי הוא.

הסיבה לאי כשירותם של הסימנים לרישום עניינה רובה כולה בהיותם מבוססים על שס גיאוגרפי, אשר לא השתכנעתי כי הוא ממין האסוציאטיבי אלא דווקא כי הוא מתאר. לעניין זה, דווקא מציאותם של משתמשים רבים בסימן מעיד על כך שיש בסימן משום תיאור ולא משום אסוציאציה בלבד. הביאה בפני המבקשת דוגמאות לסימנים אסוציאטיביים, כפי שהופיעו בספרו של המלומד וליגסון (דיני סימני מסחר ודינים הקרובים אליהם הוצאת שוקן תשל"ג בעמ' 42) והם כוללים מקומות שאינם משמשים כציון מקום אלא כמילת שבח ביניהם ]7675 זתטס]/\, 6ת218 זתס]א, או הקוטב הצפוני. אינני סבור כי השס עין גדי דומה הוא לשמות אלה. שמות מקומות המעורריים אסוציאציה מופשטת של איכות, שיא הטיב או הישגיות אינם דומים לשס מקום ספציפי אשר לא שוכנעתי כי אינו קשור ישירות לטובין הנמכרים. וגס אמר המבקשת כי הקשר אינו ישיר כי אסוציאטיבי, הרי אין זו אסוציאציה הנוגעת לאיכות כללית כמו בדוגמאות שהביאה, אלא שזו אסוציאציה הנוגעת למהותם של הטובין. השמות עין גדי ויס המלח גס אקבל את טענתה שאינם מלמדים על מקור או תוצרת טובין ואיכותם הרי שהמשמעות ישירות לאיכות מסוימת הקשורה דווקא למוצרי קוסמטיקה, טיפות ובריאות המיוצרים באזור או לפחות מכילים חומריים הקשורים לאותו האזור.

כאשר מקום מסוים משויך בתודעה הציבורית לאיכויות הנוגעות לתחום מסחר או תעשייה מסוים, דוגמת הקשר שבין יס המלח על אזוריו השכנים, ובפרט עין גדי על מעינותיו ואתרי הספא שבו, הרי ששס מקום כזה, אינו שס אסוציאטיבי, אלא הוא שס מתאר, וככזה ראוי אולי להירשם ככינוי מקור, אך ודאי שאינו כשיר להירשם כסימן מסחר. נקבע בהחלטה האמורה, בעניין יקבי עמק האלה:

"אין ספק כי השימוש בשס הגיאוגרפי "עמק האלה" לגבי יין הינו שימוש תיאורי או משבח. עיון בראיות המבקשת מגלה כי היא עצמה מאפיינת, במסגרת חומרי פרסומי, את מוצריה כיין אשר גדל בתנאים המיוחדים השודרים בעמק האלה. כך עולה גם מדברי העד מטעם המבקשת, מר ולירו, במהלך הדיון שנערך בפני. ואולם, אין צורך להסתמך על דברים אלו על מנת לקבוע כי השם "עמק האלה" הינו תיאורי לגבי הטובין המבוקשים. מן המפורסמות הוא כי יצדני יין מאפיינים את תוצרתם לפי

מיקומם של הכרמים המשמשים להכנת היין. אף המחוקק מודע לחשיבות הצרכנית של המקור הגיאוגרפי של מוצרי יין, כפי שניתן ללמוד מסעיף 12/11) לפקודה, האוסד על רישום סימן המטעה לגבי המקור הגיאוגרפי של יין ומשקאות אלכוהוליים שם אחלים.

הנוהג המושרש שכ אפיון יין במקומו הגיאוגרפי מבטיח כי הסימן המבוקש תיאורי לגבי יין, אף אס אין לעמק האלה כל מוניטין בתחום זה, שכן קהל הצרכנים ממילא יזהה שימוש זה כאפיון גיאוגרפי של היין."

6. אם כן, שימוש בשס עין גדי לטובין שהם מתעשיית הטיפוח והקוסמטיקה, מהווה שימוש מתאר אסור בציון גיאוגרפי. לעניין זה, אין בעובדה כי המבקשת אינה משתמשת בחומריים שמקורם באזור עין גדי, ואף אינה מייצרת במקום הקרוב או שייך לחבל ארץ זה כדי להועיל לה. נהפוך הוא. בהתנגדות לרישום סימני מסחר מספר 157792 "יקב הגליל" ומספר 146938 "יקב הרי גליל" נקבע:

"בין מבקשת הסימן לבין אזור הגליל ישנו קשר מסוים - המבקשת, במקורה, הייתה בגליל, וחלק מחומרי הגלם מובאים מן הגליל. עובדות אלה בצירוף לנסיבות לפיהן המשקאות אותם מוכרת יקב הגליל הן כאלה שאינם מאופיינים על פי אזור גיאוגרפי כזה או אחד מביאים בהכרח למסקנה כי, אין בשימוש בשם הגיאוגרפי "גליל" משום הטעיה, ודאי (ודאי שימוש בסימן יקב הגליל,

גם אס אניח כי הצרכן הממוצע אינו מכיר את ההיסטוריה של יקב הגוליל ואת מיקומו, הרי שבקנותו משקה אלכוהולי מתוצרית סביר כי יניח שהשימוש בשס גליל, כמו השימוש בשס כדמל, אינו מציין את מקום חומרי הנכס או את אזור מושבה של היצירה. קביעה זו מקבלת חיזוק נוכה השימוש במילה יקב, אשר ברור לכך שאינה מתארת מפעל לייצור משקאות אלכוהוליים שאינם יין, ושמחזקת את הרושם אותו מקבל הצרכן לפיו מדובר בשסם סתמי ולא בשס מתאר. לפיכך אני קובע שהשימוש בסימן לא יטעה את הצרכן ולא ישפיע בצורה זו או אחרת על בחירתו".

7 לא כך הפני הדברים שעה שעוסקים אנו בשיווק של מוצרי קוסמטיקה וטיפוח לים המלח ולעין גדי. ב"כ המלומד של המבקשת הפנה אותי בטיעוניו אל דברי המלומד מקארתי בספרו, מהדורה רביעית, כרך שני, סעיף 14.7. שכבר נקבע כי כאשר נעשה שימוש בציון גיאוגרפי שלא על דרך התיאור אין בכך משום לפסול את הסימן לרישום.

ועל כן אין בכך כדי להתעלם מהמבחנים אותו מציע מקארתי בהמשך ישיר לציטוט האמור מפיו, ואשר לפיהם יש לגזור האס סימן הוא תיאורי, אס לאו:

6 ]0 "0 6)6העו 6תותזז0ו06 10 ז06זס הז" 0 ען]1001/0ז0650 15 הסזו5סוו חז היז 6ווקסיו 990

:]סז סז 651105 ף חזשוס!!ס] 6זז

חסוט6יז יזס 66ג1קן 16 ]0 6הזסח 16 איזסוח סז 15 .1

6 ]1 ?6חזס6 ץ]!0ו060/ 0005 ₪6 הסוער חזסי] 5 ותו 600006 16 תס6ה1 76% 15 "סשפחם 4 56856 6ט0קוז0050 - 2 חן ₪566 ץ[מהססזק ]1 .חסזו66)סיזק זס] 60יזוגוף 6 5 הזח ץז 5000 5 הזז 6וו[קז060 6ה+ ת6ה] ,סת 15 "ס6קופחם 6 'זס 5050 עזסיזווכיזם חח הז זס )61 56 הזש ץ[מסססיזק 066 ,50056 6ש11ק0666 "זס סטווק1ז50650וחז ₪ חז

...6115101015 ]0 ה10ו606יז 6!סלסיזכן 16 הסקוו

0 060016 0 ק]6א1] חזזזס) 6והקסיז 060 6הז 15 .2 6 הזסז] 6הז60 00005 6וז1 זה 8'זסקגו 0016 ח50ססיז חסוז ,0 15 ז6שופחם 6 ]1 ?הסח 66סוקן יזס מסזףסיז

ו

זזס] 0160 6 הזח הסוף6ז זס 66ס1כ 6 15 .3

סז ע]|ס6יז