סימן מסחר 200008

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 200008 (בקשה לפסיקת הוצאות)

המבקשות: 4 11010135 6 ו 6

48 620 שופ באמצעות ב"כ סנפורד ט. קולב ושות'

המתנגדת (המשיבה): א.א. מעיינות בע"מ באמצעות ב"כ ד"ר אייל ברסלר, עו"פ

1. בפני בקשה לפסיקת הוצאות להן נדרשו המבקשות לטענתן בפועל, בסך 8,186.91 ₪. המבקשות צירפו מטעמן את פירוט שעות עבודת באי כוחן וכן חשבונית לתשלום. בפני מצויה אף תשובת המשיבה לפסיקת ההוצאות.

2 ביוס 4.9.2016 הגישה המשיבה בקשה מטעמה לרישוס סימן מסחר מס' 287668. ביוס 8 הוגשה התנגדות לרישוס הסימן מטעס המבקשות. ביוס 12.3.2018 ביקשה המשיבה לזנוח בקשתה.

3 משכך, יש לראות במבקשות כבעלות דין אשר זכו בהליך ולפיכך על המשיבה לשאת בהוצאותיהן. סמכותו של רשם סימני המסחר נעוצה בסעיף 69 לפקודת סימני המסחר תשל"ב 1972 הקובע:

"בכל דיון לפני הרשם רשאי הוא לפסוק לבעל דין הוצאות הנראות לו סבירות. "

4. וכותו של בעל הדין שזכה בהליך כי יפסקו לזכותו הוצאותיו בשיעורן הממשי תלויה בעמידה ברף הפירוט הנדרש כמו כן בהיותן סבירות, הכרחיות ומידתיות (ראו: בג"צ 891/05 תנובה נ' משרד התעשייה והמסחר פ"ד ס(1) 600, 615 (פורסם בנבו, 30.6.2005) (להלן: "עניין תנובה")). כמו כן, יש לשים לב על היושבים בדיו להתחשב בנסיבות המקרה, כמו כן בשיקולי

מדיניות שיפוטית ואין לסייג להיעתר לבקשה לפסיקת הוצאות ממשיות (ראה: רע"א 8 לואר בע "מ נ' משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע "מ (פורסם בנבו, 28.6.2009), סעיף 19).

נסיבות המקרה אינן בבחינת רשימה ממצה ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו. אלה יהיו בין היתר: התנהגות הצדדים להליך, ובכלל זה דרך ניהול ההליך, מורכבות התיק, הזמן שהושקע בהכנתו, השאלה האם הטיפול בתיק דורש מיומנות ומומחיות מיוחדת, חשיבות העניין לבעלי הדין, חשיבות הסוגיה שהובאה לדיון והאינטרס הציבורי בה ועוד.

כמו כן, אין להתעלם משיקולי מדיניות שיפוטית, כפי שכבר נפסק בעבר (למשל, בהחלטה בבקשה לביטול פטנטים 179379, 142896, 11811166).

5 ההודזהו סא נ' 20.1662) לערכאה זו תפקיד כשלוחתו של הציבור הרחב בישראל. במסגרת זו ובבואה לפסוק הוצאות לטובת בעל דין בהליך, עליה למצוא את נקודת האיזון בין שני צרכיס: מחד, הצורך בעידוד הגשת בקשות לרישום סימני מסחר - הן לשם הגנה על קניינו של אדס והן על מנת למנוע סכנת הטעייה בין מוצרים או שירותים; ומאידך, הצורך שלא להרתיע מפני הגשת התנגדויות לרישום סימני מסחר או בקשות לביטול/מחיקת סימני מסחר רשומים בלתי תקפים. כך, פסיקת הוצאות ברף הגבוה, לטובת מבקש סימן מסחר או המתנגד לו, עלולה ליצור אפקט הרתעתי ובכך להפר את נקודת האיזון הראויה בין שני הצרכיס דלעיל.

בענייננו, לא ניתן לקבוע כי עמדו המבקשות ברף הפירוט הנדרש. המבקשות צירפו כנספח א' לבקשתן את העתק החשבון שנשלח לב"כ המבקשות בחו"ל, את פירוט שעות העבודה, בסיס החיוב, מועדים וכד'. יחד עם ואת לא נעלם מעיני כי ביחס למספר פעולות לא צוינה מהותן המדויקת (התכתבויות ואימייליס שונים, שהועברו ככל הנראה לגורמים פנימיים). אי לכך, קשה קושי לקבוע האם עומד סך ההוצאות הנדרש במבחני הסבירות, ההכרחיות והמידתיות.

מעבר לכך, אפילו היה עולה בידי המבקשות לעמוד ברף הפירוט כאמור, או אפילו היו מנוכות ההוצאות הבלתי מפורטות כדבעי, מן הסתם לו עתרו המבקשות שהרי לא היה בכך כדי לסייע. יוזכר כי לא כל הוצאה הינה ברת החזר (למשל, הוצאות אדמיניסטרטיביות הקשורות להגשה מקוונת של מסמכים לבית הדין ברשות הפטנטים וכן צילומים שבוצעו במשרד באי כח הצדדים). בנוסף, על פניו ניכר כי המדובר במחלוקת פשוטה יחסית אשר אינה דורשת שעות עבודה מרובות. לאור ואת, יקבע סך ההוצאות בהן תישא המשיבה על דרך האומדנה.

אי לכך ולאור כלל השיקולים לעניין פסיקת הוצאות בעל דין שכה בהליך, הריני להורות למשיבה לשאת בהוצאות שכר טרחת המבקשות, בסך 6,000₪ (כולל מע"מ). סכום זה ישולס למבקשות תוך 20 יוס ממועד החלטה זו, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההחלטה ועד למועד התשלוס בפועל.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושליס ביום | כ"א אייר תשע"ח

סימוכין:

6 מאי 2018