סימן מסחר 201760

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר ד"ר מאיר נועם התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר

מספר 201760 (בקשה לפסיקת הוצאות)

מבקשת הרישום: :)3 א תד זם ע"י ב"כ סורוקר-אגמון, משרד עו"ד ועו"פ

המתנגדת : פישר מעבדות פרמצבטיות (1975) בע"מ ע"י ב"כ אייל פרייס

1. ביוס 01.07.2007 הוגשה מטעם (להלן: "המבקשת") בקשה לרישום סימן המסחר מספר (201760, ביוס 18.11.2009 קובל הסימן והודעה על כך פורסמה ביומן סימני המסחר 11/2009. ביוס 28.02.2010 הוגשה הודעת ההתנגדות והרצאת הטענות מטעם פישר מעבדות פרמצבטיות (1975) בע"מ (להלן: "המתנגדת") וביוס 09.05.2010 הוגש על ידי המבקשת כתב הטענות שכנגד.

2. ביוס 15.06.2010 מסרה המתנגדת הודעה לאקונית בה נכתב כי היא מסירה את התנגדותה לרישום סימן המסחר.

3 ביום 01.07.2010 הגישה המבקשת בקשה לפסיקת הוצאות על סך 6,783% לזכותה. להלן נימוקיה: ביוס 19.08.2008 פנתה המבקשת בכתב לב"כ המתנגדת לקבלת הסכמתו לרישום הסימן, זאת לנוכח קיומו של הסכם דו-צדדי עולמי אשר נחתם בין הצדדים ביוס 14.10.1995. עפ"י ההסכם חברת ד"ר פישר גרמניה התחייבה להכיר בשימוש בסימן המבוקש בכל המדינות בעולם ואף התחייבה להעביר לפי דרישה מכתבי הסכמה. להפתעת המבקשת ב"כ המתנגדת סרב להסכים לרישום בטענה כי המתנגדת אינה צד להסכם וכי

זה אינו מחייב אותה;

4. ביוס 07.05.2009 פנתה המבקשת בכתב למחלקת סימני המסחר ולפניה זו צירפה את ההסכם העולמי. ביוס 23.07.2009 הודיעה מחלקת סימני המסחר למבקשת כי הסימן ירשום ובתנאי שתשלח למתנגדת הודעה על כך. ביוס 15.02.2010 פנתה המתנגדת למבקשת

בבקשה לקבל את פרטי החברה בחו"ל וזאת במטרה להגיע להסכמה אשר תייתר את הגשת ההתנגדות. על אף השיחה, ביוס 28.02.2010 הוגשה הודעת ההתנגדות מטעם

המתנגדת; ביוס 06.05.2010 בניסיון לאכוף את ההסכם בין הצדדים מבלי להדקק לפניה

לערכאות, נשלח מכתב מאת המבקשת על מנת לגרום למתנגדת לחזור בה מהתנגדותה;

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

המבקשת טוענת כי נגרמו לה הוצאות משני סוגים: הוצאות משפטיות בסך 3,2835 - המבקשת נדרשה לפנות מספר פעמים למבקשת, בכתב ובעל פה, תוך ניסיון לגרום למתנגדת לעמוד בהתחייבויות החוזיות. בנוסף, נאלצה המבקשת להגיש כתב טענות מפורט. סכום זה כולל אף את שכר טרחה עו"ד. אובדן שעות עבודה בסך 3,500% - יועציה של המבקשת וגורמי ההנהלה אצל המבקשת השקיעו בהליכי הרישום של הסימן שעות עבודה רבות. עבודה זו כללה ייעוץ משפטי פנימי, פגישות ושיחות עס ב"כ של המבקשת, הפקת נתונים ומסמכים וכו'. המבקשת מעריכה כי השקיעה לכל הפחות כ- 35 שעות עבודה.

מוסיפה המבקשת כי התנהגותה של המתנגדת לכל אורך ההליך ואף בטרס הגשת הודעת ההתנגדות נגועה בחוסר תום לב. מציינת המבקשת כי המתנגדת יכולה הייתה למשוך את התנגדותה בשלב מוקדם יותר של ההליך בטרס נאלצה המבקשת להגיש את ההודעה שכנגד מטעמה.

ביוס 18.07.2010 הוגשה תשובה המתנגדת לבקשה לפסיקת הוצאות. בבקשה זו מציינת המבקשת כי יש לדחות את בקשת המבקשת לפסיקת הוצאות, ו/או לחילופין יש להעמיד את ההוצאות על סכום של 935%. נימוקי המתנגדת הינם: המתנגדת טוענת כי הבקשה לפסיקת הוצאות בגין שעות עבודת היועצים הזריס מבוססת על הערכה בלבד. באשר לחשבוניות שצורפו לבקשה, טוענת המתנגדת כי חמש מתוך שש החשבוניות אשר הוגשו הינן בגין הוצאות שהיו למבקשת, לטענתה, החל משנת 2008 טרס הגשת ההתנגדות. מכאן כי חשבוניות אלה אינן רלוונטיות בענייננו. בנוסף, לא צורף כל תצהיר תומך בהוצאות המבוקשות;

עוד מוסיפה המתנגדת כי בקשת פסיקת ההוצאות מפרטת בעיקר את המכתבים אשר נשלחו אל המתנגדת (ואף את ללא תצהיר תומך) בקשר לבחינתו של הסימן המבוקש, וכי כלל אינו רלוונטי לפסיקת ההוצאות בהליך ההתנגדות. כידוע ההוצאות נפסקות

לצד בהליך בגין ההוצאות שנגרמו לו עקב ניהול ההליך;

באשר לחשבונית המבקשת על סך 935%, סבורה המתנגדת כי חשבונית זו הינה היחידה הנוגעת במישרין לעבודה שנעשתה לאחר הגשת ההתנגדות, ולא חשבונית זו לא הוכחה

כדבעי, שכן לא צורף אליה תצהיר תומך ואך לא הוכח כי המבקשת שילמה חשבונית ו;

הלכה פסוקה היא כי גובה הוצאותיו בפועל של בעל דין הינו רק אחת מאמות המידה לפסיקת הוצאותיו, ראה החלטה בעניין התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מסל'

וזכי) מיום 4.6.09. וכי בכל מקרה אין מטרת החזר הוצאות אלו כדי להשיב את המצב לקדמותו או לפצות על נזקים שנגרמו למבקש, ראה החלטה בעניין: התנגדות לרישום פטנט מס' 113433 (בקשה לפסיקת הוצאות)

המסנוהּיזסכוס)' טבע תעשות פרמצבטיות בע"מ מיום 30.5.05. כלל ידוע נוסף, הוא כי על בעל דין להוכיח במידה מספקת כי הוצאותיו הריאליות היו סבירות, הכרחיות

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ומידתיות. ראה: בג"צ 891/05 תנובה נ' הרשות המוסמכת למתן דישיונות יבוא מיום 5 (פורסם בנבו).

1. במקרה שבה המתנגדת מהתנגדותה, ולפיכך עליה לשאת בהוצאות המבקשת בגין ניהול ההליך. ראה לעניין אֶה, למשל, החלטה בעניין התנגדות לבקשה לרישום סימן

מסחר מס' 156955 (בקשה לפסיקת הוצאות)

2. מעיון בתיק ההליך, ניכר כי היקף העבודה שהושקעה בתיק על ידי המבקשת הינו מועט. המתנגדת הסירה את התנגדותה בשלב מוקדם מאוד של ההליך, זאת עוד בטרס הוגשו ראיות הצדדים ובטרס נקבע דיון לבירור טענותיהם.

3. טוענת המבקשת כי יכולה הייתה המתנגדת להסיר התנגדותה קודם הגשת כתב הטענות שכנגד מטעמה, וכי הדבר מעיד על חוסר תום לב. אין בידי לקבל טענה זו, מה שהדבר לא הוכח כדבעי. אין אפשרות לדעת מה היו שיקולי המתנגדת בעת הגשת ההתנגדות, ובנוסף אין אפשרות להבין את מערך שיקוליה בעת הסרת ההתנגדות. בל נשכח כי עניינו לנו בחברה עולמית אשר האחראים על מדיניותה יושבים בחו"ל.

4. המבקשת צרפה חשבוניות עסקה מפורטות על חלק מהסכום המבוקש על ידיה (3,283%). מעיון בחשבוניות אשר הוגשו על ידי המבקשות עולה כי בסך ההוצאות נכללו אף פעולות אשר בוצעו טרס הוגשה הודעת ההתנגדות על-ידי המשיבה. ניכר כי בכל חמשת החשבוניות הראשונות מבוקש החזר בגין פעולות אשר את חלקן ניתן להגדירן כמשא ומתן שהתנהל בין הצדדים, בנוסף ישנן הוצאות בגין בקשות לארכות להן נדרשו המבקשות ומענה לבקשות מחלקת סימני מסחר. אלו בודאי אינן הוצאות שיש לקחתן

בחשבון לקביעת גובה ההוצאות שישולמו לצד שזכה בדין. ראה לעניין התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 171160 (בקשה לפסיקת הוצאות) מיום 20 מר\ 2007, בפסקה מס'5.

5. לאור האמור לעיל, אני מחייב את המתנגדת לשלם למבקשת את הוצאותיה ושכר טרחה עו"ד בסך 7,500 ₪ כולל מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ד"ר מאיר נועס, רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס 5 דצמבר 2010 כ"ח כסלו תשע"א