סימן מסחר 203031

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לפטנט 203031 (השמעת טענות לפי תקנה 46(א))

המבקשת: .עד ,60 זה6)זד .)הזת הזש ג א שפד

ע"י ב"כ ד"ר שלמה כהן ושות'

ה ח ל ט ה

בפני בקשה להשמעת טענות על פי תקנה 46(א) לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968 (להלן: "תקנות הפטנטים") לאחר שסורבה בקשת פטנט מספר 203031 (להלן: "הבקשה") אשר הוגשה ביוס 29.12.2009 על ידי \/א017511 ,סז ,.60 .1681 התה זע (להלן: "המבקשת"). הבקשה הנה שלב לאומי של בקשת פטנט בין-לאומית 20:1/12/2008/064076 שהוגשה ביוס 30.7.2008. הבקשה תובעת

דין קדימה מבקשת פטנט 2007-200088 19 מיוס 31.7.2007 (להלן: "המועד הקובע").

הבקשה הוגשה לגבי אמצאה בשס "שיטות להפקת תרחיף אריפיפרזול ופורמולציית ייבוש בהקפאה". כעולה מתביעה 1 בגרסאותיה האחרונות (השתלשלות הגרסאות תידון בהמשך הדברים) עניינה של האמצאה בשיטה להפקת תרחיף אריפיפרזול בו הגודל הממוצע של חלקיקי האריפיפרזול בתרחיף הסופי הוא 10-1 מיקרון. ככלל, השיטה המוצעת כוללת שני שלביס אשר מטרתס הקטנת גודל החלקיקים: הראשון, כולל ערבוב על ידי כוחות גזירה גבוהים ; והשני, מבוצע באמצעות הימגון בלחץ גבוה (1000-300 ז8פ), שלב המביא להקטנה נוספת של החלקיקים לגודל קטן ואחיד.

הליך הבחינה 3 במהלך הליך בחינת בקשת הפטנט נעשו שתי הודעות ליקוייס מאת בוחנת הפטנטים:

הראשונה מיוס 25.1.2012 שנענתה ביוס 21.5.2012, בין היתר, על ידי תיקון תביעות הבקשה (גרסה 2); השנייה מיוס 9.5.2013 שנענתה ביוס 6.3.2014, בין היתר, על ידי תיקון תביעות הבקשה פעם נוספת (להלן: "גרסה 3").

בהמשך, ומשלא מצאה מחלקת הפטנטים כי הבקשה כשירה לפטנט, ניתנה למבקשת הודעה לפני סירוב הבקשה. הודעה זו נסמכה בעיקרה על אי עמידתה של הבקשה בתנאי סעיף 5 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הפטנטים") באשר להתקדמות המצאתית.

בתשובה להודעה לפני סירוב ביקשה המבקשת לקיים ראיון עס הבוחנת וכן צירפה מסמך

טיעוניס מיוס 14.12.2015 ובו הוצעו שתי מערכות תביעות מתוקנות שסומנו כאופציה ‏ 4

וכאופציה ₪ (להלן: "גרסא 48" ו"גרסא 40", בהתאמה). ראיון נערך ביוס 10.2.2016 ובו השתתפו נציגי המבקשת, סגנית הממונה על הבוחנים והבוחנת הבכירה אשר בחנה את הבקשה (ר' סיכוס ראיון מיוס 14.2.2016).

לאחר דברים אלה, ביוס 23.2.2016 שלחה מחלקת הפטנטים הודעה על סירוב הבקשה בהתאס להוראות תקנה 45 לתקנות הפטנטים. עיקר הליקויים עליהס עמדו הבוחנות הוא העדר התקדמות המצאתית לאור הוראות סעיף 5 לחוק הפטנטים. סירוב הבקשה התבסס על הודעת הליקויים מיוס 26.2.2015 וכן על מכתב סיכוס ראיון עס בוחן מיוס 14.2.2016.

בהמשך ובהתאם להוראות סעיף 21א לחוק הפטנטים ותקנה 46(א) לתקנות הפטנטים, ביקשה המבקשת להשמיע טענותיה בפניי. דיון נערך ביוס 17.5.2016. לקראת הדיון הגישה המבקשת סיכוס טענותיה אליו צירפה, בהתאם לתקנה 49 לתקנות הפטנטים, הצעת תיקוניס

למערכת תביעות (ר' נספת ג' לכתב טענות המבקשת מיוס 1.5.2016) (להלן: "גרסא 5"). לאחר הדיון, ובהתאס להחלטה שניתנה בתומו, הוסיפה והגישה המבקשת ביוס 8.6.2016 את תצהירו של מר 1113088 511080 לתמיכה בטענותיה. מר 1117808 5100 הנו ד"ר לרוקחות

המועסק על ידי המבקשת מאז שנת 2004 המשמש בה כמדען חוקר ותצהירו השלים את התשתית העובדתית שנדרשה לבסס את טענות המבקשת.

במהלך הבחינה צוטטו כנגד בקשת הפטנט מספר פרסומים : 1 - 02005041937)צ\ מיוס 12.5.2005 ; 2 - 1152007148100 מיום 28.6.2007 ; 3 - 022005041970)/\ מיוס 12.5.2005 ; 4 - 122003531162 מיוס 21.10.2003 ;

5 - 566000 ,3 6ותט[0/\ ,"55001 ב1215061510 :5הותס'] 1205866 [168ט66ה ההק" .ק 360 274 .ק ; -1%6 ,126%%6 [1/18766 ;.61.81 ת8הוה1.1606 .ג .ךז עס 01160 ,הסחוי (1998) 343-345 ;

6 - " 6ם8 ע1]1סט]50 107 80015185 01 6786101280 6ת3 מסםהתהקסזק ]הזת ;.[8 60 11600 .1 ,"6ת1ק11601ת 01 זתסרת6סתהתת6 7816 תסםט[01550

(2005) 167-177 .כ ,299 .סא ;5סזְטססהר23 01 [התזטס1;

‎ - 7‏ 0085 16פט[50 ץהססק 01 תסט8[טתתס1 116 זס1 תסנפת6קפטפסתגצן" .]1 60 66][ט] .11 זסת81 ,"סטףותת160 ת600ט60ז 5126 עפ תסםטאזהקסזק

‏(1998) 229-237 .כ ,160 .סא ;165ט6סהוו8תק 01 [התעטס [8ס1זה8ת6זהז.

יש לציין כי בהודעה לפני סירוב הוסר מהרשימה פרסוס 5 וכי בראיון שהתקייס ביוס

‏6 הוחלט להתמקד בפרסומים 21 ו-6.

האמצאה הנתבעת

0. גרסא 5 שהוגשה לפני הדיון כוללת 12 תביעות. בבסיס התיקון המוצע ובשונה מגרסא 3 מיוס

‏64 נמחקו תביעות 7-5, 9, 13 ובהתאס השתנה מספור התביעות. נוסח תביעה 1, היא התביעה הבלתי תלויה היחידה במערכת התביעות, השתנה כך שהוסף כי גודלס הממוצע של חלקיקי האריפיפרזול בחומר המוצא הוא 200 מיקרון או יותר ובתרחיף הסופי 10-1 מיקרון.

1. לשון תביעה 1 בגרסא 5 היא כדלקמן:

5526510 20[6ה קוקנה זה שתוסנו1)סינק צס1 61100 .1"

:1 516725 1116 ₪ת1151כ ות 60

ה הוז0] 0+ 1616ו[6ע ה [)חהּ 6[ס2בּיזכ1סיזהּ אנ שתותוטותסס (ב) :511506510 ץיזהותויזק

4 10 5526510 זהותונכן 116 5166016 (ש)

ה ;ח510ת5526 56600317 ה הנס 0+ ה123110י1סש[טק

0 5526510 56600317 1116 66418[ 5 (6) 5056510 [1188 ה הז0] 0+ מ123110יזסש[טו

6 , (5) 5162 01 10זה12זסש[טכן 11151 1116 ת1 הוסינ6ר

ץזהנתניזכן 1[16 קת121ינסע[טוכ לכ 10160 15 מ5056510 5600013177 5601 1116 ג אוו ות סו] 50631 שוג[ 3 11518 556510

ץכ 101160 15 556510 [1188 116 , (6) 506 04 מ23110יזסץי[וק 6-ו ה קתופו מ510ת1506ו5 56600317 16 שת21ויזסשי[טכ 6 15 101061267 110-6556[ 116 , (6) 516 הז 61261 סוחס 3 1000 10 300 01 6נו55סיזכן ת61128110ט[טכ ב זה

6 1)16זזהכן תב6וח ה 335[ 2016בינכ1כניצהּ 15נכ 16[ הוסינ6 ור הקיזה 16 הו 20[6בּינכ1כינהּ 116 ה ,6ינסו יס נמנן 200 +0 ".וזנן 10 10 1 01 5126 111616הכן תה6ג 3 185[ מ5₪56510

2. דהיינו, תביעה 1 תובעת הגנה על שיטה להכנת תרחיף אריפיפרזול בו גודלס הממוצע הסופי

של חלקיקי האריפיפרזול הוא 10-1 מיקרון. לפי התביעה גודלס הממוצע ההתחלתי של

חלקיקי האריפיפרזול בחומר המוצא (א1טפ) הוא 200 מיקרון או יותר כאשר הקטנתם של

חלקיקי האריפיפרזול לגודל הרצוי כוללת את השלבים הבאים: (ג), שילוב האריפיפרזול וחומר נשא ליצירת תרחיף ראשוני; (פ), איבוק התרחיף הראשוני באמצעות ערבוב בכוחות גזירה גבוהים (שת!ואווח 50681 1₪ם) לשס יצירת תרחיף משני; ו-(6), איבּוּק התרחיף המשני באמצעות הימגון בלחץ גבוה (ז126ת86סבתסת 6זַ6550זכ השו) של 1000-300 081 לשס יצירת התרחיף סופי.

לפי תביעה מספר 2 ההימגון בלח גבוה נעשה בטווח של 600-300 ז8פ. לפי תביעה מספר 3 הטמפרטורה בה נעשה ההימגון בלחץ גבוה היא 70-1 מעלות צלציוס.

תביעה מספר 4 מפרטת את קבוצת נשאיס הגורמיס להרחפה (8601 8ה01ת5₪526) אשר

לפחות אחד מהם יכלל בנשא.

לפי תביעה מספר 5 חומר המוצא מכיל חלקיקי אריפיפרזול בגודל ממוצע של 400-200 מיקרון.

לפי תביעה 6 גודל החלקיקיס הממוצע בתרחיף האריפיפרזול הסופי הוא 5-1 מיקרון. לפי תביעה 7 גודל חלקיקיס הממוצע של האריפיפרזול בתרחיף הסופי הוא 4-2 מיקרון. לפי תביעה 8 גודל חלקיקיס הממוצע הסופי של האריפיפרזול בתרחיף הוא 3-2 מיקרון.

לפי תביעה מספר 9 האריפיפרזול בחומר המוצא הוא בצורה נבחרת מבין קבוצה הכוללת

ססות ו-5 01756815 01106עחהה.

לפי תביעה מספר 10 השיטה המתוארת בתביעה מספר 1 משלבת גם סינון של התרחיף הסופי באמצעות מסנן בו שיעור הסינון הוא 225-10 מיקרון.

לפי תביעה 11 השיטה המתוארת בתביעה מספר 1 כוללת את קירור התרחיף הסופי ובו אריפיפרזול ג. 01916ץ11 בטווח טמפרטורות של 50- ועד 20- מעלות צלזיוס במטרה להקפיא את התרחיף ולאחר מכן ביצוע ייבוש בטמפרטורה מתחת ל-0 מעלות צלזיוס, את על מנת

לקבל פורמולה יבשה וקפואה של אריפיפרזול ג/ 01916ץ11.

תביעה 12 והה בעיקרה לתהליך המתואר בתביעה 11 אולס בתביעה 12 יכול חומר המוצא

להיות 01816עםסתס1/ או פ5טסזסעם תג כאשר החומר הסופי בתהליך הוא פטסיו0עחת\.

כאמור, סירבה בוחנת הפטנטיס הבכירה את הבקשה בשל העדר התקדמות המצאתית תוך התמקדות בציטוטיס 21 ו-6.

עיקרי טענות המבקשת

לטענת המבקשת, טרס המועד הקובע השגת תרחיף אריפיפרזול (בו ממוצע גודל החלקיקים הוא 10-1 מיקרון) חייתה נעשית לפי פרסוס 21. לדבר המבקשת לפרסוס 021 מספר חסרונות עליהס מתגברת האמצאה הנתבעת:

ראשית, טוענת המבקשת כי לשס הקטנת גודל החלקיקים הממוצע שבחומר המוצא, מפנה פרסום 1 את בעל המקצוע הממוצע לשימוש בשיטת ה-8ה:1!11/ 6%/\ ובהעדפה

לשיטת ה-111188]א 811 61/\ אשר בעת השימוש בה טמונה סכנת ויהוס מוגברת כתוצאה משחיקת הכדוריס המשמשים לטתינה. זאת, בשונה מהאמצאה הנתבעת, אשר אינה דורשת

את השימוש ב-6ם1!!1/ 2811 60// ולכן סכנת הזיהוס מופחתת.

שנית, טוענת המבקשת לחסרונות נוספיס באשר לסטריליוציה. לטענתה, [281 60/\ שחג[!ו\ בשונה מהאמצאה הנתבעת, אינו מאפשר סטריליוציה תוך כדי תפעול המכשיר ( תג 5011112800 6ת1]) בנוסף, טוענת המבקשת כי פרסוס 21 מפנה את בעל המקצוע ליצור את התרחיף המבוקש באמצעות חומר מוצא בו גודלס הממוצע של החלקיקים הוא 100-5 מיקרון. יצירת אותו חומר מוצא לאור פרסוס 121 מחייבת את בעל המקצוע בשיטות גיבוש ספציפיות כגון ת67751311128010 66[ שתושתוקותו. הרחפת חומר המוצא האמור מחייבת ערבוב

בתנאי ואקוס המעלה את החשש לזיהוס במקרה של חדירת אוויר. האמצאה הנתבעת מאפשרת הכנת התרחיף ללא השימוש בערבוב תחת ואקום ובכך נמנע אותו סיכון.

שלישית, טוענת המבקשת כי בשיטת ה- שתז111]/ 811 66/\ הסיכוייס לחלקיקי אריפיפרזול גדוליס בתרחיף הסופי גדולים יותר מאשר באמצאה הנתבעת.

מוסיפה המבקשת וטוענת בקשר לפרסומיס שצוטטו כנגד הבקשה כי הס אינס מלמדיםס את האמצאה הנתבעת ואינס מכווניס אליה את בעל המקצוע הממוצע בתחוס.

באשר לפרסוס 221 טוענת המבקשת כי:

א. בשונה מהאמצאה הנתבעת פרסוס 221 מתאר שימוש בחומר מוצא בו ממוצע גודל

חלקיקי האריפיפרזול נע בטווח של 100-5 מיקרון ובהעדפה 90-10 מיקרון כאשר גודלסם הממוצע של חלקיקי האריפיפרזול בתרחיף הסופי נע בין 30-1 מיקרון ובהעדפה 1 עד 15-

0 מיקרון. המבקשת מדגישה כי פרסום 21 אינו מלמד שימוש בחומר מוצא בו גודל חלקיקים הממוצע הוא 200 מיקרון או יותר.

עוד טוענת המבקשת כי פרסוס 21 אינו מכוון לשיטה הדו-שלבית הנתבעת בבקשה אלא לשימוש בטחינה רטובה כשיטה המועדפת להקטנת גודל החלקיקים. בנוסף מלמד

הפרסוס שבכדי לקבל תרחיף אריפיפרזול סטרילי חייב השימוש ב-6ח!!ווו ז6ו להתבצע באופן שאין בו אילוח (זיהוס עקב נוכחות גורס זר).

מסכימה המבקשת כי שימוש בשיטות נוספות ואחרות כגון הימגון בכוחות גזירה גבוהיס (61281100ק סותס\] 51081 16ם) והימגון בלח גבוה (ת128000ח6שסותסת 6זט55סזכ ב[שום) מוזכרת בפרסוס 21 כאלטרנטיבה לטחינה רטובה (6ת1111וח 6%/\). אולס לטענתה, האזכור נעשה באופן כללי בלבד ואינו כולל את שילוב השיטות במטרה להתגבר על חסרונות פרסוס 221 המוזכריס לעיל. מוסיפה המבקשת כי מקוס בו מלמד הפרסוס על

שימוש באותן שיטות נוספות מצויין כי גודלס של חלקיקי האריפיפרזול המתקבליס הוא 1 מיקרון.

באשר לפרסוס 226 טוענת המבקשת:

א. פרסוס 26 עוסק בהכנה ואפיון של ננו-חלקיקי ניפדיפין (06ת1ק11601ח) ולא אריפיפרזול.

ב. מסבירה המבקשת כי לפי פרסוס 26 האפשרות לשימוש בהימגון בלחץ גבוה תלויה, בין

היתר, בקושי של התרופה (מפנה המבקשת לעמוד 176, עמודה ימנית בפרסום 26). לפיכך, לטעמה, משמדובר בחומרים שונים העשויים ליצור צורות גבישיות שונות בעלות תכונות פיסיקליות שונות ומקוס שאין כל השוואה בין תכונות רלוונטיות של החומריס וצורתן הגבישית, אין ה סביר כי בעל מקצוע ממוצע היה רואה בפרסוס 26 ידע רלוונטי לאמצאה המבוקשת.

טוענת המבקשת כי בשונה מהאמצאה הנתבעת, פרסוס 126 מלמד שיטה בעלת שלושה שלבים ויצירת תרחיף סופי בעל גודל חלקיקיסם קטן מ-1 מיקרון. כך מסבירה המבקשת כי בבקשת הפטנט גודל החלקיקיס בתרחיף הסופי אינו קטן מ-1 מיקרון, גם כאשר פעולת ההימגון בשלב השני חוזרת על עצמה מספר פעמיסם או מבוצעת במשך פרק ומן ארוך (המבקשת מפנה לבקשת הפטנט בעמוד 15, פסקה שנייה מהסוף, ודוגמאות 6,7,13).

מוסיפה המבקשת באשר לפרסוס 226 כי הפרסוס אינו מתייחס כלל לגודל חלקיקיס ממוצע אלא להתפלגות החלקיקיס באמצעות התייחסות לערך החציון. לכן לשיטתה, לא יכול בעל מקצוע ממוצע להסיק מהפרסום את גודל החלקיקיס ולבטח לא ללמוד מפרסוס 126 על שימוש בחומר מוצא בו כמות משמעותית של חלקיקים בגודל ממוצע של 0 מיקרון או יותר.

טענה נוספת מפי המבקשת היא כי כל חיבור בין הפרסומיס 21 ו-26 הוא בגדר חוכמה בדיעבד והיה מחייב בעל מקצוע בכושר אמצאה. מסבירה המבקשת כי אין זה סביר שבעל מקצוע המעוניין לשפר את השיטה המתוארת בפרסוס 221 היה פונה לפרסוס 6 מאחר שלשיטתה פרסוס 26 עושה שימוש בשיטה תלת-שלבית, בשונה מהמתואר בבקשת הפטנט.

בנוסף, בפרסוס 026 גודל החלקיקיס הממוצע בחומר המוצא אינו 200 מיקרון ומעלה והפרסום אינו עוסק בגודל החלקיקיס הסופי של 10-1 מיקרון.

עוד טוענת המבקשת כי הידע המתקבל משילוב הפרסומיס (21 ו-26) אינו מגלה את האמצאה הנתבעת בבקשת הפטנט ואף אין בשילוב הפרסומיס כדי לאפשר לבעל המקצוע לבצעה. כך גורסת המבקשת כי הידע הקודס אינו מכוון את בעל המקצוע להעדפת השילוב בין השיטות המתוארות בבקשת הפטנט ואף אינו יוצר ציפייה סבירה להצלחה. לשיטתה של המבקשת, בכדי להגיע לאמצאה המתוארת בבקשת הפטנט לאור שילוב שני הפרסומים דנן נדרש בעל מקצוע לערוך ניסוייס רביס, לרבות שילוביס שוניס בין השיטות הקיימות, תוך התאמה של כלל מאפייני הניסוי.

בהמשך טענותיה מתייחסת המבקשת לפרסומים 24-22 ו-27 אשר צוטטו במהלך הבתינה. המבקשת מנתה מספר הבדלים בין הפרסומים לאמצאה הנתבעת בבקשת הפטנט אשר בשלס אין מדובר, לטענתה, באמצאה מובנת מאליה ואין הפרסומיס מלמדים על האמצאה הנתבעת:

א. באשר לפרסוס 22 טוענת המבקשת כי הפרסוס מלמד תרחיף אריפיפרזול סופי בעל גודל חלקיקיס הקטן מ-2 מיקרון ואינו מלמד שיטה דו שלבית כמתואר בבקשת הפטנט. כמו כן טוענת המבקשת כי הפרסוס אינו מלמד שימוש בחתית.

כאמור, עיקר התיקון בגרסה 5 הוא בפירוט גודל הממוצע של חלקיקי האריפיפרזול בחומר המוצא (200 מיקרון או יותר). המבקשת אינה חולקת על כך שתרחיף האריפיפרזול בגודל חלקיקים ממוצע של 10-1 היה ידוע לשימוש והכנה במהלך המועד הקובע (ר' פרוטוקול הדיון מיום 17.5.2016 עמוד 1, שורה 32 ואילך).

כאמור, העילה העיקרית לסירוב הבקשה היא העדר התקדמות המצאתית הנדרש בסעיף 5 לחוק לאור פרסום קודמים כאשר בראיון שנערך ביום 10.2.2016 הוחלט כאמור להתמקד בפרסומים 1 ו-6.

סעיף 3 לחוק הפטנטים מלמד מהי המצאה כשירות פטנט וקובע, בן היתר, כי תנאי הכרחי לרישום ההמצאה כפטנט הוא התקדמות אמצאתית. סעיף 5 לחוק הפטנטים אשר כותרתו "התקדמות המצאתית" קובע:

"התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כעניין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4."

פרסום 21 הוא בקשה מוקדמת של המבקשת עצמה. עניינו של 121 הכנת תרחיף אריפיפרזול סטרילי המתקבל בתהליך טחינה. לשון תביעה מספר 8 בפרסום 21 קובעת :

מו האמור לעיל עולה כי פרסום 21 מלמד הכנת תרחיף אריפיפרזול בו גודל החלקיקים הממוצע הוא 10-1 מיקרון, כפי שתובעת בקשת הפטנט. אמנם, שיטת הטחינה בפרסום 1 היא טחינה רטובה בהעדפה ל-8ח111וח 0811 ז6עו. אולם, הפרסום מלמד בפרסום תחת הכותרת "אסזזאעאז =צדד עס אסזדץ 156 ספת זזה דפ" (עמוד 10 שורה 22) שיטות נוספות להקטנת גודל חלקיקים:

1. בין השיטות המוזכרות בפרסום 21 נכללות גם השיטות הנתבעות בבקשת הפטנט השום) (ח1280ה086רתס] 655076זכ 16 ,ת128010ת6שסותסג 51687. הואיל ופרסום 21 מתאר מספר שיטות שונות נוספות אפשריות להקטנת גודל החלקיקים הרי שההתייחסות נעשית לטווח גודל החלקיקים הממוצע המתקבל בכל השיטות יחד (בלשון הפרסום "צַָחגפַחהּ-") הנע בין 100-1 מיקרון. לכן, אין בחלק מה של פרסום 21 כדי למנוע ולהרחיק בעל המקצוע מההבנה כי בחירה בכל שיטה תביא לתוצאה שונה מהאחרת. אמנם טווח גודל החלקיקים בתרחיף על פי 21 הנו רחב יחסית, אך לא ניתן להתעלס מכך שהטווח הנתבע בבקשה דנן נמצא בפרסום כמו גס שיטות ההימגון והערבוב בכוחות גזירה גבוהים.

2. כאמור, פרסום 026 אינו עוסק בחומר האריפיפרזול אלא בהכנה ואפיון של ננו-חלקיקי ניפדיפין. הפרסום מלמד שיטה בעלת שלושה שלבים להקטנת גודל החלקיקים בחומר המוצא כאשר בשלב הסופי מתקבל תרחיף בעל גודל חלקיקים קטן מ-1 מיקרון.

3. בעמוד 170 בפרסום 126 תחת הכותרת "ת0156₪5510 6ת8 4650115" מוצבת טבלה מספר 1 בה מפורטות תוצאות הקטנת גודל החלקיקים בשלושה שלבים שוניס כשבכל שלב מתוארת שיטה שונה להפחתת גודל החלקיקים. להלן הטבלה:

5. כעולה מהפרסום בחומר המוצא 50% מהחלקיקים גדולים מ-98.7 מיקרון לערך ו-10% גדלים מ-267.2 מיקרון לערך. דהיינו, בן היתר, מתאר פרסום 126 שיטה להקטנת גודל החלקיקים כאשר בחומר המוצא מספר חלקיקים הגדול מ-200 מיקרון. אכן צודקת המבקשת בטענתה כי פרסום 1226 מתייחס להתפלגות החלקיקים כגון ערך החציון ולכן לא יכול בעל מקצוע ממוצע להסיק מהפרסום את גודל החלקיקים בפועל או ממוצע גדלים. אולם, בהתחשב בעובדה שעל פי טבלה 1 לעיל 10% מגודל החלקיקים גדולים מ-267.2 מיקרון לערך, נראה כי בעל מקצוע בתחום, בהסתמך על הידע הקודם שנפרס בפניו בפרסום 6, היה יודע שניתן להשתמש בשיטה המתוארת בפרסום על חומר מוצא בו כמות גדולה יותר של חלקיקים אשר גודלם עולה על 200 מיקרון בין אגלג הממוצע ובין אג רק חציון.

עלה בפרסום 226 ובטבלה מספר 1 שבו, מעלה כי בשונה מבקשת הפטנט עוסק פרסום 26 בשלושה שלבים: השלב הראשון, ש6ת1111וח 69א8עעט1 המקביל לשלב (ט) בתביעה מספר 1 בבקשת הפטנט ותפקידו להקטין את גודל החלקיקים כך ש90% מהחלקיקים המתקבלים קטן מ-0.4 > 51.6 מיקרון; השלב השני, 11771 6ה11!1נת-6זע המקביל לשלב (ג) בתביעה מספר 1 בבקשת הפטנט ותפקידו הקטנת גודל החלקיקים המתקבל בשלב הראשון כך ש-90% מהחלקיקים המתקבלים קטן מ-0.25 + 5.20 מיקרון; השלב השלישי, הימגון בלחץ גבוה על מנת להגיע לננו-חלקיקים בתרחיף הסופי. יוער כי גם בשלב השלישי של פרסום 126 10% מהחלקיקים גדולים מ-+0.07 1.29 מיקרון.

7. לפיכך, לפי פרסום 126 שיטת הפקת תרחיף סופי תואמת לזו הנתבעת בבקשת הפטנט (גודלם של רוב החלקיקים הוא 10-1 מיקרון) ואפשרית על ידי שימוש בשלב הראשון והשני בלבד. ברי כל בעל מקצוע ממוצע בתחום כי אס אין הוא מעוניין בהפקת תרחיף סופי בעל כמות גדולה של ננו חלקיקים הרי שאין הוא נדרש לשלב השלישי בפרסום 1226 שמטרתו להקטין את החלקיקים עוד יותר. (ראו והשוו: התנגדות לבקשת פטנט 163196 תרכובות ברום בע"מ נ' דז0\ ות .זה זאדפטספאז פאג 6עזדא 0 תס .זאש 60 (פורסס באתר רשות הפטנטים, 29.3.2015), שס נדונה שאלת ההתקדמות ההמצאתית בהשמטת חלקו האחרון של תהליך ושימוש בתוצרי ביניים. נקבע שס כי שימוש רק בחלק משלביו של התהליך שהיה מוכר בידע הקודם ושימוש רק בחלק מהשלבים הידועים, אינה בהכרח מעידה על התקדמות המצאתית).

8. כאמור, טוענת המבקשת כי לא יחבר בעל מקצוע ממוצע בתחום בין פרסומים 21 ו-26 מאחר והאחרון עוסק בהכנה ואפיון של ניפדיפין. המבקשת מפנה לביסוס טענה זו לפרסום

6 עמוד 176, עמודה ימנית :

תה 6[קנמ51 3 06 10 50 פהעו תס11ה12ת6קסנתסו[ 6עטפפסעק השודד" 66 3 15 תה ב60₪6010ע 5126 1616ויצהכן עס] תסווה6ק0 6הסבּ שנדז) 01 136655[ תס ₪ת1 0660 ע116301111קקבּ [8ז061ת26 6שבּב] [[513 זוז

"111123110 5182111267 סְהּנן016הּ חב

9. ביון טענותיה של המבקשת כי האריפיפרזול שונה מהניפדיפין ולכן צורות גבישיות שונות בעלות תכונות פיסיקליות שונות עשויות להיווצר. בתצהירו של מר 11118088 5080 לא חזר המומחה על השוני הנטען בין החומרים ולא ביססה טענתה העובדתית של המבקשת. פרסום

6 מלמד כי השימוש בהימגון בשני שלבים לצורך הקטנת גודל החלקיקים (במטרה להגיע לגודל הרצוי בבקשת הפטנט) הוא מקובל בתחום הפרמצבטיקה.

אולם גם מבלי לקבוע מסמרות באשר לשוני או הדמיון בין החומרים, ניתן ללמוד מפרסום 6 כי ניסיון וטעייה לשם בחירת התנאים המתאימים בשיטות המוצעות עבור התרכובת הספציפית המתוארת בבקשת הפטנט הינו תהליך מקובל בתחום.

1. לאור האמור עולה כי שילוב של פרסום 21 יחד עם 26 הנו שילוב אשר היה נעשה על ידי בעל מקצוע ממוצע בתחום. שילוב של פרסומים אלה מגלה את ההמצאה הנתבעת בבקשת הפטנט דנן. לפיכך, איני מוצא בבקשה התקדמות המצאתית כדרישת סעיף 5 לחוק.

2. בקשת הפטנט נדחית.