מבקש
- שם: שפיק אזחימאן, מאזן אזחימאן
- בא כח: מיכאל שטיינר, עו"ד
החלטות שיפוטיות
רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר
בקשה לרישום סימן מסחר מספר 203714
המבקשים: שפיק אזחימאן מאזן אזחימאן על ידי מיכאל שטיינר, עו"ד
1. לפני בקשתם של שפיק ומאזן אזחימאן (להלן: המבקשים) להורות על מחיקתו של סימן מסחר מספר 337900 (להלן: הסימן הרשום) על מנת לאפשר את רישומו של סימן מסחר מספר 263714 (להלן: הסימן המבוקש). בטרס אדון בבקשה לגופה אציג להלן את השתלשלות העניינים המורכבת סביב הסימן המבוקש והסימן הרשום שמחיקתו מבוקשת.
2 הסימן המבוקש נתבקש לרישום בסוג 30 עבור קפה ותבלינים הקשורים לקפה. הסימן המבוקש כולל דמות של מלצר הנושא ביד אחת מגש עם פינג'אן וכוסות קפה וביד שניה מחווה "מספר אחד" (להלן: דמות המלצר) ונראה כך:
3 הסימן המבוקש עמד במרכזו של הליך תחרות לפי סעיף 29 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: הפקודה) מול שורה של סימנים שנתבקשו על ידי תרת1ו12 01 510105 הו8:) (11 .1 זה ]1 3) עתהקותס:) 01166:) (להלן: החברה המתחרה). לפי הוראות חוזר רשם 013/2012 סימני מסחר, הליך התחרות החל עם הגשת ראיות הצדדים ביוס 15.7.2018 ולאחר דחיות רבות
ומספר דיונים ובקשות ביניים הוכרע הליך התחרות בהחלטתי מיוס 11.1.2023 בה קבעתי כי זכויות של המבקשים בסימן עדיפה. בתוך כך הגישה החברה המתחרה ביוס 16.2.2023 ערעור על
החלטתי האמורה, ומשלא נתבקש עיכוב ביצוע החלה המחלקה בבחינה סופית של הסימן לפני רישומו כמתבקש מהחלטתי.
להפתעת הבוחנת נמצא כי ביוס 29.3.2021 (שעה שהתנהל הליך תחרות שבמרכזו סימני של המבקשים) נתבקש לרישום סימן מסחר מספר 337900 אשר קובל ביוס 15.7.2021, פורסם ביוס 1 ומשלא הוגשה התנגדות לרישומו, נרשם ביוס 2.11.2021. הסימן הרשום הינו דמות המלצר ונראה כך:
הסימן הרשום נרשם בסוגים 29 ו-30 על שם 3766000 ₪ 0חה 601166 זסז .60 61 010 (להלן: בעלת הסימן הרשום).
נוכח הדמיון בין הסימן המבוקש לסימן הרשום הודיעה המחלקה למבקשים ביוס 9.3.2023 כי סימנו המבוקש יקובל ויפורסם בכפוף לשליחת הודעה על הפרסום לבעלת הסימן הרשום בהתאם לסעיף 8 לפקודה.
המבקשים השיבו ביוס 15.3.2023 להודעת המחלקה (להלן: מכתב המבקשים) וטענו כי אין הצדקה במשלוח הודעה לבעלת הסימן הרשום וכי יש לפעול לאלתר למחיקתו היות שנרשם בחוסר תום לב. לטענת המבקשים מאחורי בעלת הסימן הרשום עומדת החברה המתחרה אשר תוך כדי הליך התחרות הגישה את הסימן הרשום תוך הטעית המחלקה. עוד נטעו כי רישומו של הסימן נבע ממחדל של הרשות ועל כן מוטלת על הרשות החובה להביא למחיקת הסימן. בנוסף ביקשו המבקשים כי הנושא יובא לפניי.
קודם לדיון והכרעה בבקשה פניתי אל בעלת הסימן הרשום לקבל את עמדתה. בתשובתה מיוס 3 טענה בעלת הסימן כי מכתב המבקשים נעדר כל תוקף משפטי ולא ניתן לראות בו בקשה למחיקת הסימן. לגופו של עניין טענה בעלת הסימן כי הסימן הרשום אינו דומה עד כדי הטעייה לסימן המבוקש. וכי לא נפל כל פגם בהליך הרישום של הסימן.
כל ההדגשות בהחלטה זו הוספו אלא אם צוין אחרת.
דיון והכרעה
כאמור לעיל, מחלקת סימני המסחר החליטה לקבל את הסימן המבוקש בכפוף לשליחת הודעה לבעלת הסימן הרשום. המבקשים סברו כי אין מקום לשלוח הודעה זו. בנסיבות שנוצרו בהליך ו בעלת הסימן הרשום יודעת למעשה על הכוונה לקבל את הסימן המבוקש, שעה שנתבקשה להביע את עמדתה למכתב המבקשים. משכך, התייתר הצורך לשלוח הודעה לבעלת הסימן. ייתרה מכך היות שבעלת הסימן טענה כי אין חשש להטעיה בין הסימן הרשום לסימן המבוקש הרי היא מונעת להתנגד לרישום הסימן המבוקש בעילה של דמיון מטעה לסימן הרשום לפי הוראות סעיף 9(11) לפקודה.
נוכח האמור אני מורה על קבל הסימן המבוקש ופרסומו להתנגדויות הציבור.
המבקשים טוענים כי יש למחוק את הסימן הרשום בשל מחדל מחלקת סימני המסחר בעת בחינת הסימן. אינני יכולה לקבל טענה זו. מחדל הוא אי-ביצועה של פעולה שנחוץ לעשותה או הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה (ראה למשל סעיף 18 לחוק העונשין). מחלקת סימני מסחר פעלה על פי המצופה וביצעה את החיפושים המתבקשים אולם היות שדמות המלצר אף מרכזיותיה הינה דמות קטנה בסימן המבוקש היה קושי אובייקטיבי לקשר בין הסימנים במהלך הבחינה. זאת ועוד, הסימן הרשום נתבקש על שם חברה השונה משמה של החברה המתחרה וקשה היה לקשר בין הליך התחרות שהתנהל באותה עת לבין הבקשה, לפיכך הסימן קובל.
לאחר שהליך התחרות הוכרע וניתנה עדיפות לסימן המבוקש ביצעה הבוחנת חיפוש נוסף לקראת רישומו. היות שקבעתי בהחלטתי בהליך התחרות (מיוס 11.1.2023) כי הרכיב המרכזי בסימן המבוקש הוא דמות המלצר נעשה חיפוש שהתמקד בדמות ואז נתגלה הסימן הרשום.
לאור האמור אני סבורה כי לא היה מחדל של המחלקה אלא לכל היותר טעות מנהלית. על פי הוראות הפקודה לאחר קבל הסימן הוא פורסם להתנגדות. למבקשים ניתנה האפשרות (כמו גם לכלל הציבור) לתקן את הטעות שנוצרה ולהגיש את התנגדות לרישומו. משלא עשו כן נרשם הסימן. לטעמי אין לראות את הרשות כאחראית הבלעדית לתוצאה. על המבקשים האחריות להגן על זכויותיהם והאינטרסים שלהם בסימנים.
השאלות המתבקשות כעת הן האם בסמכותי לבטל את רישומו של הסימן והאם נסיבות המקרה מצדיקות את הביטול.
שאלת סמכותו של הרשם לבטל את רישומו של סימן מסחר בשל טעות מנהלית נידונה בהרחבה בהחלטת כבוד הפוסק אקסלרד (בתוארו דאז) בעניין מרקו פולו אשר לא נס לחה (התנגדות לרישום סימני מסחר מס' 113595 ו- 113596- תיק ותיק בע"מ נ' |ג4אסודהא ח= זאו 0 01ק'ס 6מ הו
8 (נבו 30.12.2003)).שס נקבע כי לרשם סמכות לבטל החלטה מנהלית שניתנה בטעות. ראה גם
7. שונה הדבר כאשר החלטת הרשות נפגמה בעקבות הטעיה או מרמה על ידי האזרח כי אז די בכך כדי להצדיק את ביטול ההחלטה. יחד עם שינוי או ביטול של החלטה מנהלית מחייבים ראיות משכנעות בדבר התנהגות בלתי ראויה ולא ניתן להסתפק בחשד (ראו זמיר עמוד 1007):
המלומד י. זמיר מנתח בהרחבה, בספרו הסמכות המנהלית, נבו, תשנ"ו-1996, כרך ב' בעמ' 1003 ואילך, את השיקולים המיוחדים שיש להביא בחשבון בבחינת השאלה האם לבטל החלטה מנהלית או לא ומונה רשימת שיקולים שאינה ממצה. ראשית על פי זמיר הפעלת הסמכות לשנות או לבטל החלטה מנהלית תופעל רק במקרים חריגים ביותר. השיקול האם לבטל החלטה צריך להיות ענייני תוך מודעות למציאות שנוצרה בעקבות ההחלטה.
טעות של הרשות יכולה להיות עילה טובה לביטול החלטה, אולם על פי זמיר (עמוד 1005) סמכות זו תופעל רק בנסיבות מיוחדות ויש להבחין בין טעות שנגרמה באשמת הרשות לבין טעות שנגרמה באשמת האזרח:
"אמנם גם בטעות שנגרמה באשמת הרשות המינהלית ניתן לתקן את הטעות או לבטל את ההחלטה, אולם זאת רק בנסיבות מיוחדות או אם קיים אינטרס ציבורי מיוחד בתיקון הטעות, כגון שכתוצאה מן הטעות עלול להיגרם לציבור נזק חמור. ההסבר לכך כפול. ראשית, האזרח רשאי להניח כי הרשות ערכה את הבדיקות הנדרשות, ואינו צריך לחשוש שהכל ייפתח מחדש בשל טעות גרידא. שנית, הרשות המינהלית צריכה לקבוע לעצמה סדרי עבודה נאותים, המבטיחים שהבדיקות הנדרשות יערכו לפני מתן ההחלטה ולא לאחר מכן"
ביטול החלטה על יסוד חשד. חשד מבוסס שאדם אינו כשיר על פי דין לקבל רישיון, או אינו ראוי לקבל רישיון בשל העדר כושר או בשל בתנהגות פסולה, יכול להספיק כדי למנוע מתן רישיון. אולם משניתן הרישיון, שוב אין בחשד מבוסס כדי להצדיק שינוי או ביטול הרישיון. השינוי או הביטול מחייבים ראיות משכנעות בדבר התנהגות בלתי ראויה או בדבר סיכון ניכר, או בדבר פגם אחר שהוא שיקול ענייני לרישיון הנדון. והוא הדין לא רק ברישיון אלא גם בהחלטות מינהליות אחרות המקנות זכויות וטענות הנאה למינהל"
המלומד זמיר דן בטעויות של הרשות אשר מוציאות את ההחלטה מגדר הסמכות או מגדר החוק במקרה כזה האינטרס הציבורי מחייב את ביטול ההחלטה אך אין זה חל בענייננו.
יישוס שיקולים אלה בעניינו מובילני למסקנה כי נסיבות המקרה שלפניי אינן בגדר נסיבות חריגות המצדיקות את ביטול ההחלטה המנהלית לרישום הסימן. הסימן קובל ב-15.7.2021 לפני כשנתיים ומשלא הוגשה התנגדות לרישומו הוא נרשם ומן קצר לאחר מכן ב- 2.11.2021. בעלת הסימן הסתמכה על רישום זה ועל כך שהרשות ערכה את הבדיקות הנדרשות וייתכן ששינתה את מצבה למשל על ידי פרסום או שימוש בסימן. כמו כן איני סבורה שהשארת ההחלטה על כן תגרום נזק חמור במיוחד לציבור. כל זאת בהנחה שהטעות לא נגרמה באשמת בעלת הסימן, וכי בתוס לב מבלי שהיה לה קשר לחברה המתחרה ושלא היה ידוע לה על הליך התחרות המתנהל בין המבקשים לחברה המתחרה.
המבקשים העלו חשד שמאחורי בעלת הסימן עומדת החברה המתחרה ובעלת הסימן לא הכחישה זאת בתשובתה אולם כאמור לא ניתן להתבסס על חשד בלבד כדי לבטל החלטה מנהלית.
אני ערה לכך שהשארת הסימן הרשום על כן עשויה לפגוע במבקשים ולגרום להטעיה ותחרות בלתי הוגנת. פתוחה בפניהם הדרך להגיש בקשה לתיקון הפנקס לפי הוראות סעיף 38 לפקודה שבו הסדרים המאפשרים למי שרואה עצמו שנפגע מרישום כזה או אחר לבקש מחיקתו.
סוף דבר- הסימן המבוקש יקובל ויפורסם להתנגדויות הציבור .
ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני
ניתנה בירושלים ביוס 16 תמוז תשפ"ג 4 יולי 2023
סימוכין: 5-1