סימן מסחר 205606,177724

ההחלטה:

התנגדות לבקשות פטנט 205606,177724 (בקשה למחיקת חלקים מראיות המתנגדת בתשובה)

המתנגדת: ץצ זסאה.)תד תאזעזת ע"י ב"כ סנפורד ט. קולב ושות

המבקשת: שי 5575 עז זאפס. ע"י ב"כ לוצאטו את לוצאטו

ה ח ל ט ה

1. בפניי בקשה למחיקת חלק מראיות המתנגדת בתשובה, שהוגשו במסגרת הליך ההתנגדות שבכותרת. בקשות הפטנט הוגשו על ידי חברת /.₪ 4550765 >] [אפס. (להלן:"המבקשת") והן מהוות שלב לאומי של בקשה בינלאומית שמספרה 4 מּום 4.3.2005. בקשה 205606 הינה בקשה שהופרדה מבקשה

4 בהתאם להוראות סעיף 24 לחוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967 (להלן: "החוק"). בקשות הפטנט תובעות דין קדימה מבקשות אירופאיות 04075703.1 ו-04075702.3, שתיהן מיוס 5.3.2004 ומבקשות אירופאיות 04077656.9 ו-04077657.7, שתיהן מיום 27.9.2004.

2. קיבול בקשה 177724 פורססם ביוס 31.1.2011. המתנגדת הגישה הודעת התנגדות לבקשה זו ביוס 27.4.2011. הליכי ההתנגדות הוקפאו עד קיבול הבקשה שהופרדה, מספר 205606, ביוס 27.4.2011. התנגדות לבקשה אחרונה זו הוגשה ביוס 29.11.2011. הדיון בשתי התנגדויות אלה אוחד וכתבי הטענות וראיות הצדדיס הוגשו במאוחד.

3 במסגרת ראיותיה הראשיות הגישה המתנגדת את תצהירו של מר 506/10 161 ואת חוות דעתו של ד"ר שאול ראובני.

4. המבקשת הגישה את תצהירו של ד"ר 2.1[150:8 ת20700) וכן חוות דעת של פרופ' ע278) ז0ז6ק כראיות מטעמה.

5. במסגרת הראיות בתשובה, הגישה המתנגדת תצהיר נוסף של מר 1₪'ט506, אשר כעת המבקשת עותרת למחיקת סעיפים ממנו (להלן: "התצהיר השני"). לטענת המבקשת, מר

2 מסתמך בסעיפים 16, 17, 19.2, 20, 24, 32 ו-41 לתצהירו על פרסומיס קודמים שלא צורפו לכתב טענות המתנגדת. עוד טוענת המבקשת כי בסעיפים 2, 16, 17, 24 ו-32 לתצהירו מעלה המצהיר טענות חדשות שלא אוזכרו בכתב טענות המתנגדת ולפיכך מהוויס הרחבת חזית.

6. בנוסף טוענת המבקשת כי בסעיפים שאוזכרו לעיל נטענות טענות שאינן ממין התשובה שכן הן מתיימרות להשיב על טענות שלא נטענו כלל בכתבי הטענות ובראיות מטעס המבקשת.

7 כמו כן טוענת המבקשת כי מר 516/16 הסתמך בתצהירו על החלטה של ערכאה זרה (דרוס קוריאה) הדנה בפטנט המקביל המהווה עדות שמועה. עוד טוענת המבקשת כי המתנגדת נמנעה מלהזכיר החלטה הפוכה שנתקבלה באוסטרליה ויש בכך כדי להטעות.

8 המתנגדת טוענת בתשובתה לבקשה כי יש לדחות את הבקשה למחיקת חלקים מן הראיות בתשובה מאחר והבקשה לוקה בשיהוי לנוכח הגשתה למעלה מששה חודשים לאחר שהומצאו הראיות בתשובה.

9 עוד טוענת המתנגדת כי הטענות האמורות הועלו כבר בכתב הטענות ולפיכך אין מדובר בהרחבת חזית אלא בתשובה לטענות כפי שהועלו בראיות המבקשת. בנוסף טוענת המתנגדת כי הפרסומיס החדשים לכאורה אינם חדשים אלא הובאו אף הס בתשובה לראיות המבקשת. כמו כן, המתנגדת מכחישה את טענת המבקשת כי ראיותיה אינן ממין התשובה.

0. לעניין טענת המבקשת לכך שהמתנגדת מסתמכת על החלטות ערכאה זרה, השיבה המתנגדת כי החלטות הערכאה הזרה הובאו כמשפט משווה ואינן בגדר תקדיס מחייב או כתחליף לשיקול דעתו של הרשם.

1. בטרס אדון לגוף טענות המבקשת, אציין כי איני רואה לקבל את טענת השיהוי של המתנגדת. הבקשה הוגשה כשלושה חודשים לפני מועד הדיון הקבוע בפניי. אמנס הבקשה הוגשה מספר חודשים לאחר הגשת הראיות בתשובה, אך נותר בידי המתנגדת ומן מספיק להשיב לבקשה זו ולהיערך לחקירות המצהירים. מכאן שלא נגרס למתנגדת כל נזק מהגשת הבקשה במועד בו הוגשה.

יתרה מכך, המבקשת הביאה הסבריס משכנעים לסיבות הגשת הבקשה במועד זה ועל כן אדון בבקשה לגופה.

עניינה של בקשת הפטנט 177724 הינו שיטה לצמצום מידת ההתקבצות (אגרגציה) של תאים בתמיסה המכילה תאיס מתקבצים ("66115 שַתִ1ַ66880יַ₪שַאַּ") בתהליך של תרבית פרפוסיה תוך

שימוש במערכת "17. עניינה של בקשת הפטנט 205606 הינה תרבית בפרפוסיה של תאים המתקבצים בקלות או אינהרנטית כאשר צפיפות התאיס האמורים ורמת האגרגציה שלהם מוגדרות בתביעות, ככל הנראה כתוצר משימוש בתהליך המתואר בבקשת פטנט 177724.

עיקר טענות המתנגדת, כפי שהן עולות מכתב טענותיה, הינו כי ההמצאות הנתבעות אינן המצאות חדשות לאור השיטה שתוארה בפטנט אמריקאי 6,544,424 שבבעלות המתנגדת ואשר פורסם ביוס 8.4.2003 (להלן: "פטנט 424"). המתנגדת טוענת כי התוצאה של ירידה

בצפיפות התאיס הינו קשר ישיר ותוצאה טבעית של שימוש בשיטת ה-ת 1.

עוד טוענת המתנגדת כי ההמצאה נעדרת התקדמות המצאתית לאור פטנט 424 בצירוף עם הפרסומיס נספחים ב' עד ה' לכתב הטענות. עוד טוענת המתנגדת כי הפירוט אינו מספיק לבעל מקצוע על מנת לבצע את ההמצאה וזאת בניגוד לסעיף 12 לחוק וכי התביעות אינן נובעות מהפירוט וזאת בניגוד לסעיף 13 לחוק. אציין כי המתנגדת לא טענה כל טענה מפורשת כנגד בקשת פטנט 205606.

אין מחלוקת כי הזכות הניתנת למתנגדת להביא ראיות בתשובה מוגבלת היא לתנאיס הקבועים בתקנה 62 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח - 1968.

תקנה זו קובעת כי על הראיות בתשובה לעמוד באחד משני התנאים הבאים: עליהן להתייחס "לעובדות שהוכחשו במפורש על ידי המבקש בראיותיו או שהתעוררו לראשונה באותן ראיות". בתשובה לראיות המבקש, לא יכול המתנגד להגיש ראיות שניתן היה להגישן כבר

בשלב הראשון (ראה התנגדות לבקשת פטנט 178141 אוניפארם נ' ספוטף5 68ץ1/ [60)פוו ות 0 ) (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 12.1.2014) בעקבות החלטה כב' סגן הרשם

(כתוארו אז) בהתנגדות לבקשת פטנט 127833 טבע נ' ‏ 32004 (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 12.2.2007).

לית מאן דפליג, כי מתנגד אינו רשאי להרחיב בראיותיו בתשובה את גדר המחלוקת, כפי שזו הותוותה בכתבי טענות הצדדים. לפי תקנה 58(א) לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח - 1968, על המתנגדת לפרט בכתב טענותיה את עילות ההתנגדות

וכן את העובדות עליהן נסמכות טענותיה. בפסיקה נקבע כי פרסומיס קודמים (דזה. עסנזק)

הינס "עובדות מהותיות" שיש לאזכרן במפורש בכתב הטענות בהתנגדות, וניתן להוסיף עליהם בשלב מאוחר יותר רק בהינתן היתר לתיקון כתב הטענות (ראה התנגדות לבקשת

פטנט 149319 11 1 [החסוזה8ז1016 2000 176% נ' אם סייסטמס פלש דיסק פיונירס בע"מ (09.06.07)).

המבקשת עתרה למחיקת סעיפים 19.2, 20, 24 ו-41 מתצהיר הראיות בתשובה, מהטעם

שסעיפים אלו מתייחסים לפרסומיס קודמים שלא צורפו לכתב טענות המתנגדת (נספחים ₪

עד 1).

א.

סעיף 19.2 מהווה תשובה לטענה שהובאה בסעיף 32 לתצהירו של ד"ר 21[15₪8 שנטען כי בפטנט 424 לא הוכחה הטענה הכללית הכוללת בו כי התוצאה המושגת באמצעות השיטה הנתבעת שם הינה טובה יותר עד פי 20 מהתוצאה המושגת באמצעות מערכת קבוצתית ("6655סזק הַ6ז8פ"). לתמיכה בטענת המתנגדת כי שיטת הפרפוסיה מביאה לתוצאה טובה יותר מסתמכת המתנגדת על פרסוס קודם נוסף שלא הובא בכתב טענותיה (נספח 01). טענת המבקשת כי פטנט 424 אינו מוכיח את השיפור המוצהר הובאה כבר בסעיף 65 לכתב טענות המבקשת. לפיכך לא הייתה למתנגדת כל סיבה להמתין לראיותיה בתשובה על מנת להתייחס לטענה זו. מכאן שאין האמור בסעיף זה מהווה תשובה לדבר שעלה לראשונה בראיות המבקשת ועל כן אינו עומד בתנאיס הקבועים בתקנה 62 ודינו של הסעיף והפרסוס הקודם אליו הוא מפנה מחיקה.

בסעיף 20 מציין המצהיר כי ה-28.06 היה ידוע כתרחיף תאים הפורה ביותר בתקופה בה הוגשה הבקשה לרישום הפטנט. המצהיר הוסיף וציין כי מי שמתמצא בתחוס יצפה

לריכוז גבוה של תאיס מאחר ומדובר ב-0-6. 208 גרידא וללא קשר למערכת התרבית בה השתמשו. טענת המצהיר נסמכת על פטנט 1,2000/000247א/26:1 שפורסם ביוס 0 (נספח ‏ 3). ניכר כי האמור בסעיף זה אינו מהווה תשובה לדבר שעלה

לראשונה בראיות המבקשת ועל כן אינו עומד בתנאיס הקבועים בתקנה 62 ודינו של הסעיף והפרסוס הקודם אליו הוא מפנה מחיקה.

בסעיף 24 הצהיר מר 516/16 כי הוא סבור כי ההבחנה שנעשתה בבקשת הפטנט המתייחסת לאגרגטיסם של 5 תאים הינה הבחנה מלאכותית ונבחרה בכוונה מאחר ובגיליון המידע של מוצר לבית 031060 פורסס כי תאי 54.06ק עשוייס לגדול בתרחיף תאים לכדי אגרגט המורכב מ (2-1 תאים, ללא צורך בעיגון. לתמיכה בטענתו כי המבקשת סמכה את הבחנתה בבקשה על בסיס הגיליון האמור הסתמך המצהיר על מידע

פרסומי של חברת 021060 שלא הובא קודם לכן (נספח 11 לתצהיר הראיות בתשובה). עוד

צייון המצהיר כי המבקשת הינה בעלת רישיון בלעדי לשיווק תאי 5.6.6 ולכן סביר כי הייתה מודעת לגיליון האמור ולתוכנו. לפיכך להצהרתה בבקשה כי הבעיות יופיעו באגרגטיס של 10 תאים ולא באגרגטיס של 5 תאים אין בסיס. בסעיף ה משיב המצהיר לטענה של פרופ' ע278) בסעיף 23 לחוות דעתו, במסגרתו טוען פרופ' ע9זנ) כי באגרגטיס הכוללים מעל 10 תאים יש קושי להעביר חמצן ומזון לתאיס שבמרכו האגרגט וכי בעיה זו היית ידועה במועד הקובע. טענת המבקשת אינה טענה חדשה והיא מופיעה בבקשת הפטנט עצמה. לא הייתה מניעה כי המתנגדת תגיש את החומר הפרסומי האמור בכתב

טענותיה. לפיכך איני רואה להתיר את הגשת נספח 11 במסגרת הראיות בתשובה.

ד. | בסעיף 41 התייחס מר 16ש516 לטענה שהעלה ד"ר 21[15₪8 בתצהירו על כך שהיחסים ביו כוחות הגזירה לבין דיסאגרגציה לא היו ידועים לפני המועד הקובע. על מנת להפריך טענה זו נסמך מר 516010 על פטנט אמריקאי 4,921,792 שפורסם ביום 1.5.1990 (נספת

01 אשר מראה כי שימוש במשאבה סייע בהפרדת התאיס בתוך המקבצ ובכך הגביר את חיות התאיס. מכאן שהקשר בין כוחות הגזירה לבין פירוק המקבציס היה ידוע לפני

התאריך הקובע. מאידך ממקרא תצהירו של ד"ר 21[1508 עולה טענה שונה, והיא כי מן הפרסומיס הקודמים שהובאו בכתבי טענות המתנגדת עולה כי לא יהא ה מומלץ להפעיל את כוחות הגזירה למשך זמן ממושך מדיי, שכן הדבר פוגע בחיות התאים. הפטנט, נספח

[, אינו דן בחיות התאיס לאורך זמן אלא רק בפירוק המקבציס שאירע לאחר הפעלת המשאבה. מכאן שאין באמור בפסקה השנייה לסעיף 41 כדי להשיב לדבריס שעלו בראיות המבקשת ואין הצדקה להוספת הפרסוס האמור.

0. המבקשת עתרה למחיקת סעיפים 2, 16, 17 ו-32 מתצהיר הראיות בתשובה, מהטעעם שסעיפים אלו מהוויס הרחבת חזית.

א. בסעיף 2 לתצהיר הראיות בתשובה נטען כי מטרת פטנט 424 הינה לפתור בעיות של סתימת מסנניס כתוצאה מהצטברות תאים. לעומת ואת בכתב הטענות נטען כי פטנט 424 נועד לפתור בעיות של סתימת מסנניס הנובעות מהצטברות תאיס באמצעות הרחקת התקבצויות התאים מהמסנן (סעיף 15 לכתב הטענות). המבקשת טוענת כי מסעיף 2 לתצהיר עולה כי מטרת פטנט 424 הינה הפחתת האגרגציה ולא הרחקתה מהמסנן כפי שנטעו בכתב הטענות. אכן לא ברור לאיוו אמירה בתצהירי המבקשת משיב בסעיף 2

לתצהירו מר 16ע506. כמו-כן לא ברור מנוסח סעיף 2 האמור מה נטען באשר לאופן בו

מתמודד פטנט 424 עס בעיית האגרגציה. בהחלט תיתכן פרשנות סבירה של סעיף וה בתצהיר לפיה ההתמודדות הינה באמצעות הפחתת האגרגציה ולא באמצעות הרחקת

התאיס המתקבצים מן המסנן. על כן הנטען בתצהיר נוגד את האמור בכתב הטענות ודינו מחיקה.

בסעיף 16 לתצהיר בתשובה טוען מר 506/10 כי בסעיפים 55 ו-56 לתצהירו של פרופ' ץזנ) הלה מבדיל בין בקשת ההמצאה לבין פטנט 424 על ידי כך שטוען כי בקשת ההמצאה מתייחסת לתאים עם נטיה אינהרנטית ליצור אגרגטיס בעוד שפטנט 424 אינו מתייחס לתאיס אלו. עוד טוען מר 576016 כי מאחר וקבוצת התאיס היחידה המוצגת בבקשת ההמצאה הינה 284.06 אזי שבהכרת כי פרופ' ץ8זנ) מאמין שתאי 06 אמק הינס בעלי נטיה אינהרנטית ליצור אגרגטיסם. ואת בניגוד לדעתו של מר 5706016 הסבור כי תאי 0-6. 204 אינם בעלי נטיה אינהרנטית ליצור אגרגטיס. על מנת לחזק את טענתו צירף מר 5164102 לתצהירו פרסוס של בקשה בינלאומית 00/63403 )/\ המאפיין תאי 6 .אםק. פרסוס זה אינו מובא לצורך שלילת חידוש או התקדמות המצאתית של

ההמצאה הנדונה, אלא נועד אך להפריך את טענות פרופ' עְ218) בחוות דעתו. הוא אף אינו מהווה הרחבת חזית שכן לא נועד לתמוך בטענה חדשה של המתנגדת. על כן אני דוחה את הבקשה

למחיקת נספחים 6 ו-כ, אשר מהוויס הצהרות קודמות של מבקשת הפטנט באותו עניין.

בסעיף 17 מפנה מר 516016 בתצהירו לסעיף 27 לחוות דעתו של פרופ' 078 שם נטען כי

תהליך האגרגציה תלוי באמצעי התרבית. מר 0₪ט516 טוען כי בבקשת ההמצאה המבקשת הדגימה שימוש באמצעי תרביתי המונע אגרגציה, בשתי הדוגמאות המתוארות

בבקשה אמצעי התרבית היה מסוג קש ,6:31.1-%. מר 16ש506 צירף עלון פרסומי של חברת :576 המראה כי תש ,8-61 עוצבו ספציפית לשימוש עס תאי 6 ומכילים 0.1% 6ומסעט[2 (נספח 5). עוד צירף מר 50616 מחקר שמראה כי 6ותסזט[2 מפחית את האחיזה של התאים ולכן כאשר משתמשיסם באמצעי תרבית כפי המתואר בבקשה, תאי 28.06 לא יטו ליצור אגרגטים (נספח ת) בניגוד לטענתו של פרופ' ץ2178) בסעיף 55 לחוות דעתו. טענות אלה בתצהיר הראיות ממשיכות להשיב לטענת

האגרגציה של תאי 06 את. לפיכך האמור בעניין סעיף 16 לתצהיר הראיות בתשובה חל גס על סעיף זה. אני דוחה את בקשת המחיקה ביחס לסעיף זה.

בסעיף 32 לתצהיר בתשובה טוען מר 516010 כי המבקשת רכשה מהמתנגדת את מערכת ה-417. קיבלה העתק ממדריך ההפעלה (נספח 1) ועברה הכשרה על ידי עובד מטעם

המתנגדת. בסעיף 20 לכתב טענות המתנגדת צוין כי המבקשת רכשה את מערכת ה-ע1\ מהמתנגדת, אולס בתצהיר בתשובה וזה הפעס הראשונה בה עולה הטענה כי המבקשת

קיבלה לידיה גם מדריך ההפעלה וכי עברה הכשרה מטעס המתנגדת. מדריך ההפעלה נועד לשלול את החידוש וההתקדמות ההמצאתית של בקשת הפטנט ועל כן מהווה רחבת

חזית. על כן אני מורה על מחיקת סעיף 32 ונספח 1 מתצהיר הראיות בתשובה.

המבקשת עתרה למחיקת סעיפים 10, 15 ו-19.3 מתצהיר הראות בתשובה, מהטעעם שסעיפים אלו מהוויס הסתמכות על החלטת ערכאה זרה.

מעת לעת מובאים בפני ערכאה זו פסקי דין של ערכאות זרות בהליכים הנוגעים לפטנטיס מקביליס או לבקשות מקבילות לפטנט אשר קובעים ממצאיס בדבר כשירות האמצאה הנתבעת לפטנט או בפרשנות התביעות. ניתן להגיש החלטות כאמור באמצעות עד מתאים המנתח את האמור בהן או במשפט משווה במסגרת הטיעון המשפטי של הצדדים (ראה החלטת הרשם בעניין התנגדות לבקשת פטנט מס' 155919 (בקשה לתיקון כתב טענות המתנגדת 1 ובקשה למחיקת חלקים מתצהיר המתנגדת 2) טבע תעשיות פרמצבטיות בע "מ

ואוניפארם בע"מ נ' 2\/ 4582.600608 (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 5.12.2011)).

בסעיף 10 לתצהיר הראיות בתשובה צירף מר 516/12 את החלטת הערכאה הקוריאנית

בעניין הפטנט המקביל (נספח ה) שנדחו טענות מבקשת הפטנט בעניין ההבחנה בין היווצרות אגרגטיס בתאיס מתיס לבין תאים חיים. המצהיר ממשיך ומסתמך על החלטת הערכאה הקוריאנית בנושאים נוספיס, בסעיפים 15 ו-19.3 לתצהירו.

איני רואה מניעה להגיש החלטות של ערכאה אחרת בעניין הפטנט המקביל. הניתוח של העד את האמור באותן החלטות הינו דעתו בהתאם להכשרתו והבנתו המקצועית. ברור כי האמור באותן החלטות לא מחייב ערכאה זו והמשקל שיינתן להן הינו כמשקל שניתן למשפט משווה.

לפיכך אני מתירה למבקשת הפטנט להגיש החלטות אחרות הרלוונטיות לענייננו, להן יינתן אותו משקל, לרבות החלטת הערכאה האוסטרלית מיוס 24.2.2014 שאוזכרה בבקשתה למחיקת ראיות.

סוף דבר

אני מורה על מחיקת סעיפים 2, 19.2, 20, 24 ו-41 לתצהיר הראיות בתשובה ואת נספחים ₪, 6

7. משנתקבלה הבקשה בחלקה בלבד איני עושה צו להוצאות.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס כ"ה אדר תשע"ה 6 מר> 2015