סימן מסחר 2066

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לבקשת פטנט 2066 (בקשה לפסיקת הוצאות)

המתנגדת : אבן קיסר בע"מ על ידי פרל כהן צדק לצר ברצ

המבקשת: .1 ,1 זה 6 זפ על ידי ג'י.אי.ארליך (1995) בע"מ

לפניי בקשה לפסיקת הוצאותיה של "אבן קיסר בע"מ"(להלן: המתנגדת) הבקשה לפסיקת הוצאות הוגשה לאחר סגירת הליך התנגדות בהחלטתי מיום 3.3.2024 בעקבות הודעת המתנגדת מיום 4 על זניחת הליך ההתנגדות.

ביום 28.7.2021 הוגשה הודעת ההתנגדות לפטנט שבכותרת וביום 9.3.2022 הוגש כתב טענותיה של המתנגדת. ביום 18.10.2022 הגישה ..5.1 ,,511.16.1.1 (להלן: המבקשת) בקשה לתיקון פירוט. ביום 18.1.2023 הודיעה המתנגדת על התנגדותה לתיקון הפירוט בטענה כי הבקשה לתיקון הפירוט

אינה עונה למטרה לשמה נתבקש התיקון. ביום 18.2.2024 הגישה המבקשת כתב טענות בתשובה להתנגדות לתיקון הפירוט.

ביום 26.2.2024 הודיעה המבקשת כי אינה עומדת על זכותה להשמיע טענותיה לפניי וכי נותנת הסכמתה לקבלת ההחלטה בהתנגדות לתיקון על סמך המסמכים שהוגשו בתיק. ביום 28.2.2024 הודיעה המתנגדת כי מושכת היא את ההתנגדות לבקשת הפטנט ואת ההתנגדות לבקשה לתיקון הפירוט.

בהחלטתי מיום 3.3.2024 נסגר תיק ההתנגדות וקבעתי כי המתנגדת תוכל להגיש בקשתה לפסיקת הוצאות בהתאם להוראות חוזר רשם מ.נ 80.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

עיקר טענות הצדדים בבקשה לפסיקת הוצאות

המתנגדת טענה כי וּכתה בדין וכי מגיעות לה הוצאות ריאליות בגין ניהול הליך ההתנגדות למתן פטנט וההתנגדות לתיקון הפירוט.

לשיטתה של המתנגדת, ההתנגדות נזנחה רק לאחר שהמבקשת התייחסה באופן ברור לפרשנות של

שלב (1) בתביעות הפטנט. התייחסות המבקשת לפרשנות שלב זה וצמצום היקף התביעות בבקשת הפטנט הינס תוצרים ישירים של הגשת כתב טענותיה המנומק של המתנגדת והתנגדותה לתיקון הפירוט.

המבקשת יכולה הייתה לאמץ את הפרשנות הנוגעת לשלב (1), אותה אימצה בפטנט המקביל באירופה, ולייתר את המשכו של ההליך. בנוסף, אף כשהגישה המבקשת בקשה לתיקון פירוט, התיקון היה חסר תכלית והוגש במטרה "לדחות את הקצ" ולמשוך זמן. לטענת המתנגדת ההליך נמשך כשלוש שנים (לרבות מגעים למו"מ עס המבקשת) ועקב התנהלות המבקשת נגרמו לה הוצאות רבות שיכלו להימנע בנקל.

המתנגדת תמכה את בקשתה בתצהירה של הגברת ענבל ברקוביצ, המשמשת כמנהלת הכספים במשרד של באי-כוחה של המתנגדת, מיום 8.7.2024. הגברת ברקוביץ הצהירה כי הושקעו בפועל כ-590 שעות עבודה בהליך גה. אך בין המתנגדת למשרד באי-כוחה ישנו הסכם שכר טרחה מסוג "ריטיינר", במסגרתו מתבצע תשלוס חודשי קבוע בגין טיפול המשרד במספר תיקים. המתנגדת מבקשת שאפסוק לטובתה את שכר טרחת עורכי דינה בסך כולל של 371,250 ₪ בתוספת מע"מ - המגלס את חלקו היחסי של ההליך מתוך סך הריטיינר המשולם על-ידי המתנגדת במשך 33 חודשים של ניהול ההליך. זאת לאחר הנחה של כ-50% הניתנה למתנגדת על-ידי עורכי דינה.

המבקשת טענה כי המתנגדת היא זו שהפסידה בדין. גאת משוס שהסירה את התנגדותה. ככלל צד שזנח בקשתו - רואים בו כמי שהפסיד בדין.

לשיטתה של המבקשת, המתנגדת הסירה את התנגדותה כתוצאה מכך שמשרד הפטנטים האירופי אישר את תביעות הפטנט בנוסחן המקורי - לכן ידעה שהתנגדותה עתידה להידחות בישראל כפי שנדחתה באירופה. לטעמה ההתנגדות בישראל הייתה מבוססת כמעט לחלוטין על ההתנגדות באירופה וחלקו הארי של כתב הטענות מבוסס על המסמכים והטענות שנטענו בהליך האירופי. לכן, ההוצאות אותן דורשת המתנגדת וחיובה על סך כמות שעות העבודה המוצהרות - אינן סבירות. המבקשת סבורה כי פתיחת הליך ההתנגדות לתיקון הפירוט היה לשווא, ומשוס שנסוגה המתנגדת - אין על המבקשת לשאת בהוצאות אלו.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

המתנגדת בתגובתה לתשובת המבקשת טענה כי ההתנגדות באירופה נזנחה משוס שהמבקשת הגישה תשובה מנומקת בה נתנה פרשנות מצומצמת להיקף התביעות. היות שבהליך בישראל המבקשת לא עשתה כן - נאלצה המתנגדת להמשיך בהליך. באשר לטענות "מחזור" כתב הטענות האירופי טענה המתנגדת כי הושקעו משאבים רבים בכדי להתאים את הטענות לדין הישראלי וכי לא היה ביכולתה למחזר טענות בעת שישנם הבדלים בין הדין האירופי לישראלי וכן הבדלים בנוסח התביעות.

אציין כי המבקשת אשר טענה כי היא זו שוכתה בדין וכי היא שומרת על וכותה להגיש בקשה בעניין פסיקת הוצאות לא הגישה בקשה כזו במועד שנקבע בחוזר רשם מ.נ 80 ולכן הדיון בהחלטה זו יתמקד בזכאות המתנגדת לפסיקת הוצאותיה.

דיון והכרעה

הרשם רשאי לפסוק הוצאות בהליכים בפניו, וזאת מכוח סעיף 162(ב) לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן: החוק) כדלקמן:

"הרשם רשאי לצוות על תשלום הוצאות סבירות ולהורות מי מבעלי הדין ישלם את ההוצאות וכיצד ישולמו".

הכלל הוא כי הצד הזוכה בדינו כאי לפסיקת הוצאות ריאליות [ראו בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח' נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא- משרד התמ"ת ואח', פ"ד ס(1) 600, 615 (נבו 30.6.2005) (להלן: עניין תנובה)].

כיצד נקבע מיהו הצד הזוכה בדינו? ככלל, צד שזנח את בקשתו רואים בו כמי שהפסיד בדין [ראו החלטה בעניין התנגדות לרישום פטנט 133957 (בקשה לפסיקת הוצאות) 211201 .6מ1 060665 נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע "מ (נבו 14.2.2008)]. במקריס בהס המבקש זונח את בקשת הפטנט משמעות הדבר היא כי ההתנגדות התקבלה ואז ברי כי המתנגד הוא הווכה בדין. במקרה שבו המתנגד וונח מסיבותיו שלו את ההתנגדות ובשל כך ניתן למבקש פטנט בהיקף שנתבקש מלכתחילה, יש לראות במבקש כזוכה בהליך.

המקרה שלפניי איננו נופל בגדר המקריס שלעיל, שכן ההתנגדות נזנחה לאחר שהמבקשת תיקנה את פירוט הבקשה וצמצמה והבהירה את היקף תביעותיה. השאלה אם כן היא האם ניתן לראות בנסיבות אלה את המתנגדת כזוכה בדין?

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בנסיבות המקרה המתנגדת היא הזוכה בדין

7. בבקשת הפטנט מתוארת שיטה לייצור של לוח אבן מלאכותי המכיל "עורקים", הכוללת מספר צעדים המבוצעים בסדר המתואר בתביעה 1 (לאחר התיקון של שלב ()) כמסומן) כמפורט להלן:

(8) הכנת תערובת נוזלית מתקשה שניתנת לעיצוב, מחומר ראשון הכולל חלקיקי אבן בגדליס שוניס.

(פ) מויגת כמות מדודה מהחומר הראשון לתוך תבנית בגודל של הלוח שיש לייצר, כאשר חלקה העליון של התבנית נותר חשוף; כשכמות התערובת הנוזלית המתקשה ששופכים לתבנית, מדודה באופן שהיא מספיקה לכיסוי התבנית וליצירת

לוח בעובי הרצוי.

(6) חריצת חריצים ("00065ז8ַ") בחלקה העליון והחשוף של התערובת בדפוס בדוגמת "עורקיס" דקיס.

מללוי ("שְתוזחקסזקותו") לפחות של חלקס הפנימי של החריצים באמצעות תערובת נוזלית מתקשה של חומר שני, בצבע שונה מהחומר הראשון.

6 >10801סגת 8 שתנוזהקסזק (ב)

הר זז 3 01 6נחאורת סנוט

6 01 זמטסותה 6001160 8 שתנזטסק (0) 6 8 0זת1 [816118רת 11151 116 01 6ענחאורת 0 5180 51086 [87111618 116 01 5126 6וז 01 6 01 1806 עסקקט 8 ,60ע18600טתפות 6 שֶתו6ס 0[סגת ₪16 תו 062051100 6ענסאוות

0

1 1806 עסקקט 6820560 116 שתנטהזשתס (6) 60 38 החוש 6ענשאוות 0וט0 6ו 6% תשק 01 ת8067ק 66156זק 0 5ח61ע הזו 01 בת8116כ 8 זוע ₪ת6101ת601

6

5 זוסתתו 116 16851 81 שַתוזהתש6זקות1 (8) 6 8 הט 700065 5816 01 60 8 01 6זטשאוגת 1010 16סְה8ת06זהת 1 ]115 116 01 זס601 116 ,61181זהרת שתוסס [618זהות 5660020 16 01 0ת8

(6) לגרוס ל"קריסת" וסגירת החריצים לצורך | 01 6זט6105 86 60118256 16[ 6ח68051 (6)

השגת דפוס של "עורקים" דקים בעלי | 01 בק 151516 8 8ה1ם181טס ,100065ש 6ב

מראה טבע 8 1 [810118ו 560080 8 01 פחוסש מוום

.0% [8זנח הת

() מיצוק (הקשחה) של לוח האבן המלאכותי | ₪0 8 6 וו / 7 - ו 6 01 66זנסאוח 0וט1 6 ה06זהּ

על ידי חשיפתו לפעולת רטט חיטה וואקום, עד להתקשחות של שתי ,ח800]סוע 0ז 5|80 6 ₪ (ח500|660 ו 6 | הט הו ה הסו655ז ות 60

התערובות. וז ה וה 1151 ₪6 01 65זנסאווח זה | 56600 (0) שחרור לוח האבן מהתבנית. בתסז] 5180 50086 811116181 16 ₪ת1016851 (₪)

סוגיית אי הבהירות של שלב המיצוק (1) עלתה בהליך המקביל באירופה וכן בהתנגדות לבקשת הפטנט דנן. המבקשת אינה מתכחשת לכך שרכיב זה דורש הבהרה ולכן לשיטתה היה צורך בהגשת בקשה לתיקון רכיב זה בתביעה. כך בסעיף 7 בבקשה לתיקון הפירוט מסבירה המבקשת כי מטרת התיקון היא הבהרה של תביעה 1 לפיה המיצוק (שלב ()) נעשה על מנת להקשות את התערובת של החומר הראשון והשני. כמו כן, ציינה המבקשת בסעיף 2 בבקשתה לתיקון הפירוט כי התיקון "עשוי לצמצם את נקודות המחלוקת בין הצדדים". דא עקא, לא היה בתיקון כשלעצמו לצמצם את המחלוקת או להבהיר את הדורש הבהרה.

אי הבהירות של שלב (1) בתביעה, כפי שעלה בהליך האירופי ובהתנגדות דנן, אשר המבקשת הייתה ערה לו (ראו סעיף 2.7 בתשובתה להתנגדות לתיקון פירוט), נסב סביב השאלה האם פעולות הרטט, הדחיסה והואקום מתקיימות במקביל לשלב הקשחת לוח אבן או לאחריו. התיקון לא הבהיר נקודת אי-בהירות זו. רק בתשובת המבקשת בבקשה לתיקון הפירוט התייחסה המבקשת לראשונה

לשאלת הפרשנות של שלב ()). כך בסעיף 2.7 לתשובתה להתנגדות לתיקון פירוט ציינה המבקשת

ברחל ביתך הקטנה כי הפרשנות הנכונה היא שבשלב (() ההתקשות של החומר הראשון והשני מתבצעת במקביל ליישוס הרטט, הדחיסה והואקום.

ההבהרה הנוגעת לפרשנות שלב ()) ניתנה לאחר הגשת התנגדויותיה של המתנגדת. המבקשת הגישה

בקשה לתיקון פירוט - שכאמור לא הבהיר את שלב ()) ולא צמצם למעשה את נוסח תביעות הפטנט.

רק לאחר הגשת ההתנגדות לתיקון הפירוט הבהירה המבקשת את שלב () כראוי. לכן יש לראות בתיקון הפירוט ומתן ההבהרה כתוצר ישיר של ההתנגדויות דנן.

לא ניתן להתעלס מתרומת המתנגדת לטוהר הפנקס. עצס קיומן של שתי פרשנויות אפשריות שונות לשיטה הנתבעת הינו ליקוי מהותי בבקשה אשר יוצר עמימות לגבי היקף הזכות הייחודית הנתבעת והלכה למעשה מרחיב את היקף הזכות. ברי כי אילולא התנגדויותיה של המתנגדת נוסח תביעות

הפטנט ובפרט פרשנות שלב ()) היו נותריס עמומיס ומשכך גס רחבים.

לטעמי זניחת ההתנגדות נבעה מנקיטת עמדה פרשנית אשר הבהירה את שלב ()). ואפילו הייתה זו נזנחה בשל זניחת ההתנגדות בהליך האירופי (כפי שטוענת המבקשת) - אין בכך פסול. די בתרומה שתרמה המתנגדת לטוהר הפנקס כדי להצדיק את פסיקת ההוצאות שנגרמו לה כתוצאה מהתנהלות המבקשת. לאור האמור סבורה אני כי המתנגדת היא הזוכה בדין.

גובה ההוצאות

הכלל כאמור, הוא כי הצד הזוכה בדינו אכאי לפסיקת הוצאות ריאליות. בעניין תנובה נקבע כי על הוצאות אלו להיות סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך, וזאת בהתחשב בכלל נסיבות העניין. בבחינת נסיבות העניין, יילקחו בחשבון, בין היתר, היקף העבודה שהושקעה בתיק ובהכנת כתבי בית-דין וראיות בפרט, במורכבות המשפטית והעובדתית של ההליך, בשלב אליו הגיע ההליך, בהתנהלות הצדדים מול רשות הפטנטים ומול בעל הדין שכנגד, תוס לב הצדדים ועוד [ראו ע"א 04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", פס' 3 (נבו 16.6.2005)].

מטרת הדרישה כי הוצאות יהיו סבירות, הכרחיות ומידתיות היא "למנוע מצב בו ההוצאות שיוטלו יהיו גבוהות יתר על המידה תוך הרתעת יתר של בעלי הדין, יצירת חוסר שוויון, ייקור מיותר של ההליכים המשפטיים ופגיעה בזכות הגישה לערכאות" [ראו ע"א 2617/00 מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, נצרת עלית, פ"ד ס(1) 600, (2005) בפסקה 20]. כידוע, מטרת הליך פסיקת הוצאות אינה השבת מצב הצד הזוכה לקדמותו כאילו לא התנהל הליך כלל ולכן, יש מקריס רביס שבהס הצד הזוכה אינו צפוי לקבל את מלוא הוצאותיו.

הנטל להוכיח את ההוצאות המבוקשות ולפרטן כדבעי מוטל על הטוען לפסיקת הוצאותיו בפועל. ראו ס' 25 לפסק הדין בעניין תנובה:

"אכן ההכרה בפסיקת הוצאות "ריאליות" כנקודת מוצא משמעה בי הטוען להוצאות הוא שצריך להוכיח את שיעורן בפועל [...] משהוכחו ופורטו ההוצאות בפועל, עובר הנטל לצד שכנגד- שהפסיד במשפטו- להראות מדוע אין לפסוק הסכום המבוקש [... "

מקריאת כתב טענות המתנגדת, עולה כי הושקע מאמץ לא מבוטל בלמידת בקשת הפטנט והפרסומיס הקודמים שצורפו לו כנספחים. כידוע, שלב הכנת כתב טענות נחשב לשלב עיקרי בהתנגדות [ראו למשל .5.0.1 1/. 85.15 נ' סנו מפעלי ברונוסי בע"מ, (נבו 13.9.2010)] ומשכך, נגרמו למתנגדת הוצאות לא מבוטלות.

יחד עם זאת, משיקולי מדיניות, יש להתחשב מחדש בצורך לעודד הגשת התנגדויות מבוססות לרישום פטנטים - לשס הקפדה על קיומו של מרשם פטנטים תקפים וראוי להגנה, ומאידך יש להימנע מפגיעה במוטיבציה להגשת בקשות לרישום פטנטים - הן לצורך מתן הגנה קניינית והן לשם עידוד התקדמות טכנולוגית וחדשנות.

במקרה שלפני המבקשת טוענת כי כתב טענות המתנגדת בהליך בישראל דומה עד מאד לוה שבאירופה ולכן נראה שההשקעה שנדרשה למתנגדת לא הייתה גבוהה. מנגד, כפי שציינה המתנגדת - ישנה חשיבות להבדל משמעותי - שכן ההתנגדות באירופה הייתה מבוססת על הדין האירופי. עילות ההתנגדות כפי שבאות לידי ביטוי בכתב טענות המתנגדת הן העדר חידוש והתקדמות המצאתית. בהיבט זה הדין בישראל אינו שונה מהדין החל באירופה ואכן נראה כי חלק נכבד מכתב טענות המתנגדת והפרסומיס שצורפו לו מבוסס על ההתנגדות באירופה.

בקביעת גובה ההוצאות שייפסקו אני סבורה שיש לתת משקל גס לעובדה שהמבקשת יכולה הייתה

למזער את הנזק ואת הוצאות המתנגדת אילו הייתה פועלת להבהרת שלב (1) בטרס הוגש כתב הטענות בהתנגדות או מיד לאחריו. מבקשות הארכה בהסכמה לאורך הדרך עולה כי היו נסיונות מצד המתנגדת למשא ומתן אשר ייתר את ההתנגדות אולס אלה לא צלחו. הבקשה לתיקון הפירוט הוגשה כשנה לאחר שניתנה הפרשנות באירופה. המבקשת יכולה הייתה בבקשה לתיקון הפירוט

שהגישה להתאים את פרשנות שלב (1) בישראל לפרשנות שנתנה באירופה כבר אז. התנהלות כזו הייתה מייתרת את המשך ההליך וחוסכת את ההוצאות שנגרמו למתנגדת עקב הימשכותו.

בשקלול כלל הנסיבות ובשים לב לפירוט החסר בטבלת פירוט שעות החיוב, למספר הגורמים שהועסק בהליך, ולעובדה שההתנגדות לא נוהלה עד תוס וניתן פטנט בגין האמצאה, הריני לקבוע את הוצאות המתנגדת על דרך האומדנה. ואת תוך התחשבות בהוצאות אשר נפסקו בעבר בנסיבות דומות [ראו למשל התנגדות לפטנט 230914 (בקשה לפסיקת הוצאות) 0015 055[ ספ=דואוו:' 6או, 5 ו6ופ=וא אסודהפאטס; (נבו 21.06.2021)].

המבקשת תישא בהוצאות המתנגדת ושכר טרחת עורכי דינה בסך כולל של 250,000 ₪ (בתוספת מע"מ) אשר ישולמו בתוך חודש ימים ממועד מתן החלטה זו, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדיו ממועד ההחלטה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני

ניתנה בירושלים ביום ט' ניסן תשפ"ה 7 אפריל 2025