סימן מסחר 208

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסיימני המסחר

בקשה לצו הארכה לפטנט 208 (השגה על החלטת בוחן)

המבקשת: זג אסזד\ את דא 6)אזא ה

4 ךא ע"י ב"כ: ד"ר שלמה כהן ושות'

בפני בקשה למתן צו להארכת תקופת ההגנה לפטנט 208538 שהוגשה ביוס 18.2.2018 (להלן: "הבקשה"). הבקשה מתבססת על התכשיר הרפואי הרשוס 868006116 שהינו מוצר ביולוגי שנועד לטפל בבעיות פוריות בקרב נשים (להלן: "התכשיר").

התכשיר נרשם בפנקס התכשירים בישראל ביוס 30.11.2017 ובו המרכיב הפעיל מנקסים01!1

8. כפי שפורט בבקשה, הפטנט מתייחס, בין היתר, להורמון 511 רקומביננטי המבוטא בתאים אנושיים. אס לא תוארך תקופת ההגנה לפטנט, הפטנט יעמוד בתוקפו עד ליוס 16.4.2029.

המרכיב הפעיל, 06183 תוקסיחו!01/ הוא גליקופרוטאין (חלבון המחובר לסוכרים) המורכב משתי תת יחידות, 3כ41 ו- 0618 (הכ31 מנקסיםו011/ ו- 0618 מוקסיםו![ס") הקשורות זו לוו בקשרים שאינם קוולנטייס (קשרים בין-מולקולריים). אל השיירים הסוכריים בחלבון זה קשורות קבוצות של חומצה סיאלית (8610 518116) בקשרים מסוגיס שונים. ראה גס סעיף 6

לתצהירו של מר 5617%6%, נציג המבקשת שהוגש בתמיכה לבקשה.

במכתב הליקוייס מיוס 11.4.2018, ציינה הבוחנת בין היתר כי הבקשה אינה עומדת בדרישות סעיף 3(164) לחוק הפטנטים שכן שתי תת היחידות של החומר 66118 תוקסט:!1סש ( מוקסיטו!!ס= ו- 0618 ם1קסים!011ת) נכללות בתכשירים רפואיים שכבר נרשמו במשרד הבריאות (להלן גם: "החומרים הקודמים'"), ורצף חומצות האמינו שלהן והרצף חומצות האמינו של המרכיבים הפעילים בתכשירים הקודמים. הבוחנת ציינה מספר דוגמאות לתכשירים הכוללים

את תתי היחידות והן: 1:01.84 את2, ת-41בא00, (ססוא 5.5) 10 75 +- 1 אסס,

זג ,| 58₪]תם60תתע ו- א6110תזא1ז 08ת אס 501 אסססאטע. הבוחנת הפנתה לשני פרסומים בהס פורט רצף חומצות אמינו זה, כדלהלן:

א 571 זתהת1ןסן 1660 שש6ת 8 01 ששס[60 התזהק 6ט₪ַה8תהקותס:)" :81 66 שתו[ת16066 5 (6)5 ;1ט1 2017 0066%:) 1/0067 "6מ1] [[₪66 מהנתטת 8 עכ 68765500 (שכונה

במכתב וכן יכונה להלן: "1ס"). ב. 68/0065/022300066. אתה8סשט0. עש//:115ם (שכונה במכתב וכן יכונה להלן: "2 ").

המבקשת הגיבה לדוח הליקוייס במכתבה מיוס 12.9.2018 ותמכה את תגובתה בתצהירו של ד"ר דניאל פלקסין מיוס 31.8.2018, מדען ראשי בחברת .1.16 ([15786) 01606181 660108 ד-310, שהיא חברת בת בבעלות מלאה של 1.66 66116815 הזה שתויח 6 (להלן: "תצהיר פלקסין"), ובתצהירה מיוס 3.9.2018 של גב' אורית זוזוט, מנהלת רגולציה ואיכות של שתוע6ע

8 661010815ה וע (להלן: "תצהיר זחוט").

בתגובתה טענה המבקשת כי רישוס החומר 06118 ת1קסים101!1 בתכשיר הרפואי 68006116 הוא הרישום הראשון המאפשר שימוש בחומר כנדרש בסעיף 3(164) לחוק, שכן מקיים הרישום את כל הדרישות שהותוו בהחלטה בעניין בקשה לצו הארכה לפטנט 124123 (השגה על החלטת בוחן

לפי סעיף 161 לחוק) ‏ 11.6 א )ד זה:ז1ז תצב (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 8) (להלן: "עניין קובלטרי") על מנת שרישום יחשב כחומר חדש.

בתגובתה מוסיפה המבקשת כי התכשיר הרפואי 680076116 נרשם במשרד הבריאות כתכשיר המכיל חומר פעיל חדש ולא כתכשיר 10511[11137, וכי אינו כשיר כלל לרישום כתכשיר

ביוסימילרי בשל ההבדלים הפרמקוקינטיים בינו לבין תכשירים ה- 511 הרקומביננטיים הקודמים (תצהיר זוזוט סעיף 6).

עוד מוסיפה המבקשת כי בין החומר שצו ההארכה נתבקש לגביו, לבין החומרים הקודמים, קיימים הבדלים מבניים וכן הבדלים בפרמטרים הנוגעים לפעילות החלבון, הקשורים לשוני

המבני. בארגון הבריאות העולמי ניתן למרכיב הפעיל שס גנרי (סהַזגּת עז8ז16זקסזק-תסת) השונה מזה שניתן למרכיב הפעיל בתכשירים דומיסם, ואת בשל ההבדלים במבנה המולקולרי בין המרכיב הפעיל 06193 חוקסיםו011 לבין המרכיבים הפעילים בתכשירים רשומים קודמים (הורמוני 511 אחרים).

לטענתה, ההבדלים בין המרכיב הפעיל בתכשיר נשא הבקשה לבין המרכיבים בתכשירים רפואיים "-[2008) ו-חסש6עטק נעוציס בכך ש-06108 תנקסים0111/ מיוצר בתאים ממקור אנושי

בהשוואה ל- 81208 תוקסי01!10' ו- 0618 מוקסים0111 (המיוצרים בתאי שחלה של אוגר (010)). עובדה זו לטענת המבקשת, משפיעה על מבנה החלבונים, בכמה היבטים:

1. הבדלים בשרשרות הסוכרים (גליקאנינג)- הגליקאנינג בחומר 06188 תנקסיםו!01ת כולל קבוצות סוכר נוספות וקשרים גליקוזידיים ייחודיים בהשוואה לאלה של 8 מנקסים01!1/. (סעיף 20 למכתב תגובה לדוח ליקויים מיוס 12.9.2018, וסעיף 10 לתצהיר פלקסין).

2. הבדלים הנוגעים לגליקאנינג הייחודיים של 06188 תנקסיטו011:]- ב- 06118 מנקסיטו!01= רמות סיעוף של הגליקאנינג גבוהה יותר ויש בהס אחוז גבוה יותר של הסתעפויות תלת ראשיות וארבע ראשיות. אלה גס משפיעות על שיעור הסיאלילציה (שגבוה יותר

ב- 06188 ה1ק0י011:0/ ביחס לחומרים הקודמים).

3. הבדלים בסוג החומצה הסיאלית ובסוג הקשר של החומצה הסיאלית עם הגליקאן- בגליקאנים של 06188 ת1קסש01!1ת, המיוצר כאמור בתאים אנושיים ישנה חומצה סיאלית מסוג אחד (8610 16ת1ות8זט6ת1ש660/ -צז), בניגוד לחלבון רקומביננטי המיוצר בתאי (0110, המכיל חומצה סיאלית משני סוגים (חומצה סיאלית מסוג 6 סותנותאעטסת|0176017)-א1 וכן 8610 6ותנותהזט6ת1661/1-א). עוד ציינה המבקשת כי 06108 מנקסים0111/ מכיל חומצה סיאלית בקשרי 62,6 (בשיעור מסוים

מכלל השיירים הטרמינליים הטעונים של הגליקאנינג), ואלה לא קיימים בחומרים הקודמים (סעיפים 8 -9 לתצהיר פלקסין).

4. הבדלים במטען ובחומציות- כתוצאה מההבדלים בגליקוזילציה ובעקבותיה בסיאלילציה של החלבונים ישנם הבדלים מסוימים במטען החלבון שבאים לידי ביטוי במדד שנקרא נקודה איזואלקטרית. ל- 06108 ת1ק01!1₪0 נקודה איזואלקטרית

נמוכה יותר והחלבון מוגדר חומצי יותר בהשוואה לחומרים הקודמים (סעיפים 11 - 2 לתצהיר פלקסין).

0. ביחס להבדלים בפעילות, טענה המבקשת כי בין 66188 חנקסיזו!01/ לחומרים הקודמים, קיימים הבדלים כגון בפרמקוקינמיקה, פרמקוקינטיקה, ובבטיחות (סעיפים 14- 20 לתצהיר פלקסין).

1. על אף אלה, בהתבסס על ההחלטה בעניין קובלטרי, סברה הבוחנת כי לא היה בידי המבקשת כדי להתגבר על הליקויים, ועל כן דחתה את הבקשה לצו הארכה לפטנט במכתבה מיום 11.11.2018.

2. ביוס 19.11.2018 השיגה המבקשת על קביעות הבוחנת וביקשה להשמיע טענותיה בפני, וכך עשתה בדיון בעל פה שהתקיים ביוס 15.4.2019.

בפני גס סיכום טענות המבקשת מיוס 8.4.2019 שהוכן לקראת הדיון וכן השלמת טיעון מיוס 9 שהוגשה לאחר הדיון ואשר נתמכה בתצהיר של גב' אורנה וישניאק, מנהלת רגולציה

בחברת .1.66 ([15786) 6260181 10-6620108 שהיא חברת בת של המבקשת.

בהשלמת הטיעון הוסיפה המבקשת כי אין להתייחס לחקיקה הקנדית לגבי צווי הארכה (שאווכרה בהחלטות קודמות), ואין להסתמך עליה בפרשנות החוק בישראל. ככל שיש להסתמך על חקיקה כלשהי, יש להסתמך על החקיקה האמריקאית הדומה יותר לדין הישראלי.

בדיון נשאלה המבקשת לגבי העובדה שרשות התרופות האירופית ((18/) החליטה שלא להקנות לחומר סטטוס של 500503066 400/6/ עיסצז (45 אז). המבקשת השיבה שהחלטת 18 ביחס לתכשיר 4680076116 מתייחסת להגנת תיק הרישום, ואינה רלוונטית לענייננו. בהקשר זה הפנתה

המבקשת לדירקטיבה האירופית -2001/83/86 (מיוס 6.11.2001).

לטענתה מדובר בשני הסדרים עס תכליות שונות שלא ניתן להסיק מהסדר אחד למשנהו. התכלית המרכזית של הדירקטיבה היא שמירה על בריאות הציבור, בעוד תכלית ההגנה הניתנת בצווי הארכה הינה שונה. ואכן רשויות פטנטים באירופה נתנו צווי הארכה לפטנטים לגבי החומר

8 3091510856 שלא הוגדר כ- 50518066 4006 אוסצ1 ביחס לחומר קודם 8881510856

עוד ציינה המבקשת כי בקנדה כן וכה החומר למעמד של טכ סטטוס (המקביל לסטטוס

06 5 00/6// שוסא1 באירופה), המזכה אותו בהגנה על תיק רישום.

כמו כן טענה המבקשת, באירופה אמות המידה לקבלת הגנה על תיק רישום וצו הארכה הינן שונות. על פי מדיניות ה- 18/, איזומריס, מלחיס או אסטרים, שילובים של חומרים שנרשמו בעבר ואף חומרים ביולוגיים שנרשמו בעבר עשויים להיות "חומר פעיל חדש" אס הם שונים משמעותית בבטיחות או ביעילות. לעומת זאת, חומרים אלו לא יזכו בצו הארכה לפי הדין בישראל.

לטענתה, הקביעה בהחלטה בעניין קובלטרי כי בעניין הרישום הראשון יש להוכיח שונות בפעילות של חומרים ביולוגיים אינה מבוססת, ואין כל דרישה כזו בדין, הן לעניין חומרים כימיים והן לעניין חומרים ביולוגיים. הקריטריונים שיש ליישם לגבי רישום של חומרים ביולוגיים הס הקריטריונים הבאים:

1. התכשיר נרשם במשרד הבריאות כתכשיר המכיל מרכיב פעיל חדש, ולא ניתן היה לרשום אותו כתכשיר ביוסימילרי.

2. החומר אינו תצורה שונה של מרכיב פעיל שנרשם בעבר, ואיננו תצורה שמתפרקת בגוף למרכיב פעיל שנרשם בעבר.

0. המבקשת סבורה כי הוספת מבחן הדורש שינוי בפעילות סוטה מהתכלית של פיצוי על הצורך בתהליך רישוי רגולטורי ממושך, שהיא התכלית של ההסדר בעניין צווי ההארכה. באירופה ניתן היתר שיווק לתכשיר הרפואי 86%006116 ומבין המדינות המוכרות ניתן צו להארכת פטנט הייחוס בצרפת ובספרד (בהתאם למידע שהגישה המבקשת, ניתן בספרד צו הארכה לאחד משני פטנטי הייחוס שואילו הבקשה לצו הארכה לפטנט הייחוס השני נדחתה). על פי המידע שמסרה המבקשת בבקשתה לצו הארכה לא נתבקש היתר שיווק בארה"ב.

דיון והכרעה

1. סעיף 64א לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (לעיל ולהלן: "חוק הפטנטים" או "החוק") מגדיר מהו "חומר" לצורך בחינת מתן צו הארכה:

"חומר" - המרכיב הפעיל בתכשיר רפואי או מלחים, אסטרים, הידרטים או צורות גבישיות של אותו המרכיב;

2. סעיף 64ד(3) לחוק קובע כי ניתן להאריך תוקפו של פטנט כל עוד החומר הכלול בפטנט, ועליו מתבססת הבקשה להארכתו של הפטנט, נרשם כחלק מתכשיר רפואי בפנקס התכשירים הרפואיים (סעיף 2(/164) לחוק) וכי הרישום הכולל את החומר הוא רישומו הראשון בפנקס התכשירים:

"[3) | הרישום כאמור בפסקה (2) הוא הרישום הראשון המאפשר שימוש

בחומר בישראל למטרות רפואיות ;

3. שאלת רישומו הראשון של חומר נדונה רבות בפסיקה, ובין היתר, בעניין ע"ש 223/09 .1

5\/ 1066%)מ.1 נ' אוניפארם בע "מ ואח' (פורסם בנבו, 25.5.2009) (להלן: "עניין לונדבק"). בהתייחס לפרשנות לסעיף 64ד(3) לחוק נקבע בפסק הדין (פסקה 17) כי:

"הגישה הטכנית והפורמאלית מקופלת בי( היתר בתנאי הקבוע בסעיף 64ד(3) לחוק: "הרישום כאמור בפסקה (2) הוא הרישום הראשון המאפשר שימוש בחומר בישראל למטרות רפואיות". רשם הפטנטים אינו נדרש להעמיק חקר בתכונותיו ובפעולתו של החומר המוגן בפטנט הבסיסי. כל שעליו לבדוק הוא האם אותו חומר - המשמש כמרכיב פעיל או תצורה של מרכיב פעיל בתכשיר מדואי - הותר יותר מפעם אחת בשימוש בישראל במסגרת תכשיר רפואי."

4. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע בעניין לונדבק (פסקה 17) כי הגדרת המונח חומר בחוק מלמדת כי תצורות שונות של אותו המרכיב יחשבו כאותו חומר, אף שאינן זהות:

"החומר המוגן בפטנט הבסיסי אינו חייב להיכלל בתכשיר רפואי קודם

בצורתו המקורית, אלא גם תצורה של החומר המקורי (מלח, אסטר וכיו"ב) הכלולה בתכשיר מדואי מקיימת את דרישת ההכלה (כפי שנובע מהגדרת "חומר" בסעיף 64א לחוק)".

בשל השוני בין תרופות ביולוגיות המבוססות חלבונים לבין תרופות כימיות, המתבטא, בין היתר בכך, שכמעט תמיד תרופות ביולוגיות תהיינה שונות אחת מן השנייה מבחינה מבנית, סברתי בהחלטה בעניין קובלטרי כי המבחן הטכני-פורמאלי שנקבע בפסק הדין בעניין לונדבק אינו עונה די צרכו לשאלת בחינת והיתר של חומרים ביולוגיים בבחינת רישום ראשון לפי סעיף 64ד(3) לחוק.

כאמור, בהחלטה בעניין קובלטרי נקבעו קווי מסגרת לבחינתו של מרכיב פעיל ביולוגי בתכשיר רפואי, כחומר חדש לפי סעיף 64ד(3) לחוק, כאשר קיים רישום קודם למרכיב פעיל דומה, אם כי לא והה, בפנקס התכשירים. המבחנים שנקבעו בהחלטה בעניין קובלטרי הס: האס החומר הפעיל עבר הליכי רישוי רגולטורי מלאים; מה מידת הדמיון המבני בין שני החומרים, ומשמעותו- כיצד ובאיזו מידה משפיעים השינויים המבניים הקיימים על פעילות המולקולה.

המבקשת סבורה כי המבחן שנקבע בעניין קובלטרי שגוי. לטענת המבקשת, לשס מתן צו הארכה, די בכך שהחומר לא נרשם כביוסימילר בפועל, ושלא היה כשיר לרישום כביוסימילר. בהוספת מבחן הפעילות, טוענת המבקשת, יש סטייה מתכלית החקיקה, והיא פיצוי על התמשכות הליכי הרישום.

כפי שצוין בעניין קובלטרי, אכן קיים קשר הדוק בין הדרישה כי חומר יעבור מסלול רישום רגולטורי מלא, לבין הפיצוי בדמות צו הארכה.

עס ואת, מבחן זה איננו משמש כמבחן יחיד, שכן כבר נקבע בפסיקה כי ייתכנו מצבים בהס בעל פטנט יידרש לעבור הליך רישום רגולטורי מלא אך עדיין לא יזכה בפיצוי בדמות צו הארכה. פסק הדין בעניין לונדבק עסק במקרה כזה. מפסק הדין בעניינו לונדבק עולה במפורש (סעיף 8) כי

תכשיר הציפרלקס שכלל את האננטיומר 5611810081 עליו נסוב הדיון, נדרש לעבור הליך

רישום רגולטורי מלא, ולמרות זאת, לא נחשב כחומר חדש לצורך שאלת מתן צו הארכה בהתאם לקביעת הרשם דאז ולעמדת בית המשפט המחוני.

1 החלטות נוספות שעסקו בבחינת תצורות שונות של תכשירים רפואיים ביולוגים ניתנו מאז בעניין בקשות לצו הארכה לפטנטים 171779, 205802 .146 65דד ג תתצד תשדג סז (פורסם באתר רשות הפטנטים, 4.10.2018) (להלן: "עניין 810/6190\6 ") וכן בעניין בקשה לצו הארכה לפטנט 168754 ,11-) אצי ) -6אז (פורסם באתר רשות הפטנטים, 16.4.2019) (להלן: "עניין ג'ננטק").

בניגוד לטענת המבקשת, פיצוי בעל הפטנט בגין התמשכות הליכי הרישום, אינו התכלית היחידה של החקיקה בעניין צווי הארכה. החקיקה בעניין צווי הארכה היא מארג עדין של איזון בין הציבור, התעשייה הרפואית והתעשייה הגנרית. בבסיס החקיקה עומד גם הרצון לעודד ולפיצל בגין פיתוח תכשירים רפואיים הכוללים חומרים חדשים, שלא שימשו בתכשירים רפואיים קודם לכן. רצון זה מתבטא בהגדרת המונח "חומר" בחוק, שפורשה בפסיקה כקובעת שכלל התצורות הדומות של אותו חומר ייחשבו כאותו חומר פעיל, וכן בדרישה שהרישום של החומר יהיה הרישום הראשון בפנקס התכשירים. כמו כן, ביקש החוק לסייע לתעח 060 ,הוחו זסזק606ז 0ז 650601 הזש "זם!ומז51 6זסטו (ז6גוםסיזכן 511י1יז א חז ז10ק666יז מסוחזגות 6 ]0 מ010ש06 חס 66115 50ס[צוחסיזם 560ומוסזגוו ]ס

לסיכום, מהראיות שהובאו בפני עולה כי ההבדלים במבנה בין 06188 מוקסי0ט01!1 לחומריס הקודמיס אינס מביאיס להבדליס במנגנון הקישור שלו לרצפטור והפעלת המנגנוניס התוך תאייס הרלוונטייס.

**הבדלים פרמסוקינטיים**

פרמקוקינטיקה מתארת את התנועה של התרופה בגוף לאחר נטילתה וכוללת מספר שלבים: ספיגה (חסוכ050\), פיזור (תסחטפ1ח8וכ), חילוף חומרים ((ת16)300115/) ואלימינציה (תסנהה1רת11:).

המבקשת לא התייחסה לכל אחד מהשלביס האלה בנפרד אלא שמה דגש על התוצאה הסופית של שלבים אלה. בתצהיר פלקסין (סעיף 15) פורט כי בניסוייס קלינייס שלב 1 נמצאו הבדליס פרמקוקינטיים משמעותיים בין 166006116 לבין 0081-1). בין היתר נטען כי רמת החשיפה המצטברת לחומר ורמת החשיפה לחומר ב-24 שעות שבין מתן למתן (00) וכן ריכוז המקסימלי של החומר בדס (אאַות)), היו גבוהיס פיי1.6 -1.7 לגבי 268076116 ביחס ל- -81ת20)

+ ערל

רשם הפטנטים, העיצובים וסיימני המסחר

ת. כן נטען כי קצב הפינוי של 6006116 מהגוף היה נמוך בכ-40% מזה של :-00081 ועל כן גם זמו מחצית החיים של 68006116 גדול פי 1.4 מזה של ת-00081 (התצהיר מפנה לנספחים ו' ו-

2. דוח 5/1 בחן את כל אחד מהשלבים לעיל על סמך הממצאים שהגישה בעלת הפטנט שם. לעניין הספיגה (מסטוקזס5 ) והפיזור (ם00זטפ121501) ביצעה בעלת הפטנט ניסויים אשר העידו כי ההבדלים במבנה 06108 מוקסי201110 בהשוואה לחומריס הקודמים אינס משפיעים על פרמטרים אלה (ראה דוח 1 עמוד 25). לעניין חילוף החומרים ((16400118/) על פי הדוח, לא נדרשה המבקשת לבצע ניסויים בשל הדמיון הצפוי בהיבט זה בין 06118 תנקסים01!1 לתכשירי פע

אחרים, ראה דוח 18 עמוד 26 :

]0 ץסעווס ץזסו6ז6א6 00 6005 מס 5מסח5000סטחו [סתדזסן סא וש 56 ]0 06% 16 .06160ה60 ה66כ 6טסה 06!00 מוקסיםו!וס] .משוסחא-]]6ע\ זט מסזוסחזתז][6 0 תז6100118ז 51866 066610016 6 ₪!צוסס השס 66| 60ק]סמסו 06 10 6000קא6 15 ₪60 מוקסשו!!סת וס .זששז] 6 מו 0150 זגוש ,65ח10 6 מו ץק הס הוהס60ז ,5מסחסיזסקסיזק 6 סוט 0חם 1065 6 סוט 60ו6ז6א6 15 1511 5וסח6ף0סא6 חס 5גוסח6 חס

6070001181 661]16ק5חסח עזסזווס

3. באשר לאלימינציה (חסוזהתוותו[=) של 06188 תנקסם111סת, נמצא כי היא איטית יותר בהשוואה לחומריס הקודמים וכתוצאה מכך רמת החשיפה של הגוף לחומר גבוהה יותר, כך בדוח 318 בעמוד 86 :

-01ח0) 00 06100 מוקסיחז!!0] מ66שת06 66ח6070ו6 6תז ]0 מספוזסקומס:)"

ץ 60515 (5ח10ז150"0חזחז0ם 1 חס 56 16חחז5) 15סוח זסטס (01[0 הוקסים:!וסן) הו זז 06150 מוקסיחז]!0ס] גוו 6160066 זסעשס! זה160]וה51 0 5060 סו אסוחכ) זס] סה 010ן-1.7 סז סז 1.4) 6'זגופסקא6 סטוה ם מז פחח]טופסץ '01-1ח0) ]0 11/2 ,ש1פחז0 4660 .שעוה006ז 506 6 01 00560 מסשגטר (406 0חם 2 ס6וֶ] :5010165 007055 01-17ח0 ]0 11/2 חסה ז6ףחס! פסעו 06150 הוקסיחזווסן

."-01ה0ס) זס] פ'זגוסו! 18 סז 60זסקוה 60 8זגוס! 28 פסעו 06100 מוקסיחווסן ]ס

4. אין מחלוקת כי בשל רמת הסיאלילציה הגבוהה של 06188 מוקסיט01!1/ חומר זה חומצי יותר בהשוואה לחומריס הקודמיס. חומציות החומר נובעת ממספר החומצות הסיאליות המושפעת

מרמת הסיעוף של הגליקאנים 06188 תנקסש01!1ת, ואינה נובעת מהבדליס בסוג הקשרים בין קבוצת הסוכר לחומצה הסיאלית או סוג החומצה הסיאלית. חומציות החלבון קשורה לפינוי איטי יותר של החומר מהגוף בהשוואה לחומריס הקודמים ולכן יש לה השפעה מצופה על היבט

פרמקוקינטי וה של החומר, ראה דוח 1 עמוד 26:

-0001) ועו 01 06100 הזקסיחז!!סן הזש 6160066 זסשוס! זה60ו]1מ51 ם ..."

6 60000קא6 26 6[ט60 8ות1... 6תגופסקא6 זסתשוה ₪ מו פהה]טפסז 7 חז מסגז זסתש1! ץהס6וזומש51 15 06100 הוקסיםו!01] ]0 16ז]סיז מסחםוץ05ס6ץו -16'0 ]0 מסוזסקסיזק 16| על 6061071200 15 חס 51 60עז06- 610 מ0ז10ש01605 .1ה6זה0ס6 0610 510116 [[ס6טס ז6תש1ה חס 5665 ץז הת6זחם

" 6100100606 61000116חז 066160560 הזעו 0550610160 06 0ז מעוסתא 15

כלומר ההבדל בחומציות החומר משפיע על ריכוז החומר בדס. בנקודה זו קיים דמיון בין

הסיאלילציה המוגברת של חלבון להמלחה של חומר כימי אשר אף היא אינה משפיעה בדרך כלל על פעילות החומר אלא על ומינותו הביולוגית. המלחה של חומר ידוע על פי לשון החוק אינה

מוגדרת כחומר חדש לעניין דרישות סעיף 64(ד)3 לחוק, ולפיכך נראה לי שאין להסתפק בהבדל זה על מנת להגדיר את החומר כחומר חדש.

לסיכום, מהראיות שהובאו בפני עולה כי ההבדלים במבנה בין 06188 מוקסי0ט01!1 לחומריס הקודמיס מתבטאיס בהבדל בקצב סילוק החומר מהגוף בלבד.

**הבדליס פרמקודינמיים**

בהיבט של פרמקודינמיקה, כלומר הפעילות הפרמקולוגית של התרופה בגוף והיעילות הקלינית שלה (ץ6111686 [168ה0211)) טענה המבקשת כי התכשיר 46%0076[16 הצליח לעורר הבשלה של

יותר וקיקיס בשחלות בהשוואה ל- ז-00081 (מוערך ב- פי 1.5) (ראו למשל מכתב תשובה על דוח ליקוייס, סעיף 27).

נתוניס אלה, גס אס היו נכוניס לניסוי ספציפי שבוצע אינס מתיישביס עס תוצאות הניסוייס הקלינייס שביצעה המבקשת כפי שהוצגו בדוח 1/18. בניסוי ( [₪סטוק 3 856ק) 1-1 51 1 לא נמצאו בתוס הטיפול (גירוי שחלתי) הבדליס מובהקיס סטטיסטית בין מנקסיםג!1ס=

8 לחומר הקודס בפרמטריס של מספר הזקיקים שהבשילו וגודלס, כפי שעולה מדוח ]א עמוד 50:

זחסוןות510 ץ][57005860 | סמ 6חשש 6חשה] ‏ | ה000]ות50-]0-0ת6- 4" ,והזח 10< 101116165 ]0 זסמומווה 16 מז 5קטוסי ה6 חס מ66שח06 665ח6 ו חזחז 12< 01116165] ]0 ז6מומגות 6טסז6עם 16 .הזחז 17< זס הזחז 15< ,וחות 12< 0 999049 1 סז הז 6.0 > 11.1 0ח0 5.4 + 10.8 05 ח000!גוחזו5-]0-0ח6 הוחו 17< 01116165] ]0 ז6מומגוח 6חסיז6עם שח .עז6ע66ק65יז ,5קצוסיזף 7- 601 0 999049 7/0 6וז מז 3.1 + 5.1 0מס 2.8 + 5.0 5סץו מסוזם]וווחו5-[ס-0ח6 01 ".ע]506011/6סיז ,5קטוסזף -1 00

גם בניסוי מוקדס יותר, (2 856( 56ת6520ע-12056) 000009 ץ5₪0 לא נמצאו הבדליס פרמקודינמייס בין-06188 מוקסיט0111' ל-"-81ת20) . מטרתו של ניסוי זה הייתה לבחון את עקומת ריכוז תגובה של החומר 06108 מוקסי101!!0 בהקשר לתגובה השחלתית ופרמטריס קלינייס נוספיס במטופלים בגירוי שחלתי מבוקר, בהשוואה למטופליס ב-ת-81ת20) (עמוד 34 לדוח ). במבחן התוצאתי של מספר הביציות שנשאבו, אשר המבקשת סבורה שזהו המדד המתאים לבחינת התגובה השחלתית (ראה עמוד 39 לדוח 1/) (שהיא למעשה פעילות ההורמון), לא

נמצא הבדל בין-06108 ת1ק0111₪0 ל- "-20081), ראה עמוד 42 לדוח ]אא :

סז ז1!0הז51 5סץו 01-1מס) ]0 ₪056 8ון 11 6ז הזועו 60חזסזסס 56ה0ק65ז 6תדד" ]0 5זז6ז הז 06160 הוקסיחו!!ס] [ס ₪056 שון 10.3 106 הזו 60מו0ז00 56ה0סק68ז סז

"(10.5 0001 ]0 65זץ006 ]0 ז6מותגוח חטשו .1.6) 6ט6וח6יז 5סוץ6סס ]0 ושמ תזגות

בניסוי זה שבו הושוו גס פרמטריס תוצאתייס נוספיס של הטיפול בתכשיריס השונים, לא נמצא

יתרון ל-06189 מוקסיט0111ת, ראה דוח 13 עמוד 57 :

6 00 6וסיז ע6תסתס6יזק ףהוסףחס ,000009 5000 2 56סחק שג חז 4150 " שון 11) קוסזף 1]0ם מוקסיםו!!ס] 6 תו ז6הףזה עו!60וזסותווח 6זסע סססיז הזוס 1 ס17 5.2 חזסז] ,00565 5) 5קוסיזף 06100 הזקסיחו!!ס] 6ז סז 60יזסקתזס6 (0056 הוקסיחו!01] ה66שח06 66ח66]ןו 796 15 ששו ,שץ6תסתט6יזק פהוספחס זס .שו מסחעו 12% סז קגו פחוסף ,(40%) 0056 0610 מזקסיחו!!ס] ז65זת מס (47%) סזום זזה הפזה הז (35%) 0610 מוקסיחון!סן |!סז6טס סז ם]ום מזקסים:!!סן פהו"זסקתזס6 ות חס (48%) 0170 מוקסיחו!!ס] מ66שח6 2% 15 66ת66ןן1 6 ,קגוסידף0וו5 מוקסיחז!!ס] [!סיז6טס 0 60יזסקוהס6 ]1 10% 15 0ח (46%) 0056 06100 מזקסיםו!וס] ".(38%) 06100

1. הדות גס מציין כי במבחן ה- 1ח01ק0ח6 ץ ותו - מספר הביציות שנשאבו ( 0067165 01 זססותטצן 6%6) בניסוי 1- 51118 לא נצפו הבדליס בעלי משמעות סטטיסטית בין הקבוצה שטופלה

ב- 368006116 לזו שטופלה בתכשיר הרשו במספר מישורים. על מנת להגיע למסקנתה כי החומר איננו זכאי להחשיב כ- 45 דנה הרשות האירופית, שהינה גוף מקצועי ובלתי תלוי, בטענות דומות מאוד לאלו שהעלתה המבקשת בפני בהליך זה והגיעה למסקנות ביחס אליהן. אין כל ספק כי מסקנותיה רלוונטיות גס לקביעת התקיימות המבחניס שנקבעו בעניין קובלטרי.

מסכים אני עס טענת המבקשת כי ההסדרים ביחס להגנה על תיק הרישוס וצווי הארכה אינם זהים. עס זואת, קיימות נקודות דמיון ביו שני ההסדרים, העולות אף מנוסח החוק עצמו. כך, הגדרת "חלק פעיל" הזכאי להגנת תיק הרישוס בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 (סעיף 47ד) דומה, להגדרת "חומר" בסעיף 64א לחוק הפטנטים (עניין 680106טס1ם, סעיף 39). כאמור לעיל, אחת התכליות של מתן צווי ההארכה, כמו גס הגנה על תיק רישום, הינה עידוד של פיתוח של תכשירים רפואייס הכוללות חומריס חדשים. ר' בג"צ 4675/03 פייזר פרמצבטיקה ישראל בע"מ נ' מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר בועז לב (פורסם בנבו, 12.5.2011), סעיף 48.

במחקר מקס פלנק נבחן, בין היתר, גס הקשר בין מתן היתר שיווק להכרה בחומר כמרכיב פעיל חדש בהיבט הרפואי. בעמוד 18 למחקר נאמר כך:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

".(65ז)

8. אכן, קיימיס הבדלים בין הדין האירופי לדין הישראלי. חלק מהס ציינה המבקשת, כגון האפשרות, באירופה, לקבל צו הארכה ביחס לחומריס פעילים השונים ביעילות/בטיחות מחומריס אחריס שנרשמו בפנקס, אף אס מדובר ב"תצורות" של חומר קייס. אפשרות כזו איננה קיימת בישראל ביחס לתצורות המנויות בחוק. עם זאת, אין משמעות הדבר שלא ניתן להתחשב בנקודות הדמיון, ואינירואה כיצד יש בהבדליס עליהס הצביעה המבקשת כדי להשפיע על הניתוח שנערך לעיל. למעשה, הדבר מצביע על כך שבישראל הדרישה של "רישוס ראשון בפנקס" מחמירה יותר מאשר באירופה.

9. לסיכומה של נקודה זו, מקרה ה הוא מקרה בו, גס אס נדרשה המבקשת לערוך ניסויים קליניים מלאים, לא ניתן להתעלס מכך שבין 18ק81 מוקסיםטו11ס לבין 06163 תנקסים1!1ס'ז קייס דמיון מבני רב, ומןו העובדה כי השפעתס של הבדלים אלו על פעילות החומר נמצאה כלא משמעותית.

בנסיבות אלה, סבור אני כי אין לראות בהבדלים שציינה המבקשת בכדי לראות בחומר כ-"חומר חדש" לעניין צווי הארכה.

השם שניתן למרכיב הפעיל בארגון הבריאות העולמי

0. המבקשת טענה כי בארגון הבריאות העולמי ניתן למרכיב הפעיל שם גנרי ( - אצז 6ותהת 161877זקסיוק-תסת [התַ1688110תו) השונה מזה שניתן למרכיב הפעיל בתכשיריס הדומים זאת בשל ההבדליס במבנה המולקולרי בין המרכיב הפעיל 06118 תנקסים01!1 לבין המרכיביס

הפעיליס בתכשיריס רשומים קודמיס (הורמוני 511 אחרים).

1. אין בכך שניתן אא1 שונה לתכשיר כדי ללמד על שוני לעניין צו הארכה. כאמור לעיל, יתכן

שיינתן אא1] שונה אף לחומר ביוסימילרי, שברור שאינו וּכאי לצו ההארכה. השאלה שיש לבחון בסופו של דבר היא משמעות ההבדלים המבניים במרכיב הפעיל בתכשיריס השוניס, כפי שנעשה לעיל.

2. לפני סיום יצוין כי 06113 מ1קסי1:01110, בהיותו חלבון האהה לחלבון הטבעי הן ברצף החומצות האמיניות שלו והן בפרופיל הסיאלילציה כבר רשוס בפנקס התכשיריס כתכשיר הנושא את השס

א תכשיר זה הופק משתן של נשיס ומכיל את ההורמון 511/ בתערובת עס הורמון נוסף.

3. טענה זו לא הועלתה על ידי הבוחנת באופן מפורש ולמבקשת לא ניתן יומה בהקשר זה ולכן אינני מבסס את החלטתי על טענה זו אולס על פניו גס במבחן הטכני- פורמלי אין רישוס החומר

8 מנססיט01!1 הרישוס הראשון בפנקס.

4. לא מצאתי ביתר טענות המבקשת כדי לשנות ממסקנתי זו ובכלל זה בהתייחסויות המבקשת לרישומים במדינות כגון קנדה ואוסטרליה.

5. לאור האמור לעיל, סבור אני שיש לראות ברישומס של החומריס הקודמים, כרישוס קודס

לתכשיר 68006116 ולפיכך הבקשה אינה עומדת בתנאיס למתן צו הארכה.

אופיר אלון

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס כ"ח תמוז תש"פ 0 יולי 2020