סימן מסחר 216996

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר ד"ר מאיר נועם

בקשה לרישום סימן מסחר מספר 216996

מבקשת הרישום: ה ט!-₪ 56

רקע

ע"י ב"כ ד"ר שלמה כהן ושות'

מונחת בפני בקשה לרישומו של סימן מסחר מספר 216996 - "א ", שהוגש לרישום ביוס 30.11.2008 (להלן: "הסימן המבוקש") מטעס .1.06 גשט1ק-6ת1ז566 (להלן: "המבקשת"). רישום הסימן נתבקש בגין טובין מסוג 5 - תכשירי רוקחות, כאשר פרטת הסחורות מוגבלת לבאים: "חומר נגד גודש לאף, קרס לחות לאף, תרסיסים לאף המכיליס מלח, תכשירי טיפות לאף ותכשירים נגד גודש".

ביוס 07.03.2010 נשלח מכתב מטעמם מחלקת סימני מסחר ובו הוסבר כי הסימן המבוקש אינו ניתן לרישום לאור הוראות סעיף 11 (9) לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש) התשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה"). עוד צוין כי רישום בפנקס סימני המסחר סימן המסחר מספר 0 "תא - אפרין" שהינו סימן דומה תחת אותו סוג ומשמש לטיפול בעיניים (להלן: "הסימן המצוטט").

ביוס 28.03.2010 השיבה המבקשת כי לטעמה אין בסימן המצוטט כדי לפסול את רישום סימנה וזאת מן הטעמיס הבאיסם: הטובין עבורם מיועדות הבקשות אינם חופפים, הסימן המבוקש הינו בגיו תכשיר לטיפול בגודש באף ואילו הסימן המצוטט על ידי מחלקת סימני מסחר נרשם עבור תכשיר לטיפול בעיניים; טענתה שנייה היא בדבר השוני במטרת המוצרים. מכאן שלטענתה יש לרשום את הסימן המבוקש.

ביוס 24.05.2010 השיבה מחלקת סימני מסחר לפניית המבקשת ועמדה בסירובה לרשום את הסימן האמור. הנימוקים לכך הם כי הסימן המבוקש דומה עד מאוד בעיקר

5. מבחינת הצליל לסימן המצוטט. בנוסף, עצם העובדה כי מוצר אחד הינו טיפות עיניים והאחר טיפות אף מעידה על הסכנה הגדולה בהטעיית הציבור.

ביוס 29.06.2010 הגישה המבקשת בקשה לקבלת החלטתו של הרשם בבקשת הרישום. נימוקי הבקשה הם כדלקמן: הסימן המבוקש והסימן המצוטט הם שונים לחלוטין מבחינה ויזואלית. הסימן המבוקש מורכב ממילה באנגלית ואילו הסימן המצוטט מורכב ממילה באנגלית וממילה בעברית; הסימניס מייצגים תכשירים רוקחתיים שונים לחלוטין; הסימן המבוקש ניתן לרכישה ללא מרשם רופא, בעוד הסימן המצוטט ניתן לרכישה רק עם מרשם רופא. מכאן, למדה המבקשת כי יש בנימוקיה כדי להסיר כל סכנה להטעיה ובלבול בין שני הסימניסם.

סעיף 9(11) לפקודה, המונה את אחת החלופות של סימנים שאינם כשירים לרישום, קובע כדלקמן:

"סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחד וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות ;"

מן הסעיף עולה כי לא כל דמיון יעלה כדי פסילת רישומו של הסימן. רק כאשר עלול הדמיון בין הסימניס לגרום להטעיה נאמר כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום. המבחן אשר אומץ הינו "המבחן המשולש". ראה: רע"א5454/02 טעס טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ ואת', נו (2) 438, עמוד 449. מבחן ה המשמש להכרעה בשאלת קיומו של דמיון מטעה, כולל מספר מבחני משנה: מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות וסוג הלקוחות ומבחן יתר נסיבות העניין. (ראה לעניין זה, בין היתר, ע"א 4 פדלו-פרו ביסקויט (כפר סבא) בע"מ ואח' נ. חברת פדומין ובמיו בע"מ, פ"ד י"ת(3), 275; פ"ד י"טן2), 673; וע"א10959/9%.

. מבחן המראה והצליל:

1. זהו המבחן המרכזי מבין השלושה. הקביעה כי הסימניס דומים ולהוות תיעשה תוך השוואת הסימניס בכללותם, בצורתו הכללית, ותוך מתן משקל לראשוני הנוצר בעת השוואה זו. ואת לאור העובדה שהצרכנים אינם מסוגלים להבחין בין הסימנים לפרטים הפרטים (ראה: רע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ נ' רב בריח תעשליות בע "מ [פורסם בנבו] (סעיף 9 להחלטת כב' השופט גרוניס).

2. המראה - הסימן המבוקש הנו "אז8" ואילו הסימן המצוטט הינו "זא תת" כאשר מופיע גם הכיתוב בעברית "אפרין". על פניו ניכר כי הוספת

3. קיוס המילה בעברית יוצרת שוני במראה הסימניס. אולס, ספק בעיני עד כמה השוני המתואר יבלוט לעיני הלקוחות אשר מבקשים לרכוש את התכשיר. יש לזכור כי הצרכן אינו מחזיק את המוצרים זה לצד זה, אלא מסתמך על מראה הסימן, כפי שנחקק בזיכרונו. השאלה שעולה הינה האם די בשוני אה כדי למנוע מהצרכן לטעות? סביר כי לפחות חלק מהצרכנים דוברי העברית יתרגם בראשו את שמוצרה של המבקשת לעברית וכתוצאה מכך מראה הסימן ("אפרין") עלול להטעותו.

הצליל - אופן הגיית שמו התכשיר בשני הסימניס הינו דומה עד כדי הטעיה. ההגייה

של האותיות ת ו-211 הינה והה ואף השמטת האות "₪" בסייפת המילה אינה

משנה במאוס את אופן הגיית שמו התכשיר. ההבדל היחיד בצליל הינו 4 לעומת ₪3 בסימן המצוטט. הבדל זה הופך מינורי בעת ההגייה.

1. מבחן סוג הסחורות וסוג הלקוחות-

מבחן סוג הסחורות - בחינת סוג הטובין דומה במהותה לבחינת הדמיון בהגדר הטובין. עלינו לפנות תחילה לפרטת הסחורות או השירותים בבקשת סימן המסחר, ולהשוותה עם פרטת הסחורות או השירותים בסימן המסחר הרשום של המתנגדת.

ראה: התנגדות לבקשות לרישום סימני מסחר מס' 180327, 160336 ג' מעבדות מטרנה בע"מ [פורסם בנבו] ניתן ביוס 17.06.2010 (להלן: "פרשת אבוט").

בעניינו שני הסימניס נרשמו תחת סוג 5 אולס פרטת כל מוצר הינה שונה. הסימן המבוקש נרשם כתכשיר לטיפול בגודש באף ואילו הסימן המצוטט נרשם כתכשיר לטיפול בעיניים.

המבקשת טענה כי המוצר המסומן על ידי הסימן המבוקש לרישום נמכר ללא מרשם רופא ואילו המוצר המסומן על ידי הסימן המצוטט נמכר רק עם מרשם רופא. בעניינו, לא הביאה המבקשת כל ראיות לדרך שיווקה את מוצרה שלה אלא הסתפקה אך בטענתה הלאקונית מעלה. לא ברור אם כך האם מדובר במוצר אשר נמצא אצל הרוקחיס בבית המרקחת או שמא המוצר נמצא על מדפי בית המרקחת בלבד.

גם אם נניח כי את הסימן המבוקש ניתן לרכוש מן המדפיס בלבד, עדיין ייתכן כי הצרכנים יאלצו לבטא את שמו של המוצר, כאשר הס מבקשים עזרה מאחד הזבניס, דבר אשר עלול ליצור את הטעיה עליה דנתי במבחן הצליל.

מבחן סוג הלקוחות - מבחן זה מורכב משני עניינים משלימים. האחד- האם פוניס המוצרים לאותו חוג לקוחות; השני- כיצד משפיעה זהות הלקוחות על הסיכוי

להטעיה. ככל שמדובר בחוג לקוחות מצומצם ומובחן כך פוחתת סכנת ההטעיה, ראה פרשת אבוט.

6. בעניינו, מדובר בקהל הרחב של הלקוחות שיכול להשתמש בשני סוגי התרופות. לא ניתן להפריד בין משתמשי תרופות לצינון או לעיניים. אין מדובר, במקרה שבפנינו, על אוכלוסיה מובחנת בעלת מחלות כרוניות אשר צורכת את תרופותיה באופן קבוע (כגון: חולה סכרת וכו') ואשר מכירה את תרופותיה בשל השימוש היומיומי בהן.

2. מבחן יתר נסיבות הענייון

1. פן חשוב עליו יש לשים הדגש הוא העובדה כי מדובר בתכשיר רפואי. ראה: בג"צ 4506/09 אן.סי,אייץ'. ממוטרישין קונסיומד הלת' בע"מ נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות, ניתן ביוס 28.03.2010 [פורסם בנבו]. לא ברורה ההשפעה שעלולה להיווצר בשל בלבול בשמוצר הנגרם משימוש בו. קרי: איננו יודעים אם זו תופעה עלולה להיווצר אצל צרכן אשר נוטל טיפות עיניים לטיפול בגודש באף. לעיתים בעת השימוש בטיפות אף חלק מן הנוזל נכנס לחלל הפה, יש לתת את הדעת מה השלכות של עניין אה בעת בלבלול בין התכשירים. אדגיש את הקרבה הרבה בין האזורים המטופלים על ידי כל אחד מן התכשירים. ברור שבשעה שעולה חשש לבלבול בתחום התרופות, בקרב קהל הצרכנים, על הרשם להקפיד הקפדת יתר בבחינת "בית שמאי" בפסיקותיו בנדון, שכן לעיתים הדבר עולה כדי דיני נפשות.

2. עוד אציין כי לא הובאו בפני ראיות כיצד מפרסמת החברה את מוצריה, האם ישנן פרסומות בטלוויזיה או שמא עיקר הפרסום הינו ברדיו ואז מקבל מבחן הצליל חשיבות מכרעת.

3. יתר על כן, ייתכן ויהיה צרכן אשר יזדקק לשני המוצרים. במקרה מעין זה, הצרכן עלול להתבלבל ביניהם בעת השימוש עקב שמוהדומה. מניין הביטחון כי הצרכן ידע להבדיל בין הטיפות בסימן המבוקש לאלו בסימן המצוטט כאשר האחד לטיפול בעין והאחר לטיפול באף.

3. לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשה לרישום סימן המסחר מס' 216996.

ד"ר מאיר נועס, רשם הפטנטים המדגמים, וסימני המסחר ניתן בירושלים ביוס | 24 נובמבר 2010

י"ו כסלו תשע"א מאיר נועס 54678313-216996/