סימן מסחר 220008

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר 220008

"\ הז 1.05 " (מעוצב)

המבקשת: וייס פאשן בע"מ על ידי ינון ברקאי, עו"ד ונוטריון

ה ח ל ט ה

לפניי ניצבת השאלה האם יש להורות על משלוח הודעה על פרסומו של סימן להתנגדויות, לצד שלישי, שהוא בעליו של סימן רשום דומה.

השאלה מתעוררת במקרים בהם נבחנת כשירותו של סימן המבוקש לרישום, ומחלקת סימני מסחר (להלן: המחלקה) ומה אם נרשום בפנקס סימן מסחר הדומה לסימן המבוקש, אך מידת הדמיון שבין הסימן אינה עולה לכדי כשירות על פי סעיף 9(11) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] תשל"ב- 1972 (להלן: הפקודה). במקרים אלה הפרקטיקה המקובלת במחלקה היא לקבל את הסימן המבוקש תוך שליחת הודעה לבעל הסימן הרשום.

בענייננו, וייס פאשן בע"מ (להלן: המבקשת) התנגדה למשלוח ההודעה לבעל הסימן הרשום, השיגה על החלטת המחלקה, והופיעה לפני כבוד הרשם שורק להשמעת טענותיה. בקשה זו וההשגה שהוגשה לגביה הועברה לטיפולי והחלטתי בעניין ניתנת בהתאם להוראות תקנה 73א לתקנות סימני מסחר, 1940.

לאחר שבחנתי את כלל המסמכים בתיק ואת טענות המבקשת אני סבורה שיש לדחות את ההשגה.

רקע דיוני

ביום 21.12.2023 המבקשת הגישה בקשה לרישום סימן מסחר "5 / 1.05" שמספרה 8 (להלן: הסימן המבוקש) עבור דברי הלבשה, הנעלה וכיסוי ראש, הנכללים כולם בסוג 5. הסימן המבוקש נראה כך:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

במכתב המחלקה מיום 24.10.2023 נקבע כי הסימן אינו כשיר לרישום על פי סעיף 9(11) לפקודה בשל כך שלגבי אותן סחורות (מוצרי הלבשה בסוג 25) כבר נרשם על ידי חברת אחים וליס י.ש.י יצור ושיווק בע"מ (להלן: אחים וייס) סימן מסחר דומה שמספרו 215445 (להלן: הסימן הרשום) הנראה כך:

ביום 24.12.2023 השיבה המבקשת לליקוי שעלתה המחלקה במכתב מנומק. בתמצית, טענה המבקשת כי אין כל דמיון מטעה בין הסימן הרשום לסימן המבוקש. לשיטתה אין לשלול ממנה את השימוש בצירוף 5 / 05 1 שהוא גנרי. וכן טענה כי הסימן הרשום אושר תוך מתן הודעת הסתלקות לפיה "רישום סימן זה לא יתן וכך לשימוש ייחודי במילה 4.1.05 = / בנפרד, אלא בהרכב הסימן".

בטיעוני המבקשת היה כדי לשכנע את המחלקה לבטל את הליקוי לפי סעיף 9(11) לפקודה. עם זאת, קבעה המחלקה בהודעה מיום 26.12.2023, כי תנאי לקיבול הסימן הוא הסכמת המבקשת כי תישלח הודעה על דבר הפרסום לבעלי הסימן הרשום.

במכתבה מיום 26.12.2023, הודיעה המבקשת כי היא מתנגדת לתנאי האמור, תוך שהיא מציינת שוב כי אין כל דמיון או קשר בין הסימן המבוקש לסימן הרשום וכי אין לבעל הסימן הרשום וכך לשימוש ייחודי במילה 4.1.05.

ביום 31.12.2023 השיבה המחלקה כי היא עומדת על התנאי, וכי למרות הודעת ההסתלקות ביחס למילים 58 / 05. ג, היא סבורה כי בתחום הביגוד הסימן אינו מקובל ומכאן עלול לפגוע בזכויותיו הרשומות של בעל הסימן הרשום. ביום 31.12.2023 השיבה המבקשת שוב כי

היא מתנגדת למשלוח ההודעה האמורה וביום 20.3.2024 התייצבה להשמיע טענותיה לפני הרשם.

טענות המבקשת בתמצית

לטענת המבקשת, הבעלים של המבקשת מר יעקב וייס, היה ממקימי חברת אחים וייס, בעלת הסימן הרשום. בין מר וייס לבין אחים וייס קיים סכסוך קשה שנמשך עד היום. המבקשת חוששת כי משלוח ההודעה יעודד את האחים וייס להגיש התנגדות ולנצל לרעה את כוחם, תוך גרירת המבקשת להתדיינות ממושכת, במטרה לחבל ולגרום נזק ממשי למבקשת (ראו פרוטוקול הדיון מיום 20.3.2024 עמוד 8 שורה 11 עד עמוד 9 שורה 22). עוד טוענת המבקשת כי מאחר שמחלקה מסכימה שאין דמיון מטעה בין הסימנים, אין כל צורך לעודד סכסוך מול חברת אחים וייס. בהתאם לכך, ביקשה המבקשת לקבל את הסימן ללא מתן ההודעה על פרסום הסימן להתנגדויות.

לדבריה, מסקנת המחלקה, לפיה השימוש בסימן בתחום הביגוד אינו מקובל ולכן עשוי לפגוע בזכויותיו הרשומות של בעל הסימן הרשום, סותרת את הערת הויתור המופיעה בנסח הסימן הרשום. לפי ההערה רישום הסימן הקוד הזה לא יתן וכך לשימוש ייחודי במילה 58 05% 1ב בנפרד, אלא בהרכב הסימן.

במהלך הדיון הובהר כי אין למבקשת השגה על עצם סמכותו של הרשם לשלוח הודעה בדבר הפרסום (ראו פרוטוקול הדיון עמוד 3 שורות 18-11), כי אם על הפעלת שיקול הדעת בשליחת הודעת פרסום (פרוטוקול עמוד 4, שורות 7-3). בנקודה זו הוצע ע"י כבוד הרשם, כי במידה ואכן תנצל בעלת הסימן הרשום 215445 את ההליך לרעה, תהיה אפשרות לעשות שימוש בכלים הדיוניים בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: תקנות סד"א). מנגד טענה המבקשת כי לא יהיה בכלים אלו כדי לכסות על הוצאותיה, וכי הדבר יוביל לקריסתה הכלכלית.

המבקשת ציינה כי השימוש בסימן "אלוורה" במוצריה ובמוצרי בעלת הסימן נועד לסמן כי בתהליך היצור של המוצר נעשה שימוש בצמח האלוורה.

דיון והכרעה משלוח הודעות על פרסום סימני מסחר להתנגדויות - רקע נורמטיבי

אין מחלוקת כי לרשות נתונה הסמכות לשלוח הודעה על פרסום סימן להתנגדויות לצד שלישי. מדובר בפרקטיקה שנוהגת בישראל מזה שנים רבות. הסמכות העקרונית למשלוח הודעות על פרסום הסימן קבועה בסעיף 18(א) לפקודה, הקובע כי:

"בכפוף להוראות פקודה זו רשאי הרשם לדחות בקשה או לקבל אותה כמו שהיא או בתנאים, בתיקונים או בשינויים, או בהגבלות שימצא לנכון להטיל לגבי דרך השימוש או מקום השימוש או לגבי ענין אחר."

הוראות דומות מצויות גם בתקנות 23, 24(ב) ו-25(א) לתקנות סימני המסחר, 1940.

ברבות השנים, הפרקטיקה של משלוח הודעות על פרסום סימני מסחר להתנגדויות מצאה את דרכה גם להוראות הבחינה לרישום סימני מסחר. כך, מהדורה 4 של הוראות הבחינה משנת 1.- בנספח א' סעיף 11א וכיוון בסעיף 12.5 להוראות העבודה (ה.ע. 30.3, מהדורה 21, 3) המסבירות כך:

"12.5 פרסום-

כאשר החיפוש העלה תוצאות של סימנים או בקשות דומות לסימן הנבחן אך לא עד כדי הטעיה, ישקול הבוחן האם להתנות את קיבול הסימן בהסכמה למתן הודעה על פרסומו לבעלי הסימן הדומה על פי סעיף 56ו (א)(1) לפקודה, וזאת על מנת לאפשר לבעלי הסימן הדומה הגשת התנגדות ככל שימצאו לנכון."

כפי שניתן להוכיח מהוראות העבודה, המצב בו נדרשת הודעה על פרסום הקיבול של בקשה לרישום סימן מסחר מתרחש במצב בו ישנו דמיון כלשהו בין הסימן שרישומו מבוקש לסימן שצוטט כנגדו, ואולם, הדמיון בין הסימן אינו עולה כדי דמיון מטעה לסימן הרשום- מצב בו הסימן שרישומו מבוקש יסורב לרישום.

ואכן, הניסיון מלמד, כפי שקרה גם בענייננו, כי במקרים רבים המחלקה