סימן מסחר 221003

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לביטול לפטנט 221003 (בקשה לזימון עד)

המבקשים: איתן בן אליהו ד"ר גלעד ליטוין על ידי עדי לויט - עורכי דין

בעלת הפטנט: אלביט מערכות בע"מ

על ידי ליעד וטשטיין ושות'

ה ח ל ט ה

. לפניי בקשתם של מר איתן בן אליהו וד"ר גלעד ליטוין (להלן: מבקשי הביטול או המבקשים) לוּמן למתן עדות את מר אבי גרינבלט.

2 לטענות המבקשים התעוררו להס בעת הכנת הסיכומים ובעקבות דיוני ההוכחות כי "לא תיתכן

הכרעה בהליך ללא עדותו של מר גרינבלט". אלביט מערכות בע"מ (להלן: בעלת הפטנט) טוענת כי הבקשה נעדרת כל בסיס משפטי ודיוני. לאחר שבחנתי את כלל טענות הצדדים אני סבורה שאין הצדקה לזמן את מר אבי גרינבלט למתן עדות ולכן הבקשה נדחית.

דיון והכרעה

א. לרשם סמכות שבשיקול דעת לזמן עד למתן עדות

אין מחלוקת בין הצדדים אשר לסמכות הרשם לזמן עד למתן עדות, אלא לבקשת הצדדים או בכפייה. הבסיס הנורמטיבי לכך מצוי בסעיף 163 לחוק הפטנטים תשכ"ו-1967 (להלן: החוק) שעניינו ראיות בפני הרשם:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

3. (א) בכפוף לכל הוראה שבחוק זה או בתקנות על פיו, תינתן העדות בפני הרשם בתצהיר שבכתב, והרשם יתיר לחקור את המצהיר חקירה שכנגד אלא נתבקש לעשות כך ולא ראה טעם סביר שלא להרשות זאת.

(ב) בגביית עדות שבעל-פה, יהיו לרשם כל הסמכויות של בית משפט לענין השבעתם של עדים, קבלת הצהרה מהם וכפיית עדים להופיע בפניו

ולעניינים אחרים הקשורים בכך ובמסירת העדות.

4. מבקשי הביטול טוענים כי הסמכות לזימון עד בהליכי ביטול מקורה בהוראות סעיף 33 לחוק שעניינן "דיון בטענת בעל האמצאה" ובפרט סעיף 33 (ב) לחוק:

א) הוגשה התנגדות שעילתה כאמור בסעיף 3(31), רשאי המתנגד לבקש

כי הפטנט יוענק לו, והרשם רשאי - בנוסף לכל סעד אחר - ליתן את הפטנט למי שהוכיח כי הוא בעל האמצאה.

(ב) בהליכים לפי סעיף זה רשאי הרשם לצרף כל אדם שיש לו, לדעת הרשם, עניין בדבר.

5. בהקשר זה טוענים מבקשי הביטול כי "הסמכות שבסעיף 33(ב) אינה מותירה מקום לשיקול דעת כאשר טוהר הפנקס עומד על הכף". אינני יכולה לקבל טענה זו. סעיף 33 עוסק במקרה ספציפי בו טוען המתנגד כי הוא בעל האמצאה, ובנסיבות אלה נתונה לרשם הסמכות לצרף להליך כל אדם שיש לו עניין בדבר אפילו אם אינו המתנגד. השאלה אם יש לאדם עניין בדבר נתונה לשיקול דעתו של הרשם וכך גסה ההחלטה אם לצרף אותו. כלומר, מדובר בשיקול דעת כפול. איני סבורה שלמר גרינבלט יש עניין בדבר, אילו היה לו עניין היה מגיש תצהיר כחלק מראיות מבקשי הביטול או מגיש בקשה לביטול בעצמו ולכן איני רואה הצדקה לצרפו להליך. יתרה מכך לטעמי "צירוף" אדם להליך אין משמעותו זימונו לעדות. ראה למשל סעיף 124 לחוק ותקנה 26(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 (להלן: תקנות סד"א) מהס עולה שצרוף להליך משמעותו צרוף האדם כצד להליך ולא כעד.

6. במאמר מוסגר אציין כי בעלת הפטנט סבורה שסעיף זה חל רק בהליכי התנגדות למתן פטנט ואינו חל בהליכי ביטול פטנט. אולם משקבעתי שאף אם הסעיף חל בהליכי ביטול, הוא אינו חל בענייננו. איני מוצאת לנכון להתעמק בסוגיה זו.

ב. על בקשה לזימון עד לאחר שלב הראיות חלים הכללים של הוספת ראיה

היות שהבקשה לזמן את העד הוגשה לאחר שלב הראיות ולפני הגשת הסיכומים, מדובר למעשה בבקשה להוספת ראיה. תקנה 63 לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968 הדנה בהגשת ראיות נוספות לאחר שלב הראיות בהליך התנגדות, וחלה גם בהליך ביטול, קובעת כי אלה לא יוגשו מטעמי מי מהצדדים, אלא ברשות הרשם.

הכללים הנוגעים לעניין הגשת ראיות נוספות בהליכים אחרים יחולו, בשינויים המחויבים, גם במקרה דנן. הפסיקה קבעה כי יש לבחון את חשיבות הראיה, את הסיבה לאי הגשתה במועד מוקדם יותר, ואת תרומתה לגילוי האמת ועשיית הצדק. ראו למשל בע"א 188/89 עזאיזה נגד המועצה המקומית כפר דבוריה פ"ד מ;(1) 661 בעמוד 662. עוד יש לקחת בחשבון את השלב שאליו הגיע ההליך ואת אופי הראיה. בנוסף ככלל לא יתיר בית המשפט הבאת "ראיות נוספות"

אם יכול היה בעל הדין להביא את הראיות בשלב קודם [ראו ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן-נון, (נבו 5.7.1992)].

אני ערה לכך כי בעיניי פטנטים, הכללים להתרת הגשת ראיות חדשות גמישים יותר מאשר במשפט האזרחי ולרשם הפטנטים שיקול דעת רחב. [ראו רע"א 5041/13 ענת גבאי נ' עמינח תעשיית רהיטים ומזרונים בע"מ (נבו 21.1.2014) (פסקה 8)].

יחד עם זאת גמישות אין משמעותה הענות לכל בקשה להוספת ראיה ויש לשקול שורת שיקולים כך, למשל קבע בית המשפט המחוזי ב-ע"א (מחוזי ת"א) 34039-01-14 מפעלי פ.מ.ס. מיגון בע"מ נ'/.5 455618/151 (נבו 12.8.2014) שס קיבלה כבוד השופטת שיצר את ערעורה של המתנגדת על החלטת הפוסקת שלא להתיר הוספת ראיות נוספות בשלב החקירות וקבעה כך (סעיף 7 לפסק הדין:

"השיקולים שהיה על הפוסקת לשקול בבואה להחליט האם לאפשר למערערת [המתנגדת] להגיש את הראיות החדשות של תיק הבנינה האירופאי הם: עיתוי הבקשה, חיוניותה לחקר האמת ולעשיית צדק, הנזק שצפוי לכל אחד מהצדדים אם תאושר הגשת הראיות הנוספות במסגרת זו ויכולתו של הצד שכנגד להתמודד כראוי עם הראיות החדשות"

ג. עדותו של מר גרינבלט אינה עומדת בכללים שנקבעו בפסיקה בעניין הוספת ראיה עדותו של מר גרינבלט אינה רלוונטית להכרעה בעילת הביטול

ביוס 1.12.2021 הגישו המבקשים כתב טענות וראיות בבקשה לביטול הפטנט. בפסקה השנייה לכתב הטענות טוענים המבקשים כך:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

"בקשה זו מוגשת בהתאם להוראות סעיף 73ב' לחוק הפטנטים תשכ"ז-1967 (להלן: החוק) ובהתאם לעילה שבסעיף 3(31) לחוק, על פיה ד"ר גלעד ליטוין הוא בעל האמצאה ולא אלביט ולכן הוא מבקש בזה, יחד עם שותפו לדרך, איתן בן אליהו, את ביטול הפטנט (להלן: ביחד מבקשי הביטול)."

2. בהמשך בסעיף 11 לכתב הטענות מסכמים מבקשי הביטול את טענותיהם בהתבסס על ראיותיהם כך:

"חומר הראיות ובכללו המצגות שהכין ד"ר ליטוין, חילופי הדברים בין הצדדים והעדויות של איתן בן אליהו ופרופ' אסיה, מלמד כי ד"ר ליטוין הוא בעל האמצאה. אלביט פשוט גנבה את האמצאה ורימתה את רשם הפטנטים, את ד"ר ליטוין ובן אליהו ואת הציבור."

3. ביום 22.5.2022 הגישה בעלת הפטנט את כתב טענותיה וראיותיה. בסעיף 8 לכתב הטענות טוענת בעלת הפטנט כך:

"הרעיון לשלב מערכות תצוגת ראש עם מיקרוסקופ או מערכת הכולל מצלמות לניתוחי עיניים היה כבר בפיתוח אלביט עוד בתחילת שנת 2011, זמן רב לפני המועד בו טוענים ליטוין/ בן אליהו כי הציגו את "הרעיון" לגורמים כלשהם בחברת אלביט."

4. והו בתמצית גדר המחלוקת, ד"ר ליטוין טוען כי הוא הממציא של האמצאה בפטנט בעוד בעלת הפטנט טוענת כי ד"ר ליטוין אינו הממציא וכי הרעיון שעומד בבסיס האמצאה היה בשלבי פיתוח ללא קשר לד"ר ליטוין.

5. על הצדדיםם לבסס את טענותיהם בראיות בשים לב לנטלי ההוכחה בהליכי ביטול פטנט רשם [ראו ע"א 8802/06 אוניפארם בע"מ נ' 618663 6חו]| % הלוהח5 (נבו 18.5.2011) בעמוד 14, (להלן: עניין אוניפארם]

6. בענייננו על מבקשי הביטול הנטל להביא ראיות על מנת להוכיח את הטענה כי ד"ר ליטוין הוא בעל האמצאה שבפטנט. הראיות הרלוונטיות להוכחת עילת הביטול הן ראיות אשר עוסקות בתרומתו של ד"ר ליטוין לאמצאה. לשסם כך יש מצד אחד לנתח את האמצאה המוגנת בפטנט ומצד שני לפרט אילו רכיביס באמצאה שבפטנט נתרמו על ידי מר ליטוין. עדותו של אבי גרינבלט לגבי קשריו עס אלביט אינה רלוונטיות לשאלה העומדת בבסיס בקשת הביטול ולא תסייע להוכיח את עילת הביטול לפיה ד"ר ליטוין הוא בעל האמצאה שבפטנט.

אין רלוונטיות לעדותו של מר גרינבלט בשאלת הבעלות באמצאה.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בראיותיה של בעלת הפטנט הובאו מסמכים פנימיים של אלביט (נספחים 1-7 לכרך הנספחים) אשר על פי המצהירים מטעמם בעלת הפטנט מלמדים כי נושא הפטנט היה בשלבי פיתוח כבר בשנת 2011 ללא קשר לד"ר ליטוין. בנספחים אלה מוזכר גם מר אבי גרינבלט והמוצרים

הקיימים שלו (ז6ט0סק ₪ת150א6 5'|/\ה).

בימים 9-10.5.2023 נערכו חקירות המצהירים. בדברי הפתיחה של בא כוח המבקשים נטען כך (פרוטוקול הדיון מיוס 9.5.23 עמוד 4 שורות 12-10) :

"מישהו אחר המציא את זה. מישהו אחר, מיזם חיצוני, אזרוח, יחד עם אלביט.

מישהו אחו, חברה שקוראים לה 1/1. שהבעלים שלה זה איש אחד שקוראים לו אבי גרינבלט"

מדברי הפתיחה עולה טענה חדשה כאילו הממציא של ההמצאה אינו ד"ר ליטוין אלא חברה

שקוראים לה 1/1.

אני סבורה שעילת הביטול לפי סעיף 3(30) לחוק חלה רק במקרה בו מבקש הביטול (ד"ר ליטוין) טוען כי הוא בעל האמצאה, ולכן אין רלוונטיות לטענה שאלביט אינה הממציאה אלא מר גרינבלט.

למעלה מכל הצורך יודגש כי בניגוד למשתמע מתצהיר ליטוין בתשובה ומדברי הפתיחה של בא כוח מבקשי הביטול בתחילת הדיון, מבקשי הביטול אינם טוענים שאבי גרינבלט הוא הממציא. בחקירתו התעקש ד"ר ליטוין על כך שהוא הביא לאלביט את הרעיון ושההמצאה "נגנבה"

ממנו: (פרוטוקול הדיון מיוס 9.5.2023 עמוד 145 שורות 25-19 ועמוד 146 שורות 3-1) "עו"ד וטשטיין : אני רוצה להבין. אל תעשה לי ככה עם היד, אלא תענה לשאלה שלי. האם לגישתך הממציא של הקונספט זה אבי או אתה?

ד"ר גלעד ליטוין: אני טוען שאתם מביאים פה מסמכים לא שלכם, שמסתמכים על כל מיני דברים של אבי,

עו"ד וטשטיין : אין לך מושג מאיפה המסמכים האלה. האם ההמצאה שאתה טוען שנגנבה,

ד"ר גלעד ליטוין: ממני.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

עו"ד וטשטיין : היא המצאה שלך או של אבי?

ד"ר גלעד ליטוין: שלי.

2. במהלך הדיון בא כוח המבקשים חזר על עמדת ד"ר ליטוין לפיה אבי גרינבלט אינו הממציא (פרוטוקול הדיון מיוס 9.5.2023 עמוד 166 שורות 3-2)

"כב' הפוסקת : הקושי שלי הוא שגם אם אבי גרינבלט הוא הממציא, נניח,

עו"ד לויט : אני לא טוען שאבי גרינבלט הוא הממציא. "

3. היות שלא נטען שאבי גרינבלט הוא הממציא נשאל בא כוח המבקשים לגבי הרלוונטיות של

עדותו (פרוטוקול הדיון מיוס 9.5.2023 עמוד 166 שורות 25-5):

"כב' הפוסקת : אז מה הרלוונטיות שלו?

עו"ד לויט : אלביט טוענת, השאלה המהותית במסגרת הליך זה היא שאלת הבעלות בהמצאה. אנחנו, יש לנו תיק בישראל. יש לנו גם פטנט מקביל בארצות הברית. בארצות הברית צריך לציין את שמות הממציאים, בישראל לא צריך.

כב' הפוסקת : נכון.

עו"ד לויט : עכשיו, אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה בתגובה מאוחרת מאוד, כבושה מאוד, לטענות שעל פיהן גלעד הוא זה שהעביר להם את ההמצאה במלואה. הם פתאום באים עם איזו טענה שאומרת, לא, פיתחנו את זה קודם, בתחילת 2011, אז צריך להיות עדות כבושה.

כב' הפוסקת : זה אתם הגשתם בקשה לביטול, הם השיבו. מה כבוש בזה?

עו"ד לויט : לא השיבו את זה בתשובה למכתב מ-2018. כב' הפוסקת : לא קשור למכתב. המכתב היה, עו"ד לויט: הם לא השיבו את זה בתשובה למכתב שלי.

כב' הפוסקת : גם במכתב שלך, המכתב זה דבר אחר. אם נפתח הליך, היה צורך לחפש, זה לא עניין. המכתב לא ממש מעניין אותי. זו לא עדות כבושה מבחינתי. הוגשה בקשה לביטול. הם השיבו, אמרו, אנחנו מצאנו מסמכים שאומרים שלפני הפגישה עם ליטוין היה, האם הם באמת מגלים את

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

ההמצאה, לא מגלים, זה כבר עניין אחר, עכשיו, זה שאבי גרינבלט, גם אם הוא היה ממציא, זה לא עוזר לנו לסיפור."

4. כפי שניתן לראות תשובתו של בא כוח המבקשים לא שכנעה לגבי הרלוונטיות של עדותו לגדר המחלוקת בין הצדדים. בהמשך הבהיר בא כוח המבקשים שאינו מבקש לזמן את אבי גרינבלט

וכי כל מה שנוגע לו יתברר בחקירת הנגדיות (פרוטוקול הדיון מיוס 9.5.2023 עמוד 166 שורה 5 ועד עמוד 167 שורות 5-1):

"כב' הפוסקת : ... לא ביקשתם לצרף אותו. אז מה הטענה?

עו"ד לויט : אני לאם לדיון נוסף על מנת לנסות למקד את המחלוקות ולחסוך בסיכומים. גם בדיון זה הוריד בא כוח המבקשים כי חקירתו של מר גרינבלט אינה נדרשת (ראה סעיף 25 לעיל) ובחר להסיט את הדגש על הצורך לחשוף את ההתכתבות בין בעלת הפטנט לעורכי הפטנטים שלה

זאת בנימוק הבא (פרוטוקול הדיון 19.7.2023 עמוד 9 שורות 22-12):

"עו"ד לויט: ... זה [ההתכתבות ר.י] הרי גם מקצר לנו את כל הדרך ברגע שנראה מה הם כתבו לפרל כהן צדק או לאיזה משרד שלא יהיה. "שלום רבותיי, תגישו לנו בבקשה פטנט על שילוב של מיקרוסקופ וקסדה", אני ניצחתי את התיק. "שלום פול כהן צדק, תגישו לנו בבקשה פטנט על טכנולוגיות, אלגוריתמים שמאפשרים לנו לקצר את הדוך שבין הקסדה למיקרוסקופ", יכול להיות שאני אלך הביתה. אני אבקש הקלה בהוצאות ואני אלך הביתה."

במסגרת הדיון הוריתי לבעלת הפטנט להציג בפניי את ההתכתבות האמורה. לאחר שבחנתי אותה, קבעתי בהחלטתי מיום 10.10.2024 כי אין מקום לגילוי מלא של ההתכתבות ויהיה זה מידתי לגלות את מועד ההתכתבות ומהותה בלבד. עוד הוספתי כי "אין לי ספק שמהות הפניה של אלביט אל עורכי הפטנטים שלה רחוקה מלהיות "תגישו לנו בבקשה פטנט על שילוב של מיקרוסקופ וקסדה" ".

לאחר החלטתי זו ולאור הצהרות בא כוח מבקשי הביטול, היה על מבקשי הביטול לשקול את המשך התנהלותם בהליך. ביום 18.2.2024 הגישו מבקשי הביטול חלף הגשת סיכומיהם או הודעה על וניחת בקשת הביטול ואת בקשתם לזימון עד מר גרינבלט. תוצאתה של התנהלות מבקשי הביטול היא שיבוש ההליך והשהייתו תוך הטרדת בעלת הפטנט דבר העולה עד כדי שימוש לרעה בהליכי משפט (ראו תקנה 4 תקנות סד"א).

ד. התייחסות לשאר טענות מבקשי הביטול בבקשה לזימון עד

ראשית ולמען הסר ספק, יודגש כי בניגוד לאמור בסעיף 15 לבקשה לצימון עד, לא הודעתי במהלך הדיון ביום 19.7.2023 כי הגרסה העובדתית של אלביט אינה נראית לי אמינה, ובוודאי שלא סברתי כך.

אין רלוונטיות להלכת סאנופי וטוהר הפנקס בענייננו

מבקשי הביטול טוענים כי בעלת הפטנט:

"ניכסה לעצמה בעלות יחיד והציגה מצג שווא פלילי של ממש על פיו היא הבעלים ולא ממציא אחר כלשהו". דנ"א 5679/21 סאנופי נ' אוניפארם (להלן: הלכת סאנופי) סולד ממצג כזה"

עוד הוסיפו המבקשים כי "הלכת סאנופי" מחייבת את הרשות להוקיע רישום כוזב. מבקשי הביטול אינם מסבירים מהי לשיטתם "הלכת סאנופי" וכיצד זימונו של אבי גרינבלט יימנע "רישום כוזב". כאמור לעיל המבקשים טוענים שאבי גרינבלט אינו הממציא ולכן אין רלוונטיות לעדותו באשר לרישום בפנקס.

כבר נקבע בשורה של החלטות רשם כי עיקרון טוהר הפנקס איננו חזות הכל וכי סדרי הדין לא ייסוגו בכל מקרה בשעה שמונף דגל "טוהר הפנקס". צד אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולצרף ראיות בכל שלב של הדיון ללא כל התחשבות בצד השני, בסדרי הדין וביעילות.

יתרה מכך היות שקבעתי שזימונו של מר גרינבלט אינו רלוונטי להכרעה בשאלת כשירות הפטנט, או הבעלות באמצאה, גם כובד משקלו של טוהר הפנקס לא יועיל למבקשי הביטול.

אין רלוונטיות בענייננו לטענת מבקשי הביטול ל"הודאה והדחה" בסעיף 2 לבקשה לצימון עד טוענים מבקשי הביטול כך:

"אלביט כבר "צירפה" למעשה את אבי גרינבלט להליך בעצם ראיותיה והכך נקלעה לסיטואציה של "הודאה והדחה". הנטל להוכיח ולשכנע כי היא המציאה את האמצאה עובר אליה"

בהקשר זה מפנים מבקשי הביטול לרע"א 296/11 מוחמד נג'אר נ' שאוקי חמדאן עליאן (נבו 2) (להלן: עניין עליא).

העובדה שבמסמכי אלביט מופיע מר גרינבלט אינה בגדר הודעה והדחה שבגינה עובר הנטל לבעלת הפטנט. הפסיקה אינה מלמדת כך. המקרה הקלאסי של הודאה והדחה הוא כאשר התובע תובע חוב, הנתבע מודה שהיה חוב (הודאה) אבל טוען שהחוב נפרע (הדחה) (סעיף 7

לפסק הדין בעניין עליאן). במקרה כזה הנטל עובר לנתבע להוכיח את טענתו שאכן פרע את החוב. הדוקטרינה של הודאה והדחה אינה מוגבלת רק למקרה של טענת "פרעתי" כך בהמשך של סעיף 7 מסביר כבוד השופט הנדון כי הדוקטרינה חלה :

"... על כל מקרה שבו הודה הנתבע או שהוכחו במלואם הרכיבים הנדרשים להקמת עילת החיוב והנתבע מעלה טענה אחרת שבגינה הוא פטור מלשלם; ראו י' קדמי על הראיות (מהדורה שלישית, תשס"ד-2003) 1530 ואילך. ניסוחה הכללי של הדוקטרינה הוא כי "בסיטואציה בה מודה הנתבע בעובדות המהותיות של עילת התביעה, אך מציין עובדות נוספות אשר בעטיין גורס הוא כי התובע אינו זכאי לסעד המבוקש... מוטל על הנתבע נטל השכנוע לגבי העובדות "המדיחות " הנטענות על ידו. באשר הוא אינו מרימו, מתקבלת גרסת התובע, שכן הנתבע הודה בה" (עניין חצור, פסקה 18).

4. בענייננו בעלת הפטנט אינה מודה בעילות התביעה אלא מכחישה את מעורבותו של ד"ר ליטוין ותרומתו לאמצאה. על כן הדוקטרינה עליה מסכימים מבקשי הביטול אינה חלה בענייננו.

ה. סוף דבר

5. הבקשה לצימון מר גרינבלט לעדות נדחית. מבקשי הביטול יישאו בהוצאות בקשה זו בסך 0 ₪ אשר ישולמו לבעלת הפטנט בתוך חודשיים ממועד מתן החלטה זו אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית.

6. סיכומי מבקשי הביטול יוגשו בתוך חודשים מיום מתן החלטה זו.

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתנה בירושלים ביום | כ' אייר תשפ"ד 8 מאי, 2024