סימן מסחר 221487

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 221487 (בקשה לפסיקת הוצאות)

המתנגדת (המבקשת): 0 תס ע"י ב"כ ד"ר שלמה כהן ושות'

המבקשת (המשיבה): תאתדהוא ע"י ב"כ לוצאטו את לוצאטו

1. ביוס 18.06.2009 הוגשה מטעמי חברת ‏ 118% (להלן: "המשיבה") בקשה לרישום סימן מסחר מס' 221487. ביוס 09.03.2011 קובע הסימן והודעה על כך פורסמה ביומן סימני המסחר. ביוס 30.06.2011 הוגשה מטעם חברת ‏ 11.6 [ש]ז06מס\ וחסק (להלן: "המבקשת") הודעת התנגדות לרישום סימן המסחר. ביוס 06.11.2011 לאחר דיון ודברים בין הצדדים החליטה המשיבה למשוך את בקשתה לרישום סימן המסחר וביוס 20.11.2011 נסגר תיק הבקשה לרישום סימן המסחר מספר 221487 ועמו הליך ההתנגדות.

2 ביוס 15.12.2011 הגישה המבקשת בקשה לפסיקת הוצאות בסך 14,682.91₪ בטענה כי בקשת הרישום נזנחה על ידי המשיבה ולפיכך יש לראות בה כמי שהפסידה בדין ועל כן יש לחייבה בהוצאותיה בפועל של המבקשת. כמו כן טוענת המבקשת כי בקביעת חישוב הוצאותיה יש להתחשב באופן התנהלותה הפסולה לטענתה של המשיבה וכן בחוסר תום לב בעת ניהול ההליך.

3 ביוס 29.12.2011 הגישה המשיבה תגובה לבקשה וטענה כי בקשה זו לפסיקת הוצאות הוגשה ללא כל ראיה תומכת וכי מדובר בהליך פשוט שעקב הנסיבות לא דרש השקעת משאבים ממשיים מצד המבקשת ואף בא על סיומו בשלב מוקדם. ביוס 05.01.2012 הגישה המבקשת תשובה לתגובה זו. בתשובתה צירפה המבקשת חשבונית אשר שולמה ע"י המבקשת לבא כוחה. (ראו: נספח א')

4. ביוס 20.02.2012 הגישה המשיבה בקשה למחיקת מסמך וטענות מתשובת המבקשת לתגובת המשיבה לבקשה לפסיקת הוצאות. בבקשתה טענה המשיבה כי המבקשת לא צירפה במסגרת בקשתה לפסיקת הוצאותיה חשבונית המוכיחה את הוצאותיה של המבקשת וכי לא ניתן לצרף את החשבונית במסגרת תשובתה לתגובה, המהווה סבב אחרון של כתבי בי-דין בהליך. ביוס 07.03.2012 הגישה המבקשת תגובתה לתשובת המשיבה. במסגרת זו טענה המבקשת כי נבצר ממנה להציג את החשבונית בעת הגשת הבקשה לפסיקת הוצאותיה. ביוס 15.10.12 ניתנה החלטתי לפיה העתק החשבונית יוותר בתיק ההליך ולמשיבה ניתנה הזכות להגיש תגובתה לגופו של עניין לעניין העתק החשבונית. המשיבה בחרה שלא להגיש תגובתה כאמור.

5 כלל ידוע הוא כי בעל דין שהחל בהליך וחזר בו, יישא בהוצאות הצד שכנגד. ראה לעניין זה החלטה בעניין התנגדות לבקשת פטנט 141561 (בקשה לפסיקת הוצאות) דלפא"ל נ' אלתא מעדכות בע" ([פורסם באתר הרשות] 06.07.2009). עוד נקבע כי לבעל הדין שזכה בהליך עומדת הזכות כי יפסקו הוצאותיו בשיעורן הממשי (ראה: בג"צ 891/05 תנובה נ' משלד התעשייה והמסחל תק-על 2(2005) מיום 30.6.05) ובלבד שתוכחנה כדבעי ותעמודנה במבחן הסבירות, הפרופורציונאליות והמידתיות בנסיבות העניין.

6. במקרה שבפני אין חולק כי המשיבה נחתה את בקשתה לאחר שהוגשה התנגדות מטעם המבקשת ולפיכך עליה לשאת בהוצאות זו האחרונה. המבקשת עותרת לפסיקת ההוצאות הממשיות להן נדרשה לצורך ניהול ההליך.

7 אף לאחר שנתקבלה כראיה החשבונית אשר הוגשה באיחור על ידי המבקשת, ולמקרא תצהיר הגב' ברקן אשר הוגש מטעמי המבקשת, עדיין חסרים פרטים רבים בבקשה לפסיקת הוצאות המונחת בפני (ובין אלו, מידע בגין עלות שעת עבודת עו"ד, מספר השעות אשר הושקעו בהליך וכן הלאה). בעובדה זו יש כדי למנוע פסיקת הוצאות ממשיות לטובת המבקשת. ראו לעניין זה החלטה בבקשה לפסיקת הוצאות בהליך התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 207810 ( "360010 ") ([פורסם באתר הרשות] (24.11.1). אי לכך, אין אלא לקבוע את שיעור הוצאות המבקשת על דרך האומדנה ובהתחשב בכלל השיקולים המקובלים לפסיקת הוצאות בעל דין.

8 עיון בתיק הבקשה לרישום סימן המסחר כמו גם בהליך ההתנגדות על הבקשות השונות אשר הוגשו במסגרתו אינו מגלה התנהגות פסולה של מי מהצדדים באופן שיש בו כדי להשפיע על גובה פסיקת הוצאות המבקשת. מאז המשיבה משכה את בקשת הרישום בטרס ניתנה החלטה סופית, אך זו זכות העומדת לה, ואין לקבוע באופן גורף כי החלטת המבקש לזנוח בקשתו לרישום סימן בטרס מתן ההחלטה נגועה בחוסר תום לב.

9. באשר לטענת המשיבה לפיה על המבקשת לשאת בהוצאות בגין התגובה לבקשה שבפני שהרי דינה להידחות.

0. לאור האמור לעיל, הריני מחייבת את המשיבה לשלם למבקשת את הוצאותיה ושכר טעוות עו"ד בדיון ההליך בסכום כולל של 8,000 ₪ אשר ישולמו תוך 20 יום מהיוס, ואם לא כן יישא בסכום והפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד ההחלטה ועד לתשלום בפועל.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושליס ביוס = ו' ניסן תשע"ג 7 מר> 2013

סימוכין: 5-4