סימן מסחר 2222000

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לפטנט 2222000 (בקשה לקיום דיון הוכחות)

המתנגדת י ב.ג. נגב טכנולוגיות ויישומים בע"מ

על ידי לוצאטו את לוצאטו

המבקש: איל רס

על ידי אליעד שרגא ושות' פאולינה בן עמי עורכי פטנטיס

ה ח ל ט ה

לפניי בקשתו של מר איל רס (להלן: המבקש) לקיים דיון הוכחות בהתנגדות לבקשות הפטנט שמספרן 273803,273800 (להלן: בקשות הפטנט). ההתנגדות הוגשה על ידי ב.ג. נגב טכנולוגיות ויישומים בע"מ (להלן: המתנגדת).

השתלשלות האירועים החריגה בהליך דנן שהחל לפני למעלה משלוש שניס פורטה בהרחבה בהחלטתי מיוס 16.6.2024. בהחלטה זו דחיתי את בקשתו של מר רס להיחקר בהיוועדות חזותית בדיון חקירות שאמור היה להתקייסם ביוס 17.6.2024. בהחלטה קבעתי שהבקשה לחקירת מר רס בהיוועדות חזותית בעיתוי שהוגשה ובשיס לב להשתלשלות הענייניס, הוגשה בחוסר תוס לב תוך ניצול לרעה של הליכי משפט וכי נראה שכל מטרתה דחיית הברור לגופו של עניין לפיכך התקיים ביוס 17.6.2024 דיון שבמהלכו היו אמוריס מר איל רס (המומחה מטעם המבקש) והמומחים מטעם המתנגדת להיחקר על חוות הדעת והתצהיריס שלהם.

מר אייל רס לא התייצב לחקירה ביוס 17.6.2024 כמו כן לא עלה בידי באי כוחו לחקור את עדי המתנגדת. לפיכך קבעתי כי ההחלטה בהתנגדות תינתן על סמך החומרים שלפניי (פרוטוקול הדיון מיוס 17.6.2024 עמ' 48), כמו כן פסקתי הוצאות לטובת המתנגדת בגין העובדה שהמומחה והמצהיר מטעמה התיצבו לעדות אולס עדותם לא נשמעה.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

כעת טוען המבקש כי הנסיבות השתנו ומר איל רס השלים את חזרתו לארצ ולכן " זמין למתן עדות". המבקש עותר לקיים דיון הוכחות בו ישמעו עדויות הצדדיס לרבות זו של מר איל רס. לטענת המבקש אי שמיעת העדות של מר איל רס פוגעת באופן בלתי מידתי ובלתי סביר בוכות הטיעון שלו שהיא לדבריו זכות יסוד חוקתית אשר וכתה למעמד רס לאורך השניס בפסיקות של בית המשפט העליון. עוד טוען המבקש כי שמיעת עדותו לא תגרוס למתנגדת נזק משמעותי.

המתנגדת טוענת כי לא היה שינוי בנסיבות מלכתחילה לא היו "נסיבות חריגות" אשר מנעו ממר איל רס להתייצב לדיון, אי התייצבותו לדיון הייתה מתוך בחירה. כמו כן המבקש ויתר על חקירות עדי המתנגדת. לטענת המתנגדת כל כוונתה של הבקשה היא לזרוע כאוס ולעכב את ההליך. עוד טוענת המתנגדת כי מר איל רס טרס שילס את ההוצאות שנרשמו לו במהלך השנה החולפת אשר סכומן המצטבר עומד על למעלה מ-35,000 ₪ לא כולל ריבית פיגוריס והצמדה.

דיוןו והכרעה

זכות הטיעון של מר איל רס לא נפגעה

זכות הטיעון היא זכות חוקתית, לא ניתן לפגוע באדם אלא אם נתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כדברי המשנה לנשיא אור (בתוארו דאזו) בבג"צ 3379/03 אביבה מוסטקי ו- 2 אח' נ' פרקליטות המדינה, נח(3) 2004(865) סעיף 27 :

"כלל יסוד הוא כי רשות מינהלית לא תפגע באדם אלא אם כן ניתנה לו לפני כן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו בפניה. חובתה של הרשות היא לתת למי שעלול להיפגע מהחלטתה הזדמנות הוגנת וסבירה להשמיע את טענותיו, ולאחרון זכות יסוד להשמיען"

הזכות להשמיע טענות אינה מוגבלת להשמעת טענות בעל פה, גסם השמעת טענות בכתב מממשת זכות זו. כאשר ניתנת לבקש להשמיע טענות אפשרות להשמיע טענותיו ואין הוא מנצל הזדמנות ואת הרי אין בכך פגיעה בזכותו לטיעון. כדברי כבוד הנשיא ברק (בתוארו דאז) בבג"ץ 6339/05 נדיה מטר נ' מפקד כוחות צה"ל בחבל עזה, נט(2) 846 (2005) סעיף 1:

"טענה רביעית של העותרים הינה כי לא ניתנה להם הזכות להשמיע טענותיהם בטרם פונו מהמקום. לטענה זו אין בסיס. אכן, כלל יסוד בשיטתנו המשפטית מורה כי רשות מינהלית תימנע מהחלטה בזכויותיו של אדם בטרם תעניק לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו (בג"ץ 7805/00 אלוני, חברת מועצת עיריית ירושלים נ' מבקרת עיריית

ירושלים [7]; בג"ץ 3 מוסטקי נ' פרקליטות המדינה [8]). עם זאת חובת השימוע יבול שתהיה מוגשמת במספר רב של אופנים. בדרך "כלל הרשות תצא ידי חובתה בדרך של שימוע בכתב. רק בנסיבות מיוחדות עשויה חובת השימוע לחייב את הרשות לקיים שימוע בעל- פה (בג"ץ 7 קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר, אגף המכס והמע"מ [9)]). נסיבות אלה אינן מתקיימות במקרה שלפנינו. לעותרים ניתנה הזדמנות להשיג על צו הפינוי בכתב. יאת הם לא עשו. תחת זאת הם ביקלשו שימוע בעל-פה. לכך אין הם זכאים. מסקנתנו היא אפוא כי לא הופרה זכות השימוע של העותרים. על רקע מסקנתנו זו אין לנו צורך לדון במתן זכות שמיעה בדיעבד לעותרים (ראו י' זמיר הסמכות המינהלית (כרך ב) [11], בעמ' 823; בג"ץ 5973/92 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר הביטחון [10]) "

השאלה שעומדת על הפרק בהליך ההתנגדות שלפניי היא שאלת כשירות בקשת הפטנט לרישוס. מר איל רס טען בעניין גה בכתב במסגרת כתב טענותיו ובמסגרת ראיותיו שהן למעשה חוות דעת מדעיות החתומות על ידו. למר איל רס ניתנו מספר הזדמנויות להופיע לפניי אך הוא נמנע מכך מבלי לספק הסבר מניח את הדעת ותוך הפרה בוטה של סדרי הדין. משכך זכות הטיעון של מר איל רס לא נפגעה.

בניגוד לטענת המבקש, הדיון לפניי אינו לשס השמעת טענות אלא לצורך חקירות נגדיות, איו למבקש זכות לחקירה ראשית. למעשה הדיון לפניי משרת את המתנגדת שבאמצעות החקירות תנסה לקעקע את חוות דעתו של מר איל רס.

נוכח האמור זכות הטיעון של מר איל רס לא נפגעה. יש לקיים דיוו הוכחות חרף החלטתי במהלך הדיון

במסגרת הדיון ביוס 17.6.2024 לאחר שמר איל לא התייצב לחקירות ולא עלה בידי באי כוחו לחקור את עדי המתנגדת קבעתי כי ההחלטה בהתנגדות לבקשת הפטנט תינתן על סמך החומריס שבתיק.

החומריס בתיק כללו את כתב טענות המתנגדת אליו צורפו שלושיס ושלושה פרסומיס אשר סומנו 33-21. יחד כתב הטענות המתנגדת הוגשו ראיותיה אשר כללו את חוות דעתו של

פרופסור אברמוביץ (להלן: חוות דעת אברמוביץ) אליו צורפו שלושה נספחיס שסומנו א- ג ושישיס פרסומיס (נספחים (1-6). נספח א לחוות דעת אברמוביצ כולל קורות החיים של

פרופסור אברמוביץ, נספת ב הוא תצהירו של 18קט5006 קטת8סטת אשר הציג תוצאות של סימולציה שביצע על פי המתואר בבקשות הפטנט ונספת ג-רשימת פרסומים.

התייחסות המתנגדת בכתב טענותיה ובראיותיה לפרסומיס הינה תמציתית ביותר ואינה עומדת בדרישת הפירוט כבר נקבע בשורה של החלטות רשם כי פרסומיס ביחס לידע קודס מהוויס עובדות מהותיות שיש לפרטן במפורש בכתב טענות בהתנגדות למתן פטנט [לעניין חובת הפירוט ראה החלטתי בהתנגדות לפטנט 261101 (בקשה למחיקת נספח מכתב טענות המתנגדת) רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ נ' אלביט מערכות יבשה ותקשוב

בע"מ (נבו 19.4.2021)].

יתרה מכך, אין חפיפה בין הפרסומיס שצורפו לכתב טענות המתנגדת לבין הפרסומיס בראיותיה. מבין 3 הפרסומיס שאליהס מתייחס כתב הטענות רק שישה צורפו וזכו

להתייחסות בחוות דעת אברמוביץ (21 בכתב הטענות דומה אך לא זהה לפרסוס 26 בחוות דעת אברמוביץ, ובאופן דומה 215 הוא פרסוס 14, 217 הוא פרסוס 17, 1218 הוא פרסוס

4, 19 הוא פרסוס 55 ו-2220 הוא פרסוס 60). ההתייחסות של פרופסור אברמוביצ בחוות דעתו לפרסומיס אלה וכן לפרסומיס הנוספיס תמציתית ביותר.

המבקש הגיש את כתב טענותיו בו התייחס בהרחבה לפרסומיסם 3כ-1כ, 6כ-8כ, 12ס, 4 ו- 220-218. ראיות המבקש אשר צורפו לכתב הטענות כללו שישה נספחיס: נספח

א- הוא חוות דעת של מר איל רס בה הוא מנתח את פרסומים 7 ו-03, בנספח ב- התייחסות לסנסוריס ששימשו בדוגמאות 1-2 לבקשה 273800, נספח ג- מציג את תוצאות הסימולציה שבוצעה על פי המתואר בבקשות הפטנט, נספחיס ד ו-ה כולליסם תוצאות של ניסויים לזיהוי נגיפיס באמצעות המערכות המתוארות בפטנטים, נספח ו - התייחסות של

מר איל רס לניסוייס שביצע מר 8זקט6ת50 קנתהזט. המתנגדת ויתרה על וכותה להגיש ראיות בתשובה.

כידוע בהליך התנגדות המתנגדת רובץ נטל ראשוני, לפרט ולהסביר כדבעי בכתב טענותיה ובראיותיה כיצד יש בפרסומיס הקודמיס שהציגה כדי לשלול את כשירות האמצאה הנתבעת לפטנט, משעלה ביד המתנגדת לצאת ידי חובתה זו, נודד הנטל אל כתפי המבקשת, להפריך את ראיות המתנגדת ולסתור את טענותיה. שעה שעלה בידי המבקשת לעשות כן, חוזר הנטל הראייתי אל כתפי המתנגדת .

בעניין גה ראו עש"א (מחוזי י-ם) 41362-07-15 מפעלי פ.מ.ס. מיגון בע"מ נ' ס! וז5ס /. 8 5566 \(נבו 22.1.2017) שם נידון ערעורה של מפעלי פ.מ.ס. מיגון בע"מ על החלטת

כבוד הפוסקת כספי-שושני בהתנגדות לבקשת פטנט מס' 142789 מפעלי פ.מ.ס מיגון בע"מ נ' 8.4 5566 ]1 51 (נבו 20.5.2015). במסגרת פסק הדין בערעור קיבל כבוד השופט בן-ציון גרינברגר את עמדתה של הפוסקת בעניין הנטליס בהליך התנגדות למתן פטנט (סעיף 127 לפסק הדין) ובסעיף 87 לפסק הדין ציטט כך חלקים מהחלטת כבוד הפוסקת כספי-שושני:

"הגישה לפיה הטלת ספק בכשירות אמצאה נתבעת לפטנט, מתמצה בהעלאת טענות על ידי המתנגדת ללא תמיכתן בראיות מספקות אינה ראויה ואף אינה משקפת את הדין. כבר נקבע לא אחת כי לפתח המתנגדת רוב נטל ראשוני, לפרט ולהסביר כדבעיי בכתב טענותיה כיצד יש בפרסומים הקודמים שהציגה כדי לשלול את כשירות האמצאה הנתבעת לפטנט...חובה זו המוטלת על המתנגדת משתרעת וחלה אף על הראיות המוגשות מטעמה, לאור חובת המתנגדת לפרט כבר במסגרת כתב טענותיה את כלל הפרסומים הקודמים עליהם תתבסס במסגרת ראיותיה, לשם הוכחת טענותיה כי האמצאה אינה כשירת פטנט ... משעלה ביד המתנגדת לצאת ידי חובתה זו, נודד הנטל אל כתפי המבקשת, להפריך את ראיות המתנגדת ולסתור את טענותיה. שעה שעלה בידי המבקשת בידי המבקשת לעשות כן, חוזר הנטל הראייתי אל כתפי המתנגדת.... כך בסופו של יום, על המבקשת להראות כי במאזן ההסתברויות, עלה בידה להצביע על כך כי האמצאה הנתבעת כשירת פטנט. לא צלחה המבקשת במשימתה זו, תחשב המתנגדת כמי שעמדה בנטל הרוב\ לפתחה, להטיל ספק בכשירות האמצאה הנתבעת לפטנט.

9. מעיון מעמיק בראיות המתנגדת עולה כי אין בהן פירוט מספק אשר יש בו כדי להריס בצורה

מלאה את הנטל הראשוני של הבאת הראיה. מתוך עשרות הפרסומיס שצורפו לראיות רק מעטים זכו לפירוט. על אף חוסר הפרוט השיב המבקש בכתב טענותיו לטענות המתנגדת והמומחה מטעמה תוך התייחסות לשורה של פרסומיס. בכתב טענות המבקש הייתה התייחסות לשורה של פרסומים (ראו סעיף 15 לעיל) אולס בראיותיו הושס דגש על פרסומיס 7 ו-23, וכן על ניסוייס שבוצעו בקשר למערכות שבבקשות הפטנט. מר איל רס לא נחקר וראיותיו לא נסתרו בראיות בתשובה או בחקירות הנגדיות.

0. אף אס משקלן של ראיות המבקש יהיו נמוכות בשל אי התיצבתו של מר איל רס לדיון קיים

קושי לבסס החלטה מנומקת על כתב טענות וראיות המתנגדת. החלטה אשר תסתור את קביעת בוחני הפטנטיס ותטיל ספק בכשירות בקשות הפטנט לרישוס. בנסיבות אלה מתן

החלטה בבקשות לרישוס הפטנטיס מבלי שתובא מלוא התמונה לפניי תחטא לאיזון האינטרסיס העומדיס בבסיס שיטת הפטנטים.

1. עמד על כך כבוד השופט מלא בפסק דינו בעניין ע"א 427/86 ישעיהו בלאס נ' קיבוץ השומר הצעיר "דן", מג(3) 1989(323) (סעיף 14 לפסק הדין) אשר לא נס ליחו:

"בשיטת הפטנטים מתנגשים שני אינטרסים ציבוריים חשובים: מחד האינטרס של פיתוח וייצור אמצאות ומאידך האינטרס של פעילות כלכלית חופשית. כדי לקדם את הראשון חייב המחוקק לתת תמרי\ כלכלי לממציאים, כך שישקיעו בפעילות המצאתית. בלי התערבות המחוקק לא היה יכול ממציא לשרוד בשוק לאחר התגלות אמצאתו, מכיוון שמתחריו, שלא היו צריכים לשאת בעלויות הפיתוח, היו מוכרים את המוצר הסופי במחיר נמוך הרבה יותר ממנו (ראה ד' לוינסון -זמיר, "שיקולים כלכליים בהגנה על המצאות" משפטים יט (תשמ"ט) 143). לפיכך החליט המחוקק בחקיקת שיטת הפטנטים להעניק לממציא מונופולין בלעדיות בשימוש באמצאה, כדי להבטיח לו כיסוי של עלויות הפיתוח והפקת רווח מסוים, דהיינו תמריץ כלכלי להשקיע באמצאה. אך כרוך בפתרון זה גם נזק לאינטרס הציבורי השני הנ"ל, במידה שמונופולין מגביל תחרות חופשית. ולכן, כדי להגן על אינטרס זה בחר המחוקק להגביל את המונופולין הניתן לממציא; במונופולין מוגבל זה נמצא האיזון האופטימאלי - בעיני המחוקק - בין שני האינטרסים המתנגשים"

2. נוכח האמור אני סבורה שיש לקיים דיון הוכחות חרף החלטתי במהלך הדיון .

מיקוד החקירות

3. עקרונות היסוד שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 ( להלן: תקנות סד"א) העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי חלים גם בהליכי התנגדות לרישוס פטנט (בשינויים המחויבים) כך בתקנה 3(א) לתקנות סד"א:

"3(א) בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי לשם הגשמת המטרות שביסוד תקנות אלה; לשם כך עליו ליזום, אם נדרש, ולהחליט כל החלטה לפי תקנות אלה במטרה לקדם את התנהלותו של הליך ראוי והוגן. "

על מנת לקייס הליך ראוי יש למקד את חקירות המומחים והעדים. היות שכתב טענות המתנגדת אינו מפורט דיו אולס המבקש התייחס לפרסומיס שהועלו בו, רק הפרסומיס

אשר אליהס התייחסת המבקש בכתב טענותיו יעמדו במוקד הדיון, כלומר פרסומיס 1כ- 3 8-06, 17כ, 014 ו- 220-018. באפשרות באי הכוח של המבקש לחקור את פרופסור

אברמוביץ על פרסומיס אלה בלבד, ואת מר ₪8קט6ת56 קטת8זסט3 על הניסוייס שביצע. מר איל רס ייחקר על פרסומיס אלה וכן על תוצאות הניסוייס שביצע.

כל אחד מהצדדים יהיה רשאי להציג בתחילת הדיון הרצאת טענות קצרה בהתאם להוראות תקנה 68 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכיס ואגרות), תשכ"ח- 08|

על המבקש לשלס את ההוצאות שנפסקו טרס הדיון

כדי לאפשר את קיוס הדיון על המבקש לדאוג לשלס את ההוצאות שנפסקו לו עד כה בשל התנהלותו לאורך ההליך ללא קשר לתוצאות ההליך. כך בתקנה 151 לתקנות סד"א:

1 (א)חיוב בעל דין בתשלום הוצאות נועד לשפות את בעל הדין שכנגד על הוצאותיו בהליך בהתחשב בתוצאותיו, במשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין.

(ב)החלטת בית המשפט בעניין פסיקת ההוצאות ושיעורן תבטא את האיזון הראוי שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושמירה על שוויון בין בעלי הדין.

(ג)סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליבי משפט או לא מילא אחר תקנות אלה, רשאי הוא לחייבו בהוצאות לטובת הנפגע או לטובת אוצר המדינה ובנסיבות מיוחדות אף את בא כוחו. "

אמנס המבקש הפקיד ערובה להבטחת הוצאות המתנגדת אולס ערובה זו נועדה כדי להבטיח את הוצאות המתנגדת באס ייפסקו לה בתוס ההליך ובתלות כמובן בתוצאותיו. ההוצאות שנפסקו למבקש עד כה אינן תלויות בתוצאות ההליך ונועדו לפצות את המתנגדת בשל הוצאות שנגרמו לה כתוצאה מהתנהלות המבקש. אציין כי התנהלותו של המבקש ובאי כוחו גזלה שלא לצורך את משאבי בית הדין יחד עס ואת ולפניס משורת הדין איני פוסקת הוצאות לטובת אוצר המדינה.

סוף דבר

8. הצדדים יתאמו שלושה מועדיס אפשרייס לקיוס הדיון בחודשים מר- מאי 2025 . הודעה בדבר המועדיס המוסכמיסם תוגש בתוך חודש ימיס ממועד מתן ההחלטה.

9. על המבקש לשלם את ההוצאות שנפסקו לו עד למועד ה בתוך חודש ימיס ממתן החלטה זו.

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתנה בירושלים ביוס | ה' טבת תשפ"ה 5 ינואר 2025