המבקשת 1
- שם: עד ז ד (1-16)ג פ-4513)
- בא כח: עו"ד גילת ברקת ושות'
החלטות שיפוטיות
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 222220 (בקשה להגשת ראיות נוספות)
המבקשת 1: עד ז ד (1-16)ג פ-4513) חול ה
ע"י ב"כ גילת ברקת ושות' עו"ד
המבקשת 2: 6 \/5 שסקה
ע"י ב"כ סורוקר-אגמון, עו"ד
ה ח ל ט ה
בפני בקשה להגשת ראיות נוספות מטעם 1.70 דע (0:116 ק-451) 2.5 (להלן: "המבקשת 1"). בקשה זו מוגשת במסגרת הליך לפי סעיף 29 לפקודת סימני מסחר [נוסת חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה") לאחר שהוחלפו ראיות בין הצדדים, ביוס 13.8.2014, ובטרס התקיים דיון.
הראיות הנוספות, אשר בגינן מוגשת בקשה זו, כוללות נתוני מכירות של המבקשת 1 בין
השנים 2006-2010 וכן תדפיס תוצאות חיפוש המילה "8.2.8" במנוע החיפוש 02008[6).
במסגרת הבקשה דנן, המבקשת 1 סומכת טענותיה על הוראת תקנה 41 לתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן: "התקנות") וכן על הוראת חוזר רשס מ.א 55 (להלן: "החוזר").
המבקשת 1 טוענת כי לאור מאפייניו של הליך בקשות מתחרות לפי סעיף 29 לפקודה בו סדרי דין ייחודיים לעניין הגשת ראיות, ונוכח חשיבותן של הראיות הנוספות אשר הגשתן מבוקשת לשאלת קביעת זכויותיו הקנייניות בסימן המסחר של מי מהצדדים, יש לאשר את הגשת הראיות הנוספת. המבקשת 1 אף מוצאת שעוגנים לראיות נוספות אלו ניתן למצוא בתצהיריה שהוגשו הן מטעם המבקשת 1 והן מטעם 1.1.6 .115 2/0₪/ת (להלן: "המבקשת 2").
למעשה אין בפי המבקשת 2 טענה להעדר רלבנטיות הראיות הנוספות. עיקר התנגדותה לאישור הגשתן נסבה על סוגיית העיתוי.
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
המבקשת 1 תומכת בקשתה בתצהיר אשר הוגש במאוחר במסגרת תגובתה לתשובת המבקשת 2 משוה הוגש איני מוצא להידרש לטענות להעדר תמיכה לבקשה. עניין האיחור יכול להיות מתוקן בחשבון פסיקת הוצאות.
המבקשת 2 טוענת כי חוזר רשס מ.א 55 מנוגד לשיקולי יעילות וצדק דיוניים וכי "אינו תואם את הנהלים הנהוגים בלשכה במסגרת הליכים על פי סעיף 29 לפקודה". בנוסף, מעלה טענות לעניין פגיעה בניהול ההליך דנן במידה ותאושר הגשת הראיות הנוספות.
איני מוצא להידרש לשאלת תקפו של חוזר רשס מ.א.55 או הנוהג הנטען, אלא להידרש לשאלת האפשרות של הגשת ראיות נוספות בהליך המתנהל על פי סעיף 29 לפקודה ולצורך זה לעניין שאלת האפשרות להגיש ראיות בתשובה לאור נסיבות והשלב הדיוני בו מצוי ההליך.
הליך של בקשות מתחרות מתנהל על פי סעיף 29 לפקודה. משהצדדים אינם מגיעים לכלל הסכמות על הרשם להחליט תוך מתן נימוקים שירשמו, לגבי אילו בקשה יימשכו הליכי הבחינה בהתאם לפקודה. הליך שכזה הנו הליך אדברסרי בו כל אחד מהצדדים מתמודד ובא לשכנע את רשם סימני המסחר בדבר עדיפות בקשתו (השוו ע"א 8778/04 מחלבות יוטבתה בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (פורסם בנבו, 7) (להלן: "עניין יטבתה"); ע"א 8987/05 יהודה מלכי נ' סבון של פעם (2000) בע"מ (פורסם בנבו, 9.10.2007) (להלן: "עניין מלכי")). ברס אין בפקודה אן בתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן: "התקנות") הוראות פרוצדורה באשר לאופן ניהולו של ההליך.
לכתחילה אציין שלאור מדיניות ערכאות הערעור באשר לאישור הגשת ראיות נוספות בהליך הערעור על החלטות רשם סימני המסחר בכלל ועל החלטותיו בהליכי בקשות מתחרות על פי סעיף 29 לפקודה בפרט (כפי שנדונו למשל, בעניין יטבתה, בפסקא ז' לפסק הדין; ועניין מלכי, בפסקא 17 לפסק הדין), הרי שיש להצביע על טעם כבד משקל, כגון הכבדה דיונית רבה או השגת יתרון דיוני בלתי הוגן, שיהיה בו למנוע הגשת ראיות נוספות שייתכן ויהיה בהן לתרוס לבירורו של העניין שבפני.
בנוסף על כך , תקנה 41 לתקנות קובעת כי בהליך של התנגדות לרישומו של סימן מסחר המתנהלת לפי הוראות סעיף 24 לפקודה, לרשם סמכות להתיר הגשת ראיות נוספות מטעם המבקש או המתנגד, כדלקמן:
" 41. שום צד לא יניח דאיה נוספת אולס בכל משפט בפני הרשם, רשאי הרשם בכל זמן שהוא, אס ימצא זאת לנכון, ליתן למבקש או למתנגד רשות להגיש כל ראיה בתנאים אשר יישרו בעיניו בין בענין ההוצאות ובין בענין אחד."
ככל שיימצא לנכון ומטעמים מיוחדים איני מוצא שלא ניתן להחיל את העיקרון שנקבע בתקנה 41 לעניין התנגדויות גס על הליכי בקשות מתחרות המתנהלות לפי סעיף 29 לפקודה (ר' עניין בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 255089, 255109, 255111, 255112, 255816
(בקשה להוספת ראיה) סקארה בע"מ נ' עז 1 8% 60 פא\גא 5089 (פורסם באתר רשות הפטנטים, 11.5.2014)).
מכאן שאין ספק כי לרשם סמכות להידרש על דרך ההיקש או מכוח הדין הכללי לאפשרות של הגשת ראיות נוספות גס בהליכי בקשות מתחרות. כל זאת, בכפוף לנסיבות המקרה, התנהלות הצדדים, וטיבו של הראיות הנוספות ומידת הסתברות תרומתן להליך.
בענייננו, נראה כי מכלול התנאים שצוינו לעיל אין בהס כדי למנוע הגשת הראיה לעניין נתוני המכירות אשר יש בה להיות ראיה על דרך התשובה בענייננו. אין וה מקרה באשר להגשת תדפיס התוצאות ממנוע החיפוש, זאת כפי שיובהר להלן.
הראיות הנוספות כוללות, כאמור, נתוני מכירות של המבקשת 1 בישראל בין השנים 2006-
0, וכן תדפיס אודות תוצאות חיפוש המילה "3/.2.8" במנוע החיפוש 0200816).
תצהירו של מר מס!11ם) 0180010 ס6ז8], שהינו מצהיר מטעמה של המבקשת 1, הוגש ביוס 4, התצהיר כולל נתונים אודות מכירותיה של המבקשת 1 בישראל בין השנים 2011- 3. כל שמבוקש על ידי המבקשת 1, לעניין ראיה נוספת זו, הוא להגיש נתוני מכירות גם עבור השנים 2006-2010. נראה כי מדובר בראיה "פשוטה" ואין בראיה זו משום פגיעה בצד השני, בשיס לב לשלב בו מצוי ההליך, היינו, בטרס התקיים דיון. כמו כן, מבחינה מהותית, ראיה זו נוגעת לעניין שכבר עלה בתצהיר, היינו - נתוני מכירות המבקשת 1 בישראל. מקובלת עלי עמדתה של המבקשת 1 כי לאור חילופי מפיצי המוצרים לא התאפשר לה להוסיף נתוניס אלו מלכתחילה, "בחבילה אחת" כפי שעל פי רוב היה רצוי שיוגשו הראיות (ר' ת"א 2813-07
אוניפארס בע"מ נ' .6מ1 .620 :8 616%א, פסקה 22 (פורסם בנבו, 30.1.2013)).
לעניין תדפיס תוצאות חיפוש המילה "8.233" במנוע החיפוש 0:00616), אין ספק כי השוואה בין תוצאות החיפוש לסימני השונים תוכל לסייע במסגרתו של ההליך הנדון כהליך תחרות. אך אין בפני כל הסבר מדוע ראיה זו לא הוגשה כבר לכל תחילה במסגרת ראיות המבקשת 1. יתרה מזאת, איני מוצא להידרש לראיה שכזו אשר כפי שהוגשה אינה מעידה בהכרח על המבוקש להיות מוצג בה (לשאלת אופן הגשת תוצאות חיפושיס במרשתת בהליכים בפני רשם סימני המסחר ר' בקשה למחיקת סימני מסחר 187385 ו- 187386 (02111)
והתנגדות לרישומו סימני מסחר 200701 ו- 200702 ( 2111) מעוצב), 1851116 [20110108168)
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
8. לפיכך, הריני מוצא לאפשר את הגשת הראיה הנוספת לעניין נתוני המכירות ולסרב את הגשת הראיה הנוספת בעניין תוצאות החיפוש של המילה "8/4218" במרשתת.
9. באפשרותה של המבקשת 2 להגיש ראיות בתשובה מאותו הסוג בתוך 10 ימים ממועד החלטה זו.
20. לאור עיתוי הגשת הבקשה דנן ומאחר שבקשתה התקבלה באופן חלקי, המבקשת 1 תישא בהוצאות ובשכר טרחה שנשאה המבקשת 2 בגין בקשה זו בסך כולל של 8,000 ₪ אשר יישאו ריבית והצמדה כחוק ממועד החלטה זו ועמד מועד התשלום בפועל.
אסא קלינג
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
ניתן בירושליס ביוס = כ"ב כסלו, תשע"ה 4 דצמבר, 2014