סימן מסחר 222275

ההחלטה:

התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 222275

המתנגדת: /108 616 ע"י ב"כ גילת, ברקת ושות', עו"ד

המבקש: יונתן שרייבר

אינו מיוצג

ה ח ל ט ה

1. עסקינן במחלוקת בין חברת 0028 676% (החברה בקבוצת החברות א138061א) לבין מבקש רישום סימן, מר יונתן שרייבר, אשר ביוס 13.7.2009 הגיש בקשה לרישום סימן מסחר "אא - מטבוליו" (לא מעוצב) שמספרו 222275 בסוג 5 עבור: "תוסף תזונה המיועד לסייע להרזיה וחילוף חומרים בגוף" (להלן: "הסימן המבוקש"). ביוס 31.10.2010 הוגשה התנגדות לרישום הסימן, וכתב טענות שכנגד הוגש מטעמו המבקש ביוסם 20.12.2010. ראיות המתנגדת הוגשו ביוס 20.7.2011 בשפה האנגלית.

2. לאור בקשת המבקש מיוס 5.9.2011, במסגרתה נטען כי אינו דובר אנגלית, ומאחר שאינו מיוצג בהליך המתקיים בפני, ניתנה החלטתי ביוס 12.9.2011 ובה הוריתי למתנגדת על תרגום החומר שהוגש מטעמה. ביוס 2.11.2011 הוגשה בקשת המתנגדת לביטול ההחלטה הנ"ל. בקשה זו נדחתה בהחלטתי מיוס 14.11.2011. מכל מקום, תצהיר ראיות המתנגדת תורגם לעברית והוגש למזכירות בית הדין ביוס 2.11.2011. תרגום יתר ראיות המתנגדת הוגש למזכירות בית הדין ביוס 29.11.2011.

3 ביום 9.1.2012 עתר המבקש כי תינתן הוראת בית הדין לפיה מועד הגשת הראיות מטעמו יחול מיוס קבלת תרגום ראיות המתנגדת בכתובתו. תגובת המתנגדת לבקשה הוגשה ביוס 2. ביום 24.1.2012 ניתנה החלטתי ובה הוריתי למבקש להגיע למזכירות בית הדין תוך שלושה ימים ולאסוף עותק מתרגום ראיות המתנגדת וכי מניין הימים להגשת ראיותיו יחול מתוס תקופת שלושת הימים הקצובים כאמור לעיל. ביוס 27.3.2012, הוא המועד הקבוע להגשת ראיות המבקש, הוגשה מטעם המבקש בקשה להארכת מועד לצורך הגשת ראיותיו. בהחלטתי מיוס 18.4.2012 נדחתה הבקשה להארכת המועד ואי לכך התיק הועבר לקביעת דיון הוכחות בפני. דיון כאמור נקבע להתקיים ביוס 11.9.2012 והודעה על כך נמסרה לצדדים.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ביוס 30.8.2012 הגיש המבקש בקשה דחופה לעיון מחדש בהחלטתי. במסגרת הבקשה עתר המבקש להגשת תצהיר ראיותיו באיחור. הבקשה לעיון מחדש נדחתה בהחלטה נוספת מיוס 2

ביוס 11.9.2012 התקיים בפני דיון במעמד הצדדים, במהלכו אושר הסדר דיוני לפיו תצהיר ראיות החתוס על ידי המבקש יהווה חלק מחומר התיק, ולמתנגדת תוענק זכות חריגה להגשת ראיותיה בתשובה לתצהיר זה, לאחר מועד דיון ההוכחות. עוד הוסכם במהלך הדיון, כי המצהיריס לא יחקרו על תצהיריהס ואלו יתקבלו כמות שהס (15 85). בהתאם למוסכם, ביוס 21.10.2012 הוגשו תצהירי הראיות בתשובה מטעמו המתנגדת (בשפה האנגלית), וכן תרגום התצהיר לשפה העברית, מאושר כדין על ידי נוטריון. הסכמת הצדדים כאמור לעיל קיבלה על ידי תוקף החלטה.

עיקר טענות המתנגדת

המתנגדת הינה בעלת רישום שני סימני מסחר בישראל, שניהס ביחס לשם צן.01 ג דא (לא מעוצב): סימן מסחר מס' 209762 בסוג 1, וסימן מסחר מס' 209763 בסוג 5.

המתנגדת מבססת את התנגדותה לרישום הסימן המבוקש על עילות ההתנגדות המנויות בפקודת סימני המסחר התשל"ב (נוסח משולב) 1972 (להלן: "הפקודה"): סעיף 8(א), סעיף 1), סעיף 6(11) וסעיף 5(11) לפקודה.

המתנגדת טוענת כי הינה חברה רב-לאומית בעלת מוניטין חובק עולס לייצור תרופות ומוצרי כימיקלים וכי הינה אחת מן החברות הוותיקות בעולם בתחום זה. עוד נטען כי למתנגדת מגוון מוצרים רחב וכי הינה משקיעה משאבים בפיתוח, ייצור ושיווק תרופות ומוצרי כימיים אחריס. מוצרי המתנגדת, כך לטענתה, ווכיס להכרה והוקרה ברחבי העולם כמו גס בישראל כבעלי איכות גבוהה. אחד ממוצרי המתנגדת, כך נטען, הוא המוצר המשווק

תחת השם המסחרי: א,01ש /1/1/1. מוצר ה הינו פרי פיתוח עצמאי של המתנגדת והינו מיועד לשיווק הן כתוסף מזון הנרכש על ידי הציבור הרחב והן כחומר גלם.

עוד טוענת המתנגדת כי רישומו של הסימן המבוקש (המיועד לציין תוסף תזונה לטיפול בחילוף החומרים של נוטלו) אסור מכוח דינים נוספים כגון חוק הגנת הצרכן תשמ"א 1981 והוראות תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון) תשל"ח 8. רישום הסימן המבוקש, כך נטען, יפגע בתקנת הציבור ולפיכך אין לאפשר ואת בהתאם להוראת סעיף 5(11) לפקודה.

בנוסף נטען כי הסימן המבוקש דומה עד כדי להטעות לסימני המתנגדת והינו חסר אופי מבחין כנדרש בסעיף 8(א) לפקודה. כמו כן נטען כי הסימן דומה עד כדי להטעות לסימני

המתנגדת הרשומים על שמה ביחס לטובין והיס או מאותו ההגדר ואי לכך פסול לרישום מכוח סעיף 9(11) לפקודה.

לבסוף נטען כי בחירת הסימן על ידי המבקש נעשתה בחוסר תום לב, מתוך רצון להבנות מן המוניטין של האחרונה לקידום עסקיו הפרטיים, ולפיכך יש ברישום הסימן כדי לפגוע במוניטין המתנגדת עד כדי דילולו. אי לכך הסימן המבוקש פסול לרישום מכוח סעיף 6(11) לפקודה.

טענה שהועלתה ונזנחה היא זו לפיה סימני המתנגדת הינס סימנים מוכרים היטב, לפיכך גובר החשש כי הצרכן עלול לקשר בין הטובין לגביהס מבוקש הסימן לבין המתנגדת או מוצריה ובכך עומדת למתנגדת טענת פסלות מכוח סעיף 14(11) לפקודה. לא אדון בטענה זו לאור זניחתה.

עיקר טענות מבקש הרישום

לטענת המבקש הינו מנהל הפיתוח ומנהלה העסקי של חברת אנדרסון בע"מ המשווקת 16 תרופות טבעיות שונות, אשר פיתח המבקש, והמבוססות על צמחי מרפא.

המבקש מוסיף וטוען כי הסימן המבוקש שונה חזותית ופונטית מסימני המסחר של המתנגדת בהס עושה היא שימוש בפועל. לביסוס טענה זו מפנה המבקש לסימן מסחר מעוצב א אשר לטענתו המתנגדת עושה בו שימוש וכן לאריזות המוצריס עליהס מוטבע הסימן המבוקש.

עוד נטעו כי המתנגדת אינה משווקת לציבור הישראלי תוסף מזון כמוצר מוגמר תחת השם א לגרסת המבקש, מוצר המתנגדת המשווק תחת הסימן א[.01 31 הוא חומר גלם המיועד לשימוש על ידי יצרניות תוספי המזון. לפיכך קהל היעד הרלוונטי אינו ציבור צרכני הקצה. מאחר שהמוצר המשווק על ידי המבקש תחת הסימן א].01ם הדוא

מיועד לצרכן הקצה, משכך אין חשש כלל כי הציבור יוטעה לבלבל בין הסימן המבוקש לסימן הרשום.

המבקש כופר בכלל טענות המתנגדת באשר לפגיעה בתקנת הציבור ומדגיש כי משרד הבריאות אישר את הסימן לשיווק ביחס לתוסף תזונה ואי לכך אין מקוס לטענה בדבר פגיעה אפשרית בתקנת הציבור כפי שקובע סעיף 5(11) לפקודה.

בסיכומיו, מוסיף המבקש וטוען להבדל בהרכב המוצריס המשווקיס תחת הסימן הרשום, לבין המוצר המשווק תחת הסימן המבוקש. ביתר פירוט, נטעו כי המוצר המשווק תחת

הסימן המבוקש אינו מכיל את החומר הקרוי 021.76 (חומצה פולית) אשר משווק על ידי המתנגדת תחת הסימן הרשום, ואי לכך יש לדחות את ההתנגדות.

עיקר ראיות הצדדים

כראיות ראשיות מטעם המתנגדת הוגש תצהיר, מטעמו הגב' אנטיה קראקר והגב' דיאנה שמרלר, שתיהן יועצות סימני מסחר אצל המתנגדת. התצהיר הוגש בצירוף תרגום לשפה העברית. ראיותיה בתשובה של המתנגדת כוללות תצהיר נוסף חתוס על ידי שתי הגב' הנכבדות הנ"ל, בצירוף תרגום לעברית מאושר על ידי נוטריון. המבקש לא העלה טענה בדבר אופן הגשת התצהירים הנ"ל. כאמור לעיל, מטעמו המבקש הוגש, במהלך הדיון שהתקיים בפני ובהסכמת ב"כ המתנגדת, תצהיר ראיות חתוס על ידו.

במסגרת ראיותיה אישרה המתנגדת כי נכון להיום עושה היא שימוש בישראל בסימן אז א לצורך ייצור חומר גלם המיועד לשימוש יצרני של תוספי מזון. לדבריה, חומר הגלם מהווה את הצורה הגבישית של החומר הטבעי 01.87 (חומצה פולית). אלא שלטענתה, המדובר בסימן מסחר אשר מוצג באופן בולט על גבי המוצריס

המכילים אותו, ולפיכך הינו מוכר לצרכן הסופי ומאוהה עמה. כדוגמא, צירפה המתנגדת לראיותיה בתשובה דוגמאות למוצרים על גביהס מצוין בבירור ובמודגש כי מכילים את

חומר הגלם א 01 ג ]א (נספחים 1-7).

עוד הוצהר כי הן הסימן המבוקש והן סימני המתנגדת מיועדים לשימוש במוצרים הנגישים לצרכן, ללא תלות ברוקח, ואי לכך גובר החשש להטעיה בין המוצריס המוטבעים עליהס.

במסגרת תצהיר ראיותיו מבהיר המבקש כי אינו חולק על טענות המתנגדת לפיה הינה בעלת סימן המסחר א1. 021 ג 1/17. אלא שלגישתו, אין קשר בין סימנה הרשום בסוג 1 המתייחס לכימיקלים וחומרי גלם כימים לבין סימן המסחר המבוקש לגבי סוג ל ביחס לתוספי מזון.

המבקש חוזר על טענותיו בדבר השוני במיהות צרכני הקצה אליהים מיועדים מוצרי המתנגדת המסומנים בשם א[,001 א 151 לבין אלו אליהים מיועדים מוצרי המבקש ועליהס מוטבע הסימן המבוקש א[],501 1]א. לדידו, הכימיקל הקרוי א[.401 1 המשמש ליצור

תכשירים נבדל באופן מובהק ממוצר טבעי המבוסס על צמחי מרפא הקרוי אן, ₪001 ג ד=1/ן.

מבחינה רעיונית, נטען כי בשונה מסימני המתנגדת, הסימן המבוקש מרמז על תהליך המטבוליוס בגוף האדם. לבסוף לגרסת המבקש, מוצרי הצדדים שוניס בחזות ואין כל חשש כי ציבור הצרכניס יטעה לבלבל או לקשר ביניהס.

דיוןו והכרעה

כאמור לעיל, סימן המסחר נשוא הליך ההתנגדות נתבקש לרישום בסוג 5 (תכשירים רפואיים) ובאופן ספציפי, נתבקש רישום סימן המסחר ביחס לתוספי מזון ובלשון הפרטה: "תוסף תזונה המיועד לסייע להרזיה וחילוף חומרים בגוף".

על שם המתנגדת רשומים שני סימני מסחר בגין השם א[.01 1514/: סימן מסחר מס' 3 א זג דא עבור "תוספים תזונתיים, דהיינו, נגזר חומצה פולית, דהיינו מלח

סידן החומצה מתילטטראהידרופוליק 5-.1 הנכללים כולס בסוג 5", וכן סימן מסחר מל' 2 (לא מעוצב) עבור: "כימיקלים המשמשים בתעשייה ובמדע, במיוחד גולמיים לתעשיית הכימיקלים, הרוקחות ותוספי התזונה/דיאטה הנכללים בסוג 1."

סעיף 9(11) לפקודה, המונה את אחת החלופות של סימנים שאינס כשריס לרישום, קובע כדלקמן:

"סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו ההגדר, והוא הדין בסימן

הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות."

המבחן הקבוע בפסיקה לבדיקת קיומו של דמיון מטעה ידוע בכינויו "המבחן המשולש" (ראה: רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ, (פורסם בנבו 4.2.2003), וכן ע"א 1427/05, מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ נ' רשם הפטנטים (פורסם בנבו 25.6.2007). כשמו, מבחן וה מורכב משלושה מבחני עזר ואלו הם: מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות, הלקוחות וערוצי השיווק ומבחן יתר נסיבות העניין. עס השניס

נוסף מבחן הידוע כמבחן ההיגיון והשכל הישר (ראה: ע"א 8441/04 16 6ע6!נתע נ' אלי שגב, (פורסם בנבו, 23.8.2006).

סימן המסחר הרשום 001,1% ג 11 שמספרו 209763 והסימן המבוקש "א.301 דא -

מטבולין" מתייחס לאותו סוג סחורות (סוג 5) ובאופן ספציפי לתוספי מזון, היינו לאותו סוג של טובין. אי לכך יש להחיל את מבחני העזר הנ"ל ולהשוות בין הסימניס.

מבחן המראה והצליל, הוא מבחן העזר המרכזי מבין שלושת המבחנים שצוינו לעיל. ההכרעה בשאלה האס הדמיון המטעה בין הסימניס מבחינת החזות והצליל תיעשה תוך השוואת הסימניס בשלמותו ותוך מתן משקל לרושם הראשוני של הצרכן אשר אינו מתעכב להבחין ביו הסימניס לפרטי פרטיהס (ראו: א. ח. וליגסוןד*ני סימני מסחר ודינים הקרובים להם 81 (1972).

הו הסימן המבוקש והן הסימן הרשום אינס מעוצביס. מבחינה חזותית, בין הסימניס קייס הבדל דק המסתכם בחילוף האותיות "2" ו - "ת". לטעמי, מאחר ומדובר באות אחת

הנטמעת למעשה במילה בת תשע אותיות, המדובר בהבדל אשר לא די בו כדי לאיין את הדמיון החזותי המטעה הקייסם בין הסימן המבוקש לסימן הרשום.

בנוסף, אין בידי לקבל את טענות המבקש לעניין השוני הפונטי בין הסימן המבוקש לסימן הרשום, הנובע לגרסתו מאופי ההגייה של האותיות "מ" ו - "ז". ממילא עסקינן בתוספי מזון

הנמכרים ללא מרשם (6זחטס:) 116 זסשכ)) היינו כאשר הס מונחיס על מדף, ולצורך רכישתם אין הצרכן נדרש, בדרך כלל, להגיית שמם. אפילו ניתן היה לטעון כי בחנויות בהן ימכרו מוצרי המבקש לצד מוצרי המתנגדת יוכל הצרכן לקבל סיוע בבחירת המוצר, שהרי לא הוכח

בפני כי השיבוש בהגייתן של שתי האותיות הנ"ל "ם" ו - "ז" על ידי הציבור הישראלי הינו מן הנמנע.

בהקשר זה, יודגש כי במקרה דנן, איני סבורה כי יש בתוספת התעתיק לעברית של המילה אז 0 לסימן המבוקש, כדי להוות גורם המבדל משמעותית בין הסימן המבוקש לסימן הרשום. מכל מקום, טענה וו לא הועלתה על ידי המבקש וממילא לא הוכחה בפני.

עוד אוסיף כי לעניין הדיון בסעיף 9(11) לפקודה, להשוואה שעושה המבקש בין הסימן המבוקש לסימן מעוצב כלשהו אשר לטענתו המתנגדת עושה בו שימוש אין כל נפקות. זאת משום שהוראות הסעיף מחייבות השוואה בין הסימן המבוקש לבין סימן המסחר באופן שבו נרשם. כמו כן, ההשוואה שעושה המבקש לעניין השימוש בסימן המבוקש מחד, לבין הסימן הרשום מאידך אינה רלוונטית לענייננו, שכן החשש לדמיון מטעה נבחן ביחס לסימנים עצמם ולא לעיצוב אריזות המוצרים הנושאים אותם.

ואת ועוד. מאחר שעסקינן בתחום תוספי המזון, לא מן הנמנע כי מוצריס המסומנים בסימן המסחר הרשום על שם המתנגדת יימכרו לצד מוצרי המבקש אשר ישווקו תחת הסימן המבוקש. כמו כן, סביר להניח, ואף לא הוכח אחרת, כי המוצרים הנ"ל ישווקו לאותן רשתות שיווק/חנויות טבע. בנוסף, מוצרי המתנגדת המסומנים בפרטת סחורות סימן מסחר מס' 3 כמו גם מוצרי המבקש בגינם נתבקש רישום הסימן, מיועדים לאותו קהל היעד, היינו צרכן הקצה המעוניין בנטילת תוספי מזון.

בהתייחס למבחן ההיגיון והשכל הישר, מקובלת עלי טענת המתנגדת לפיה בחינת סימני מסחר המיועדים לסימון תוספי מזון צריכה להיות קפדנית כמו זו המיושמת לגבי תרופות וכי החשש הקל ביותר לטעות של ציבור הלקוחות צריך להטות את הכף לפסילתו לרישום של סימן מטעה. המתנגדת הפנתה להחלטת כב' רשם הפטנטים (כתארו אז) ד"ר מאיר נועס

בעניין בקשה לרישום סימן מסחר מס' 216996 4818 (פורסמה באתר הרשות) שם דחה הרשם את רישום הסימן "81% " נוכח סימן מסחר רשום שמספרו

"תא 1 - אפרין". כב' הרשם קבע כדלקמן:

"ברור שבשעה שעולה חשש לבלבול בתחום התרופות, בקרב קהל הצרכנים, על הרשם להקפיד הקפדת יתר בבחינת "בית שמאי" בפסיקותיו בנדון, שכן לעיתים הדבר עולה כדי דיני נפשות."

בגין החלטה זו אמנס הוגש ערעור לביהמ"ש המחוזי (עש"א 48527/02/11) לאור בקשת המערערת להגיש ראיות נוספות אשר יצביעו על בידול בין הסימניסם, שס הוחלט על קבלת הערעור והחזרת התיק לרשם הפטנטים. בהחלטתו מיוס 22.8.2012 חזר כב' רשם הפטנטיס אסא קלינג על קביעת קודמו (בעמ' 5 סעיף 16 להחלטה) ולאורה שב ובחן את טענות המתנגדת בעניין כשירות הסימן המבוקש לרישום, נוכח הראיות החדשות שהונחו בפניו.

בענייננו אמנס עסקינן בתוספי מזון ולא בתרופות, אולס סבורה אני כי את קביעתו של כב' הרשם נועם יש להחיל גם בעניין שבפני. על הקשר ההדוק בין תכשירים רפואיים ותוספי מזון, כבר עמדתי בהחלטתי בעניין סימן מסחר מס' 202248 "\/00-52א נו-שפה" מיוס 23.1.2011 (פורסמה באתר הרשות), שם נקבע, בסעיף 29 עמ' 6 כי תכשירים רפואיים ותוספי מזון מהווים טובין מאותו ההגדר.

יובהר כי לעניין סעיף 9(11) אין כל נפקות לדיון בשאלה אס המתנגדת עושה או מתכוונת לעשות שימוש בסימן המסחר הרשום על שמה, ביחס לטובין המצויניס בפרטת הסימן הרשום. בענייננו, די בכך כי סימן המסחר רשום על שם המבקשת וכי נמצא כי קייס חשש לדמיון מטעה בינו לבין הסימן המבוקש ביחס לטובין הרלוונטיים, כדי למנוע את רישומו של האחרון. אי לכך, מתייתר הדיון כמו גס הכרעה בטענת המבקש לפיה כל שעושה המתנגדת הוא שימוש בסימן המסחר על גבי מוצריס המיוצרים והמשווקים על ידי יצרניות תוספי מזון.

לאור המסקנות דלעיל, לפיהן קייס דמיון חזותי ופונטי בין הסימן המבוקש לסימן הרשום, לאור הזהות בקהל היעד, סוג הסחורות וערוצי השיווק, אין בידי לקבל את טענת המבקש לפיה הסימן המבוקש והסימן הרשום מקורס ברעיונות שוניס ויש בכך כדי לבדל את סימני המסחר זה מזה.

לבסוף, אף איו ממש בטענת המבקש לפיה יש לדחות את ההתנגדות מאחר שהמוצר נשוא הסימן המבוקש כלל אינו מכיל את החומר 001,77₪/. טענה מעין זו שעניינה הרכב המוצריס

המשווקים תחת סימני המסחר המושווים, יכול שתועלה לכל היותר בעת בחינת השאלה האס עסקינן בטובין מאותו ההגדר. ראו לעניין וה החלטת כב' הרשם (כתארו אז) מר משה גולדברג

בעניין בקשות לרישום סימני מסחר "11181" מס' 108843-6 מיוס 16.10.2001 (פורסמה

באתר הרשות). שם אף נקבע (בעמ' 5-6) כי "תוספי מזון מצמחים (לא רפואי)" ו"מוצרים הומאופתיים לשימוש רפואי ולתכשירים ויטמינים" הינס טובין מאותו ההגדר. משמצא הרשם כי התשובה לשאלה זו חיובית היא, המשיך ובחן (בעמ' 6-8) את הדמיון המטעה בין הסימן המבוקש לבין הסימן הרשום. בענייננו, פרטת הסחורות המיוחסת הן לסימן הרשוםת רכיב משותף, הוא תוספי המזון. מכאן שמתייתר הדיון בשאלת היות הטובין מאותו ההגדר ומכאן גם הדיון בטענת המבקש בדבר הרכב המוצרים המיועדים לשיווק תחת סימני המסחר בהס עסקין.

באשר לסימן מסחר מס' 209762 (לא מעוצב) הרשום על שם המתנגדת בסוג 1, איני סבורה כי יש בו כדי לשמש בסיס לעילת התנגדות מכח סעיף 9(11) לפקודה שכן הסימן נרשם בגין חומר גלס המשמש בתעשיית תוספי המזון. לא הונחה בפני התשתית הראייתית המתאימה ואי לכך אין בידי לקבוע כי פרטת הסחורות אליה מתייחס הסימן המבוקש (תוספי מזון) ופרטת הסימן הרשום הנ"ל (חומרי גלס המיועדים עבור תעשיית תוספי המזון) הם למעשה טובין מאותו ההגדר כמשמעות הדבר בפסיקה.

הנה כי כן, לאור הראיות המונחות בפני, לא התרשמתי כי עלה בידי המבקש להתגבר על טענת המתנגדת המבוססת על סעיף 9(11) לפקודה בדבר הדמיון המטעה בין סימן הרשום שמספרו 3 לבין הסימן המבוקש לרישום. חשש להטעיה זה, אף מביאני למסקנה כי הסימן המבוקש חסר אופי מבחין כנדרש בסעיף 8(א) לפקודה. אף לא התרשמתי מתצהיר המבקש המונח בפני כי סימן המסחר המבוקש רכש לו אופי מבחין כמשמעות סעיף 8(ב) לפקודה, באופן שיש בו כדי להפריך את החשש להטעיית הציבור. די בכל אלה לדעתי כדי לקבל את ההתנגדות לרישום סימן המסחר המבוקש.

מתייתר אס כן הצורך לדון ביתר עילות ההתנגדות כנגד רישום הסימן המבוקש. למעלה מן הצורך אציין כי טענת המתנגדת בדבר חוסר תוס ליבו של מבקש רישום סימן המסחר בבחירת הסימן המבוקש לא הוכחה בפני ברמת הוודאות הנדרשת. לעניין זה לא די בציון הליכים קודמים ו/או הצגת פסקי דין בעניינו של המבקש כדי להעיד דבר ביחס לתוס ליבו במקרה שבפני.

סוף דבר, הריני להורות על סירוב הסימן המבוקש לרישום מכוח עילת ההתנגדות המבוססת על הוראת סעיף 9(11) לפקודה.

בשולי ההחלטה, אציין כי לאורך כל ההליך עמד בית הדין ברשות הפטנטיס על המשמר ביחס לזכויותיו של המבקש לאור בחירתו לנהל את ההליך כשהוא בלתי מיוצג על ידי עורך דין. בהקשר זה, לא התרשמתי כי לשווא הוגשו בקשות מטעמו בגין הצהרתו כי אינו דובר את השפה האנגלית. עם זאת, דעתי כלל אינה נוחה מהתנהלות המבקש בהליך. מוצאת אני טעות

לפגס אף בהתנהלות המתנגדת מול בית הדין ברשות והדבר יובא בחשבון בעת פסיקת הוצאות לטובת האחרונה.

5. לאור כל האמור לעיל, ובהתחשב בכלל השיקולים לפסיקת הוצאותיו של בעל דין שזכה בדין, ובין אלה התנהלות הצדדים במסגרת ההליך, הריני לקבוע כי המבקש יישא בתשלום הוצאות המתנגדת בסך 5,000 ש"ח הכולל מע"מ כדין. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, שאחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית מן המועד לתשלום ועד למועד התשלום בפועל.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושליס ביום = :"ח שבט תשע"ד 9 ינואר 2014

סימוכין: 69