סימן מסחר 222501

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימני מסחר מס' 222501

"פ5תתכאסצ\ די צו\5 [סס]א" (מעוצב) ו- 226637 "10001"

(בקשה להפקדת ערובה) מבקשת רישום הסימן חברת דנשר (1963) בע "מ (המבקשת): ע"י ב"כ בדנר פלום, ושות' המתנגדת 6 (5) 5305 וזה /\6]/ (המשיבה): ע"י ב"כ סנפורד ט. קולב ושות'

ה ח ל ט ה

רקע עובדתי:

1. ביוס 6.2.2012 הגישה חברת דנשר (1963) בע"מ (להלן: "המבקשת") בקשה לחייב את חברת (5) 313015 (להלן: "המשיבה") בהפקדת ערובה לשס הבטחת תשלוס הוצאות המבקשת ושכר טרחת עורכי דינה באם תדחנה התנגדויות המשיבה לרישום סימני מסחר מספר 222501 ו-226637 (להלן: "הבקשה לחיוב בערובה"). ביוס 26.2.2012 הגישה המתנגדת תגובתה לבקשה להפקדת ערובה, וביוס 29.2.2012 הוגשה מטעס המבקשת תשובתה לתגובת המתנגדת.

עיקרי טענות הצדדים: 2. הבקשה לחיוב בערובה נסמכת על הוראת סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") לעניין הפקדת ערובה על ידי תובעת שהינה חברה.

3 המבקשת טוענת כי המדובר בחברה ורה חסרת משרדים או נציגות בישראל והיא אף לא הצהירה על קיוס פעילות מסחרית כלשהי בישראל. לשיטת המבקשת, יש בכך כדי להצביע על

העדר יכולת המשיבה לשפות את המבקשת בגין הוצאות האחרונה, במידה שתדחנה ההתנגדויות מטעמה. המבקשת תתקשה להיפרע מן המשיבה אף משוס היותה חברה בערבון מוגבל.

עוד טוענת המבקשת כי קלושים הם סיכויי ההתנגדות להתקבל. זאת על פי תצהיר שהגישה המשיבה במסגרת ההליך דכאן כמו גס במסגרת הליך מקביל אשר יומה המשיבה לביטול הסימן הרשוס על שס המבקשת.

בתגובה טוענת המשיבה כי יש לדחות על הסף את הבקשה לחיוב בהפקדת ערובה, וזאת נוכת העיתוי המאוחר בהגשתה, היינו רק לאחר שהוגשו ראיות המשיבה. חזקה היא כי לו חששה המבקשת באשר ליכולת פרעון המשיבה, שהרי הייתה מגישה בקשה וו בסמוך להגשת ההתנגדות ולא משתהה יותר משנה בעשותה כן. לשיטת המשיבה המדובר אך ורק במהלך אסטרטגי לשס הפעלת לת פסול על המשיבה לאחר שהמבקשת הבינה כי נחותים הס סיכויי הצלחתה בהליכי ההתנגדות לרישוס סימני המסחר. עוד טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה לחיוב בערובה על הסף בהעדר תצהיר תומך כמחוייב על פי דין.

בנוסף נטען כי יש לדחות על הסף את הבקשה לחיוב בערובה בהעדר יריבות בין המבקשת לבין החברה ששמה צויין בבקשה. הבקשה היא לחייב בהפקדת ערובה חברה בשש 11\ צ\ם]א .שא .1ג אסזדה אא דצ, בעוד שיוזמת הליך ההתנגדות היא חברת (5) 01805 ה8עש6]/ 4 266 המאוגדת בסינגפור. המשיבה צירפה לתשובתה תמצית רישוס פרטי המשיבה

לרבות פרטי מנהליה ובעלי מניותיה אצל רשס החברות בסינגפור, וכן פרטי הרישוס אשר לטענתה נגישים לכל.

בנוסף טוענת המשיבה כי בבעלותה שני סימני מסחר רשומיס בישראל שמספריהם 192334, ו- 1 וכי ידוע כי סימן מסחר הינו נכס עביר וסחיר לכל דבר וענייו. די בכך לטענתה כדי לסרב לבקשה לחיובה בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאות המבקשת.

לבסוף טוענת המשיבה כי סיכויי ההתנגדות טוביס ביותר לדעתה. מכל מקוסם, לטענתה הפקדת ערובה להוצאות תיעשה במקריס חריגיס בלבד מהטעס שחיוב זה פוגע בזכות הקניין של המשיבה שהינה זכות יסוד חוקתית.

בתמיכה לתשובת המשיבה צורף תצהיר מטעס מר ברק משיח המועסק במשרדי עו"ד סנפורד קולב ושות' בא כוח המשיבה ובו הוא חוזר על טענותיה העובדתיות.

בתשובתה לתגובת המשיבה לבקשה לחיוב בהפקדת ערובה מוסיפה המבקשת וטוענת כדלקמן:

א. הסימן הרשוס על שס המשיבה הינו חסר ערך כלכלי ולא ניתן להיפרע ממנו מאחר שלא נעשית באמצעותו כל פעילות כלכלית.

ב. במסגרת הבקשה לתחוב בערובה צויעה בטעות חברת | תג ותא .א .41 אסזדה אא דא כמשיבה, אולס אין לקבל את טענת העדר היריבות משוס שהמדובר למעשה בחברת האס של המשיבה בבעלות מלאה.

ג. = העיתוי המאוחר בהגשת הבקשה לחיוב בערובה נעוצ בכך שרק מתוך ראיות המשיבה למדה המבקשת כי למשיבה אין כל נכסיס או פעילות עסקית בישראל. לטענתה, אילו היו ידועות לה עובדות אלו קודס לכן הייתה מגישה את הבקשה בשלב מוקדס יותר.

בקשה לסילוק על הסף

איני מוצאת לנכון לקבל את טענת המשיבה כי יש לדחות על הסף את הבקשה בשל העדר יריבות בין מי שכנגדו התבקש הסעד לבין המבקשת. אין בהעדר ציון שמה המדוייק של המשיבה כדי לפטרה מהוכחת יכולת הפירעון במידה ותדרש לשאת בהוצאות המבקשת.

מעבר לכך, מתוך תצהירי ראיות המשיבה עולה כי חברת ,1ב אסזדג אתתדאז דזה שא אינה אלא חברת האם של המשיבה בבעלות מלאה.

אף איני מקבלת את טענת המשיבה לפיה משלא צרפה המבקשת תצהיר לבקשה הרי שיש לסלקה על הסף. תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, ליתן החלטה בבקשה גס בהיעדר תצהיר שצורף לבקשה ובמידה שהעובדות עולות ממסמכים המצוייס בתיק ההליך ראה: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמוד 759. וכן ראה ע"א 1 הבנק הבינלאומי נ' פאן אל-א סחר בינלאומי, פ"ד נז(6) 579.

דיון והכרעה:

בסמכותו של רשם הפטנטיס להורות על הפקדת ערובה, אס מצא לנכון כי קייס צורך לעשות כן. לעניין אה ראו החלטה בעניין התנגדות לרישוס סימן מסחר 151486 ו- 151487 (בקשה למתן ערובה לתשלוס הוצאות, מיוס 9.4.2008, וכו ההחלטה בעניין סיימן מסחר מס' 69909 (בקשה להמרת ערובה להוצאות) מיוס 25.1.99.

הוראת סעיף 353א לחוק החברות קובעת כדלקמן: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן עדובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אס <זכה בדין, ורשאי הוא לעכב

את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אס יזכה בדין".

מכאן שקיימת חזקה בדין, הניתנת להפרכה, לפיה על תובע שהינו תאגיד להפקיד ערובה לשיפוי הוצאות הנתבע. ראה גס רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (לא פורסם, 23.5.2011) שס נאמר: "יש לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות את חיובה של החברה בהפקדת ערובה, וההנחה היא כי לגבי חברות החיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הינו החריג".

בפסק הדין רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת נ' בנק הפועלים, פורסם בנבו (2009) (להלן: "פרשת ל.נ. הנדסה"), נקבעו שלושה שלביס על פיהס ינהג בית המשפט בבואו להכריע בבקשה להורות לתובעת שהיא חברה להפקיד ערובה לכיסוי הוצאות הנתבע. בשלב ראשון יבחן מצבה הכלכלי של החברה התובעת. הנטל רוב על החברה התובעת להראות כי ניתן יהא להיפרע ממנה במידה שתידרש לשפות את הנתבע בסיוס ההליך. במידה ויתברר כי החברה התובעת אינה סולבנטית, יבחן היושב בדיןו בשלב השני האס בנסיבות העניין יש לפטור את החברה התובעת מהפקדת ערובה. במידה שלא מתקיים כל צידוק למתן פטור מחובת הפקדת הערובה, יקבע בשלב השלישי גובה הערובה הראוי.

הוראת סעיף 353א לחוק החברות קובעת הלכה החלה הן על חברה מקומית והן על חברה זרה. כבר נקבע לא אחת כי ניתן לחייב אף חזרה רה בהפקדת ערובה בהתקיים תנאי סעיף 3 א לחוק החברות. ראה : רע"א 10671/08 :1.1.6 1665ש26] :18א:6) נ' קיסריה אלקטרוניקה רפואית בע"מ, פורסם בנבו (2009). יש לזכור כי על פי אמנות בינלאומיות שמדינת ישראל חתומה עליהן, אין להפלות לרעה חברה זרה לעומת חברה ישראלית בעניין הפקדת ערובה. ראה למשל: ת.א. (מחוזי תל-אביב) 1593-09 :01171/6)-\ אצ נ' מיטרוניקס בע"מ, פורסם בנבו (2010).

מתצהיר ראיות המשיבה עולה כי הינה חברה זרה שאין לה נכסים או פעילות כלכלית בישראל. בנוסף, על פניו נראה כי אכן המדובר בחברה אשר התאגדה בתנאי ערבון מוגבל, דבר אשר יקשה על פנייה למנהלי החברה ובעליה לצורך תשלוס חובות לנושיה בצו השעה. בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו קבע לא מכבר (12.9.11) כי על חברה גרה אשר אחריות בעליה המניות בה הינה מוגבלת, ואשר הגישה תביעה כנגד חברה ישראלית, להפקיד ערובה, להבטחת תשלוס הוצאות התביעה, אם זו תידחה (ת.א. (ת"א) 22286-03-11 מעיינות עדן

בע"מ נ' (סהקהקווב :6 066 תועט ₪ [165510₪6סיזכך61+1₪ 601106 (פורסם בנכבו).

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בעניין חיוב חברה רה בהפקדת ערובה ראה פסק דין שניתן לאחרונה על ידי ביהמ"ש המחוזי בה"פ 12884-03-11 11811160 ע)כ ו[6מ6ץ נ' סאלפינגר ואח' (פורסס בנבו): "לצורןך סתירה התזקה שבחוק, היה על התובעת לפרט באמצעות רואה החשבון את רווחיה על סמך הדיווחים לרשויות המס והדוחות הכספיים המבוקרים של החברה; שווי הציוד והמלאי, התייחסות לשעבודים או עיקולים המוטלים על נכסיה בספרי הרישום של החברה, תדפיסים אודות החברה, ואף אישור הבנק בו מצוי חשבונה של התובעת להתנהלותה במסגרת ניהול החשבון ולמידת כיבוד התחייבויותיה, אם בכלל. והכל בצירוף אסמכתאות ולעת הזו,

מתצהיר רואה החשבון לא ניתן לגבש תמונה ביחס למידת יציבותה הכלכלית של התובעת, ולצפוי ביחס ליכולתה לפרוע חוב בגין תשלום הוצאות, אם יפסק כנגדה בסיומו של ההליך. המדובר באימרות כלליות בלבד, ללא פירוט וללא אסמכתאות. סבורתני כי אין די בכך כדי לסתור את החזקה הקבועה בחוק."

בתגובתה לבקשה לא נטעו על ידי המשיבה וממילא לא הוכח על ידה כדבעי כי ביכולתה לשלס את הוצאות המבקשת באס תדחנה ההתנגדויות. לא הוגשו מטעמה דוחות כספייס מאושריס כדין, אלא נסחיס המתייחסים לסימני מסחר הרשומיס על שמה מבלי שהוכח על ידה מהו ערכם הכלכלי. המסקנה אס כן היא, כי המשיבה לא עמדה בנטל המוטל עליה ולפיכך קמה החזקה לפיה יש לחייבה בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאות המבקשת.

כמו כן, לא השתכנעתי כי קיימות נסיבות בגינן יש לפטור המשיבה מחיובה בהפקדת ערובה. בשלב זה יש להביא בחשבון, בין היתר את הזכויות הקנייניות של הצדדים, וכן לתת את הדעת לסיכויי ההתנגדות להתקבל. אולס כבר נפסק בפרשת ל.נ. הנדסה כי יש להיוקק לעניין סיכויי ההליך רק במקרה בו הסיכויים גבוהיס במיוחד או קלושיס מאוד. סבורני כי במקרה שלפני לא מדובר במקרה מובהק של התנגדות אשר סיכוייה להתקבל הינס גבוהיס במיוחד או קלושים. בנוסף, סבורתני כי בנסיבות העניין לו חייתה פטורה המשיבה מהפקדת ערובה, יהיה בכך כדי לפגוע בוכויותיה הקנייניות של המבקשת אשר נגררה להליכי ההתנגדות בעל כורחה.

לגבי טענת המשיבה בדבר השלב המאוחר בו הוגשה הבקשה, הרי שלרשס סימני המסחר ולפוסקיס בקניין רוחני שמור שיקול הדעת להורות על הפקדת ערובה לכיסוי הוצאות הנתבע בכל שלב בו מצוי ההליך, אף לאחר קיוס דיון הוכחות. זאת אס נסיבות המקרה מצדיקות את הדבר. לטעמי, נסיבות התיק שבפני מקיימות את אותן מקריס בהסם יש להורות על הפקדת ערובה אף לאחר הגשת ראיות הצדדים. את בעיקר לאור הטענה כי רק בשלב הגשת ראיות הצדדיס נודע למבקשת כי למשיבה אין כל נכסיס או פעילות עסקית בישראל.

3. לאור כלל השיקוליס הרלבנטייס להכרעה בבקשה להפקדת ערובה ובנסיבות העניין שלפני, הריני מורה למשיבה להפקיד סך 30,000 ש"ח כערובה לכיסוי הוצאות המבקשת. על מנת שלא ייגרס נזק מיותר למי מהצדדים, הריני מורה על המרת הערובה במתן כתב ערבות אישית על ידי מי מבעלי המשיבה. אישור בגין הוצאת כתב הערבות ישלח לבית הדין ברשות הפטנטיס כמו גם למבקשת עד ליום 18.7.12 שאחרת תמחקנה ההתנגדויות שהוגשו מטעם המשיבה.

יערה שושני כספי

פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושליס ביוס כ"ז סיוון תשע"ב 7 יוני 2012