סימן מסחר 22590

ההחלטה:

ודת הפטנטיס והמדגמיס כמאפשרות להאריך תוקף של מדגס גס לאחר כלות חמש שנים, וזאת לאור חוק היסוד: כבוד האדס וחירותו (מכתב מיוס 19 במר> 2000). לטענתה, הוראה הקובעת שאיחור בעשרה ימיס בבקשה לחידוש מדגס שולל את זכות הקניין בו, אינה מתיישבת עס חוק היסוד (עמי 30 לפרוטוקול).

2 הנני סבור, כי אין ממש בטענה זו. חוק יסוד: כבוד האדס וחירותו בא להגן על קניינו של אדס מפני פגיעה חמורה ובלתי מוצדקת. כך קובע ס' 8:

*אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה, אלא בחוק ההולם את עוכיה של מדינת ישואל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכח הסמכה מפורשת בו./

רשס הפטנטיס, המדגמיס וסימני המסחר

מסעיף זה עולה בברור, כי כוונתו של חוק זה לא היתה לתת עדיפות מוחלטת לכות הקניין על פני כל יתר הזכויות. הטענה כי כוונתו היתה לשלול מהמחוקק את האפשרות להסדיר מועדיס להארכת זכויות קניין בצורה שתאלא את בעל הזכות לדייק במועדיס אלה, נראית מרחיקת לכת. יתר על כן, ההסדר הנדון נועד לאזן בין זכות הקניין של בעל המדגס לבין האינטרס הציבורי במסחר חופשי ותחרות חופשית. ההגנה שהחוק מעניק לזכות הקניין אינה אבסולוטית, וקשה לראות את האיזון שנעשה על-ידי המחוקק בינה לבין האינטרס הציבורי בתחרות חופשית כבלתי סביר. בנוסף, במקרה זה האינטרס שעומד מול זכות הקניין גם הוא מעוגן בחוק יסוד (חוק יסוד: חופש העיסוק), ועל כן נראה שהשפעתם של חוקי היסוד אינה יכולה להכריע בסוגיה זו.

לבסוף, אציין, כי ההחלטה ברעייא 53/93 לעיל ניתנה על-ידי בית המשפט העליון לאחר שחוקי היסוד נכנסו לתוקפם, ואפילו בהתחשב בעובדה שטענה זו לא עלתה בפניו, כפי שמציין העוייד פרייס בעמי 10 לפרוטוקול, אין זה סביר להניח, כי בית המשפט העליון עצס את עיניו והתעלס מן העובדה, שזכות הקניין קיבלה מעמד חוקתי.

ז. האפשרות לשלם אגרות חידוש במועד

במכתבו של דייר אילן כהן מיוס 13 למאי 1999 נטען, כי הודעות ותזכורות לאישור חידוש המדגס שנשלחו ממשרד ריינהולד כהן ושות', לא הגיעו לבייכ הצרפתי של המבקשת, קבינה גירמן מארי, ולא נענו. בעניין זה אומר עוייד פרייס בסיכומיו (עמוד 2 שורה 27 לפרוטוקול) כדלקמן:

*נשלחו מספר מכתבים, חלקם לא חזרו אלינו וחלקם חזרו, והקורספונדנט הישראלי, לא ידע בוודאות שההוראות שלו נקלטו...*

ידוע היה באותו מועד לבייכ המבקשת, שלא היתה אז בישראל תקופת חסד להארכת מועד לרישוס מדגס ולפיכך, משלא נענה, מן הראוי היה לשלוח מכתב באמצעות פקסימיליה או דואר אלקטרוני, או ליצור קשר טלפוני עם הקורספונדנט הצרפתי ולברר מדוע המכתבים אינם נענים. בעניין זה התבטא כבי הרשס דאז משה גולדברג כדלקמן (עמוד 3 שורה 24 לפרוטוקול):

זה נקרא /נסיבות שאין שליטה עליהן''! אתה יודע שאתה צריך להגיש לחידוש מדגם, אתה שולח בדואר! יש לך פקס, יש לך איי-מייל. אפשר אפילו להרים טלפון, במקרה הכי גרוע./

הנני סומך את שתי ידי על התבטאות זו של קודמי.

רשס הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר

3 | יתר על כן, בפני בייכ המבקשת הייתה סלולה הדרך לשלס את האגרה גס ללא תגובה מהמשרד הצרפתי, הרי גובה אגרת החידוש הוא צנוע ביותר (עשרות בודדות של דולריס), ובנסיבות העניין ניתן היה לשלס סכום זה גס ללא אישור. לפיכך, לצורך שמירת תוקף המדגס ובידיעה כי לא קיימת תקופת חסד בנוגע לארכת תוקף מדגמים, ניתן היה לקחת סיכון מחושב ולשלס את האגרה, ולאחר מכך להתחשבן עס הלקוח, לאחר איתורו.

4 | לטעמי אין לפנינו מקרה בו ''כח עליוןיי וחוסר שליטה גרמו לכך שהאגרה לא שולמה במועדה אלא בפיגור של 11 יוס.

ח. סוף דבר

סיכומו של דבר, המבקשת לא הביאה נימוק משכנע, מדוע יש לסטות מן ההלכה בעניין בקשות לחידוש מדגמים, שלא הוגשו בומן, לפיכך, דיו בקשתה להידחות. יתר על כן, אין כל סיבה ממשית נראית לעין לכך שהמבקשת לא הייתה יכולה לחדש את המדגם במועד. אשר על כן, הנני מורה כי המדגם מס' 22590 לא יחודש.

דייר מאיר נועם,

רשס הפטנטיס, המדגמיס וסימני המסחר

ניתן בירושליס ביוס 28 במר\ 2004