סימן מסחר 230010 ו- 223721

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לבקשות לרישום סימני מסחר 230010 ו- 223721

המתנגדת: אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב בע"מ ע"י ב"כ זליגסון גבריאלי ושות'

המבקשת: אליעז בנימינה (18 -18) בע "מ

ע"י ב"כ לוי, עבדי, עברון, פרונטי ושות', עו"ד

ה ח ל ט ה

1. ענייננו במחלוקת בין שתי חברות לייצור משקאות ויין, המתחרות על חיכו וליבו של הצרכן הישראלי. האחת, היא אליעז בנימינה בע"מ (להלן: "המבקשת" או בנימינה) והשנייה היא אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון בע"מ, הידועה יותר בשס "יקבי כרמל" או "כרמל מזרחי" (להלן: "המתנגדת" או יקבי כרמל).

2 במוקד המחלוקת, התנגדות לשתי בקשות לרישום סימני מסחר מעוצביס אשר הוגשו מטעם בנימינה בסוג 33 (משקאות אלכוהוליים) כדלקמן: בקשה לרישום סימן מס'

1 "תג צתאזע סד6ת. 51 האחאג צאזם ת/את5ת בה צזאג צאזם" וכן בקשה לרישום סימן מסחר מס' ‎ 23001(‏ 5010150 באזאג צאזם" "פכת ג צתצתע (להלן: "הסימנים המבוקשים").

3 ביוםס 27.2.2011 וביוס 28.6.2011 הוגשו בהתאמה הודעות התנגדות וכתבי טענות כנגד שני הסימנים המבוקשים מטעמ יקבי כרמל מכוח סעיף 24 לפקודת סימני המסחר (נוסת חדש) התשל"ב (1972) (להלן: "הפקודה").

4. ביוס 18.7.2011 נעתרתי לבקשת הצדדים לאיחוד שני הליכי ההתנגדות לכלל הליך אחד. כך, הוגשו בהליך המאוחד כתבי בית הדין כדלקמן: ביוס 29.8.2011 הוגש כתב טענות שכנגד מטעמ המבקשת (אשר החליף את שני כתבי טענותיה שכנגד אשר הוגשו בנפרד לשתי ההתנגדויות). ביוס 24.11.2011 הוגשו ראיות המתנגדת במסגרת תצהיר מר רן כהן. ביוס 23.4.2012 הוגשו ראיות המבקשת וביוס 24.7.2012 הוגשו ראיות בתשובה מטעמ המתנגדת אף הן במסגרת תצהיר מר רן כהן.

.6

ביוס 19.9.2012 הוגשה בקשה בהסכמה מטעמ המבקשת להחלפת המצהיר מטעמה, מר אילן חסון מנכ"ל המבקשת, וביוס 29.10.2012 הוגש תצהיר חלופי מטעם הגב' דפנה ברואני, מנהלת מותג אצל המבקשת. ביוס 7.5.2013 הוגשה בקשה נוספת מטעם המבקשת ובהסכמת המתנגדת, להחלפת תצהיר הגב' דפנה ברזאני וביוס 19.5.2013 הוגש התצהיר החלופי בחתימת מר שחר אהרונסון, מנהל המבקשת.

ביוס 29.5.2013 התקיים בפני דיון הוכחות לאחריו הגישו הצדדים את סיכומים בהליך.

עיקר טענות המתנגדת :

.10

.1

.2

במסגרת שני כתבי טענותיה בהליכי ההתנגדות לרישום הסימנים (אשר אוחדו כאמור לעיל) טענה המתנגדת כדלקמן:

המתנגדת היא יצרנית היינות הגדולה והמוכרת בישראל, הידועה בשמה המסחרי "יקבי כרמל". המתנגדת פועלת בישראל בתחוס היינות, משקאות אלכוהוליים, ומיצי ענביס במשך כ - 120 שנים. מוצרי מתנגדת נמכרים באר ובעולם תחת סימני מסחר שונים וזכו להכרה והוקרה.

אחד מסימני המסחר העיקריים בה עושה המתנגדת שימוש החל משלהי שנות ה - 70

הוא הסימן "56166160", תחתיו ותחת שמות נוספים הכוללת את המילה "56166160" משווקים יינות רביס בישראל ובעולם. היקף המכירות תחת מותג זה לאורך השנים נאמד במיליוני בקבוקים בשנה.

לאור השימוש האינטנסיבי הרצוף וארוך השניס בסימן "56160160", ההשקעה הענפה בפרסום וצעדי האכיפה בה נוקטת המתנגדת כנגד הפרים, הפך הוא לסימן מסחר מוכר היטב כמשמעו בפקודה. בהקשר וה נטען כי המתנגדת יצרה לעצמה משפחת סימני מסחר

הנושא את השס "56160166" ואף בכך קנתה לה זכות להתנגד לרישום הסימנים המבוקשים.

הסימנים המבוקשים כוללים במלואם את הסימן המוכר היטב "56166100" ודומה כדי להטעות לסימניה הרשומים של המתנגדת.

המתנגדת היא בעלת מספר סימני מסחר הרשומים בישראל בסוג 33 (יינות) והכולל את הסימן "56166160". בין היתר, המתנגדת היא הבעלים של סימן מסחר מס' 165763

"סלקטד - 56166060" וסימן מסחר מס' 123997 "כ56166]6 678105ת1/". מכוח כל אלה,

.3

.4

יש בידה הזכות להתנגד לרישום הסימנים המבוקשים המכילים בין היתר את הצירוף

המעוצב: "18678705/\ 56166160".

ברישום הסימנים המבוקשים יש משמש ניצול המוניטין העצום שרכשה המתנגדת בשס "5666060" וליצירת תחרות בלתי הוגנת. לדידה, השימוש בסימנים המבוקשים עלול לגרום לפגיעה בייחודיות ובמוניטין סימניה, לדילול הסימן ולאובדן ערכו.

אי לכך הסימנים המבוקשים אינם כשירים לרישום על פי הוראות סעיף 6(11), 9(11) ר - 1) לפקודה. עילת ההתנגדות לפי סעיף 14(11) נּנחה בסיכומי המתנגדת, אך למען הסר ספק אתייחס אף אליה.

עיקר טענות המבקשת:

.5

.6

7

.8

.9

במסגרת הודעתה שכנגד אשר הוגשה בהליך המאוחד, טענה המבקשת כדלקמן:

המבקשת היא הבעלים של יקבי בנימינה העוסקת מזה שנים רבות בייצור יינות ואף בייבוא, יצוא, שיווק והפצה של יינות ומשקאות אחריס. משנת 1999 משתמשת המבקשת בסימנים המבוקשים והמתנגדת מעולם לא מצאה לנכון לטעון כנגד שימוש זה.

הסימנים המבוקשים משמשים את המבקשת עבור תוויות מעוצבות לבקבוקים, ומהוות למעשה "חותמת איכות" המוטבעות מזה שנים על גבי יינות מובחריס מבית המבקשת מסדרת ה- 258/8, והמעידות כשמן ("6781065ת1/\ 56160/00") על טיב ואיכות היקבי מהם מיוצרים היינות הללו.

המיליס המרכיבות את הצירוף "18678705 561600000" הינן שגורות ומקובלות בקרב העוסקים בתחוס תעשיית היין ולכן יש להותירן פתוחות למסחר. על פי המתנגדת אכן רשום סימן המסחר "סלקטד-56166000", אולם המדובר במילה מילונית ולפיכך גנרית. אף המתנגדת מכירה בכך ולראיה בנסחי רישום סימני המסחר מס' 123997 ו - 75776 הסתלקה המתנגדת מן המילה "56160160". כעת מנסה המתנגדת לפעול בניגוד למגבלות אשר הוטלו עליה.

הסימנים המבוקשים עומדים בתנאי סעיף 8 לפקודה באשר הינם בעלי אופי מבחין. הסימנים אף אינם דומה עד כדי להטעות למי מסימני המתנגדת. ראשית, לא קיימת והות בקהל היעד אליו מכוונות המבקשת והמתנגדת. ואת, בין היתר, משום שיינות המתנגדת המשווקים תחת השס "56160160" נמכרים במחירים זולים משמעותית לעומת אלו אשר משווקת המבקשת תחת הסימנים המבוקשים.

.0

1

.2

.3

.4

.5

.6

.7

השימוש בסימנים המבוקשים אינו יוצר כל תחרות בלתי הוגנת במסחר וודאי שאין בו כדי להביא לדילול סימני המבקשת.

המדובר בהתנגדות שווא אשר הוגשה ממניעים בלתי ענייניים ומתוך רצון המתנגדת להחסל במתחרתה העסקית, הלוא היא המבקשת.

עיקר ראיות המתנגדת :

במסגרת ראיותיה הגישה המתנגדת שני תצהירים שניתנו על ידי מר רן כהן, ראש אגף הכספים במתנגדת. האחד במסגרת ראיותיה העיקריות, והשני במסגרת ראיותיה בתשובה. במסגרת התצהירים חזר הלה על טענות המתנגדת והוסיף עליהם כדלקמן:

המתנגדת היא יצרנית היינות העיקרית בישראל ובבעלותה היקב הגדול ביותר. כמו כן, הינה בעלת מוניטין רב ומוצריה זכו להכרה ולהוקרה בישראל כמו גם בעולם כולו.

המתנגדת החלה לעשות שימוש במותג "56166060" בשנת 1972. בשנים 1987-88 הפכה

סדרת "56160160" לסדרה המוכרת ביותר של המתנגדת ועד היום היא הסדרה המובילה. המתנגדת מוכרת כיום כ- 4 מיליון בקבוקים בשנה תחת הסימן ולמעשה מהווה את הסדרה הנמכרת ביותר שלה.

במהלך השנים הקפידה המתנגדת לפרסום את סדרת יינות "56166160" המיוצרת על ידה. היקף ההשקעה בפרסום הסימן בשנים 2010-2011 היה כ- 1.5 מיליון ₪. כמו גם במהלך השנים הצליחה המתנגדת לאכוף את זכויותיה בסימן "56160160" ומנעה מאחריס שימוש שלא כדין בו.

לעניין הסימנים המבוקשים, טוען מר כהן כי לפי הידוע לו החלה המבקשת להשתמש בסימנים רק משנת 2010 ולא משנת 1999 כנטען על ידי המבקשת.

במסגרת תצהיר ראיותיה בתשובה העיד מר כהן כי אין לשאר לטענת המבקשת בדבר קיום של פערי מחירים ניכרים בין יינות המבקשת הנושאים את הסימנים המבוקשים לבין יינות המתנגדת מסדרת "56160)60". לגרסתו, יינות הנושאים את סימן המסחר המבוקש מס' 230010 כוללים יינות הנמכרים במחיר זהה או דומה לזה של יינות המתנגדת.

עיקר ראיות המבקשת:

.8

.9

.0

.1

המבקשת הגישה את ראיותיה באמצעות תצהיר שניתן על ידי מר שחר אהרונסון מנהל יקב המבקשת משנת 2012 אשר חזר על כלל טענות המבקשת והוסיף כדלקמן:

בחירת הצירוף "678105ת1/\ 56166160" כאלמנט בסימנים המבוקשים לרישום נעשתה נוכח השקעת משאבי היטב. מוכרותו של הסימן 18א\/]\ צריכה להיבחן במנותק מסימן הבית."

7. באשר להיקף השימוש בסימן "56160000" על ידי המתנגדת, שהרי מן הנספחים שצורפו לראיות המתנגדת עולה בבירור כי הסימן אכן מופיע על גבי בקבוקי יין מתוצרת המבקשת. עצ זאת, ברוב המכריע שלל התמונות שהוצגו, הסימן "56166060" מופיע בסמיכות לשס המתנגדת ו/או בצמידות לסימן המרגלים נושאי אשכול הגפנים (להלן: "סימן המרגלים"). כך למשל, מכיל נספח מס' 4 לתצהיר ראיות המתנגדת תמונות המציגות מגוון תוויות בהן נעשה שימוש על גבי בקבוקי יין מבית המתנגדת, הנושאות

בבירור את הסימן "56160100" בצמידות קרובה לשם המתנגדת (בעברית ו/או באנגלית), כמו גס לסימן המרגלים. הדבר נכון אף ביחס לעשרות התמונות אשר הובאו במסגרת נספחים מס' 6-12 לתצהיר ראיות המתנגדת. מנספחים אלו עולה, כי הסימן "56166060" הינו רכיב בסימני מסחר נוספיס אשר בבעלות המתנגדת כגון: "כ5616616 805ץ6ם1/", ו - "56160000 שתטסצ". כלומר, לא הוכח בפני כי נעשה די שימוש עצמאי בסימן

"0" על ידי המתנגדת.

8. מר כהן, העד מטעמו המתנגדת, הצהיר על מכירות מיליוני בקבוקי יין בשנה ועל כך כי בתחום היינות בישראל המתנגדת מחזיקה בנתח שוק של כ-40%. ברי כי אין בנתון וה

כדי להבהיר מהו חלקס של יינות המתנגדת המשווקים תחת הסימן "56166100" מתוך נתח השוק שצוין. נספח 5 לתצהיר מר כהן בו מספק תימוכין חלקייס בלבד להצהרותיו בדבר היקף מכירות בקבוקי יין על ידי המתנגדת. נספח ה מכיל ניתוח שוק היין שנערך

על ידי חברת 1א6ה-50016, לשנים 2008-2011. אף הנתונים שהוצגו בניתוח זה מתייחסים לנתח השוק של תת המותג "סלקטד יקבי כרמל" (בין 18%-21% לכאורה) ולא לנתח

השוק של הסימן "56160160" כשלעצמו.

9. עוד עולה מראיות המתנגדת, כי אמנם משקיעה היא משאבים בפרסום סימניה המסחריים הכולל את הסימן "56160160". ואף, המתנגדת בחרה (בסעיף 15 לתצהיר הראיות מטעם מר כהן) שלא להתייחס באופן ספציפי להוצאות הפרסום להן

נדרשה ביחס לסימן "56166000" לבדו. אי לכך, אין אפשרות לבודד את הוצאות המתנגדת בגין פרסום הסימן "56166060" מהוצאות הפרסום בגין כלל סימניה המסחריים של

המתנגדת המכילים את הסימן "56166000".

יושס אל לב כי המתנגדת נמנעה מלצרף סקר צרכניס עדכני אשר יש בכוחו לתמוך בטענתה כי הסימן "56160160" רכש מידה גבוהה של הכרה והוקרה בעיני הצרכן

הישראלי וכי מאהה הוא את הסימן "561606060" של המתנגדת.

לאור כל האמור לעיל, לא ניתן ללמוד האס כתוצאה ממאמצי השיווק והפרסום של המתנגדת, אכן מקשר הצרכן הישראלי את הסימן "56160160" באופן בלעדי של המבקשת ביחס למשקאות אלכוהוליים ויין. בעניינו ראו החלטה בעניין בקשה למחיקת סימני מסחר רשומים מס' 75775 ו - 75974 "תירוש" (מעוצבים) חברת הכרם בע"מ נ' אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב בע"מ (פורסס באתר רשות הפטנטים, 29.12.2004). שם נקבע כי על בעלת הסימנים (היא המתנגדת בענייננו) יהיה להניח ראיות אשר די יהיה בהן כדי להוכיח כי כתוצאה ממאמצי השיווק והמכירות, מזהה הציבור הישראלי את המילה "תירוש" של חברת כרמל מזרחי, וכזאת לא עשתה (פסקה 85 עמ' 40).

סוף דבר, לא שוכנעתי כי הסימן "56166160" כשלעצמו הפך ברבות השניס לסימן המוכר היטב בישראל והמזוהה של המתנגדת ביחס למשקאות יין. מאחר שתנאי יסודי לאיכשירות סימן מסחר לרישום על פי הוראות סעיפים 13(11) ו- 14(11) הוא שסימן המתנגדת יחשב כסימן מסחר מוכר היטב, שהרי די באמור לעיל כדי לדחות את עילת ההתנגדות המבוססת על סעיף זה.

חשש לדמיון מטעה - סעיף 9(11) לפקודה

לשון סעיף 9(11) היא כדלקמן: "11. סימנים אלה אינם כשרים לרישום:

(9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות."

מטרת סעיף 9(11) לפקודה היא כפולה: האחת, להוות תמרור אזהרה אשר ירתיע עוסקים בתחוס מלאמצ סימן מסחר אשר הינו זהה או דומה עד כדי להטעות לסימן מסחר רשום ביחס לטובין וּהים, או טובין מאותו ההגדר; וכן למנוע אפשרות להטעיית הצרכן הישראלי אשר עלול לסבור כי מוצר הנרכש על ידו מיוצר על ידי בעל סימן מסחר רשום אחר.

בענייננו, ניתן בנקל להבחין כי לא קיימת זהות מוחלטת בין מי מסימני המסחר הרשומים על שס המתנגדת לבין הסימנים המבוקשים לרישום. יש אפוא לבחון אם קיים דמיון בין הסימנים, אשר עולה כדי חשש להטעיית הצרכן הישראלי. יובהר כי סכנת ההטעיה תתקיים כל אימת שהדמיון בין סימני המסחר עלול להביא את הצרכן לטעות ביחס

למקור הטובין. ראו לעניין זה:-ץ1000/ 85וחס11 ,חע[6ע1.16 280 ,16110 13165 במהּ 1115ב 178066 01 1.8 146175 ק267%6[6 ההס1 ,שַתו[1666 סנט8כ מהַ08ז5 (2011) 303 .כ .66 15% ,65מזגּ\! 3066'ד (להלן: "קרלי").

לשם בחינת קיומו של דמיון מטעה בין סימנים, פותח בפסיקה מבחן הקרוי "המבחן המשולש". מבחן זה כולל את מבחני העזר הבאים: מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וצינורות השיווק ומבחן יתר נסיבות העניין (ראו למשל: ע"א 4 פרו-פרו ביסקויט בע"מ ואח' נ' פרומין ובניו בע"מ, פ"ד יח(3) 275 (1964); ע"א 5 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' בנק אגודת ישראל בע "מ, פ"ד יט(2) 673 (1965); ע"א 9 תסקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ נ' אס.בי.סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ, פ"ד נה(3) 933 (להלן: "עניין עיתון משפחה"), רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ ואח, פ"ד נז(2) 438 (2003) (להלו: "עניין טעם טבע").

ברבות השנים, נוסף למבחניס אלה מבחן עצמאי הקרוי מבחן השכל הישר (ראו: ע"א 4 ס1 6ט116ח1 נ' אלי שגב (פורסס בנבו, 23.8.2006). על פי מבחן זה, כאשר הדמיון שבין הסימנים גלש מסר רעיוני כלשהו (מעין "אוּמנות קונספטואלית"), יש להשוות את מידת הדמיון בין הרעיונות המועברים על ידם. ראו למשל: ע"א 8981/04 אבי מלכה "מסעדת אווזי הזהב" נ' אווזיי שכונת התקווה 1997 ניהול מסעדות בע "מ, (פסקה 12 לפסק דינו של השופט חשין) (פורסס בנבו, 27.9.2006).

מבחן המראה והצליל

כידוע, מבחן המראה והצליל גּה הינו המרכזי מבין שלושת מבחני העזר דלעיל (ראו עניין טעם טבע לעיל) בעת יישוס מבחן זה יש לזכור כי ההשוואה צריך שתעשה בין הסימנים המבוקשים לסימני המתנגדת בשלמותם, ולא בין חלקיס מהס ותוך מתן חשיבות לרושום הראשוני הנוצר אצל ציבור הצרכני הרלוונטי בעת ראיית הסימן (ראו: רע"א 9 מולטילוק בע"מ נ' רב בריח (08) תעשיות בע"מ, פסקה 9 (פורסם בנבו, 0) ראו גם: קרלי עמ' 301, פסקה 9-052).

9. מכל מקום, המדובר בציבור צרכן שאינו "עולס-גולס" כדברי כב' השופט מ' חשין בענייון עיתון משפחה בע"מ 949:

"דאשית דבר נשווה את השמות המתחדים ביניהם ונשאל עצמנו

"האם הרושם הכללי, שניתן מבחינת הצליל והעין על "ידי האופן בו מוצגת הסחורה לנמען הוא כזה העלול לגרום להטעיה, טעות או בלבול" (גינת שם [39], בעמ' 16). בענייינו השוואה זו תעלה דמיון בין

השמות. בה -בעת, ובתתנו דעתנו לכך שהמדובר במילים שגודות המשמשות בשפה לתיאור הטובין שבהם מדובר - קרא, בשמות

תיאודיים - פוחת החשש להטעיית הציבור. הציבור אינו עולס "גולם, והקודאים עיתונות *ודעים כי אותה מילה עצמה *כועה שתתאד מוצרים שונים באותו ענף."

סימני המסחר המבוקשים נראים כך:

מס' 223721 (מעוצב) מס' 230010 (מעוצב)

=ץח פה האוו ה צאופם 2-מ

1. כפי שניתן לראות, סימן המסחר המבוקש מס' 223721 מתייחס למלבן כאשר את חלקו העליון מעטר פס כהה עליו מוטבע בבירור צירוף המילים: ב אזאג צצזם" "א ת. מתחת, מופיע רכיב בדמות חותמת עגולה נושנה, היינו קו היוצר עיגול ובתוכו קו עיגול נוסף המקיף תמונת נוף מצוירת, כאשר צירוף המילים: 561660600" "16805 מוטבע בתווך שבין קו העיגול הראשון לקו השני, מעליו מופיע פעס נוספת

שס המבקשת - הלוא הוא "ג אזאג צאזם". צירוף המילים הנ"ל מופרד משס המבקשת באמצעות שני איורי פרחיס קטנים, אחד מכל צד (להלן: "רכיב החותמת").

בקשה לרישום סימן מסחר מס' 230010 הינה עבור ריבוע עליו מוטבע רכיב החותמת בלבד. אף בסימן זה, מופיע בבירור שס המבקשת - "ג אזאג צאזם"

כוכור, המתנגדת התנגדה לרישום הסימנים המבוקשים מכח הסימנים הרשומים על שמה כדלקמן: סימן מסחר מס' 165763 "סלקטד-56166160"; סימן מסחר מס' 7 "5616002 678105ת1/"; סימן מסחר מס' 194901 "יאנג סלקטד שתטסצ" 8 סימן מסחר (מעוצב) מס' 75776 "(56166061 [6בַ8:)" וסימן מסחר (מעוצב) מס' 194991 "56160160 שתטסצ".

ראשית אדון בשאלה האם קיים דמיון מטעה בין סימן המסחר הרשום על שס המתנגדת שמספרו 123997 "כ56166161 81705ש116/" לבין הסימנים המבוקשים לרישום, המכילים,

בין היתר, את צירוף המילים "10678105/ 56166100"?

כאמור לעיל, יש לבחון את הסימנים בכללותם בדגש על הרושם שנוצר אצל הצרכן שעיניו בראשו, על ידי הסימנים. בענייננו, הביטוי "68105ת1/ 56160000" אינו דומיננטי מבחינה וויזואלית בסימנים המבוקשים. רכיב זה הינו אך אחד מן האלמנטים המופיעים בסימנים המבוקשים לרישום, כחלק מרכיב החותמת ובו איורי הפרחיס ושס המבקשת - \ א]]אג צא1 - המופיע בשני הסימנים המבוקשים לרישום בצורה בולטת ביותר.

אלמנטים אלו אינם קיימים בסימן מס' 123997 "5616616 6/8765ת1/" הרשום על שם המתנגדת.

בענייננו, איני מוצאת כל צידוק להתמקד בהשוואת סימן הרישום של המתנגדת מסל'

7 "56160167 678765ה1/" לצירוף "6/8105ת1/ 56166160" במנותק מיתר רכיבי הסימנים המבוקשים שכן בנוסף להיותו חסר דומיננטיות ויזואלית כאמור לעיל, המדובר ברכיב אשר יש בו כדי לתאר ואף לשבח את איכות היין אותו הוא מסמן, כמיוצר מכרמיס נבחרים. כאמור בעניין טעם טבע, בפסקה 20 עמ' 11, המדובר ברכיב בעל ויקה הדוקה לתחוס היין, המשמש לתיאור הסחורה ואיכותה, ואי לכך נחשב כ"מקובל בענף". אי לכך, בעת ההשוואה בין סימני מסחר, יש לזכור כי ככלל נטיית הצרכן היא להתעלס מרכיביס המקובלים בענף ולהבחין בין סימני מסחר על בסיס חלקים אחריס אשר בהם (עניין טעם טבע, שס).

כלל זה מקבל משנה תוקף מקוס בו הרכיב המקובל בענף מופרד ומובחן מיתר חלקי הסימן. וכך נפסק בעניין טעם טבע (בפסקה 21 עמ' 11-12):

"ככל שהרכיב המקובל בענף מופרד ומובחן מיתר חלקיו של הסימן - בין מבחינת מיקומו ובין מן ההיבט הרעיוני - כך צפוי הציבור לדאות בו רכיב עצמאי אשר איננו מייחד סימן זה או אחד. על כן צפוי הוא להבדיל בין הסימנים באמצעות יתר חלקי הסימן, ויש ליתן לחלקים אלו משקל דב *ותר בעת השוואת הס:מנים."

נפרדות ומובחנות זו של הצירוף "678705ת1/ 56160160", ניכרת בסימני המסחר המבוקשים. זאת נוכח מיקומו העצמאי של הצירוף, והן בהיותו חלק מרכיב החותמת אשר להתרשמותי מטרתה לאשר לצרכן מבחינה רעיונית כי המדובר ביין מכרמיסיס נבחרים.

אפילו הייתי מוצאת לנכון להשוות את סימן המתנגדת מס' 123997 "5616600 לצירוף "68105ת1/ 56160100" מבלי להתייחס ליתר רכיבי הסימנים המבוקשים, שהרי גם אז הייתי מוצאת מידת דמיון נמוכה למדי ביניהם. יושס אל לב כי בשונה מסימן המתנגדת, המדובר בצירוף ההופכי לסימן המתנגדת, היינו 56166000"

"168705 ולא "כ56160/0 65זהעסבת1/". כמו כן, בולט לעין כי האות "₪" בסימני המבקשת אינה אות רישית כבסימן המתנגדת.

סוף דבר, לא קיים דמיון ויזואלי ממשי בין הסימנים המבוקשים לבין סימן מסחר מס'

7 "56166067 8765ש126/" הרשום על שס המתנגדת.

באשר לסימן מסחר מס' 165763 "סלקטד-56166160" הרשום אף הוא על שס המתנגדת כסימן מילה, שהרי לאור האמור לעיל, ככל שקיים מכנה משותף בינו לבין הסימנים המבוקשים, שהרי מתמצה הוא בקיומה של המילה "56160/60". איני סבורה כי די בכך כדי לקבוע אפריורית כי קיים דמיון ויזואלי בין הסימנים. הסימנים המבוקשים כאמור הינס מעוצבים והמילה "56166100" הינו אך רכיב אחד בהם, הניצב בין היתר לצד שס המבקשת. רכיב זה אינו דומיננטי בסימנים המבוקשים, וכאמור לעיל אף הינו חלק מצירוף בעל נופך תיאורי ומשבח ביחס לייןו. מכל מקום, ניתן לקבוע כי קיים דמיון, אס כי במידה נמוכה, בין הסימנים המבוקשים לסימן המתנגדת מס' 165763. מכאן עולה הצורך בדיון באשר למידת ההגנה שיש להעניק לסימן המסחר מס' 165763 "סלקטד- 6 עוד על כך בהמשך.

ועתה למבחן הצליל. מראיות המבקשת עולה (כמו גס מאלו שהוגשו על ידי המתנגדת עצמה), כי הסימנים המבוקשים לרישום מטרתם לשמש כתוויות המוטבעות על גבי בקבוקי יין, באשר אלה נמכרים לצרכן ללא עזרת מוכרן. בענייננו אין חולק, כי הואיל

והצרכן אינו נדרש להגיית שס המוצרים בעת רכישתם קייד לאתר האינטרנט של המבקשת ולמותגיס הסימניס

המשווקים על ידה (סדרת אבני החושן, סדרת בנימינה רורב, סדרת יוגב, וסדרת אז3 - ראו: סעיף 27 לתצהירו).

בנוסף, העיד מר כהן (ראו: עמ' 10 לפרוטוקול הדיון, שורות 13-21) כי יש בסימני המסחר המבוקשיס (אשר הוצגו לו במהלך הדיון כשמוטבעים על גבי בקבוקי יין מבית המבקשת) כדי להצביע על המקור של המוצר אותו הוא מסמן:

ש: כשאני צרכן ואני רואה את המוצר הזה, אני רואה בו את המילה סלקטד, כשאני רואה אותו על המדף, או אני רואה את שם ה,

ת: בלבן שלו? לא. אם זה בלבן, אז לא.

ש: אני רואה את שם היקב, אני מזהה שזה מגיע מבנימינה?

ת: אתה רואה את השם של היקב, כן.

ש: יש פה משהו נוסף שדומה לכרמל, שמזהה את כרמל, שמישהו יכול לטעות?

ת: לא בתצורה הזאת, לא.

ש: בתצורה הקודמת?

תי לא.

כמו כן, המתנגדת אף לא טענה, וממילא לא הוכיחה (באמצעות סקר צרכני למשל) כי הצרכן הישראלי עלול לסבור כי השס "ב א]]א\ צא1זם" המוטבע באופן בולט על גבי

הסימניס המבוקשיס, הינו שס שאימצה המתנגדת דווקא, עבור קו יינות מסויס מתוצרתה.

הנה כי כן, על סמך כלל הראיות המצויות בפני ניתן לקבוע בוודאות הנדרשת, כי יש בציון שס המבקשת על גבי הסימניס המבוקשים, כדי לתרום לבידול יינות המבקשת מאלו המיוצרים על ידי המתנגדת, וכפועל יוצא למניעת החשש להטעיית הצרכן הישראלי.

תימוכין לכך, ניתן למצוא בע"א 5066/10 של