סימן מסחר 231231

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר 231231 (הליך חד צדדי)

המבקשת: תרימה, תוצרי רפואה ישראליים, מעברות בע"מ באמצעות ב"ב עדי לויט - עורבי דין

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשה לרישום סימן מסחר לגבי המלים בעברית "גלולת היוס שאחרי " ובאנגלית " שו[OCR artifact] ביחס ל"תכשיר לשימוש גניקולוגי; הנכללים כולם בסוג 5" (להלן: "הבקשה"). המבקשת משווקת בישראל גלולה בשס המסחרי "פוסטינור - גלולת היוס שאחרי" הניתנת לשימוש לשס מניעת הריון בשלושת הימיס שאחרי קיוס יחסי מין. המבקשת היא בעלת וכויות ההפצה הבלעדיות לשיווק וקידוס המכירות של התכשיר בישראל.

2 הבקשה הוגשה לרישום ב-5.7.2010. לבקשת המבקשת נבחנה הבקשה על אתר בהתאס להוראות תקנה 22(ג) לתקנות סימני המסחר, 1940. במכתב מחלקת סימני מסחר מ- [OCR artifact] מצא הבוחן כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום משום שהוא נעדר אופי מבחין כדרישת סעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה") מאחר שהמליס המרכיבות אותו חסרות אופי מבחין לגבי רשימת הטובין המבוקשת ואף מאחר שאין בהרכב המליסם בסימן כדי להקנות לו אופי מבחין. בנוסף ציין הבוחן, כי המליס המרכיבות את הסימן נוגעות במישרין אל מהות או איכות הסחורות שלסימנן הן נועדו ולפיכך אין הסימן כשיר לרישום גם לאור הוראות סעיף 10(11) לפקודה.

3 המבקשת חולקת על ממצאי הבוחן וטוענת כי הסימן המבוקש הוא בעל אופי מבחין ואינו נוגע למהות או איכות הסחורות שלסימנן נועד.

4. המבקשת פירטה במכתבה מ-3.8.2010 טענות אליהן אתייחס להלן ולאור בקשתה מ- [OCR artifact] בה ביקשה זירוז הבחינה או לחלופין להשמיע טענותיה בפני הרשם, נקבע התיק לדיון. לקראת הדיון האמור הגישה המבקשת את חומר ראיותיה באמצעות תצהירו של מר חיים זגרמן, ראש האגף למינהל רפואי אצל המבקשת.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

המבקשת השמיעה טענותיה וראיותיה בדיון שהתקיים ב-25.11.2010 בפני הפוסק בקניין רוחני (כתוארו אז) נח שלו שלומוביצ. בשעת הדיון עלה שהמבקשת היתה באותה שעה הגורס הבלעדי בשוק בישראל בתחוס גלולות למניעת הריון לשימוש סמוך לאחר המעשה. לאחר הדיון, ב-1.2.2011, עדכנה המבקשת על כך שהשתנה המצב בשוק ונכנסה מתחרה נוספת לשוק עם מוצר גנרי מתחרה בשם "סטס6ן[סצ1". המבקשת עדכנה גם כי בהחלטת בית המשפט המחוזי מחוז מרכז (ת.א. (מרכז) 8750-01, בש"א 1) תרימה תוצרי רפואה ישראליים מעברות בע"מ נ' כצט בע"מ ואח', בפני כבוד הנשיאה הילה גרסטל, מ-12.1.2011, נקבע, בעקבות הסכמות הצדדים, כי איןו באפשרות המתחרה החדשה לעשות שימוש בכיתוב "גלולת היוס שאחרי" על גבי מוצריה אך תוכל לעשות שימוש באחד מהכיתובים: "הגלולה ליוס המחרת",

"הגלולה לבוקר המחרת", "הגלולה ליוס שלמחרת" ו-"הגלולה לבוקר שלמחרת".

לאחר הדיון, בהחלטתו מ-30.3.2011, איפשר הפוסק למבקשת להגיש סקר אשר תוצאותיו בליווי השלמת טיעון יוגשו תוך 45 ימיס. בהתאם, הגישה המבקשת ב-8.5.2011 מסמך המרכז תוצאות סקר שכפי הנראה ערכה. מסמך זה הוגש לאחר פרישתו של הפוסק מתפקידו. משנמנע מהפוסק מלסיים הדיון בעניין וה הודעתי למבקשת בהחלטתי מ-14.6.2011 על כוונתי ליתן החלטה על פי החומר המצוי בתיק, וזאת, בהתאם להוראות תקנה 73א לתקנות סימני מסחר, 1940. המבקשת מצדה ביקשה קיומו של דיון נוסף בטרס מתן החלטה, וזאת בייחוד לאור השלמות המידע באשר לסקר ולהליכים בבית המשפט מחוז מרכז אשר לא היו בפני הפוסק עת דן בתיק. דיון כאמור התקיים בפני ב-24.4.2012 בו טען ב"כ המבקשת ונכת גם המצהיר מטעם המבקשת, מר זגרמן, אשר אף ענה למספר שאלות במהלך הדיון.

כאמור, המבקשת משווקת בישראל גלולה בשסם "פוסטינור" הניתנת לשימוש לשסם מניעת הריון בשלושת הימיס שאחרי קיוס יחסי מין. בארה"ב אותו תכשיר משווק תחת השם

"ם 218" בצירוף המלים "7111 4100 ץ8 1786". בישראל לשס "פוסטינור" מצורף הסימן המבוקש בנוסחו בעברית "גלולת היוס שאחרי".

אס את אמצעי המניעה המסרתייס יש לנקוט בטרס קיוס יחסיס, הרי שהשימוש בתכשיר דנן נעשה לאחריהם. יחד עם זאת, המצהיר מטעס המבקשת הדגיש שאין המדובר בהפסקת הריון כי אס במניעת ההריון כל עוד התכשיר ניטל בתוך חלון הומן המתאיס לאחר המעשה.

לטעמו של המצהיר מטעס המבקשת, צירוף המלים "גלולת היוס שאחרי" אינו מתאר את אופי הטובין וגם לא את פעולתס לאור חלון הזמן הארוך במשכו ניתן ליטול את התכשיר. הודגש שפרק זמן זה הוא שלושה ימיס ולא היוס הבודד אליו מרמז הסימן המבוקש. יתרה מזאת, בחלק מהפרסומים שהביאה המבקשת אף נטען כי ניתן לעשות שימוש בתכשיר זה למניעת הריון גם חמישה ימיס לאחר המעשה.

לשיטת המבקשת מהות התכשיר מוגדרת על פי החומר הפעיל שבו, פעילות התכשלר, יעילותו, תופעות לוואי, בטיחות, התוויות נגד ואופן מתן התכשיר. לשיטתו של מר זגרמן לא ניתן ללמוד על אף אחד מאלה מצירוף המלים "גלולת היוס שאחרי".

לפיכך, המבקשת סבורה שאין בסימן כל תיאור, מהותי, איכותי או כזה הנוגע לטיב הטובין ולכן הסימן המבוקש בעל אופי מבחין כדרישת סעיף 8(א) לפקודה.

לא שוכנעתי בטענות המבקשת כי הסימן המבוקש אינו מתאר את הטובין.

בהחלטה בעניין בקשה לרישום סימן מסחר 217316 על שס בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (14.2.2012) (פורסם באתר רשות הפטנטים) (להלן: "עניין בנק לאומ" ), עמדנו על טיבו של סימן מתאר (פסקא 7 להחלטה):

"סימן מתאר, הנו בראש ובראשונה סימן ששמו הוא כינוי הטובין או השירות שלשמם נועד (ר' א. ח. זליגסון דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם (1972), בעמוד 35 (להלן: "זליגסון")). כך למשל, לעולם לא יתאפשר רישום השם "קפה" בעבור משקה. יתרה מכך, גם אם השם המבוקש אינו כינוי ישיר של הטובין או השירות עצמו, עדיין ניתן לראות בו כמתאר. כאשר הסימן כולל את שם חומר הסחורה, מעיד על טיב הטובין או כאשר הוא מתאר את סגולות הסחורה, הוא ייחשב תיאורי (עקרונות אשר נקבעו כבר ב-בג"צ 44/49, חברת קיי דאומיט נ' רשם סיימני המסחר, פ"ד ד'109). " (ההדגשות אינן במקור - א.ק.)

כפי שציינה המבקשת, בענייננו מדובר במונח שגור בעגה לתיאור מאורעות לאחר קרות פרשיה מסויימת. "היוס שאחרי" מתייחס לאירוע "קו פרשת מיס" המסמן תקופה לפני ותקופה אחרי - אירוע המשנה את פני הדברים. אלא אס כן ישנו הקשר קונקרטי אחר, על פי רוב, וגם לשיטת המבקשת, המונח "היוס שאחרי" אינו מונח כרונולוגי מדוייק המתייחס למועד אירוע מסוייס ולא למשך הזמן שלאחריו.

מכאן שעל המונח "היוס שאחרי" לבוא בצירוף אינדיקציה לאירוע אשר שינה את פני הדברים. כדברי המבקשת, השימוש במלים "היוס שאחרי" גורר את התהייה "היוס שאחרי מה?" - דהיינו, מהו אותו אירוע אשר שינה את פני הדברים. המבקשת היא שמספקת את המענה לשאלה באמצעות הוספת המלה "גלולת" בגוף הסימן ובכך נוצר תיאור קונקרטי המסביר באופן מיידי לברכן במה דברים אמורים.

צירוף המלה "גלולה" מעיד באופן ברור על טיבו של האירוע אליו מכוון הביטוי המבוקש לרישום. כפי שהמבקשת עמדה על כך, למלה "גלולה" ידועה משמעות כאמצעי למניעת הריון לפני המעשה. צירוף הסמיכות להוספת המלה "גלולה" למלים "היוס שאחרי" בא להצביע על קשר הדוק בין המלה גלולה ובין האמן הנמשך במהלכו ניתן לנטלה. אין חולק כי מטרת צירוף המלים יחד מטרתו להצביע על הקשר ההדוק הזה שאינו מופרך למרות שייתכן שבשעתו היה חדשני. דהיינו צירוף הסמיכות בא לתאר תכונה קונקרטית של התכשיר המתהדר בביטוי המבוקש לרישום.

כאמור, בפי המבקש טענה כי הסימן המבוקש הוא לכל היותר מרמז. כפי שכבר נקבע, על מנת לקבוע באס מדובר בסימן מתאר או מרמז, יש להשיב לשאלה "האם הקהל, בראותו את הסימן או בשמעו את צלילו, יבין מייד את הקשר בין הסימן לבין אופי הסחורה, איכותה, תכונותיה, או האם עליו לחשוב לרגע קט לפחות עד אשר קשר זה יוברר לו". אם יבין הקהל מייד הרי שמדובר בסימן מתאר, ואם תהיה דרושה מחשבה קצרה המדובר בסימן מרמז (וליגסון, עמ' 40; ר' גם ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ - עיתון "משפחה" נ' אס.בי.סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ - עיתון "משפחה טובה", פ"ד נה(3) 933, 944 946-947; וכן ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב ואת' נ' המועצה להסדר הימורים בספורט ואת', פ"ד נט(1) 873, 892; ר' גם עניין בנק לאומי בפסקא 8 להחלטה).

לביסוס טענתה שמדובר בסימן שהוא לכל היותר מרמז סומכת המבקשת על כך שמאחר וניתן ליטול את התכשיר דנן במשך חלון זמן ארוך מיוס אחד לאחר המעשה, הרי שהסימן הנוקט בלשון יוס יחיד אינו אלא סימן מרמז. מאחר שמצאתי שהביטוי "היוס שאחרי" אינו מתייחס למועד כרונולוגי מדוייק שלאחר קרות אירוע מסוייס הרי שהוא מתאר תקופה שהיא מלוא חלון הומן אותו ביקשה המבקשת לייחס כרלבנטי לשימוש בתכשירה, יהא זה יוס אחד, שלושה או חמישה. מכאן שאיני מוצא שהסימן המבוקש יכול להיחשב כמרמז.

אוסיף ואצייו שאיני מוצא בכך שהמבקשת ומתחרתה הגיעו להסכמות כלשהן בבית משפט באשר לאופן שימוש זה או אחר בסימניס דומיס אחרים, כדי להעלות או להוריד באשר להיותו של הסימן המבוקש, ולצורך וה צירופי המליס האחריס עליהס הוסכם, תאוריים.

אגב אורחא יצויין שמר זגרמן התייחס בין יתר דבריו לבקשת סימן קודמת משנת 2000 אשר הגישה המבקשת וגם היא לגבי המלים "גלולת היוס שאחרי" אשר לגביה מצא הבוחן שאינה כשירה לרישום לאור הוראות סעיף 10(11) לפקודה. בקשה זו נזנחה בזמנו על ידי המבקשת. מר זגרמן מבקש ללמוד דבר מה מהאופי השונה של הליקוייס שמצאו הבוחניס דאז ודהיוס. איני מוצא מקוס להתייחס לבקשה אשר נזנחה ולא כל שכן ללמוד דבר מה מהשוואת הליקוייס עליהס עמדו הבוחנים לעניין אופן החלת סעיף 10(11) לפקודה, דאז ודהיוס.

המבקשת הוסיפה וטענה שלאור השימוש הנרתב אשר עשתה בסימן בישראל לאורך 10 שניס הרי שהוסיף ורכש הסימן המבוקש אופי מבחין כמשמעות משנית בהתאס לסעיף 8(ב) לפקודה.

לשיטת המבקשת המשמעות הרגילה של המונח "היוס שאחרי" היא מאיימת ואפוקליפטית תוך התייחסות לסרטי אסון שהופקו בשמות דומיס. לעומת זאת, המבקשת סבורה שלאור אופן השימוש של המבקשת במוצר ופרסומו הפך המונח בהקשר של הטובין שלה למשהו בעל משמעות מרגיעה. כלומר, לשיטת המבקשת היא יצרה משמעות הפוכה מהמשמעות הרגילה של צירוף המליס. עס כל הכבוד למר זגרמן, למרות שהצהיר על כך, אין בידו כל מומחיות בלשנית לנושא. מכאן שהמבקשת לא הביאה נתוניס כלשהס מהס ניתן היה ללמוד באשר לשינוי משמעות והרגעה כאמור.

מתצהירו של מר וגרמן עולה שהמבקשת השקיעה רבות בקידוס המוצר בישראל. בתקופת עשר השניס הראשונות של המאה הנוכחית מכרה המבקשת את התכשיר בישראל בהיקפי עשרות מיליוני ש"ח. השקעותיה של המבקשת בפרסום וקידוס מכירות גם הן היו במיליוני ש"ח.

עיקר הדגש שהושם בפני לעניין מאמצי השיווק וקידוס המכירות הוא על סעיפים 13 - 16 לתצהירו של מר זגרמן שס הוא מתייחס למאמציס בשוק בישראל לקידוס מכירות המוצר ולפרסומיס המתייחסים למוצר בישראל. עיון בחומריס השוניס שהוצגו בפני מעיד על כך שהמאמציס בישראל נעשו לגבי הסימן המבוקש יחד עס השס "פוסטינור". עיקר הפרסומיס שהובאו התייחסו לצירוף "פוסטינור - גלולת היוס שאחרי" יחדיו. מתוך שלל הפרסומיס הרביס שהובאו (עשרות עמודי פרסומים שוניס), בשני פרסומיס בלבד צויין המונח "גלולת היוס שאחרי" ללא ציון השס "פוסטינור".

כפי שעמד על כך הפוסק במסגרת הדיון הראשון שנערך בעניין זה, לאור אופן השימוש בסימן המבוקש, ולאור הבלעדיות ממנה נהנתה המבקשת לאורך תקופה כה ארוכה, עולה השאלה אס בשימוש במלים "גלולת היוס שאחרי" הציבור מקשר את הסימן עס המוצר "פוסטינור" של המבקשת, או שנעשה קישור למוצר כלשהו למניעת הריון לו אפקטיביות מספר ימיס לאחר קיוס יחסי המין. בחומרים שבפני לא ביססה המבקשת כי בקרב הציבור ישנה הכרה עצמאית למלים "גלולת היוס שאחרי" בנפרד מהשס "פוסטינור".

לאור דבריס אלה ובהעדר ראיות אחרות ביקשה המבקשת להוסיף ולהגיש תוצאות סקר אשר ערכה סמוך לאחר כניסתה של מתחרה לשוק עס מוצר גנרי מתחרה בשסם "סט6[עסא". כאמור, ב-8.5.2011 הגישה המבקשת מסמך המרכז תוצאות סקר שכפי הנראה ערכה. לשיטתה תוצאות הסקר מעידות על כך שהסימן רכש אופי מבחין בקרב הציבור. המדובר במכתב בן שני עמודים מאת חברת פרסום הממוען אל מנכ"ל המבקשת והנושא תאריך

1, כספי שצויין בפני המבקשת בשעת הדיון השני שנערך בעניין ּה, בהעדר מצהיר או מומחה אשר יעיד לגבי המחקר שנערך ולאור עמימות השאלות שנשאלו ואופן הצגת התוצאות באופן דו-משמעי, המשקל שניתן היה לתת למסמך, לנתוניס שבו ולא כל שכן לגבי המסקנות אשר המבקשת מבקשת ללמוד הימנו, מועט ביותר (לעניין אופן עריכתו של סקר בקרב הציבור ר' החלטה בעניין התנגדות לרישום סימן מסחר 112645 "מי וך מחזיריס את הטבע למיס" (מעוצב), שלמה זך נ' תנה תעשיות (1991) בע"מ (12.7.2004) (פורסם בנבו); וכן התנגדות לרישום סימן מסחר 178782 וואלה תקשורת בע "מ ואח' נ' רד רוב בע"מ (7.6.2012) (פורסס באתר רשות הפטנטיס)). כאשר סקר מוגש על ידי צד לדיון ולא כל שכן כאשר מדובר בהליך חד צדדי על בחינתו להיעשות בזהירות רבה (ר' בקשה למחיקת סימני מסחר מספר

4 ו-75775 "תירוש", וכן בקשה לרישום סימני מסחר מספר 156076 ו-156077 " 0066 ץס/ו" ו-"פעם בשבוע" (14.6.2007) (פורסס באתר רשות הפטנטים) (להלן:

"עניי ןץ|666/\ 6ס6ח600")). בנסיבות אלה היה על המבקשת להקפיד שהסקר המוגש מטעמה יעמוד במלוא הדרישות שנקבעו - המבקשת לא עשתה כן.

המדובר במחקר אשר נטען שנערך באמצעות האינטרנט בהשתתפות (42 נשים בגילאי 16 - 40 מקרב האוכלוסיה היהודית. לא הובא כל נימוק או הסבר באשר לטיב קבוצת המדגם, גדלה ומקומה באוכלוסיה.

במכתב נאמר שנשאלה השאלה "האם שמעת על גלולת היוס שאחרי" אם כן, "איזו את מכירה?". הוסבר כי רק לאחר שענתה הנסקרת על שאלת ההיכרות עס הביטוי באופן "סגור" נתבקשה להמשיך ולענות באופן בלתי נעזר, "פתוח", לשאלה איזו גלולה היא כן מכירה. מהנתונים שהוצגו עולה כי 23.3% שמעו אבל לא זכרו איזו הן מכירות ו-71% ציינו כי מכירות את פוסטינור כ"גלולת היוס שאחרי".

לעומת השאלות שנשאלו בפועל יש להזכיר כי בבקשתה לערוך סקר ציינה המבקשת שהוא היה אמור לברר את השאלה "מהי גלולת היוס שאחרי?" בקרב הציבור הרלבנטי. לבקשה בנוסחה זה נעתר הפוסק והתיר הגשת סקר בהחלטתו מ-30.3.2011. השאלות כפי שדוות שנשאלו אינן אותה שאלה. בשאלות שנשאלו יש כדי להתייחס לקישור שעושה הציבור בין הסימן המבוקש "גלולת היוס שאחרי" ובין השס "פוסטינור". בסקר שעריכתו הותרה ניתן היה לברר את השאלה האס הסימן מרמז או אף מתאר את הטובין. בשאלות כפי שנטען כי נשאלו, תשובה לשאלה צו אינה מושגת.

פורט גם כי 5.7% כלל לא הכירו או לא שמעו - זו הצגה דואלית של התוצאות ולא ברור למה הנתון מתייחס, האס לכך שהנסקרת לא שמעה את הביטוי "גלולת היוס שאחרי" או ששמעה אך לא מכירה את "פוסטינור".

בנוסף, המתחקר נערך בחודש פברואר לאחר תחילת השיווק של המוצר המתחרה סעט16עסצ1 כפי הנראה בחודש ינואר בישראל. אפילו היה מקוס לסקירת השאלות כפי שנטען שהדבר נעשה, הרי שלאור מועד השאלות - רק כחודשיים לאחר כניסת המתחרה לשוק - איני מוצא שיש בתשובות שניתנו לתת תמונת מצב נכונה ועדכנית באשר לתפיסת הציבור את הסימן כביטוי המתייחס לתכשיר של המבקשת ללא ציון השס "פוסטינור".

מאחר שעיקר הראיות שהציגה המבקשת באשר לסימן המבוקש מראות שימוש בסימן המבוקש יחד עם השם "פוסטינור", לא ביססה המבקשת כיצד אכן עשוי היה להיתפס הסימן המבוקש לכשעצמו בקרב הציבור. גס בהינתן הודמנות נוספת לבסס את תפיסתו של הציבור את הסימן המבוקש, המבקשת לא דקה פורתא.

לאור תוצאת הדברים לעיל איני מוצא צורך לדון בשאלה האס רכישת משמעות משנית כלל אפשרית לסימן דנן, ואשאיר ואת בצריך עיון (ר' בג"צ 144/85 קליל נ' רשם הפטנטים

והמדגמים ואח', פ"ד מב(1) 309, 315-316 ; וגם עניין ע[668/\ 02066 בפסקא 7 להחלטה). לפיכך, אני מוצא שהסימן "גלולת היוס שאחרי" אינו בגדר סימן הכשיר לרישום.

לאורך כל הדיוניס שנערכו בעניין גה טיעוני המבקשת התרכזו בסימן בנוסחו בעברית. אני מוצא שהדבריס האמוריס לעיל באשר להיותו של הסימן מתאר נכוניס גס לגבי המליס

האנגליות הן לגבי הביטוי "ז100. 8 1716" והן לגבי המונח "!211 17186" הידוע כביטוי המתייחס לגלולה למניעת הריון. לא כל שכן, צירופם של המליס באנגלית " 41167 28 76 1" הוא סימן מתאר לכל הפחות באותה מידה שהסימן המבוקש בעברית נמצא להיות

מתאר. לא בכדי אותו תכשיר שווק בארה"ב בצירוף הביטוי "₪ ת18ת" ולא בסימן הלועזי המבוקש כאן. גם במסגרת הבאשר לרכישת משמעות משנית באמצעות הסקר המתואר לעיל לא נעשתה כל התייחסות לצירוף המליס באנגלית. כך שאיני מוצא שהמבקשת ביססה טעמיס בהס יש לשכנע באשר לכשירותו של הסימן המבוקש במלותיו באנגלית. יוער אף כי בשעת הדיון המבקשת ציינה שתהיה מוכנה להסתפק בנוסח העברי בלבד (פרוטוקול 2, עמוד 10 שורה 21).

עיקרו של דבר, הסימן המבוקש מתאר תכשיר הקשור קשר הדוק לאמצעי מניעת הריון אותו ניתן ליטול לאחר מעשה. המדובר במסר תיאורי אודות אופן השימוש בתכשיר ופעולתו. מסר תיאורי אופן ראוי שיישמר בנחלת הכלל ופתוח למסחר לגבי הטובין בקשר עמס נתבקש רישומו של הסימן.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

4. על כן, בקשה לרישוס סימן מסחר 231,231 תידחה ולא תירשס בפנקס סימני המסחר.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס = כ"ה תמוז תשע"ב 5 יולי 2012 סימוכין: 7 "7