החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר 233272 (בקשה להוספת ראיות)

המתנגד: אג]ז\את זאהז ה חמה ע"י ב"כ ד"ר עו"ד יואב מוּא"ה

המבקשת: ג'י.בי. הלבשה חסידית בע"מ

ע"י ב"כ סורוקר-אגמון, עו"ד

1. בפני בקשה להוספת תצהירו של המתנגד כראיה נוספת מטעמו. התצהיר ונספחיו הוגשו כראיות בתשובה בהליך שכותרת. בהחלטתי במסגרת דיון שהתקיים בפניי ביום 4.3.2013 הוריתי על מחיקת הראיות בתשובה לאחר שקיבלתי את טענת המתבקשת כי הראיות אינן מניין התשובה כנדרש בתקנה (40 לתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן: "התקנות"). עוד קבעתי כי פתוחה בפני המתנגד הדרך לעתור להגשת ראיות נוספות.

2. המתנגד הגיש בקשה כאמור ביוס 11.3.2013. הבקשה נתמכת בתצהירו של המתנגד. בבקשתו חזר וטען כי ישנם סעיפים בתצהיר המוויס מענה לטענות שהועלו בראיות המבקשת. לגבי סעיפים אלה ביקש כבקשה חלופית כי אתיר הגשתם כראיה. הטענה כי יש בסעיפים אלה כדי להוות ראיה בתשובה נדחתה זה מכבר בדיון ביום 4.3.2013 ואיני רואה מקום לשוב ולהידרש לה. למען הסר ספק אדגיש כי סעיפים אלה מהוויס חזרה על טענות המתנגד בהודעת ההתנגדות וברי כי אין באיס בתשובה לראיות המבקשת.

3 עוד טען המתנגד כי אי הגשת התצהיר כחלק מראיות המתנגדת נבע מחוסר וודאות באשר לומוניתו של המתנגד להתייצב לחקירה על תצהירו בישראל וכן בשל טעות. המתנגד הדגיש בבקשתו כי יהיה בקבלת הראיה הנוספת כדי לענות על הצורך לברר במסגרת ההליך את השאלות שבמחלוקת בין הצדדים. לבסוף הפנה המתנגד לפגמים פרוצדורליים אשר נפלו, לטענתו, בהתנהלותה של המבקשת.

4. המבקשת מתנגדת לבקשה להוספת ראיות. בתשובתה טוענת היא כי יהיה בקבלתה כדי לגרום לכפל הליכים ובוז ומן שיפוטי יקר, הנובע, בין היתר, מכך שיתעורר הצורך לחקור את כל עדי המתנגד בשנית. עוד הצביעה המבקשת על כך שהסיבה לאי הגשת התצהיר במועד, כפי שפורטה בבקשה ובתצהיר הנלווה לה אינה מצדיקה את קבלת הראיה כעת לאחר שכל יתר העדיס נחקרו על תצהיריו ולמעשה הסתיימו שלב הראיות בהליך.

במתן ההחלטה עמדה בפניי גם תגובתו של המתנגד לתשובת המבקשת לבקשה.

תקנות סימני המסחר קובעות את סדר הגשת הראיות ומועד הגשתן בהליכי ההתנגדות המתנהלים בפני הרשם על פי פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972.

תקנה 41 לתקנות קובעת את סמכות הרשם לקבל ראיות נוספות "בכל זמן שהוא, אם ימצא זאת לנכון ... בתנאים אשר יישרו בעיניו". הפעלת תקנה או, הקובעת על פי לשונה שיקול דעת רחב לרשם לקבל ראיות נוספות מחוץ למסגרת הזמנים והסדרים הקבועה בתקנות 38 - 40, פורשה באופו עקבי בהחלטות ערכאה זו ככפופה גם לשיקולים של יעילות וצדק דיוניים.

שלושה הס המבחנים להכרעה בבקשה כאמור: אופי הראיה ומידת חשיבותה להכרעה בתיק, מועד הגשת הבקשה והשפעת המועד הזה על ההליך ונסיבות הגשת הראיות והסיבות שבגינן לא הוגשו יחד עם שאר הראיות (לעניין ראה גם התנגדות לבקשת פטנט מספר 156034 (בקשה להוספת ראיה נוספת ולתיקון כתב טענות) שרין טכנולוגיות בע"מ נגד 6גּ6וזגוש .\.א, פסקה 6, ניתנה ביוס 20.5.2012, פורסמה באתר רשות הפטנטים). ההכרעה, כפי

שנאמר שם, תיעשה תוך שקלול ואיזון בין השמירה על הכללים הפרוצדורליים והדיוניים ולבין הכללת החומר הרלבנטי בתיק.

בהכרעה בבקשה מעין זו, על הערכאה הדנה בהליך לוכור כי הגשת ראיה בדרך זו הינה החריג ולא הכלל. כדברי כב' השופט חשין בע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו (3) 738, 742):

"כלל הוא לענין הגשתן של דאיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב'חבילה אחת' - כך, ולא בתפזורת, זעיר שס זעיר שם. והטעם לדבו? '... כי אחדת ייטלטל הדיון עד אין קץ כהיטלטל ספינה בלב ים ללא הגה, ללא עוגן וללא קברניט, ונמצא צורת הדיון, ואתה מידת הדין, לוקה' (ע"א507/64 [1], בעמ' 339, מפי השופט זילברג)"."

זאת ועוד, הגשת הראיה בשלב וה יש בה כדי להקשות על המבקשת ולסכל את ניהולו היעיל והתקין של ההליך. בעניין אף יפים דבריו של כבוד הרשם (כתוארו או) משה ש. גולדברג (התנגדות לבקשות רישום סימני מסחר מס" 105772,3,4 (בקשה להגשת ראיה נוספת) אפשר

בע"מ נגד 011ו2) ]\/ 025 , ניתנה ביוס 3.9.1998 , פורסמה באתר רשות הפטנטיס):

"סדרי הדין לדבות המועדים הקבועים בחוק ובתקנות, נועדו להתוות מסגרת דיונית שתאפשר ניהול דציף ויעיל של ההליך, במסגדת זמן קבועה וידועה מראש, ככל שניתן, המקנה וודאות לבעלי הדין והנחוצה למוסד השיפוטי על מנת להתארגן ולהיעדרך לביצוע תפקידו. ללא סדרי דין נאותים לא ניתן לקיים הליכים משפטיים ומוסד שיפוטי המפנה להם עודף אינו מסוגל להביא למימוש זכויות מהותיות."

באותו עניין הדגיש כב' הרשם (כתוארו אז) מספר פעמים כי אין די ברלוונטיות של הראיה כדי להכשיר הגשתה שלא על פי סדרי הדין.

בהחלטה בעניין רע"א (ת"א) 2212-11-12 6מ1 ,.00 :8 166% נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (פורסמה בנבו, 6.12.2012) קבע בית המשפט כי יש לקבל ראיה נוספת בהליך התנגדות לבקשת פטנט. את החלטתו ביסס בית המשפט, על שני עיקריים. הראשון, לא הייתה מחלוקת כי הראיה רלוונטית להליך. השני, העדר האפשרות להגיש את הראיה במועד מוקדם יותר, ובמילותיו של בית המשפט הנכבד:

"לא היתה טענה בפני סגנית הרשם או בפניי, שהמצהיר מטעם המבקשת יכול היה לדעת מראש את טענות בעלת הדין שכנגד קודם לניסוי, שעדך בשלב הראשון, הגם שבאופן כללי יכול היה לצפות מלאש ביקולת כלפי הניסוי ותוצאות:ו."

בשונה מן הנסיבות שתוארו בעניין 166% לעיל שם היוותה הראיה מענה לראיות בתשובה של המתנגדת, בענייננו מדובר בתצהיר, אשר אין מחלוקת כי מקומו היה בין ראיותיה הראשיות של המתנגד. יתרה מכך, עסקינן בתצהיר עדותו הראשית של המתנגד, בידיו מצוי המידע הרלוונטי להליך, אשר ללא ספק ניתן היה להגישו במועד. לא זו אף זו, נספחי התצהיר אותו עותרת המתנגדת להגיש כעת, אף הוגשו כנספחים להודעת ההתנגדות.

בתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה זו מפרט המתנגד את השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה המודעת שקיבל יחד על אי-יכולתו שלא להגיש תצהיר מטעמו. מר ברמן מעיד כי בינואר או בפברואר 2012 שקל את האפשרות להגיש תצהיר מטעמו בתמיכה להתנגדות. ואולם, בשל העובדה שהעסק בראשו עמד בפני שינוי ארגוני, החליט שלא יהיה זמין להגיע לישראל ולהיחקר על תצהירו. לפיכך הגיש תצהירו במסגרת הראיות בתשובה כאשר באותה שעה התייצב כבר מצב עסקו.

סבורה אני כי הסיבות שפרט המתנגד אינן מצדיקות את קבלת הראיה במועד הנוכחי, בו נחקרו כל העדיס על תצהיריו ולמעשה אך נותר לצדדים להגיש סיכומיהם ולערכאה זו

אני ליתן החלטה עיקרית. המתנגד קיבל החלטה מודעת שלא להגיש תצהיר בהליך וזאת בשל שיקולים עסקיים. ואף שחשב המתנגד שלא יוכל להיחקר על תצהירו, יכול היה למנות נציג אחר של עסקו הבקיא בעובדות, שיעיד מטעמו. אין מדובר במסמך נקודתי, אשר נשמט מזכרונו, אלא בתצהיר עדות ראשית אשר משנה לחלוטין את מארג הראיות בהליך.

בשל טיבה של הראיה, קבלתה במועד זה, יחייב את הצד השני לחקור את כל עדי המתנגדת בשנית ויש להניח שמבקשת הסימן תבקש להשלים את ראיותיה ולהתייחס לתצהירו של המתנגד. לאחר שכל העדיס כבר העידו ונחקרו חקירות נגדיות ולמעשה נחשפו קווי החקירה, יהיה בניהול דיון ההוכחות בפעם השנייה כדי לגרום לעיוות דין.

בל נשכח כי סדרי הדין אינם פרוצדורה גרידא ולא נועדו אך להקל על הערכאה הדיונית, אלא מטרתו הינה גם להגשים את זכויותיהם המהותיות של הצדדיהם. מטרה זו לא תושג באם צד להליך ישנה את כללי המשחק כל עוד הדבר עולה בקנה אחד עם שיקולים עסקיים שאין בין לבין ניהול ההליך דבר.

המתנגד העלה טענות בדבר התנהלות המבקשת בהליך זה אשר הייתה, לדעתו, נגועה בפגמים וחוסר תום לב. לטענתו, יש בפגמים אלה כדי להוות טעם נוסף להיעתר לבקשתו להגשת הראיה הנוספת.

לא מצאתי בהתנהלותה של המבקשת במסגרת ההליך חוסר תום לב. בקשות הארכה מטעמה מבקשת הסימן הוגשו במועד האחרון להגשת כתב בי הדין או מספר ימים לאחר מכן אינן מהוות חוסר תום לב מצידה. אף כי אין לברך על התנהלות מעין זו וראוי כי בקשות ארכה יוגשו לפני המועד ולא לאחריו, הן אינו שקולות בקנה מידה כלשהו לבקשה המוגשת כעת בפניי.

עס ואת, כפי שהערתי אף בדיון שהתקיים בפניי, ראוי היה כי המבקשת תגיש בקשתה למחיקת הראיות בתשובה קודם לדיון, שאז הייתה נחסכת הבאת הארכת של המתנגד, וזאת חלף הגשת הבקשה במפתיע בפתח הדיון. התנהלות זו נלקחת בחשבון בפסיקת ההוצאות בבקשה זו.

לנוכח כל האמור לעיל, הבקשה להוספת ראיות נדחית ללא צו להוצאות.

הצדדים יגישו סיכומיהם בהליך, כדלקמן: המתנגד יגיש סיכומיו תוך 45 יום מחיוס. המבקשת תגיש סיכומיה תוך 45 יום מיום קבלת סיכומי המתנגד. היקף סיכומי הצדדים לא יעלה על 15 עמודים, בגופן וברווח המקובלים בבתי המשפט. המתנגד רשאי להגיש סיכומים בתשובה תוך 15 יום מיום קבלת סיכומי המבקשת. חיקף הסיכומים בתשובה לא יעלה על 7 עמודים, בגופן וברווח המקובלים בבתי המשפט.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס = י"ח אייר תשע"ג 8 אפריל 2013

סימוכין: 56 "2