סימן מסחר 234114

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 234114 (בקשה לפסיקת הוצאות)

המבקשת: נאואצצז א זה זאאהץ כעי דחא ז ע"י ב"כ סנפורד ט. קולב ושות'

המתנגדת (המשיבה בהליך זה): מילניום מרקטינג - אינטרטרייד (1999) בע "מ ע"י ב"כ מ. פירון ושות'

ה ח ל ט ה

בפני בקשתה של סשםץוא1.1 דא₪ד5תעצז א.611 זאג (להלן: "המבקשת") לפסיקת הוצאותיה בגין הליך התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 234114 אשר הוגש לרישום על ידי מילניוס מרקטינג - אינטרטרייד (1999) בע"מ (להלן: "המשיבה") והוכרע בהחלטתי מיוס 4 בה דחיתי את ההתנגדות והוריתי על רישום סימן המסחר.

המבקשת הגישה את בקשתה לפסיקת הוצאות ביוס 25.03.2014, וביוס 13.4.2014 הגישה המשיבה את תשובתה לבקשה.

את בקשתה לפסיקת הוצאות סומכת המבקשת על דחיית התנגדותה של המשיבה וההכרעה לטובת המבקשת לרישום הסימן. בנסיבות אלה, סבורה המבקשת כי יש לראות בה כצד שוכה בדינו וככזה אכאי להחזר הוצאות כבעל דין שזכה בדינו.

המבקשת עותרת לפסוק לה הוצאות בסך כולל של 92,932.5 ₪. הסכוס המבוקש מורכב משני סכומי משנה כמפורט כדלהלן (אציין כי חלק מהחישובים נעשים בדולר ארה"ב אשר לצרכיהס התבססה המבקשת על שער של 3.46 ₪ לגביו לא השיגה המשיבה ולכן ישמש לחישוב ההוצאות לעניין החלטה זו) :

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

א. בגיו שכר טרחת עו"ד סך של 91,934 ₪ המורכב משלושה סכומי המשנה הבאים: 55.28 שעות עבודה בגין עבודתו של עו"ד איתן שאולסקי; 2.7 שעות עבודה בגין עבודתו של עו"ד ועו"פ סנפורד ט. קולב; 7.95 שעות עבודה בגין עבודתו של עו"ד דוד קולב; 0.5 שעות עבודה בגין עבודתה של עו"ד ענבל נבות-אייונטל; ו- 2.16 שעות עבודה בגין עבודתו של המתמחה מר ברק משיח.

ב. בגין הוצאות, סך של 998.55 ₪ המורכב מסכומי המשנה הבאים: 239.85 ₪ בגין הוצאות לכריכת עותקי תצהיר; 58 ₪ בגין הוצאות שליחות ממשרד בא-כוח המבקשת בתל-אביב למשרד בא-כוח המבקשת ברמת גן; 311.4 ₪ בגין נסיעת עו"ד שאולסקי ממשרד בא-כוח המבקשת בתל-אביב לרשות הפטנטיס בירושלים ובחזרה; 563 ₪ בגין הוצאות הקלטת הדיון מיוס 3; 110 ₪ בגין הוצאות צילומיס והדפסות; 27.7 ₪ בגין 16 עמודי פקסים.

5 את בקשתה תומכת המבקשת בתצהירו של עו"ד דוד קולב ממשרד בא-כוחה של המבקשת. בתצהיר נספחיסם א'1-א'11 שהס העתקי חשבוניות באי-כוחה של המבקשת, וכן חשבוניות תשלוס לספקים חיצונייס כנספחים ב-ד.

6. מנגד, טוענת המשיבה באופן כללי כי הסכוס המבוקש אינו עונה על תנאי הסבירות, המידתיות וההכרחיות כפי שאלו נקבעו בפסיקה. יחד עס ואת, אין המשיבה טוענת כנגד רכיב הוצאה או פריט הוצאה זה או אחר.

8 בנוסף, טוענת המשיבה כי הדיון אשר התקייס בפניי היה דיון קצר אשר במסגרתו נחקרו שני עדיס בלבד אשר אינס מחו"ל. על כן, ולאור טענות כי לפסיקת הוצאות גבוהות ייתכן אפקט "מצנן" על הגשת הליכים בפני רשם סימני המסחר, סבורה המשיבה כי הסכוס המבוקש אינו מוצדק בנסיבות העניין וזאת אף בהשוואה לגובה פסיקות בענייניס אחריס.

דיון

9. כלל הוא כי בעל דין שזכה בדינו וכאי לפסיקת הוצאותיו הראליות, בתנאי שאלו סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך, ואת בהתחשב בכלל נסיבות העניין (ר' בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח' נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא- משרד התמ"ת ואח', פ"ד ס(1) 600, 615 (פורסם בנבו, 2005) (להלן: "עניין תנובה")). משנדחתה ההתנגדות לרישום סימני המסחר, יש לראות במבקשת כמי שוכתה בדינה ועל כן זכאית לפסיקת הוצאותיה ככל שאלו עומדות בתנאיס האמורים.

מעיון בחשבוניות אשר הוגשו מטעס המבקשת בנספחים א'1-א'11 לגבי שכר הטרחה בו חייבה המבקשת, עולה כי וו עמדה ברמת פירוט סבירה כנדרש. החשבוניות מפרטות את הפעולות המשפטיות בגינן חויבה המבקשת, וכן את שעות עבודה אשר הושקעו בטיפול באותן פעולות משפטיות.

עיון בפירוט מלמד כי הפעולות שבוצעו יועדו לניהולו של ההליך על כל שלביו ועל פניהן איו כל סיבה לסבור שאינן סבירות או מידתיות.

לא מצאתי בטענות המשיבה דבר אשר יש בו כדי לעורר ספק כי הסכומיס הנטעניס לא שולמו בפועל על ידי המבקשת. המשיבה לא הביאה בדל ראיה לסתור זאת.

עס זאת, מעיון בנספחים א'5, א'6 וא'9 עולה כי מופיעה בהס הוצאה על סך כולל של 392 ₪ תחת רכיב "655שִתַ6:0 שְתוּאתה2". לא מצאתי הסבר למהות חיוב זּה, על כן אין לחייב את המשיבה בגינו.

כאמור, טענותיה של המשיבה מתמקדות בכך שהסכוס המבוקש אינו מידתי לאור פסיקות שנעשו בענייניס אחרים. איני מוצא שיש מקוס להשוות למקריס אחריסם ולפסוק למעשה על דרך האומדנה במקוס בו נעשה פירוט שעל פניו קשור וסביר לניהולו של ההליך.

כפי שעומדת על כך המשיבה, עס השלמת בחינת הסימן הודיעה מחלקת סימני מסחר למשיבה על דבר פרסומה של הבקשה והפנתה את תשומת לבה לזכותה להתנגד לרישום מאחר שכפי הנראה סימניה של המשיבה נשקלו במידה זו או אחרת במהלך הבחינה. צודקת המשיבה שהודעה שכזו אינה נשלחת ביחס לכל בקשת רישום. המשיבה הגישה התנגדותה לאחר ששקלה שיקוליה ואין לראות בהודעת המחלקה כגורס מכריע להגיש התנגדות. עס ואת, לא ניתן להתעלס מכך שייתכן כי עצם משלוח ההודעה (שאינו המצב הרגיל) בא בחשבון הכולל של השיקוליס שהביאו להגשת ההתנגדות. יפיס לכך דברי בית המשפט העליון בעניין תנובה בעמוד 10 לפסק הדין המודפס, ולפיהם:

"שיעור ההוצאות שיש לפסוק אפוא, בכפוף לחובת הקטנת הנזק, הנו הוצאות ריאליות. כלומר הוצאות שהוצאו בפועל על ידי בעל דין שזכה בדין. אולם גישה זו אינה נקיה מספקות. הקושי העיקרי שבה הוא העובדה כי במרבית המקרים לא ניתן לקבוע כי ההליך נוהל כהליך נפל בזדון ומהווה עוולה של נגישה, או שהיה אשם בניהולו עד כדי התרשלות. מעצם ההפסד בדין לא נובע כי ההליך היה מלכתחילה שגוי ובלתי מוצדק. "

על כן, יש מקוס להפחתה מסויימת בהוצאות הריאליות שפורטו והוצאו על ידי המבקשת. 6. נוכח האמור, תשלם המשיבה למבקשת את הוצאותיה ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 0 ₪. סכוס גה ישולם למבקשת בתוך 30 ימים מיוס מתן החלטתי זו, ולאחר מכן יחל לשאת הפרשי הצמדה וריבית.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס = כ"ו תמוז, תשע"ד 4 יולי, 2014