סימן מסחר 235630

ההחלטה:

בקשה לביטול סימן מסחר 0 "זא זתי)"

מבקשת הביטול: 50 ש6אזפב ד-5זאשד זה

סז 05) אפ ע"י ב"כ: אריאל דובינסקי, עו"ד

בעלת הסימן: 5.0.4 ז[אהזתץ) זה דסת

ע"י ב"כ: גילת, ברקת ושות', עו"ד

ה ח ל ט ה

בפניי בקשה לביטול סימן המסחר "!\ 6!5₪12", שמספרו 235630 (להלן: "הסימן"), בגין העדר שימוש, בהתאם לסעיף 41 לפקודת סימני המסחר[נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה").

הסימן הוגש ביוס 8.2.2011 ונרשם ביוס 5.3.2012 בסוג 43 עבור: "בתי מלון, הזמנה מראש של בתי מלון, מסעדות; קפטריות, בריס, הסעדה; אספקת שתייה ומשקאות לצריכה מיידית".

בעלת הסימן, חברת . 5.7.1 |חהוזסו6 |סה, היא בעלת המלון זמדס כאסוא זתם ]0 בוונציה (להלן: "המלון" או ".1071 זאג זתקז0").

הבקשה לביטול הסימן הוגשה ביוס 4.11.2018 על ידי חברת 6אג 15-18אנזד. זה 5/1005 5 65180 (להלן: "מבקשת הביטול"). ביוס 25.10.2018, סמוך למועד הגשת בקשה זו, הגישה מבקשת הביטול בקשה לרישום סימן מסחר מספר 310200 "זא 0)", בסוג 43, עבור "שירותיס להספקת מזון ומשקה; לינה זמנית" (להלן: "בקשת מבקשת הביטול"). הבקשה הושהתה על ידי מחלקת סימני המסחר עד לתום הליך ביטול זה.

במהלך שנת 2019 הגישה מבקשת הביטול שלוש בקשות נוספות לרשום סימני מסחר, הכוללות את המילה "1א/01281", בסוגים שאינם סוג 43 (בקשות מספר 312944, 319136, ו-321870).

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בקשות אלו קובלו. כנגד בקשה לרישום סימן מסחר 312944 "[א60121" (לא מעוצב), עבור הסוגים 3; 8; 14; 18; 20 ; 21; 24 ; ו-25, הגישה בעלת הסימן התנגדות ביוס 31.3.2020.

ראיות הצדדים כללו את תצהיר מר ירון עידן על נספחיו, מטעמו מבקשת הביטול, ואת תצהיר גברת אביגיל ג'יל הונט על נספחיה, מטעמה בעלת הסימן.

ביוס 24.10.2019 אושר הסדר דיוני מטעמו הצדדים, בו ביקשו הצדדים מתן החלטה על בסיס הראיות שהוגשו, מבלי לקיים דיון וחקירות נגדיות.

הצדדים בדיון אה אינס זריס אחד לשני. בבעלות שני הצדדים מספר גדול של סימני מסחר במדינות שונות, אשר כוללים את המילה "זַא 612818". בין הצדדים התנהלו ומתנהלים

תיקים רבים במדינות שונות בעניין השימוש בסימני מסחר "[א .61281" דיו

הדין

סעיף 41 (א) לפקודה קובע:

"41.(א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעוניין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר על יסוד הנימוק, שלא הייתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול."

על פי הוראות סעיף 41 (א) לפקודה, יבוטל רישומו של סימן, אם יוכח כי לא נעשה בו שימוש בקשר עס הטובין שלגביהו הוא רשום, במשך שלוש השנים שקדמו למועד בו הוגשה בקשת

הביטול. התקופה הקובעת לעניינך בקשת ביטול זו היא בין התאריכים 4.11.15 ועד ליוס

8, המועד בו הוגשה בקשת הביטול (להלן: "התקופה הקובעת".

מטרת סעיף 41 לפקודה הינה בין היתר להגן על הפנקס מסימנים אשר אינם מיועדים לשימוש. ר' ע"א 7038/04 מיס אל אופנה עילית לנשים 1992 בע"מ נ' דא 5 ג. זע אזתם ג עפ05צנזכזח. 1 (פורסס בנבו, 11.03.2007):

"תכליתו של הסעיף היא לאפשר הקפדה על כך שהרישום ישקף את המציאות המסחרית, במסגרתה קיים שימוש שוטף בסימני מסחר. מטרתו היא מניעת האפשרות של רישום סימני מסחר על דרך ההפקר, ללא כל כוונה או רצון לעשות בהם שימוש לצורכי מסחר, ושל הישרדות סימנים שאבד עליהם הכלח במרשם."

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

מכיוון שמדובר בסימן מסחר רשום בפנקס שהינו זכות קניינית, אין למחוק את הזכות על נקל, ונטל השקנוע מוטל על מבקש הביטול.

הדין בעניין שימוש

בענייננו, השאלה העיקרית הינה האם השימוש שנעשה בסימן עומד בדרישת השימוש.

המבחנים לשימוש בתום לב פורטו בבקשה לביטול סימן מסחר 138834 185 ("מיג" בשפה הרוסית), סעיף 37 (להלן: "מיג"):

"דה*ינו, המבחנים שהתגבשו לאותו שימוש בתום לב הינם:

מטרת השימוש - אם השימוש נעשה כדי להדוף טענת אי שימוש, הרי שהוא איננו שימוש בתום לב, וההיפך, אם נעשה למטרות מסחר, הרי שבדרך כלל זהו שימוש בתום לב; יש לקחת בחשבון עד כמה השימוש היה משמעותי; המשאבים העומדים לרשות בעל הסימן הינם גורם רלוונטי נוסף; במקרים המתאימים, אף שימוש בודד יכול להיחשב כשימוש בתום לב; טיב הראיות שבאות להוכיח את אותו שימוש הינו גורם נוסף."

במקרה הנדון, השימוש בסימן באמצעות אתרי מכירות המציעים את המלון לתושבי ישראל המחפשים מלון בוונציה, אשר אינו בבעלותה של בעלת הסימן. כמו כן, חלק מן האתרים הינם

אתרי הזמנת מלונות בינלאומיים, כגון כ6.)0א11 2)02)021, 6ה2116611 ודומיהם. לפיכך, ראוי להזכיר את הדין בעניינים אלו.

שימוש בידי בעל הסימן

בעל סימן יכול לעשות שימוש בסימן בעצמו, באמצעות מכירה של טובין או הצעת שירותים ישירות, או באמצעות צד שלישי - למכור את הטובין או השירותים שהוא מציע על ידי צד שלישי, כגון משווק. אפשרות אחרת היא מתן רשות לצד שלישי לעשות שימוש בסימן ביחס לטוביו או שירותיס שהצד השלישי מציע. במקרה זה, ייחשב השימוש כשימוש של בעל הסימן רק אם מדובר ברשות רשומה (סעיף 41(ו) לפקודה, ר' ע"א 2209/08 | 21011555₪)

.5 ז[א210 א 00 נ' ואמפום בע"מ (פורסס בנבו, 22.3.2010).

על פי הדין האירופי מקובל לראות גם שימוש שנעשה בהסכמה על ידי צד שלישי כשימוש בסימן. ר' (2020) .60 16% ,5סוַתגּצ1 1717806 תה 5אה]/\ 1717806 01 עו1.8 465 סעיף 12- 0 (להלן: "קרלי"):

ץ1610זקסיז 116 ץכ אהו 1116 01 1156 [3610₪3 1635 156 2616 )" ".הנוז 1116 ₪56 10 ץז1זסו!ונוהּ ו|זנצ\ הכ |)יזוו1 ב יזס

שימוש בסימן באתרי אינטרנט בינלאומיים

6. שימוש בסימן צריך להיות בישראל. אם כל שימוש באתר אינטרנט שניתן להגיע אליו מישראל ייחשב כשימוש בישראל, הרי שהדבר ירוקן מתוכן את דרישות השימוש בישראל מחד, וכן התוצאה תהיה שתחולת הדין הישראלי בעניין סימני מסחר תשתרע על כל רשת האינטרנט. עם התפתחות המסחר באינטרנט, ניתנה בדין הזר התייחסות לשאלה מתי יש לראות שימוש בסימן באתריס בחו"ל כשימוש במדינה בסימן מסחר בתחומי מדינה מסוימת.

7. על פי הדין באיחוד האירופי, רק שימוש בסימן מסחר באתר אינטרנט הפונה באופן ממוקד לקהל באותה מדינה (להבדיל מאתר שרק ניתן להגיע אליו ממדינה כלשהי) יחשב כשימוש לעניין דרישת השימוש בסימן מסחר. ר' קרלי, סעיף 12-075 :

6 605110116 ע[תס [[1ש\ 6125116 3 תס 5 הג 3 01 ₪56 ,6556866 ה" 1 וב ע[[50601/168 15 605106עט 116 ]1 01ז1611 זה[6הוזהכ ה הג * 35 0 150 .16711101 131 ת! 68ותט5ת60 ע5 ₪560 חב

."וזה

8. בעניין (ם0)) 418 :)עשת [2013] פזכ) 8 186 ,אמהפנת!ז 20 ץצ 0 86 0 6תחת506 סעיף 3, כתב השופט ארנולד את הדברים הבאים, בסוקרו את הפסיקה האירופית בנושא:

5 שס1 1מ50111010 01 85/ 11 1081 [75]-[69] 8% 610 טס 6םדד" ההוז ז01[16 518165 067 רת1/16 ת1 3006551016 85עט 605166שט 8 181 ספסקטק 6+" :6518201152060 85ע\ 6000760 ₪806 6ום בסנטעו 1 זהוח 60 6513115 0+ מ110ת16ת1 115 [65166]ותהגת 6טבו][ )פטות 6 0116 6עסג ע0 06 נתסת) 605165 )וער 6[31105י1 תס זת6ע 11 . "1016116 5'ז 1 605 116 01 1131 שתנ6ט[6ה1 ,518165 1ב" 06 0[טסטו זתוסכ 1116 מס 66ה67106 זת6168 הו 59 סז [81]-[80] ז8 5 1 01 בת0ז605 116 5011611 10 מ10זת16ת1 116 01 682655105 61681 תס ת6רת [86018 161006 6010 6165510 61687 8 500 ."05 0ז5 6 6זסרת 07 6מס מו" 60005 07 5607/1008 165 ₪ת1ו0110 15 16 1081 1861 6 01 סקס 016" 0+ 15 ה6רתעהכ ץס "6רתהּת כ 0651608160 518165 0 ות6]/ן ץפ 5160 180615 16 10 866655 1861111816 10 ז06זס תו 6ה1ח6 56876 8 01

. "518165 1067ת6רת סע תו 001161160 65 ותט5תס6

9. דרישת ה (0ח₪7060 הוסברה בפסק הדין האנגלי בעניין 08068 ט כ גאה8פ

,2 ,1 5 [2018] ,(גב)) 2428 :)שת [2017] /5 2806818 מ 8610זסכןס:) כדרישה לפיה השימוש באתר האינטרנט צריך לפנות באופן אקטיבי לקהל הצרכניס בטריטוריה מסוימת על מנת שהדבר ייחשב "שימוש" באותה טרטוריה:

שתנטהּו] 35 11631601 6 510010 16101זכסינכן ה ,ץ[[13ט60110 זט .103" ה 2518655 115 '560טכ ]11561 ,135 10 ]1 11% 116 הג +זהוו 3 ₪560

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

ץכ 11% 116 0זת1 '60![טוק* 66 פה )1 ]1 01 ,11% 6[ 0+ה1 +זהות 6 לבג 116 10 676 ,3217030 6115101675 115 (16קווה3 א6 ע0ס)) חס שה] 6856 116 01 2520%ק₪ 116 15 778% .001% 016 תו 566 6 61160 1116 116 10 625116ע 3 01 שת 13060* עס :16610 6 3200 511611 1116 מו שוב[ 6356 611217 01 זה והוז5 116 566) .5 ]0 8כן ו[611010 6051111165 +3\][ש\ 20116) . (35 .5.3.: [2013] 0 035 פ5עְבּשו31 ₪01 15 11% 1116 10 1116 101 3010611515 "01 07/1665 הו ,6 עה 16107זק0י1כ 3 676 63565 ת1 ע[[26618ן65 ,06161116 עתה ה13%6 שתוטבּו[ )טסוו ,31ו[1 תג "ז56ק-1160טק" 3 ,616616 58 116 6חסת )1 ,101% 116 מז 461זה ו 116 01606107 10 5165 6ט1ז6בּ

".114 1116 מו 23566 6051615 הס 2511055 181265

. בפסק הדין של בית הדין הגבוה לצדק באירופה, ה 50 [6, בעניין 585/08-:0 0.8505 101060 [1100 00 א .8-00 1 56 ]1 16606701 ץ שומחזםסק 0-144/09 התה

7 08 [2010] ז116[6 ש 0650011 ]סהמ6ט41/ נמנו מספר שיקולים שנועדו לסייע בקביעה האם אתר אינטרנט מכוון לצרכניס במדינה מסוימת :

6 ,8051176 א6 זסת 15 ה16תע 01 1151 116 ,הרת שַתנשוס!1011 6מדד" 68 0606 8 ז1 ה16עט בתסע1 6010666 60501018 01 688016 6 01 51916 ז06סות16 116 0ז 15/01100100 ע11ט80 8005 16 זהום 6 01 6זנהת [החסהַה8ת67זת1 16[ ץ[6 הת ,0116116 5"זרתטפת 60 0 107 518165 ז006רת1/16 016 בתסי 1106781165 01 תסנזת6רת ,811 8 זס 136866 8 01 ₪56 ,0518011500 15 8007 116 6ע6תע 1866 6 סז 6 ת1 560 עץ661811 ע6ת6יתטס 07 300886[ 16[ 8 0010 עסתסיתט6 ץזו055101ק 116 1 6518011560 15 80067 6ום [16ת עו 1 51816 0 רת16/ן ,36 011107 1081 ת1 ת6567/860 16 שתנהח11הס6 סהה שתואגות 01 עה טס ,6006 [החס81ה67זת1 תה 1ח1ע 65 סרתטת 1616006 01 תסטטתסות 0 1/0706 5000106 שת[סת61676ץ ]6התסזת1 תה תס 6זנסו0ת6קא6 01 ץצ ץ060187ות16זת1 115 01 181 זס 5116 1180675 16 10 860055 1861111816 ]0-1 8 01 ₪56 ,518165 067 1ת6]/ 0167 גג 01161160 65 ותט5תס6 6 השועו ת1 51816 ז6סרת1/16 116 01 181 18 0167 6רתהת תנ8וחס 6 [ןַתס11ה8ת61זת1 תה 01 מסבתסגת מה ,65180115260 15 8001 5 .518165 1007ת1/16 8105ץ 1 001161160 1078ת0ז605 01 6010560 ".681518 67106806 [5₪6 61167תע ת85667191 10 פוטסס [המסנזהת 6ום 107

1. עוד נקבע כי הקביעה האם אתר אינטרנט מכוון לצרכניס במדינה מסוימת נעשה על פי האופן שבו הצרכן המסוים יחווה את התוכן באתר. 2006 8 כז8ח5 66% !| בה 6 א 66% ₪\ ח | ה ד.ם [2018] ,1834 צו6 6 צ\ם [20 חדשים וכדומה.

שימוש בסימן באתרים בינלאומיים להזמנת מלונות

בנספח ב' לתצהיר עידן הוגשו תדפיסיס של אתרי מכירות מחו"ל, המשווקיס את המלון. העמודים שצורפו מהאתר ]0002141%62.60 כתובים בשפה העברית, תיבת החיפוש ממוקמת מצד ימין (בהתאם לכתיבה עברית), בראש העמוד מופיע הסמל ₪ ודגל ישראל, המחיר מוצג בשקליס חדשים (אולס מצוין כי התשלום יהיה במטבע המקומי, ביורו). בתחתית העמוד מופיעים דירוגיס בהס וכה האתר 1ת8.60ה00%1. ובין היתר, נכתב, בעברית "אנו כאן בשבילכם - ויש לנו הוכחה". אין כל ספק בעיני שמבקרים בגירסה העברית של אתר ההזמנות ]16.60 0000 מישראל, היו סבורים שמדובר באתר שמכוון אליהס, ולא באתר בינלאומי המכוון | לצרכנים | במדנה | אחרת. | תוצאות | דומות | הוצגו | מהאתריס 1ת101615.60, נבתסס.101860ת11016156:0 ,6ת10611זק ו - סשהטוז ד שוב בשפה העברית. בתדפיסיס מאתר ה(ת01615.00 ו 1.60%1 דג ]אא1 200 אף מופיעים מספרי טלפון מישראל באמצעותם ניתן לבצע את ההזמנה. דומני כי אף שלא הובאו ראיות בנושא, ניתן לומר כי אתרי ]א.א 200 ו- [10131.5.60%ת מהוויס במקרים רבים נקודת מוצא לחיפוש מלונות בחו"ל עבור התיירים הישראליים, והדבר כמעט בגדר ידיעה שיפוטית. לכן סבור אני שיש לראות בהצעה למכירת המלון בגירסאות הישראליות לאתריס בינלאומיים כשימוש לפי החוק.

בעלת הסימן הגישה גס דוגמאות של אתריס ישראלים (גוליבר, איסתא, הדקה ה-90) אשר ניתן להזמין בהס לינה במלון בשפה העברית, חלקס במטבע ור וחלקס בשקלים (נספת 6 לראיותיה). ברור כי אתרים אלה מכוונים לישראלים, ושיווק המלון באמצעותם הינו בגדר שימוש בישראל.

ביחס לאתרי ההזמנות בישראל המאפשריס את הזמנת המלון, טענה מבקשת המחיקה, כי אתרי נסיעות הינס אך מתווכיס בין המלון ללקוח הסופי. אתרי הנסיעות מפרסמים מלונות מיוזמתס (ובלי קשר למלון עצמו), ולאחר שהלקות מזמין, הס פוניס למלון ומבצעיס עבורו את ההזמנה. לפיכך, אין לראות בשימוש בסימן על ידי מתווך, כשימוש בידי בעל הסימן. מנגד, טוענת בעלת הסימן כי יש לדמות את אתרי הנסיעות ל-"חנויות" המוכרות את שירותי בעלת הסימן בישראל.

מקבל אני את טענת בעלת הסימן לעניין זה. בעל סימן רשאי למכור את מוצריו ישירות או באמצעות פלטפורמה כזו או אחרת. בשני המקרים, יש לראות בשימוש בסימן כשימוש לפי הדין.

יתרה מכך, הטענה כי אין קשר בין בעלת הסימן לבין כלל אתרי המכירות שהוכח כי המלון משווק דרכם, היא טענה עובדתית שטעונה הוכחה. מהטענות שנטענו בסיכומי בעלת הסימן עולה כי קיימים מודלים עסקיים שונים להתקשרות בין אתריס להזמנה ומכירה של מלונות לבין המלונות עצמס, ולא ניתן לדעת מהחומר שבפני את מהות הקשר בין בעלת הסימניס לכלל האתרים שנזכרו. למעשה, הדעת נותנת כי לפחות בקשר לחלק מן האתרים, פועלים האתרס כתוצאה מהתקשרות עס בעלת הסימן לשיווק המלון, ולא באופן עצמאי.

לפיכך סבור אני כי ניתן לומר כי נעשה שימוש בסימן בישראל. את מידת השימוש בסימן יש לבחון גם לפי המצופה בשוק הרלוונטי. גס כאן, שני הצדדים לא הביאו ראיות לנושא, אולם נראה כי בשוק התיירות שיווק שירותי לינה נעשה באמצעות פרסום ומכירה באמצעות האתריס המתאימים, וכך נעשה על ידי בעלת הסימן במקרה שבפני.

בעלת הסימן הביאה רשימת מבקרים ישראלים. עצם מתן שירותים תחת הסימן בחו"ל לאזרחי ישראל, אין בה כדי שימוש בסימן בישראל, אלא ניתן לקשור את הביקורים לפעילות שיווקית שנעשתה בישראל, שהיא השימוש בסימן בישראל. בעלת הסימן טענה, כי רשימת המבקרים היא תוצאה של השימוש באתרי הזמנת החופשות. לא הובאה לכך כל ראיה, למרות שכלל הנתונים מצויס בידי בעלת הסימן. לפיכך, עצם העובדה כי ישראלים ביקרו במלון בתקופה הרלוונטית, אין בכדי לסייע לבעלת הסימן.

טענה נוספת שהעלתה מבקשת המחיקה בהקשר והיא שאין לראות את השימוש באתריס כמתייחס לשירותי האמנה מראש של בתי מלון, כאמור בפרטת הסימן. איני מקבל גם טענה זו.

כאמור לעיל, אני סבור שיש לראות בשימוש באתרים כשימוש בסימן, וזו הדרך של בעלת הסימן לאפשר הזמנה מראש של לינות במלון שהיא מפעילה.

ממצאי סקר השימוש בסימן

בנספח ד' לדו"ח, כותב החוקר כי התקשרו (ככל הנראה מטעמו, אולם לא מפורט מי ערך את השיחות) לחמישה בתי מלון בארץ, חמישה סוכני נסיעות, חמש מסעדות, חמישה בריס ו-חמש קפטריות. האנשים שהשיבו לטלפון במקומות אלו לא הכירו את הסימן. התצהיר איננו כולל שמות מלאים של המשיבים, וגם לא ניתן פירוט לגבי תוכן השיחה המלא, ולגבי תפקידים של האנשים שהשיבו לטלפון. האם מדובר בפקידי קבלה? באנשים בעלי תפקידים אחרים?

מעבר לכך, אף אס כלל המשיבים אליהם פנה עידן לא הכירו את הסימן, אין בכך ללמד דבר. את השימוש יש לבחון ביחס למקובל בענף וטיב השירות או הסחורה. בענייננו, מדובר במלון יוקרה באיטליה. אין לצפות בהכרח כי עובדי מסעדות, ספקי מזון, ועובדים בתעשיית המלונאות בארץ יכירו את המלון הנמצא באיטליה.

לפי הראיות שהוגשו משני הצדדים, מדובר במלון יוקרה אשר שהייה בו עולה אלפי שקלים ללילה. ביחס לסוכני הנסיעות, לא הוברר האם הס עוסקיס בתחום הרלוונטי, נסיעות לאיטליה, תיירות יוקרה וכו'. ומכל מקום אין באי-היכרות של חמישה סוכני נסיעות את הסימן כדי להוות ראיה מספקת. ייתכן שדווקא הסוכנים אליהם פנה עידן אינס מכירים את המלון. אין בכך כדי ללמד שלא נעשה שימוש בסימן בישראל.

לסיכומו של עניין עולה כי המלון משווק הן באתריס בחו"ל הפוניס ישירות ובאופן ממוקד לקהל הישראלי, והן באתריס בישראל. בנסיבות אלו, אני קובע שנעשה שימוש בסימן ולפיכך אין לבטל את רישומו.

בעלת הסימן טענה שסימנה מוכר היטב. החומר שהוגש בפני רחוק מלבסס טענה זו. כמו כן, לא מצאתי בטענות אחרות של הצדדים שנטענו בהליך בכדי לשנות ממסקנתי.

מבקשת הביטול תשלום שכ"ט עו"ד לבעלת הסימן בהליך בסך של 15,000 ₪ והוצאות בסך 0 ₪ שישולמו תוך 45 ימים מיום מתן החלטה זו.

אופיר אלון

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר