סימן מסחר 238067, 232081

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 238067, 232081

"דתא-1א ד מו-נט" (מעוצב), דעאזא\ ד (מעוצב)

המבקש 1: משה צוקר ע"י ב"כ עו"ד אסף טנא

המבקש 2: אורן רבינו

בעצמו

ה ח ל ט ה

1 בפני בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר מס' 232681 ו-238067, בגינן נפתח הליך לפי סעיף 29 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה").

2 בקשה לרישום סימן מסחר "81א-1א/1 מו-נט" (מעוצב) הוגשה לרישום ביוס 0 בעבור שירותי אספקת גישה ושירות חופשי לאינטרנט במוניות; הנכללים כולל בסוג 38 (להלן: "סימן המבקש 1"). סימן המבקש 1 נראה כך:

3 בקשה לרישום סימן מסחר "1א1א/1" (מעוצב) הוגשה לרישום ביוס 15.05.2011 בעבור תכנה לניהול הזמנות ונסיעות ברשת האינטרנט, איכון ואיתור אפליקציה סלולרית; הנכללים כולל בסוג 9, וכן בעבור שירותי מוניות, הסעות, משלמים; הנכללים כולל בסוג 39 (להלן: "סימן המבקש 2"). סימן המבקש 2 נראה כך:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ביוס 11.03.2012 הודיעה מחלקת סימני המסחר למבקשיהם על פתיחת הליך בקשות מתחרות לפי סעיף 29 לפקודה. משלא הגיעו הצדדים להסכמה ביניהם, הגישו ראיותיהם, וביוס 18.04.2013 התקיים הדיון בפניי, במסגרתו נחקרו העדויות על תצהירם.

מר צוקר, המבקש 1, הינו נהג מונית המספק שירותי אינטרנט אלחוטי ללקוחותיו במהלך הנסיעה במונית, אשר את שירותיו ניתן להזמין באמצעות אתר האינטרנט [60.11.ז6ת-1א18.

מר רבינו, המבקש / גם הוא נהג מונית המספק שירותי הסעה, באמצעות אתר האינטרנט וביוס 09.09.2010 נכנס מר צוקר אל אתר האינטרנט של מר רבינו. באתר הוצגה הודעת שגיאה "404 תכ0תת" (ר' פרוטוקול הדיון עמ' 22 שורה 6-8). מר צוקר פנה אל מר רבינו בבקשה לרכוש את הדומיין שבבעלותו ומשלא נענה רכש ביוס 12.09.2010 את שעמו המתחם המשמש אותו כעם להפעלת אתר האינטרנט שבשימושו (ר' פרוטוקול עמ' 21 שורה 13-15).

עיקר טענות וראיות המבקש 1

מר צוקר טוען כי הגיש את הבקשה לרישום סימן המסחר 9 חודשים לפני הגשת הבקשה לרישום הסימן על ידי המבקש 2, ולכותו לרישום סימן המסחר עדיפה.

עוד טוען מר צוקר כי השקיע מאמצי פרסום בסימנו, לרבות מבצעי מכירות, פרסום כתבות במדיה הכתובה ובטלוויזיה. כראיה לכך הסתמך על ראיות שהגיש המבקש 2 ביניהם, כתבות בתכניות "שש עם בן עמי" ו"ינשופים-זמן דיגיטלי" ובעיתוניס "786 עה" ו"עכבר העיר". עוד טען המבקש 1 כי נעשו אודותיו כתבות בירחון "אטמוספירה" והאתר האינטרנט "נ)תצ1", אך לא הובאו ראיות לכך.

מר צוקר מוסיף וטוען כי בין ציבור לקוחותיו מניסיון אנשי עסקים מחו"ל, המזמינים את שירותי ההסעות במיוחד בשל שירותי האינטרנט האלחוטי במונית. לא הובאו ראיות לטענה זו.

מר צוקר טוען כי היה על מר רבינו להגיש את הבקשה בסמוך לרכישת שעמו המתחם להפעלת אתר האינטרנט שברשותו ומשלא עשה כן פעל בשיהוי ובחוסר תום לב.

מר צוקר טוען עוד כי מר רבינו לא הוכיח פעילות עסקית כלשהי תחת הסימן המבוקש.

לבסוף, טוען מר צוקר כי ישנם הבדלים מהותיים בין סימני המסחר המתחרים, וכי אינם רשומיס באותו סוג, ועל כן, אין מניעה לרישום את שני הסימניס במקביל.

עיקר טענות וראיות המבקש 2

מר רבינו טוען כי הוא עושה שימוש בסימן המבוקש החל משנת 2009, אז החל בעבודת הפיתוח של התוכנה המשמשת ומאפיינת את שירותיו. להוכחת טענה זו הגיש מר רבינו הסכם סודיות עם מתכנתים מיוס 6.3.2011.

בחודש פברואר 2010 רכש מר רבינו קו תקשורת מחברת "אורנג'" על שם "דתאן א ד". כעולה מחשבונית העסקה שצורפה לתצהירו.

מר רבינו רכש את שעמו המתחם שבבעלותו ביוס 8.6.2010 כעולה מאישור איגוד האינטרנט וחשבונית תשלום שצורפו לתצהירו. מר רבינו טוען כי האתר מוכר ללקוחותיו ומשמש אותו להזמנת שירותי הסעה.

להוכחת השימוש בסימן הגיש מר רבינו התכתבויות עם לקוחות, אשר המוקדמת מביניהן מיוס 12.4.2011.

ביוס 26.6.2011 ביקש מר רבינו ממר צוקר לחדול מן השימוש בסימן 1 1%א17.

לטענת מר רבינו פעל מר צוקר בחוסר תום לב בכך שרכש שעמו מתחם הדומה לשעמו המתחם שבבעלותו וכי עשה כן במטרה ליהנות מן המוניטין של מר רבינו.

מר רבינו מתנגד לרישום שני הסימניס המבוקשים במקביל. לטענתו, ישנה חפיפה בין השירותים הנושאים את הסימניס.

סעיף 29(א) לפקודה קובע כדלהלן:

"הגישו אנשיס שונים בקשות נפרדות להירשום כבעלי סימני מסחר זהים או דומיס עד כדי להטעות, לגבי אותס טובין או הגדר טובין, והבקשה המאוחרת הוגשה לפי שקובלה הבקשה המוקדמת, רשאי הדשם שלא לקבל את הבקשות עד שייקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרשם, ובאיצן

.2

הסכמה או אישור כאמור *חליט הרשם, מנימוקים שיירשמו, לגבי איזו בקשה יימשכו ההליכים לפי פקודה זו."

המבחנים לקביעת בכורתו של סימן אחד על פני רעהו בהליך כגון דא הינס שלושה: מועדי הגשת הבקשות לרישום; מידת השימוש שעשה כל צד בסימן המבוקש על ידיו עד להגשת הבקשה וממועד הגשת הבקשה; תום הלב של כל אחד מהמבקשים בבחירת סימנו (ר' למשל, בג"צ 476/82 אורלוגד נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר, פ"ד לט(2) 8, 155- 156 (פורסם בנבו, 15.5.85); ע"א 2498/97 רובי בוס נ' 4.6 ₪055 11000.,

פ"ד נב (5) 665 (פורסם בנבו, 21.12.98); בג"צ 90/70 ו0ַ286 נגד רשם סימני המסחר ואח' פ"ד כ"ה(2) 87 91; ע"א 8778/04 מחלבות יוטבתה בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע "מ (פורסם בנבו, 30.4.2007)).

מועדי הגשת הבקשות לרישום

מר צוקר הגיש את בקשתו לרישום סימן מסחר ביוס 7.9.2010 ואילו מר רבינו הגיש את בקשתו תשעה חודשים לאחר מכן, ביוס 18.5.2011.

הלכה ידועה היא כי ברגיל מועד הגשת הבקשות לרישום הינו המבחן שחשיבותו היא הפחותה ביותר מבין השלושה. עס זאת, תשעה חודשים הס פרק זמן משמעותי מאוד אשר אין להתעלם ממנו, ועל כן לפי מבחן זה ידו של המבקש 1 היא על העליונה.

היקף ומשך השימוש בסימן

על אף טענתו של מר רבינו כי החל בפיתוח התוכנה בדצמבר 2009, לא עולה מחומר ראיותיו כי כך הדבר. הסכמי סודיות עם מתכנתים נחתמו לראשונה ביוס 6.3.2011 (נספח 8 לתצהיר המבקש 2) ולא הוצגה כל ראיה אחרת המאמתת התחלת שימוש עסקי בסימן בדצמבר 2009 כטענתו של מר רבינו.

עוד טוען מר רבינו כי את שעמו המתחם רכש כבר ביוס 8.6.2010. עס וּאת, במועד בו נכנס מר צוקר לאתר המבקש 2, אתר והלא היה פעיל (ראה עמ' 4 שורה 19-21 לפרוטוקול הדיון). לפיכך אין לראות ברכישת שעמו המתחם כאינדיקציה לשימוש בסימן במועד מוקדס יותר ובמיוחד כאשר אף מיתר הראיות שהובאו לא הוברר מתי החל לפעול האתר.

המבקש 2 הגיש בראיותיו בקשות להצעות מחיר שקיבל מלקוחותיו עליהן מופיע הסימן המבוקש לרישום, הראשונה מביניהן מיוס 12.04.2011 (נספח 9 לתצהירו). מראיות אלה עולה כי נעשה שימוש בסימן במועד וה.

מעיון בכלל הראיות שצוינו לעיל, עולה כי מר רבינו החל לעשות שימוש בסימן המבוקש בסמוך לפני הגשת הבקשה לרישומו, דהיינו בחודשים מרץ או אפריל 2011.

אשר להיקפי השימוש, המבקש 2 הציג בראיותיו חשבוניות שהנפיק עבור שירותי הנסיעות אותם הוא מציע (נספח 11 לראיות המבקש 2), מהחודשים מרץ-מאי 2012.

בנוסף הגיש המבקש 2 דוחות עבודה שביצע בין חודש ספטמבר 2011 לחודש אפריל 2012. דוחות אלה נשלחו ללקוחותיו (נספח 14 לראיות המבקש 2) תוך פירוט יעדי הנסיעה, זמני האיסוף וכן המחיר אותו גבה. למרות שהדוחות שלעיל נשלחו לכארבע חברות שונות, אין בכך בכדי להוכיח שימוש רחב מספיק שיש בו כדי להעניק למבקש 2 עדיפות מן ההיבט זה.

כאמור, המבקש 1 לא הביא ראיות אודות תחילת פעילותו העסקית והסתמך על כתבות, אשר המבקש 2 הביא בראיותיו. הכתבה בעיתון "1/1361 176" מיוס 13.01.2011 (נספת 8 לתצהיר המבקש 2) מציגה את מר צוקר ואת שירות האינטרנט האלחוטי אותו הוא מספק בנסיעה במונית, ואולם הכתבה מתייחסת אל "מו-נט" בלבד ולא אל "דתאזאגד".

המבקש 1 הסתמך בין היתר על כתבה בעיתון "עכבר העיר" (נספח 29 לתצהיר המבקש 2). בכתבה זו בדומה לנאמר בכתבה שהוזכרה לעיל, הוצג מר צוקר כנהג מונית המספק שירותי אינטרנט אלחוטי בעת הנסיעה. עם כאן הכתבה מייחסת לשירותיו את השם "מו- נט" ולא "דא" אך בתחתית הדף מצוינת כתובת הדואר האלקטרונית של

המבקש 1 "[61.00.1ת-1א507/166)018". מן המסמך שהוגש לא ניתן ללמוד מהו מועד פרסומה.

בכתבה "מונית האינטרנט" אשר שודרה במסגרת תוכנית הטלווזיה "שש עם עודד בן עמי" (נספח 31 לראיות המבקש 2) פורסמו שירותי המבקש 1 ונעשתה הפניה לאתר האינטרנט שבעלות. כתבה זו שודרה ככל הנראה ביוס 15.11.2010, כעולה מתצהירו של מר רבינו.

בדיון שנערך בפניי עלה כי מר צוקר מציג את עצמו בפני לקוחותיו לעתים כמו-נט ולעתים כטקסי-נט (ר' פרוטוקול הדיון עמוד 24 החל משורה 1):

"מר רבינו: לא, מה השם של העסק שלך?

מר צוקר: אין לי, אני לא חברה, אני לא עסק, יש לי אתר אינטרנט בשם טקסי-נט.

מל רבינו: איך אתה מפרסם את עצמך? מר צוקר: ... אין לי חברה בשם טקסי -נט, אין לי, מד רבינו: אין לך עסק בשם טקסי -נט?

מר צוקר: אין לי עסק בשם לא מונט ולא טקסי-נט. אבל אני מציג את עצמי בשם טקסי-נט ומונט. לאנשים ישדאלים ולאנשים, תוצרת חוץ, אני לא יכול להגיד להם מונט, הם לא יודעים מה זה מונט, הם יודעים מה זה טקסי -נט. אבל לישדאלים אני מציג את עצמי בשם מונט."

מן הראיות שהובאו עולה כי מר צוקר עשה שימוש בסימן המבוקש, אשר אף מופיע על גבי המונית שבבעלותו, בסמוך לפני הגשת הבקשה לרישום ועד היוס, דהיינו מן המחצית השנייה של שנת 2010. עס זאת, מר צוקר לא הביא ראיות בדבר היקף השימוש המסחרי בסימן. מר רבינו עשה אף הוא שימוש בסימן במקביל למר צוקר. מן הראיות שהגיש מר רבינו עולה כי החל בשימוש מסחר בסימן בתחילת שנת 2011, אך הוא הביא ראיות מהן ניתן ללמוד כי השימוש היה משמעותי.

לסיכום, נראה כי לא ניתן לבכר צד אחד על פני צד אחר לפי מבחן זה.

תוס לב בבחירת הסימן

מן הראיות שהובאו עולה כי שני הצדדים פעלו בתום לב בבחירת סימניהם וכי עשו כן מבלי שידעו האחד על פעילות רעהו.

מר צוקר בחר בשם "1א-1181/מו-נט" משום שהוא מספק שירותי אינטרנט אלחוטי לנוסעים במונית בזמן הנסיעה. מחקירתו הנגדית עלה כי רכש את שעמו המתחם לאחר שניסה לברר עם מר רבינו אם יוכל לרכוש ממנו את שעמו המתחם שלו (ר' פרוטוקול הדיון, עמוד 21, החל משורה 21):

"מר רבינו: למה לא רכשת טקסינט נקודה 00 נקודה .זז?

מר צוקר: כי הדומיין היה תפוס, אבל התחולה הייתה דיקה, לכן פניתי אליי1

מר צוקר: אז אני חוזר, המילה, חיבדתי חיפוש באינטרנט את שתי המילים טקסי ואינטרנט. דבר ראשון שהמנוע חיפוש העלה לי, זאת המילה ברצך, טקסינט במילה אחת. ראיתי ש- חזס6 תפוס על -ידי חברה אמריקאית, (ה-]60.1 תפוס על-ידי הברה ישראלית. נתתי אפשדויות נוספות, יש במנוע החיפוש אפשרויות נוספות. אז הוא לקח ועשה לי הפרדה. במילה טקסי והמילה אינטרנט, אבל זה היה אדוך מדי, אז לקחתי את המילה טקס: -נט."

מר רבינו בחר בסימנו בשל העובדה שהוא מספק שירותי הסעות, אשר הזמנתן נעשית באמצעות האינטרנט (ר' פרוטוקול הדיון עמוד 3 החל משורה 25):

"עו"ד טנא: מה התוכנה הייחודית שלך עושה?

מד רבינו: התוכנה שלי, מה שהיא עושה זה, אני לא אכנס לפרטיס, באופן כללי, היא עושה את ה - חָחזו1]016/, בין הלקוח, לנהג המונית. זה בגדול. כאשר, היא מתחברת גם כן מסתנכרנת למעדכת 1 של מעלכת 5) שקיימת ברשת הארדצית".

מר רבינו לא היה מודע לקיומו של מר צוקר מעבר לפנייה שנעשתה אליו בעניו שעמו המתחם.

לסיכום מבחן תום הלב, ניתן לקבוע כי שני הצדדים פעלו בתום לב בבחירת סימניהם, בהגשת הבקשות לרישומם ובשימוש בהם.

שימוש מקביל

סעיף 30(א) לפקודה דן ברישום מקביל של סימניס וקובע כדלקמן:

"הדשם שהיה שימוש מקביל בתום לב, או שהיו נסיבות מיוחדות אחדות המצדיקות לדעתו רישומם של סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותס טובין או אותו הגדר טובין, עלק שמס של בעליס אחדים, לשאי הוא להדשות רישום כאמוד בתנאים ובהגבלות שידראה לנכון או בלעדיהם." על חשיבות תום הלב ברישום מקביל של סימני מסחר ניתן ללמוד מלשון הסעיף. ראה

לעניין זה גם החלטת הרשם (כתוארו אז) בעניו בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 7, 100851 "1606קבתס;)" ו- "בת506ע5 1616קרתס:)" .186 111663 נ' קונטקט נילסן

(ישראל) בע"מ (פורסמה באתר האינטרנט של רשות הפטנטים, 19.11.2003 בעמוד 12 להחלטה.

"המבחנים להוכחת הזכות לשימוש מקביל באותו הסימן הם זהים בעיקרון למבחנים המשמשים להוכחת זכות העדיפות בסימן לפי סעיף 9. לשון הסעיף מקנה משקל מכריע ליסוד תום הלב." בעייננו קבעתי כי שני הצדדים נהגו בתום לב ולפיכך מתקיימים תנאי וה הקבוע בסעיף 30

לפקודה.

יחד עס זאת, לא יירשמו שני הסימניס במקביל אלא עלול הדבר להטעות את הציבור. למרות התנגדותו של מר רבינו לרישום הסימניס במקביל, איני רואה מניעה כי כך ייעשה.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

6. עסקינן בשני סימניס מעוצביסם. סימנו של מר צוקר כולל רכיבים נוספים, ביניהם הרכיב "מו-נט". הסימן כולו הינו בצבעי כתוס וכחול. סימנו של מר רבינו צבעוני פחות, הגופן

שונה והאות 6 בסימן מעוצבת באופן המזכיר את צורתו התלת-מימדית של כדור האר.

7. יתרה מכך, הרכיב המשותף לסימניס הינו מתאר ביחס לשירותים ונראה כי לא ניתן להקנות בו בלעדיות לגורם כלשהו.

8. השירותים המסופקים על ידי המבקשים שונים. אמנם שני המבקשים עוסקים בתחום ההסעות, אך הסימניס משמשים אותס לשירותים שונים. מר צוקר עוסק באספקת שירותי אינטרנט במונית ואילו מר רבינו עוסק בשירותי הסעות המוזמנים באמצעות האינטרנט.

9. זאת ועוד, שני הצדדים לא הצביעו על טעות בקרב ציבור הצרכניס וזאת למרות שנעשה שימוש בסימניס במקביל במשך כשנתיים.

סוף דבר

0. אני מורה על קבל שני הסימניס לרישום בכפוף לתיקוני הפרטה דלקמן:

א. בסימן 232681 תשונה הפרטה באנגלית מ- מ" שירותי מ"שירותי מוניות" ל"הסעת מוניות", ובאנגלית מ"507/1005 1א8ז" ל-"מס8ווסקפת8 ואפז". כן תתוקן טעות הסופר שנפלה בפרטה מ"משלמים" ל"משלוחים". כמו-כן יוחרגו מהפרטה

השירותיס שבפרטה של הסימן 232681. למען הסר ספק, הפרטה בסוג 9 תישאר ללא שינוי.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס כ"ב טבת תשע"ד 5 דצמבר 2013 סימוכין : 5-8