סימן מסחר 238757

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 7 (מעוצב)

המתנגד: עודד ליפשיצ ע"י ב"כ עו"ד דרורי וירו'נסקי אורלנד ושות'

המבקש: איציק פרץ

ע"י ב"כ עו"ד יעקב לאור

החלטה

1. בפני התנגדות שהוגשה מטעם מר עודד ליפשיצ (להלן: "המתנגד") לרישום הסימן המבוקש " 4 110/5 תיווך וייעוץ בנדל"ן צ40%0 5178.זת" (מעוצב) כסימן מסחר מס' 238757 בעבור עסקי נכסי דל־ניידי הכלולים בסוג 36 (להלן: "הסימן המבוקש" או "הבקשה").

הבקשה הוגשה ביוס 27.6.11 על ידי מר איציק פרץ (להלן: "המבקש"), וההתנגדות לבקשה זו הוגשה ביוס 21.10.12. וכך נראה הסימן המבוקש:

"שק 03) תיווך וייעוץ בנדל"ן ה זה הוה

2. במהלך הדיון שהתקיים בפני, ביוס 23.3.2015 נתבקשו הצדדים לסכם בעל פה וכך עשו. מכאן החלטה זו.

רקע עובדתי

3 המבקש הנו בעל סימן של משרד לתיווך נדל"ן הפועל באזור נתניה, השרון והסביבה מאז שנת (להלן: "המשרד בנתניה"). כעולה מתצהירו של המבקש, מאז הקמתו של המשרד בנתניה בשנת 2007 פועל משרד תחת הסימן "טש 4 11085" או "הוס פור יו".

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

המתנגד עוסק אף הוא בתחום תיווך מקרקעין, וזאת מאז שנת 1999. כמו כן, ביוס 18.1.2005 הגיש המתנגד בקשה לרישום סימן המסחר "1101/41" שמספרו 177762, והסימן נרשם על שמו.

בשנת 2008, חיפש המבקש אחר סימן מתחם עבור אתר האינטרנט אותו ביקש להקים עבור המשרד בנתניה. לגרסתו, משגילה כי סימן המתחס 110₪1640.60.11 אינו פנוי, רכש המבקש את סימן המתחסם [110164.076.1.] והחל לעשות בו שימוש.

כשתייס מאוחר יותר, ביוס 1.5.2011, שלח המתנגד למבקש מכתב התראה בו נתבקש האחרון לחדול מלהשתמש בסימנו הרשום של המתנגד. בתגובה, החליף המבקש את סימן המתחס ל- 07₪.11.ט-11016-4.שוצוצו מתוך סברה כי די בשינוי זה בכדי להשביע את רצון המתנגד.

המתנגד הגיש תביעה כנגד המבקש בבית משפט השלום (תביעות קטנות) בתל אביב-יפו, בין היתר בגין הפרת סימנו הרשום (ת"ק 2834-07-11 ליפשיץ נ' פרץ). בית המשפט הנכבד קבע בפסק דינו מיוס 8.10.2012 כי הוא נכון היה לקבוע כי אכן התקיימה הפרה של סימן המסחר הרשום על ידי המבקש דנן. ואף, מפאת העדר הוכחת נזק, דחה בית המשפט את התביעה.

עיקר טענות וראיות הצדדים

בכתב התנגדותו, ציין המתנגד כי התנגדותו לרישום הסימן המבוקש מבוססת על הוראת סעיף 24(א1) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"), ולפיה קיימת סיבה לפיה מוסמך הרשם לסרב לבקשת הרישום. עוד עולה מכתב ההתנגדות כי

בבעלות המתנגד סימן מסחר רשום (מילולי) מס' 177762 ביחס לשם "[110/1.41", מאז 6, בעבור שיווק ותיווך נדל"ן הכלולים, כמו הסימן המבוקש, בסוג 36 (להלן: "הסימן הרשום").

לתמיכה בטענותיו צורפו תצהיריו של המתנגד עצמו, תצהיריו של מר עודד וינקלשטיין ומר יורס וולף העוסקים אף בתחום תיווך מקרקעין ולדבריו מכיריס את המתנגד מספר שניס. במסגרת תצהיר ראיותיו, הוסיף והבהיר המתנגד, כי לטענתו הסימן המבוקש דומה עד כדי להטעות לסימנו הרשום, כמו גם לשס המתחס אשר בבעלותו. עוד נטען כי אין נפקות לעובדה כי בבעלות המבקש חברה בשם "הוס פור יו תיווך וייעוץ נדלן בע"מ".

מנגד טוען המבקש, כי לא הכיר את המתנגד או את שס עסקו עד למועד פתיחת הליך כנגדו בבית משפט השלום. או-אוּ למד כי המתנגד מפעיל עסק לתיווך נדל"ן באזור ת"א תחת הסימן "מיקום עדיף בע"מ הממוקם לבית שלי" וכן תחת סימן מתחם 64.60.11ומס1].עוצרצו. לגישתו,

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

הסימן המבוקש אינו דומה כדי להטעות לסימן הרשום על שס המתנגד "ט 4 110/5"- אשר ממילא אין המתנגד עושה בו שימוש לטענתו - או לשס המתחס שבבעלותו (ראה לעיל). עוד נטען כי המתנגד מושתק מהעלות טענות בעניין הסימן המבוקש, לאור פס"ד חלוט שניתן בעניינו מאת בית המשפט השלושים. לטענת המבקש, הצירוף ט4סוחסם ממילא הפך גנרי ברבות השניס ולכן חסר אופי מבחין. המבקש מציין כי במידה שיסבור הרשם כי הדבר נחוץ, תתבקש הוספת המילה "בשרון" לסימן המבוקש. מטעמו המבקש הוגש תצהירו שלו.

דיון והכרעה

1. מן החומר שבפני עולה כי עילות ההתנגדות בהן יש לדון במסגרת החלטה זו הן אלו המנויות בסעיפים 6(11) ו-9(11) לפקודה.

סעיף 9(11)

2. סעיף 9(11) לפקודה קובע כדלקמן:

"סימנים אלה אינם כשירים לרישום: ... 9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;"

סעיף 9(11) לפקודה מעניק לבעל סימן מסחר רשום הגנה מפני רישום סימן שהוא או הדומה לסימנו הרשום, באופן אשר עלול להטעות את הציבור ולגרום לבלבול בין הטובין או השירות של בעל הסימן הרשום לאלו של בעל הסימן המבוקש. מאחר שבענייננו, ענייננו בסימן מבוקש הדומה (ולא הזהה) לסימן הרשום, יש להכריע באמצעות בחינת שאלת קיומה או העדרתו של סכנת הטעיה בין הסימן המבוקש לבין הסימן הרשום, תוך התייחסות לפרטת סחורות הסימן.

כידוע, הכרעה בשאלת הדמיון המטעה בין שני סימנים תערך על פי "המבחן המשולש" הלא הוא מבחן המראה והצליל, מבחן צינורות השיווק, סוג הסחורות וחוג הלקוחות וכן מבחן יתר נסיבות העניין (ראו לעניין וה, בין היתר, ע"א 715/68 פרו-פרו ביסקויט (כפר סבא) בע"מ נ. פרומין ובניו בע"מ, פ"ד כ"ג(2), 43; ע"א 216/65 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. בנק "אגודת ישראל" בע"מ, פ"ד י"ט(2), 673; ע"א 261/64 פרו-פרו ביסקויט (כפר סבא) בע"מ ואח' נ. חברת פרומין ובניו בע"מ, פ"ד י"ה|(3), 275).

ודוק, בהתנגדות המבוססת על סעיף זה אין כל נפקות לשאלת כשירותו של סימן רשום אחר או שאלת השימוש בו לעניין סעיף 41 לפקודה. שאלות אלו מקומן בהליכים אחריים

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

המתנהלים בפני רשם הפטנטים. לפיכך, טענותיו הרבות של המבקש לעניין תקפות הסימן הרשום והיקף חשימוש בו על ידי בעליו אינן רלוונטיות לענייננו אנו.

תנאי מקדים לבחינת התנגדות על בסיס סעיף 9(11) הוא כי ענייננו באותם טובין או טובין מאותו הגדר. בענייננו, סימן המתנגד רשום בעבור שיווק ותיווך נדל"ן הכלולים בסוג 36. הסימן המבוקש, מתייחס לעסקי נכסי נדל"ן שהם למעשה שירותים זהים לאלו המפורטים בפרטת סחורות הסימן הרשום. לפיכך, אין אלא לקבוע כי המדובר בסימנים המתייחסים לשירותים מאותו ההגדר.

מבחן המראה והצליל

בבחינת המראה והצליל יש לבחון את הסימן בכללותו, בשיס לב לזיכרונו הבלתי מושלס של הצרכן וללא השוואה פרטנית בין רכיביו השונים. יחד עם זאת, יש לתת חשיבות לרכיב הדומיננטי בסימן, אשר עלול להשליך על מידת הדמיון המטעה בין הסימנים (רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ, פ"ד נז(2) 438, 451; בקשה למחיקת סימן מסחר מספר 129015 "₪ 111" (לא מעוצב) 1.16 [ַּמַסוז41ּ1610ה1 אצ נ' שי מכר סחר (1996) בע"מ (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 26.8.2008)).

בענייננו, נראה כי המרכיב הדומי